הרבנות הראשית ושאלת הגיור | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
רביבים

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
ציבור וחברה
גרים

171

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

הרבנות הראשית ושאלת הגיור
בתקופה האחרונה ביארתי את עמדת רבותינו, שכדי למנוע התבוללות נכון לגייר מי שמקבל כעיקרון את המצוות למרות שרוב הסיכויים שלא יקיים אורח חיים דתי. כנגד זאת העלו טענות שונות. אחת מהן, שהרבנות הראשית היא בעלת הסמכות בנושא זה, ומו"ר הרב צבי יהודה קוק זצ"ל הקפיד מאוד על שמירת מעמדה, ואין להביע עמדה ציבורית בניגוד לעמדתה.
בטור זה אבאר דרך שני סיפורים את עמדתה של הרבנות הראשית, בעת שמילאה את תפקידה כרבנות ראשית עצמאית, שאינה כפופה לשלטון החילוני או לעמדת החרדים, אלא מתווה את דרכה על פי הדרכת התורה לכלל ישראל.

עמוס בן גוריון ומרי
בימי מלחמת העולם השנייה עמוס, בנו האמצעי של ראש ממשלת ישראל הראשון דוד בן גוריון, התגייס לצבא הבריטי שלחם בנאצים, ושירת כקצין בבריגדה היהודית. בזמן שירותו חלה ואושפז בבית חולים בליברפול. שם טיפלה בו מרי, אחות אירית אנגליקנית. השניים התאהבו וביקשו להתחתן. פולה, אמו של עמוס, התנגדה מאוד לנישואי בנה עם לא יהודייה. אולם מרי כבר הייתה הרה, ובברכת בן גוריון הם נישאו באביב תש"ו בנישואין אזרחיים.

רביבים (807)

הרב אליעזר מלמד

707 - הברכה בדרך הטבע בשביעית

708 - הרבנות הראשית ושאלת הגיור

709 - רות המואבייה ומעלתם של הגרים

טען עוד

בן גוריון ניסה לסדר למרי גיור אורתודוקסי, אולם הדבר לא צלח. כדי לרצות את פולה מרי התגיירה בקיץ תש"ו על ידי רפורמים, ולפולה סיפרו שהגיור היה כהלכה על ידי רבנים. הזוג חזר לארץ וקבע את ביתו בחיפה. נולדו להם שלושה ילדים. עמוס שירת במשטרה והתקדם עד דרגת סגן המפקח הכללי של המשטרה, לאחר מכן כיהן כמנכ"ל מפעל אתא.

רישום נישואי בתם
לימים בתם גליה, קצינה בחיל הרפואה, עמדה להינשא לרפי רון, קצין בצנחנים. אולם כשבאו להירשם ברבנות התברר שאינם יכולים להינשא כדת משה וישראל הואיל וגיור אמה של מרי היה שלא כהלכה.
עמוס בן גוריון פנה לרב הראשי לצה"ל הרב שלמה גורן וביקש לגייר כהלכה את אשתו מרי וילדיהם. עוד ביקש להסתיר זאת מהוריו, כדי שלא לצערם כשישמעו שעד עכשיו גיור כלתם ונכדיהם לא הוסדר כהלכה.
הרב גורן פנה לרב יהושע קניאל, רבה של חיפה, מגדולי הרבנים אז בארץ ומתלמידיו המובהקים של מרן הרב קוק. הרב קניאל דאג שישתלמו בעיקרי היהדות וגייר את האם וילדיה בשנת תשכ"ח. תעודת הגיור נשמרה אצל הרב קניאל עד פטירתו בי' בתמוז תש"ל.

חתונת נכדת בן גוריון
חתונתם התקיימה בניסן תשכ"ח, זמן לא רב לאחר פטירת הסבתא פולה. הסבא האבל, דוד בן גוריון, שמדי צה"ל סימלו בעיניו את הממלכתיות הישראלית ואת כל הטוב שבמדינת ישראל, ביקש מאוד מהחתן רפי, קצין בצנחנים, שלכבודה של מדינת ישראל ילבש בחתונתו מדי צבא. החתן נעתר, וכך ליד הכלה שלבשה לבן כמקובל עמד החתן במדי צה"ל, חבוש כומתה. נכבדים רבים השתתפו בחתונה.
לרוצים להבין איזו רבנות ראשית הרב צבי יהודה כיבד, נזכיר את הדברים שנשא הרב גורן בעת עריכת החופה, כפי שצוטטו למחרת בעיתונות: "זוהי שמחה משולשת - שמחתכם אתם כזוג אשר תרם לצה"ל ולעם, שמחת ההורים ושמחת העם. שהרי כל אחד ואחד רואה עצמו מחותן וקשור לשמחה הזו בשל הסבא הדגול, האדריכל של מדינת ישראל. אנחנו כולנו חייבים להעניק לו מלא חופניים נחת, אשר לצערנו נעדרת ממנו לאחרונה, מאז נסתלקה הסבתא".

