ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
תמוז תשע"ח
השאלה
האם מותר להרכיב רול סושי בשבת?
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
467 - סיום מסכת על ידי אישה
468 - האם מותר להרכיב רול סושי בשבת?
469 - טלטול אוסף אבנים בשבת
טען עוד
בהנחה שכל הרכיבים הדורשים בישול הם כבר מבושלים מלפני שבת, מותר להרכיב רול סושי בשבת.1
___________________________________________________________________
1 מבואר בגמרא (שבת צה ע"א):
"רב נחמן בר גוריא איקלע לנהרדעא, בעו מיניה: חולב משום מאי מיחייב? אמר להו: משום חולב. מחבץ משום מאי מיחייב? אמר להו: משום מחבץ. מגבן משום מאי חייב? אמר להו: משום מגבן. אמרו ליה: רבך קטיל קני באגמא הוה. אתא שאיל בי מדרשא, אמרו ליה: חולב חייב משום מפרק, מחבץ חייב משום בורר, מגבן חייב משום בונה."
ופסק הרמב"ם (שבת פרק י הלכה יג):
"העושה אהל קבוע הרי זה תולדת בונה וחייב, וכן העושה כלי אדמה כגון תנור וחבית קודם שישרפו הרי זה תולדת בונה וחייב, וכן המגבן את הגבינה הרי זה תולדת בונה, ואינו חייב עד שיגבן כגרוגרת. המכניס יד הקרדום בתוך העין שלו הרי זה תולדת בונה וכן כל כיוצא בו, וכן התוקע עץ בעץ בין שתקע במסמר בין שתקע בעץ עצמו עד שנתאחד, הרי זה תולדת בונה וחייב."
במקום נוסף ביאר הרמב"ם יותר מדוע מגבן חייב משום בונה (הלכות שבת פרק ז הלכה ו):
"וכן הלוקח חלב ונתן בו קיבה כדי לחבצו, הרי זה חייב משום תולדת בורר, שהרי הפריש הקום מן החלב. ואם גבנו ועשהו גבינה, חייב משום בונה, שכל המקבץ חלק אל חלק ודבק הכל עד שיעשו גוף אחד הרי זה דומה לבנין."
אמנם יש להקשות על דברי הרמב"ם, מדברי הרמב"ם עצמו במקום אחר (הלכות שבת פרק ח הלכה ו):
"המקבץ דבילה ועשה ממנה עגול, או שנקב תאנים והכניס החבל בהן עד שנתקבצו גוף אחד, הרי זה תולדת מעמר וחייב וכן כל כיוצא בזה."
והנה גם כאן קיבץ חלקים לגוף אחד, ומדוע חייב כאן משום מעמר ולא חייב משום בונה, לפי הגדרתו לעיל?
המגן אברהם (סימן שמ ס"ק יז) הקשה קושיה זו ותירץ:
"וצריך עיון דלמה לא יתחייב בזה משום בונה כמ"ש ססי' שי"ט גבי המגבן? וצ"ל דלא מקרי בונה אלא כשמכוין ליפותו ולהשוותו."
העולה מדבריו שכל קיבוץ מאכלים נחשב בונה אם עושה זאת בצורה יפה ושווה. ואם כן לכאורה יש לאסור בנידון דידן.
אלא שהגדרה זו של המג"א היא חידוש שחסר מן הספר בדברי הרמב"ם. ולדבריו המקבץ דבילות ועושה מהם עיגול ישר וחלק כן יתחייב משום בונה, כאשר הרמב"ם לא נתן שום רמז לחילוק כזה. וכן הקשה על דברי המגן אברהם בשו"ת רב פעלים (חלק א אורח חיים סימן יט):
"בהשקפה הראשונה עלה בדעתי, לדמות נידון השאלה למ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ז מה' שבת ה"ו, ואם גבנו ועשאו גבינה חייב משום בונה, שכל המקבץ חלק אל חלק ודבק הכל עד שיעשו גוף אחד, ה"ז דומה לבנין, ולפי"ז דיכת התמרים הנז' שקורין מדגוגה, שעושה כל החלקים חלק אחד וגוף אחד, שנדבקים ונכללים זע"ז ונעשים כמו עיסה אחת, ה"ז דומה לבנין. ושוב הראו לי דברי הגאון מג"א ז"ל בסי' ש"מ ס"ק י"ז, גבי מקבץ דבילה דחייב משום מעמר, שכתב וצ"ע למה לא יתחייב בזה משום בונה, וכמ"ש ס"ס שי"ט גבי מגבן, וצ"ל דלא מקרי בונה אלא כשמכוין ליפותו ולהשוותו, עכ"ל ע"ש. ולכאורה חילוק זה דוחק, דמנ"ל לחלק בין גבינה לבין עיגולים שעושין מן הדבלה, דגם בעגולים נאמר מכוין להשותן וליפותן, ועוד קא חזינן דהרמב"ם כללא כייל וטעמא טעים משום שמקבץ חלק אל חלק עד שיעשו גוף אחד, ולא נכלל דבר זה של היפוי בדבריו אלו כלל וכלל, ונראה דגם המג"א עצמו נרגש בדוחק דבריו, ולכן נקיט בלשונו וצ"ל דלא מקרי וכו', כלומר בעל כרחינו צריך לחלק בהכי, כדי לתרץ הקושיא".
ועיין בערוך השולחן שכתב על דברי המגן אברהם (ערוך השולחן אורח חיים סימן שמ סעיף ח):
"המג"א סקי"ז הקשה על הך דנקב תאנים וכו' למה לא יתחייב משום בונה כמו במגבן ואין זה דמיון דמגבן נשתנה צורתו מן קודם הגיבון לאח"כ כמו בבנין מעצים לבית ולא כן בתאנים ואולי גם כונת תירוצו כן אלא שאין התחלה לקושיא זו."
ולפי זה לא כל קיבוץ חלקיקים לגום אחד ייחשב בונה, אלא כשיש שינוי צורה. ולכן בגבינה כאשר משתנה צורת הדבר על ידי הגיבון, חייב משום בונה, אך חיבור חלקי אוכל כאשר אין שינוי צורה אלא ייפוי בעלמא, אין בו איסור של מלאכת בונה.
ובדומה לכך כתב בחזון עובדיה (ח"ד עמודים רעז-רעט) על פי דברי הרשב"א, המאירי והר"ן. ראשונים אלו מקשים איך המגבן חייב משום בונה, והלא קי"ל שאין בנין וסתירה בכלים, וכל שכן באוכלים! ותירצו שכאן עושה דבר מתחילתו. כלומר כל דין "אין בנין בכלים" היינו לתקן כלי, אך ליצור דבר חדש אסור אף בכלי וכן באוכלים.
לפי זה, מיישב הרב עובדיה את הרמב"ם - שבמגבן יוצר גבינה, שהיא יצירה חדשה, ואינה רק קיבוץ הפתיתים. אך קיבוץ דבילה אינה יצירה של דבר חדש.
לפי זה, גם בעניין הסושי - כיוון שאינו יוצר דבר חדש, אלא יש כאן תערובת ודיבוק בעלמא של אוכלים, הרי שאין כאן בונה.
ועוד יש לומר, שכיוון שהדיבוק שבסושי אינו חזק ובנקל מתפרק אף המגן אברהם יודה שאינו בכלל בונה.
ולכן להלכה מותר להרכיב רול סושי בשבת, בתנאי כמובן שכל הרכיבים הצריכים בישול כבר בושלו לפני שבת.
איך מותר להכין קפה בשבת?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך עושים קידוש?
איסור בשר וחלב
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך מכניסים את ה' אל תוך הלב?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
