ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- עבודת הקודש להחיד"א
- כף אחת
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- מצוות התפילה וערכה
כְּבָר נוֹדַע חִיּוּב הַזְּכִירוֹת בַּפֶּה וּבַלֵּב וּבִקְצָרָה הֻזְכְּרוּ בְּקֻנְטְרֵס צִפֹּרֶן שָׁמִיר בִּתְפִלָּה הַכּוֹלֶלֶת רֹב המִצְוֹת שֶׁהֵם
מִתְקַיְּמִים בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית וְאַף עַל גַּב דְּרַבֵּינוּ הָאֲרִ"י זַ"ל הִזְהִיר לִזְכֹּר קְצָת זְכִירוֹת בְּאוֹמְרוֹ וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ וְכָתַב גָּדוֹל אֶחָד דְּכַוָּנָתוֹ לְקַיֵּם הַזְּכִירוֹת בַּפֶּה. כְּבָר אֲנִי עָנִי כָּתַבְתִּי עַל זֶה בְּקֻנְטְרֵס יוֹסֵף אֹמֶץ סִימַן כ"ג דְּכַוָּנַת הָרַב הָאֲרִ"י זַ"ל הַיְנוּ לְקַיֵּם לֹא תַעֲשֶׂה אַל תִּשְׁכַּח דְּהַיְנוּ בַּלֵּב עַיֵּן שָׁם בְּאֹרֶךְ. וְיֵשׁ רְאָיָה לְזֶה מִמַּאי דְּקַיְמָא לַן בְּאֹרַח חַיִּים סִימָן ש"ז מֻתָּר לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ הַנִּרְאֶה שֶׁתַּעֲמֹד עִמִּי לָעֶרֶב הֲגַם שֶׁבְּלִבּוֹ הוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה מְלָאכָה לָעֶרֶב נִקְרָא הִרְהוּר שֶׁמֻּתָּר וְלֹא דִּבּוּר. וְאֵין כָּאן מָקוֹם לְהַאֲרִיךְ. וַיַּעַן רָאִיתִי בְּנֵי אָדָם שֶׁאוֹמְרִים הַזְּכִירוֹת ותְּפִלָּה אַחֲרֵיהֶם שֶׁהִיא בְּסוֹף סֵפֶר פּוֹעֵל צֶדֶק. רָאִיתִי לְסַדֵּר הַזְּכִירוֹת ותְּפִלָּה אַחַר כֹּל זְכִירָה יוֹתֵר מְתֻקֶּנֶת וּבְסִגְנוֹן אַחֵר בס"ד.
לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הֲרֵינִי בָּא לְקַיֵּם מִצְוַת הַזְּכִירוֹת בַּפֶּה לְתַקֵּן שֹׁרֶשׁ מִצְוֹת אֵלּוּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ.
א
הֲרֵינִי זוֹכֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא ה' אֶתְכֶם מִזֶּה 1 .
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וְאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים לִכְבוֹד שְׁכִינָתְךָ וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְמַעַן אֲדֹנָי וּכְשֵׁם שֶׁבַּחֲסָדֶיךָ הַמְרֻבִּים וְהַגְּדוֹלִים הִגְדַּלְתָּ חַסְדְּךָ עִמָּנוּ וּגְאַלְתָּנוּ וְגָאַלְתָּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם וְהֶעֱלִית בְּכֹחֲךָ כֹּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר נָפוֹצוּ שַׁמָּה בְּמִצְרַיִם וְלֹא נִשְׁאַר בָּהּ שׁוּם נִיצוֹץ קְדֻשָּׁה כֵּן בַּחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים תּוֹצִיאֶנּוּ מִגָּלוּת זֶה תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ וְקַבֵּץ נְפוּצוֹתֵנוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ וְתוֹצִיא לְאוֹר כֹּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר נִטְמְעוּ בַּקְּלִפָּה חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֵל 2 גָּלֵה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וְתִבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ עֲשֵׂה בִּזְכוּת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב מֹשֶׁה אַהֲרֹן יוֹסֵף דּוֹד וְכִימֵי צֵאתֵנוּ מִמִּצְרַיִם הַרְאֵנוּ נִפְלָאוֹת 3 וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד 4 .