טענות החרדים
לאחר החתונה ריננו רבנים חרדים על הרב גורן שגייר את הכלה על ידי רבנים צבאיים בניגוד לחוק ולהלכה כדי להחניף לבעלי שררה. כשלוש שנים לאחר מכן, בי"ח בתשרי תשל"ב, בעצרת 'למען שלמות העם' נגד גיורי הרבנות, יצא הרב ז'ולטי בטענות קשות נגד הרב גורן, וטען: "היכן מוצאים פטנט כזה, לחתן גויה עם יהודי".
הרב גורן נאלץ לפרסם את דבר הגיור, שנעשה כהלכה על ידי הרב קניאל, שגם רשם את בני הזוג לנישואין. בדבריו אמר הרב גורן שהכלה ואמה למדו את יסודות היהדות, והחתן והכלה הבטיחו שלאחר נישואיהם "ינהלו את ביתם כבית כשר". הרב גורן ידע שהם לא יהיו דתיים, אולם הוא נהג כרבים מגדולי הרבנים, שסברו שבשעת הדחק, בימים שרבים מישראל חילונים, כדי למנוע התבוללות, די שהגר יקבל מצוות באופן כללי ויתחייב למעשה "לנהל בית כשר", כלומר לשמור מסורת ולהימנע מאכילת מינים טמאים כחזיר ולבשל בשר וחלב.

פרשת הלן זיידמן
אחת המחלוקות הגדולות בענייני דת ומדינה הייתה סביב גיורה של הלן זיידמן. הלן שנון, ד"ר לביולוגיה וגנטיקה, נולדה בארצות הברית למשפחה לא יהודית. מתוך אהבה לעם היהודי עלתה עם בתה בשנת 1964 לארץ כתיירת. לאחר זמן פגשה את מזכיר קיבוץ נחל עוז שהזמין אותה, כמומחית לגנטיקה, לעבור לקיבוץ ולסייע בגידולים חדשים בו. הלן ביקשה להתגייר, ולמרות אזהרות של אישה מנחל עוז, שאמרה לה שאין סיכוי שיגיירו אותה בעת שהיא מתגוררת בקיבוץ חילוני, נסעה לתל אביב ולמדה אצל רב. מכריה טענו שביקשה להתגייר בבית הדין הרבני באשדוד וסורבה, אך מזכיר בית הדין באשדוד טען שהלן מעולם לא פתחה תיק בבית הדין. כפי הנראה לא רצו לטפל בה משום שבן זוגה היה כהן, שאסור בנישואין לגיורת (אגב, הייתה מסורת ברבנות, שהועברה בצנעה על פי הרב פרנק ועוד רבנים, שבפועל נוהגים לגייר גיורת שחיה בזוגיות עם כהן אבל אין מחתנים אותם, אולם כנראה באשדוד לא ידעו על כך). ביולי 1967 נישאה בנישואין אזרחיים במקסיקו לחבר נחל עוז בנימין זיידמן. זמן קצר לאחר מכן נולד בנם הראשון, יהודה זיידמן. באוקטובר 1967 התגיירה בבית דין רפורמי בתל אביב וביקשה להירשם כיהודייה במשרד הפנים.
משרד הפנים, שבראשו עמד מנהיג המפד"ל חיים משה שפירא, סירב לרושמה, ובסיוע ארגונים חילוניים פנתה לבג"ץ. היועץ המשפטי מאיר שמגר לא הסכים לייצג את שר הפנים, כי לטענתו על פי פסק דין שליט, הרישום במשרד הפנים תלוי בעיקר ב"הגדרתו העצמית" של האזרח. היה ברור שבית המשפט העליון יחייב את משרד הפנים לרושמה כיהודייה, מאחר שאין חוק שקובע שהגיורים צריכים להיות אך ורק לפי ההלכה. סוגיית מיהו יהודי עלתה לראש סדר היום. נציגי המפד"ל איימו שאם בג"ץ יאשר את רישומה כיהודייה על סמך גיור רפורמי, יפרשו מהממשלה.
המתח במדינה בין דתיים לחילונים גבר. המחנה החילוני ציפה להחלטת בג"ץ שתקבע באופן סופי כי הרבנות הראשית אינה הקובעת בשאלת הזהות היהודית במדינת ישראל. אישים שונים בציבור הדתי ניסו להשפיע על הלן זיידמן שתמשוך את עתירתה או תתגייר בגיור אורתודוקסי ותפתור בכך את הבעיה.

