הבחירה בשלמות

"ראה אנוכי נותן לפניכם הים ברכה וקללה. את הברכה אשר תשמעו אל מצוות ד' אלוקיכם אשר אנוכי מצוה אתכם היום". וביאר הספורנו: "הביטה וראה שלא יהיה עניינך על אופן בינוני כמו שהוא המנהג ברוב כי אמנם אני נותן לפניכם היום ברכה וקללה והם שני הקצוות וכו'".
יסוד חשוב למדים כאן ע"פ פירוש הספורנו. התורה מלמדת שלא להיות בינוני, לא לחיות באופן של חציו לכאן וחציו לכאן, אלא לשאוף לשלמות בכל מעשינו . וכדברי ה'ספרי' כאן שהדגיש את השייכות שבין הנאמר בפרשתנו, לנאמר בפרשת ניצבים "ובחרת בחיים", דהיינו, אין הכוונה רק כפשוטו, לחיות, אלא לבחור שלא להיות בינוני, לא לפסוח על שני הסעיפים, מכוח מעשיך ועבודתך תגיע אל החיים השלמים.

יסוד חשוב זה נאמר גם בגמ' בנוגע ליום הדין הקרב ובא עלינו לטובה, 'בינוניים' תלויים ועומדים מר"ה ועד יוה"כ, זכו – נכתבים לחיים. וביאורו בעשרת ימי תשובה אדם יכול להכריע את גזר דינו לטובה ע"י תוספת מצוות ומעשים טובים. והקשה שם הריטב"א הרי דעתם של בית הלל, כי מי שהוא מחצה על מחצה הקב"ה מטה את הכף במידת חסדו – לטובה, וא"כ כל מי שהוא מחצה על מחצה גם בלי תוספת מצידו, נדון ביום כיפור לחיים טובים?: ותירץ הריטב"א, כי אמנם כן, אולם הקב"ה חפץ כי האדם יכריע את גורלו ודינו ע"פ מעשיו וצדקותיו לטובה. שהאדם עצמו יפעל ויבחר בחיים, ולא ישאר בגדר של בינוני.

בימים אלו עלינו לזכור את הפסוק: "וניקיתי דמם לא ניקיתי, וד' שוכן בציון".
מה הקשר בין שני חלקי הפסוק? הרד"ק מבאר: "וניקיתי" דהיינו הנקמה היא ע"י "וד' שוכן בציון" על כל דם שפוך יש להגביר את השכינה בציון, זהו הגמול והפירעון.
בימים אלו אנו זקוקים כולנו לרחמי שמים מרובים, ובכוח התורה והמצוות לזכות את ארץ ישראל ולפעול ע"י מעשינו שלא להיות בינוניים, לעשות כלן מעשינו בשלמות, לברר לעצמנו מהו רצון ד', מהו מוסר יהודי באמת, וכמה אחריות מוטלת עלינו, בהיותינו ערבים זה לזה, ובעז"ה נתבשרנו כולנו בישועות ונחמות, וישלח דברו וירפא לכל החולים והפצועים "כי הוא לבדו פועל גבורות, עושה חדשות, בעל מלחמות, זורע צדקות, מצמיח ישועות, בורא רפואות, נורא תהילות, אדון הנפלאות... אור חדש על ציון ת