ב
הֲרֵינִי זוֹכֵר אֶת הַשַּׁבָּת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וְאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְתְזַכֶּנּוּ לִשְׁמוֹר יוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ כֹּל יְמֵי חַיֵּינוּ בְּמַחֲשָׁבָה וּבְדִבּוּר וּבַמַּעֲשֶׂה וְתְזַכֶּנּוּ לְהִתְעַנֵּג בּוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד וְיִהְיוּ כֹל מַעֲשֵׂנוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם וְתַצִּילֵנוּ מִלַּחֲטֹא וְלִשְׁמֹר פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ שֶׁלֹּא נְדַבֵּר בְּשַׁבָּת דִּבּוּר שֶׁל חוֹל וְשׁוּם דִּבּוּר אָסוּר וְלֹא נֶחֱטָא בְּשׁוּם מַעֲשֶׂה אָסוּר כְּלָל וְתְזַכֶּנּוּ 5 לְיַחֵד זָכוֹר וְשָׁמוֹר 6 שָׁבָּ"ת "לָה' 7 וּלְחַבֵּר הַדּוֹדִים יַחְדָּיו 8 וּמִמֶּשֶׁךְ שֶׁפַע קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת יֻמְשַׁךְ עָלֵינוּ בִּימֵי הַחֹל שֶׁפַע קְדֻשָּׁה וְטַהֲרָה לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנְךָ וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ וּבְמִצְוֹת וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְתִגְאָלֶנּוּ גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה לְמַעַן שְׁמֶ"ךָ 9 בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.
ג
וַהֲרֵנִי זוֹכֵר מַעֲמַד הַר סִינַי כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ: יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב בֶּאֱמֹר ה' אֵלַי הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן 10 .
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ וְתִטַּע אַהֲבָה וְאַחֲוָה שָׁלוֹם וְרֵעוּת בֵּינֵנוּ וּבֵין כָּל יִשְׂרָאֵל וְנִהְיֶה לַאֲחָדִים כְּשֵׁם שֶׁבְּהַר סִינַי היה שָׁלוֹם בֵּינֵינוּ כְּדִכְתִיב וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר 11 כְּאִישׁ אֶחָד בְּאַחְדוּת גָּמוּר כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּזַכֶּנּוּ לְהַעֲבִיר מִמֶּנּוּ שִׂנְאָה וְקִנְאָה וְתַחֲרוּת וְנִהְיֶה אוֹהֲבִים זֶה לָזֶה וְתָשִׂים שָׁלוֹם בֵּינֵינוּ וּכְשֵׁם שֶׁבְּמַעֲמַד הַר סִינַי פָּסְקָה זֻהֲמָא מִמֶּנּוּ וְזִכַּכְתָּ אוֹתָנוּ וְטִהַרְתָּנוּ מִכָּל טֻמְאָה וְחֶלְאָה וְזֻהֲמָא וְקִדַּשְׁתָּנוּ בִּקְדֻשָּׁתְךָ כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּטַהֲרֶנּוּ מִטֻּמְאָתֵנוּ וּמְזֹהַמְתֵּנוּ וּתְקַדְּשֶׁנּוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וּתְטַהֵר רַעֲיוֹנֵנוּ וְלִבֵּנּוּ לַעֲבוֹדָתְךָ וּלְיִרְאָתְךָ וְתִטַּע תּוֹרָתְךָ בְּלִבֵּנוּ וְתִהְיֶה יִרְאָתְךָ עַל פָּנֵינוּ לְבִלְתִּי נֶחֱטָא וּתְעוֹרֵר לִבֵּנוּ לְאַהֲבַת תּוֹרָתְךָ וּבְכָל יוֹם יִהְיֶה בְּעֵינֵינוּ כְּאִלּוּ אָנוּ מְקַבְּלִים תּוֹרָתֶךָ בִּדְבִיקָה וַחֲשִׁיקָה וַחֲפִיצָה וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתְךָ וּתְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וּתְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא וְתִגְאָלֶנּוּ לְמַעַן רַחֲמֶיךָ וּתְזַכֶּנּוּ לְקַבֵּל וְלִשְׁמֹעַ תּוֹרָה מִפִּיךָ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה' וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ 12 בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
ד
וַהֲרֵנִי מְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל 13 וַהֲרֵנִי מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ וְכָל הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בֵּין טוֹבַת הַגּוּף בֵּין טוֹבַת הַנֶּפֶשׁ הַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר הִגְדִּיל חַסְדּוֹ עִמָּנוּ כְּכָל צִדְקוֹתָיו וּכְרוֹב רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה.