הרבנית ד"ר נעמי כהן
הפתרון הגיע על ידי הרבנית ד"ר נעמי כהן, שנולדה בארצות הברית והבינה את ד"ר הלן. הרבנית נסעה בשליחות הרב גורן, גיסה, לנחל עוז, והצליחה לשכנע את הלן להתגייר כהלכה.
יום לפני פרסום החלטת בג"ץ הלן התגיירה אצל הרב גורן וביטלה את עתירתה לבג"ץ. רוב הציבור ומנהיגיו נשמו לרווחה על שנמצא פתרון למחלוקת הגדולה. גם מו"ר הרב צבי יהודה היה מרוצה מהפתרון.
מתאים בימים אלו להזכיר את הרבנית ד"ר נעמי כהן ז"ל, שנפטרה לאחרונה, בי"ג באדר א'. הרבנית הייתה בת הזקונים של הרב ד"ר חיים שמשון גולדשטיין, שהיה נשיא הסתדרות הרבנים של אמריקה, ונכדה של הנדיב הארי פישל. בהיותה בת תשע־עשרה, שנה לאחר הקמת מדינת ישראל, עלתה לארץ ולמדה באוניברסיטה העברית בירושלים, וזכתה להינשא לרב שאר ישוב, בנו של הרב דוד הכהן הנזיר, מגדולי תלמידיו של מרן הרב קוק זצ"ל, שערך בשליחותו את 'אורות הקודש'. לאחר פטירת הרב קניאל כיהן הרב שאר ישוב כרבה של חיפה במשך כשלושים ושש שנה. הרבנית נעמי תמכה בכל ליבה בהעצמת לימוד התורה לנשים.

העתירה לבית הדין הגדול
לשני פלגים הגיור היה קשה מאוד. מצד אחד המחנה האנטי דתי קיווה שבג"ץ יקבע באופן סופי שהרבנות אינה קובעת מיהו יהודי, וגיורה כהלכה של הלן חיבל בכך. מאידך, המחנה החרדי התמרמר על הרב גורן, שלטענתו גייר את הלן תוך יום שלא כהלכה. נציגים של שני גופים אלו ערערו בפני בית הדין הגדול כנגד גיורה של הלן.
במושב בית הדין ישבו הרב אלישיב, הרב ישראלי, הרב ז'ולטי והרב גולדשמידט. הרב הראשי הרב ניסים והרב עובדיה יוסף בחרו שלא להשתתף. בית הדין החליט שאין לרב גורן כרב הראשי לצה"ל סמכות לגייר בשם הרבנות הראשית, אלא בית דינו הוא בית דין פרטי, ולכן בית הדין הרשמי של הרבנות אינו צריך לדון בערעור על הגיור, שאינו מטעמם. הם ציינו שאם הלן תתגייר בבית דין רשמי, יהיה לגיורה תוקף, והוסיפו שיש לוודא שתקבל על עצמה מצוות.
למחרת כינס הרב עובדיה יוסף, שהיה רבה של תל אביב, בית דין רשמי, ובו השתתפו הרב שלמה גורן והרב שלום מזרחי, ויחד אישרו את הגיור הקודם של הרב גורן.
לימים, בריאיון לשלמה אישון, הרב גורן הסביר כי גיורה של הלן זיידמן תואם את ההלכה כיוון שהיא "מקפידה להדליק נרות שבת ונזהרת ממאכלות אסורים, על אף חברותה בקיבוץ חילוני. למעשה לא קשה עליה להיזהר בענייני כשרות, באשר היא צמחונית לפי השקפת עולמה".
שוב מצינו שלמעשה גדולי הרבנים הראשיים נהגו לגייר מי שקיבל את כל המצוות באופן כללי ובפועל התחייב לנהוג כמסורתי.

מתוך העיתון בשבע

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
שילוב תורה ומדע במוסדות החינוך
תשרי תשפ"ג
רביבים
דברים לזכרו של הרב אליעזר ולדמן זצ"ל
טבת תשפ"ב
רביבים
שכר אנשי מערכת הביטחון
אב תשפ"ה
רביבים
אין היתר לפסול את ההיתר
אייר התשע"ה

רביבים

רביבים
בין לימוד תורה לאחריות הפרנסה
הרב אליעזר מלמד | סיון תשפ"ו
רביבים
ועל המדינות בו ייאמר
הרב אליעזר מלמד | אלול תשפ"ה
רביבים
תכלת להלכה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ה
רביבים
ציצית ותפילין לנשים
הרב אליעזר מלמד | אב תשפ"ה

רביבים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליקים לבנון
הרה"ג יעקב אריאל
הרב יוסף צבי רימון
הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל
הרב חגי לונדין
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
הרב משה אליה
הרב נחשון רבינשטיין
הרב מרדכי הוכמן

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו