ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה
אֲבָל עִנְיַן פַּחַד יַעֲקֹב, אַחַר שֶׁהִבְטִיחוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בִּבְשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר-תֵּלֵךְ" (בראשית כח טו), וְהָיָה מְפַחֵד פֶּן יָמוּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ" (שם לב ח) — אָמְרוּ חֲכָמִים, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בָּעִנְיָן הַהוּא: שֶׁהָיָה מְפַחֵד מֵעָוֹן, שֶׁמָּא יִהְיֶה גּוֹרֵם לוֹ מִיתָה, וְהוּא מַה שֶׁאָמְרוּ: "קָא-סָבַר שֶׁמָּא יִגְרֹם הַחֵטְא" (ברכות ד א). יוֹרֶה זֶה: שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יַבְטִיחַ בְּטוֹבָה, וְיִגְבְּרוּ הָעֲוֹנוֹת — לֹא יִתְקַיֵּם הַטּוֹב הַהוּא? וְיֵשׁ לָדָעַת שֶׁעִנְיָן זֶה אֵינוֹ אֶלָּא בֵּין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וּבֵין הַנָּבִיא, אֲבָל כְּשֶׁיֹּאמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לַנָּבִיא לְהַבְטִיחַ בְּנֵי אָדָם בִּבְשׂוֹרָה טוֹבָה בְּמַאֲמָר מֻחְלָט בְּלֹא תְּנַאי, וְאַחַר כֵּן לֹא יִתְקַיֵּם הַטּוֹב הַהוּא — זֶה בָּטֵל וְאִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת. בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאַר לָנוּ מָקוֹם לְקַיֵּם בּוֹ• אֱמוּנַת הַנְּבוּאָה, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נָתַן לָנוּ בְּתוֹרָתוֹ עִקָּר: שֶׁהַנָּבִיא נִבְחַן כְּשֶׁיֵאָמְנוּ הַבְטָחוֹתָיו.
ירמיה וחנניה בן עזור
וְאֶל הָעִקָּר הַגָּדוֹל הַזֶּה רָמַז יִרְמְיָהוּ בְּמַחֲלָקְתוֹ עִם חֲנַנְיָה בֶּן עַזּוּר•. מִפְּנֵי שֶׁיִרְמְיָהוּ הָיָה מִתְנַבֵּא לְרָעָה וּלְמָוֶת, וְאָמַר שֶׁנְּבוּכַדְנֶצָּר יִגְבַּר וְיַצְלִיחַ וְיַחֲרִיב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וַחֲנַנְיָה בֶּן עַזּוּר הָיָה מִתְנַבֵּא לְטוֹבָה וּלְשׁוֹב כְּלֵי בֵית ד' הַמּוּבָאִים בָּבֶלָה לִירוּשָׁלָיִם. וְאָמַר לוֹ יִרְמְיָהוּ, כְּשֶׁנִּתְוַכַּח עִמּוֹ עַל דֶּרֶךְ הָעִקָּרִים הַשְּׁמוּרִים•, שֶׁאִם לֹא תִּתְקַיֵּם נְבוּאָתוֹ וְלֹא יִגְבַּר נְבוּכַדְנֶצַּר, וְיָשׁוּבוּ כְּלֵי בֵית ד', כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר — אֵין זֶה הַדָּבָר מַכְחִישׁ לִנְבוּאָתִי, אוּלַי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יְרַחֵם עָלֵיכֶם, אֲבָל אִם לֹא יִתְקַיֵּם דְּבָרְךָ, וְלֹא יָשׁוּבוּ כְּלֵי בֵית ד' — בַּזֶּה יִתְבָּרֵר שֶׁנְבוּאָתְךָ שֶׁקֶר, וְלֹא תִּתְקַיֵּם לְךָ נְבוּאָה, עַד יִתְקַיְּמוּ הַמּוּעָדִים הַטּוֹבִים שֶׁהִבְטַחְתָּ בָּהֶם. וְהוּא מַה שֶׁאָמַר: "אַךְ-שְׁמַע-נָא הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֶיךָ וּבְאָזְנֵי כָּל-הָעָם: הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנַי וּלְפָנֶיךָ מִן-הָעוֹלָם וַיִּנָּבְאוּ אֶל-אֲרָצוֹת רַבּוֹת וְעַל-מַמְלָכוֹת גְּדֹלוֹת לְמִלְחָמָה וּלְרָעָה וּלְדָבֶר: הַנָּבִיא אֲשֶׁר יִנָּבֵא לְשָׁלוֹם בְּבֹא דְּבַר הַנָּבִיא יִוָּדַע הַנָּבִיא אֲשֶׁר-שְׁלָחוֹ ד' בֶּאֱמֶת" (ירמיה כח ז-ט). רְצוֹנוֹ לוֹמַר בַּ'דָּבָר הַזֶּה': שֶׁהַנְּבִיאִים הַהֵם הַמִּתְנַבְּאִים לְטוֹב וּלְרַע — לֹא נוּכַל לַדַעַת מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁהִתְנַבְּאוּ לְרַע אִם צָדְקוּ בְּעֵדוּתָם, אוֹ כָזָבוּ. אֲבָל תִּוָּדַע אֱמוּנַת דִבְרֵיהֶם כְּשֶׁיַּבְטִיחוּ בְטוֹבָה וְתִתְקַיֵּם.