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ שֶׁפַע יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים וְנִהְיֶה בְּרִיאִים בְּכֹל רמ"ח אֲבָרֵינוּ וּשְׁסָ"ה גִּידֵנוּ לַעֲבוֹדָתְךָ וּלְיִרְאָתְךָ וְתַצִּילֵנוּ מִכֹּל חֹלִי וּמִכָּל כְּאֵב וּמִכָּל מֵחוֹשׁ וּמִכָּל מִדּוֹת רָעוֹת רְפָאֵנוּ ה' וְנֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה כִּי תְּהִלָּתֵנוּ אַתָּה 14 וְתַשְׁפִּיעַ טָל הָעֶלְיוֹן מִתְּרֵין מַזָּלִין נוֹצֵר וְנַקֵּה דֶּרֶךְ חֵךְ גָּרוֹן לְאַבָּא וְאִמָּא וּמֵאַבָּא וְאִמָּא לִזְעֵיר אַנְפִּין וּמִזְּעֵיר אַנְפִּין לַחֲקַל תַּפּוּחִין קַדִּישִׁין וּמִשָּׁם יִשְׁתַּלְשֵׁל וְיַגִּיעַ וְיֵרָאֶה שֶׁפַע יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים בְּכֹל הָעוֹלָמוֹת וְרַוֵּה פְּנֵי תֵּבֵל וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ וּמַלֵּא יָדֵינוּ מְבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעֹשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶךָ וּתְפַרְנְסֶנּוּ לָנוּ וּלְכֹל בְּנֵי בֵּיתֵנוּ פַּרְנָסָה טוֹבָה וְכַלְכָּלָה מִיָּדְךָ הַמְּלֵאָה וְהָרְחָבָה בְּרֵיוַח וְהֶתֵּר וְנַחַת בְּלִי שׁוּם עַיִן הָרַע.
וּבְרֹב רַחֲמֶיךָ תַּצִּילֶנּוּ מִכֹּל חֵטְא וְהִרְהוּר וְאָשְׁמָה וַרֶשָׁע וּתְזַכֶּנּוּ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ וּבְמִצְוֹת
וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְנָעָשֶׂה חַיִל מִתּוֹרָה וּמִצְוֹת וְלֹא יִמְצֵא בָּנוּ וּבְזַרְעֵנוּ וּבְזֶרַע זַרְעֵנוּ שׁוּם פְּגָם וְשׁוּם פְּסוּל וּתְקַיֵּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם 15 אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
ה
וַהֲרֵנִי זוֹכֵר בִּמְרִירוּת נֶפֶשׁ כֹּל אֲשֶׁר הִכְעִיסוּ אֲבוֹתֵינוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּמִּדְבָּר וּבִפְרָט בָּעֵגֶל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח אֵת אֲשֶׁר הִקְצַפְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמִּדְבָּר לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם ה' 16 . וַהֲרֵי אָנוּ בּוֹשִׁים וְנִכְלָמִים מְאֹד עַל מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵינוּ וְעַל מַעֲשֵׂנוּ הָרָעִים אֲשֶׁר חָטָאנוּ עָוִינוּ פָּשַׁעְנוּ וְעָבַרְנוּ עַל כַּמָּה מֵרְמַ"ח מִצְוֹת עֲשֵׂה וְעַל כַּמָּה מִשְּׁסָ"ה לֹא תַעֲשֶׂה וּפָגַמְנוּ בְּנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה וּפָגַמְנוּ בַּמִּדּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת וּבְכָל מְסִלּוֹת דֶּרֶךְ הַשְׁפָּעַת הַשֶּׁפַע לְנַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ וְנִשְׁמָתֵנוּ אוֹי וַאֲבוֹי לָנוּ אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ. וְעַתָּה בָּרוּחַ נִשְׁבָּרָה וְנֶפֶשׁ נְמוּכָה וְגוּף כָּפוּף אָנוּ מוֹדִים לְפָנֶיךָ וְאוֹמְרִים חָטָאנוּ עָוִינוּ פָּשַׁעְנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵנוּ וַהֲרֵי אָנוּ שָׁבִים בִּתְשׁוּבָה.
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ וּתְזַכֶּנּוּ לַחֲזֹר אֵלֶיךָ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְתַצִּילֵנוּ מִיֵּצֶר הָרַע וְאַתָּה בְּרוֹב רַחֲמֶיךָ תְּטַהֵר אֶת כֹּל אֲשֶׁר פָּגַמְנוּ וּתְתַקֵּן אֲשֶׁר עִוַּתְנוּ וַתְּלַקֵּט אֲשֶׁר פִּזַּרְנוּ וּתְמַלֵּא כָּל הַשֵּׁמוֹת שֶׁפָּגַמְנוּ בָּהֶם עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַ"ר כְּבוֹ"ד שְׁמֶ"ךָ וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ 17 . יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי.
ו
וַהֲרֵנִי זוֹכֵר זְכִירַת הָמָן שֶׁהֶאֱכִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֹלִיכֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו אִם לֹא: וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הוֹדִעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם 18 .
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ וּכְשֵׁם שֶׁרִחַמְתָּ עַל אָבוֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וּמַנְךָ לֹא מָנַעְתָּ מִפִּיהֶם וְהָיוּ פְּנוּיִים לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תַּצִּילֶנּוּ מִכֹּל טִרְדָּא וּמִכַּף כֹּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב וּמִכָּל חֹלִי וְנִהְיָה פְּנוּיִים לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְאַתָּה בְּרֹב רַחֲמֶיךָ תָּחֹן וְתַחְמֹל עָלֵינוּ וְתִתֵּן לָנוּ וּלְכֹל בְּנֵי בֵּיתֵנוּ לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ 19 כְּשֵׁם שֶׁנָּתַתָּ פִּסָּת לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ לְיַעֲקֹב אָבִינוּ הַנִּקְרָא אִישׁ תָּ"ם 20 כִּי אַתָּה הָאֵל הַטּוֹב הַזָּן וּמְפַרְנֵס וּמְכַלְכֵּל בַּחֲסָדֶיךָ לְכֹל בִּרְיוֹתֶיךָ כְּדִכְתִיב פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן 21 וּכְתִיב נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר 22 וּכְתִיב טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו 23 .
וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁנִּהְיֶה אֲנַחְנוּ וְכֹל בְּנֵי בֵּיתֵנוּ בִּכְלָל הָרַחֲמִים וְהַחֶסֶד שֶׁתִּתֵּן לָנוּ מְזוֹנוֹתֵינוּ בְּמִלּוּי וּבְרֵיוַח כִּי רַחוּם אַתָּה. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי.
ז
וַהֲרֵנִי זוֹכֵר מָה שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמִרְיָם הַנְּבִיאָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם 24 (הָרַמְבַּ"ם ז"ל סוֹף הִלְכוֹת טֻמְאַת צָרַעַת 25 ) פֵּרוּשׁ הִתְבּוֹנְנוּ מָה אֵרַע לְמִרְיָם הַנְּבִיאָה שֶׁדִּבְּרָה בְּאָחִיהָ שֶׁהָיְתָה גְּדוֹלָה בְּשָׁנִים מִמֶּנּוּ וְגִדְּלַתּוּ עַל בִּרְכֶּיהָ וְסִכְּנָה בְּעַצְמָהּ לְהַצִּילוֹ מִן הַיָּם וְהִיא לֹא דִּבְּרָה בִּגְנוּתוֹ אֶלָּא טָעֲתָה שֶׁהִשְּׁוָתוֹ לִשְׁאָר נְבִיאִים וְהוּא לֹא הִקְפִּיד וְאַף עַל פִּי כֵּן מִיָּד נֶעֶנְשָׁה בְּצָרַעַת.
וּבְכֵן יִרְאָה וְרָעַד יָבֹא בָּנוּ 26 עַל כֹּל אֲשֶׁר חָטָאנוּ עָוִינוּ וּפָשַׁעְנוּ וְדִבַּרְנוּ לָשׁוֹן הָרַע עַל חֲבֵרֵנוּ וְעַל הַגְּדוֹלִים וְטוֹבִים מִמֶּנּוּ וְעַל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אוֹי לָנוּ אֲהָהּ עַל נַפְשֵׁנוּ וּפָגַמְנוּ בְּלָשׁוֹן גַּס בְּשֶׁקֶר וְכָזָב וְלֵיצָנוּת וַחֲנֻפָּה וְהַיִּינוּ מִכְּלָל אַרְבַּע כִּתּוֹת שֶׁאֵינָן מְקַבְּלוֹת פְּנֵי שְׁכִינָה עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ 27 וַהֲרֵי אָנוּ מִתְחָרְטִים חֲרָטָה גְּמוּרָה וְשָׁבִים בִּתְשׁוּבָה וּמְבַקְּשִׁים מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה עַל אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ עָוִינוּ וּפָשַׁעְנוּ.