___________________________________
מָקוֹם לְקַיֵּם בּוֹ – דרך לאמת את הנבואה. חֲנַנְיָה בֶּן עַזּוּר – שהיה נביא שקר. הָעִקָּרִים הַשְּׁמוּרִים – העקרונות המקובלים.
ביאורים
לא רק נבואה לרעה יכולה להתבטל. גם נבואה לטובה יכולה להשתנות. אנו למדים זאת מיעקב אבינו. הקב"ה ניבא לו שישמור עליו בכל אשר ילך. למרות נבואה זו יעקב אבינו פחד שאחיו עשו יהרוג אותו במפגש הטעון ביניהם. הרמב"ם מסביר שיעקב חשש מכיון שהנבואה שקיבל יעקב אבינו יכולה היתה להשתנות בעקבות חטאיו של יעקב. נבואה טובה, כאשר היא רק בין הקב"ה לנביא- יכולה להתבטל. הסיבה לכך היא שאין ביטולה גורם לערעור אמינותו של הנביא. שהרי הנביא עצמו שקיבל את הנבואה אינו זקוק לשום ראיה על כך שהקב"ה ניבא אותו. וממילא אין שום חשש שהנבואה הטובה תתבטל. כל הסיבה שאמרנו שנבואה טובה לא מתבטלת היא שאם כן לא יהיה לנו שום מדד על כך שהנביא הוא נביא אמת. סיבה זו אינה קיימת בנבואה שניתנה רק לנביא עצמו ולכן חטאיו יכולים לבטל את הנבואה.
בדבריו אלה של הרמב"ם מתגלה טובו העצום של הקב"ה. באמת גם נבואה לטובה היתה צריכה להתבטל לפי חטאינו, כמו שאצל הנביא עצמו הנבואה מתבטלת אם חטא. אך מכיוון שהנבואה ניתנה לרבים אין היא מתבטלת למרות שחטאו ואינם ראויים לבשורות הטובות!
הרמב"ם מוסיף פרט נוסף. נבואה לטובה אינה חוזרת רק אם נאמרה לעם באופן מוחלט בלא תנאי. אך אם הנבואה לטובה נאמרה על תנאי היא יכולה לחזור. דוגמה לדבר היא נבואת משה שאם בחוקותי תלכו תקבלו שכר. ודאי שאם חלילה לא נלך בחוקות ה' לא נקבל שכר. אך אם התנאי אינו קשור לרמה הרוחנית של מקבל השכר השכר אינו משתנה למרות שהתנאי אינו קיים. בחטא העגל הקב"ה אמר למשה רבנו שישמיד את עם ישראל 'ואעשך לגוי גדול'. למרות שהתנאי בטל ועם ישראל לא הושמד- נבואת הקב"ה למשה רבנו שיהפך לעם גדול תקפה ואינה חוזרת, מכיוון שמשה רבנו המשיך להיות ראוי להבטחת ה'.
הרחבות
סדר לימוד התורה
בדיקת הנביא בכל נבואה
בְּמַחֲלָקְתוֹ עִם חֲנַנְיָה בֶּן עַזּוּר. הגמרא אומרת [סנהדרין צ.] שחנניה בן עזור היה בתחילה נביא אמת אך הוא נהפך לנביא שקר. הבדיקות שצריכים לעשות לנביא שעליהן למדנו עד כה הן לא מבחן חד פעמי. כל נבואה ונבואה צריכה להיבדק לאור הכללים שלמדנו גם אם הנבואה נאמרת מפי אדם שהוחזק עד כה כנביא אמת, וכאשר נזהה נבואה שקרית, גם אם היא נאמרת מפי נביא אמת (כדוגמת חנניה בן עזור), מעתה הוא ייחשב נביא שקר ועונשו מיתה.
נבואה על הטובה
"הַנָּבִיא אֲשֶׁר יִנָּבֵא לְשָׁלוֹם בְּבֹא דְּבַר הַנָּבִיא יִוָּדַע הַנָּבִיא אֲשֶׁר-שְׁלָחוֹ ד' בֶּאֱמֶת". חז"ל במדרש מפרשים את דברי ירמיה כך: "אני מתנבא רעות, אם לא יבואו דבריי אין אני שקרן, שהקב"ה אומר לעשות רעה וחוזר בה. ואתה מתנבא טובות, ואם לא יבואו דבריך אתה נביא שקר, שהקב"ה אומר לעשות טובה ואף על פי שסרחנים הם (בני ישראל) אינו חוזר בו" [תנחומא וירא, יג]. דברי חז"ל אלו תואמים את הבנת הרמב"ם בדברי ירמיה שנביא שקר נבחן כאשר הוא מנבא על טובה עתידית ולא רעה כיוון שהקב"ה חוזר בו מן הרעה אך לא מן הטובה.
שאלות לדיון
האם גם אנחנו צריכים לפחד מהמוות, "שֶׁמָּא יִגְרֹם הַחֵטְא"?
כיצד עלינו לצַפות להתגשמות חזון הנביאים, בימינו?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