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּמְחוֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֵּר אֶת כָּל חַטָּאתֵנוּ עֲוֹנוֹתֶנוּ וּפְשָׁעֵנוּ וּתְזַכֵּנוּ לַחֲזֹר אֵלֶיךָ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּתְזַכֵּנוּ לִשְׁמוֹר פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל וְיָשׂוּב לְאֵיתָנוֹ הָרִאשׁוֹן וְלֹא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
ח
וַהֲרֵי אֲנִי מְקַיֵּם מִצְוַת זְכִירַת עֲמָלֵק כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם:
אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים: וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח 28 .
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יֶחֱרַד לִבֵּנוּ וְיִתַּר מִמְּקוֹמוֹ אֲשֶׁר כָּב יָכוֹל אֵין הַשֵּׁם שָׁלֵם וְאֵין כִּסְאוֹ שָׁלֵם עַד שֶׁיִּמָּחֶה זֵכֶר עֲמָלֵק. זֶה כַּמָּה מֵאוֹת שָׁנִים. אוֹי נָא לָנוּ כִּי חָטָאנוּ וְהֵן בַּעֲוֹן חוֹלָלְנ"וּ 29 חֻלִּין הוּא לָנוּ 30 כִּי עֲוֹנֹתֵנוּ הִטּוּ אֵלֶּה 31 לְעַכֵּב מְחִיַּת עֲמָלֵק מָה נֶאֱמַר מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק 32 וּבְלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אָתָאנוּ לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ אֲנָא ה' עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ הַגָּדוֹל וְתַכְנִיעַ וְתִמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק וַתְּאַבֵּד כָּל זֵכֶר לָמוֹ. וַה' לְעוֹלָם יֵשֵׁב כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ 33 בִּמְהֵרָה בְּיַמֵּנוּ אָמֵן.
ט
וַהֲרֵנִי מְקַיֵּם מִצְוָה לִזְכֹּר שֶׁהִצִּיל ה' אֶת אָבוֹתֵנוּ מִבָּלָק וּבִלְעָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִן הַשִּׁטִּים עַד הַגִּלְגָּל לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת ה' 34 .
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ עַל כָּל הַטּוֹבוֹת וְהַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אָבוֹתֵנוּ וּבִכְלָל רַחֲמֶיךָ מָה שֶׁהִפְלֵאתָ לַעֲשׂוֹת לָאָבוֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וְהִצַּלְתָּם מִבָּלָק וּבִלְעָם וְהֵפַרְתָּ עֲצָתָם וְקִלְקַלְתָּ מַחְשְׁבוֹתָם וְלֹא נִתְכַּעַסְתָּ בַּיָּמִים הָהֵם. וּכְתִיב וַיַּהֲפֹךְ ה' אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵבְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ 35 וְעַל כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמֵם וְיִתְנַשֵּׂא תָּמִיד שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ לְעֹלָם וָעֶד וְכֹל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶלָה.
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ יְהִי חַסְדְּךָ ה' עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ 36 וְתָפֵר עֲצַת אוֹיְבֵינוּ הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְׁבוֹתָם וְהָשֵׁב גְּמוּלָם בְּרֹאשָׁם וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תּוּשִׁיָּה 37 וּפְצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל צָרָה כִּי בְּךָ בָּטַחְנוּ 38 וּבְחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל בֶּאֱמֶת נִשְׁעָנֵנוּ וּבְשִׁמְךָ נֶעֱזַרְנוּ הַטּוֹב כִּי לֹא כַּלּוּ רַחֲמֶיךָ 39 הַמְּרַחֵם כִּי לֹא תַּמּוּ חֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ חוּס וְרַחֵם כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עָלֵינוּ וְקַיֵּם לָנוּ מָה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם 40 יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי .
יוֹד
הֲרֵינִי זוֹכֵר אֶת יְרוּשָׁלִָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי: תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי 41 .
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּרַחֵם עַל יְרוּשָׁלִָם עִיר הַקֹּדֶשׁ הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ וְעַל מִקְדָּשְׁךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְקַיָּם לָנוּ מָה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם ה' נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס 42 אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ מֶלֶךְ רַחְמָן רַחֵם עָלֵינוּ טוֹב וּמֵטִיב הִדָּרֵשׁ לָנוּ שׁוּבָה עָלֵינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנֶךָ כּוֹנֵן בֵּית מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ הַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ שָׂמְחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ וְהָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְתוֹכוֹ וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.
^ 1.שמות יג ג
^ 2.חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֵל (איוב כ טו)
^ 3.כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת (מיכה ז טו)
^ 4.זכריה יד ט
^ 5.לאחר שפרט שמירת שבת במעשה ובדיבור, כעת מדבר על שמירת שבת במחשבה כמובא בהערה הבאה וליחוד קוב"ה
^ 6.זכור ושמור זכור לזכר ושמור לכלה ומאי טעמא ומקדשי תיראו שמרו עצמכם מן ההרהור כי מקדשי קדוש הוא למה כי אני ה' בכל צד (זהר, תוספת כרך ג) דף ש:
^ 7.הגרשיים לפני המילה לה' מופיעות במהדורא קמא (ליוורנו התקס"ב) אולי לרמז על השמטת המילה 'הַיּוֹם' מהפסוק "שַׁבָּת הַיּוֹם לַה'" (שמות טז כה). במילה שב"ת רומז לשכינה (זהר ויקהל רד.) וכוונתו ליחוד קוב"ה (לה') ושכינתיה (שב"ת).
^ 8. יחוד קוב"ה כפי שכתב במספר מקומות כגון חומת אנך (איוב כב כג) ופני דוד (ויחי אות יג ד"ה יששכר חמור)
^ 9.שמ"ך רומז לשכינה (זהר חדש על שיר השירים כה: וכן בחומת אנך שמות א א)
^ 10.דברים ד ט - י
^ 11.שמות יט ב
^ 12.ישעיהו נד יג
^ 13.דברים ח יח
^ 14.רְפָאֵנִי ה' וְאֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה (ירמיהו יז יד)
^ 15.ישעיהו נט כא
^ 16.דברים ט ז
^ 17.עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ (תהלים עט ט)
^ 18.דברים ח ב-ג
^ 19.לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ (בראשית כח כ)
^ 20.ת"ם דא ישראל דלעילא דעל שמיה אתקרי יעקב תם כמה דאת אמר ויעקב איש תם (תיקוני זוהר תקונא עשרין ותרין סח.)
^ 21.תהלים קמה טז
^ 22.תהלים קלו כה
^ 23.תהלים קמה ט
^ 24.דברים כד ט
^ 25.הי"ד החזקה, הלכות טומאת צרעת פרק ט"ז הלכה י
^ 26.יִרְאָה וָרַעַד יָבֹא בִי וַתְּכַסֵּנִי פַּלָּצוּת (תהלים נה ו)
^ 27.איכה ה יז
^ 28.דברים כה יז-יט
^ 29.הֵן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי (תהלים נא ז) ורומז גם למילה חולין
^ 30.חולין הוא לנו, לשון גנאי.( רש"י בראשית מד ז)
^ 31.עֲוֹנוֹתֵיכֶם הִטּוּ אֵלֶּה וְחַטֹּאותֵיכֶם מָנְעוּ הַטּוֹב מִכֶּם (ירמיהו ה כה)
^ 32.וַיֹּאמֶר יְהוּדָה מַה נֹּאמַר לַאדֹנִי מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק (בראשית מד טז)
^ 33.וַה' לְעוֹלָם יֵשֵׁב כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ (תהלים ט ח)
^ 34.מיכה ו ה
^ 35.דברים כג ו
^ 36.תהלים לג כב
^ 37.וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תּוּשִׁיָּה (איוב ה יב)
^ 38.כִּי בְךָ בָטָחְתִּי (תהלים קמג ח)
^ 39.חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו (איכה ג כב)
^ 40.ויקרא כו מד
^ 41.תהלים קלז ה-ו
^ 42.תהלים קמז ב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
