ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
בהכרזה זו נפתחת פרשת השבוע. שתי שאלות מטרידות את הקורא: מה פשר הביטוי הַיּוֹם ? ומה מיוחד באירוע זה?
לפי דעת הספרי במקום אין הכוונה ליום מסוים, אלא שכל יהודי בכל יום, צריך לבחור בין שתי הדרכים.
במדרש התנאים במקום מקשה רבי אליעזר: "מפני מה היום כפול כאן שלשה פעמים.... אמר להן כדי שתנצלו מיום [הדין] שכתוב בו "כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר ... יוֹם ד' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא" (מלאכי ג, יט-כג).
לפי פירוש זה מדובר על אירוע שיתרחש רק לעתיד לבוא, כשיגיע יום גאולתם של ישראל.
חלק מהראשונים קישרו את היום והאירוע למה שיקרה בקרוב בהר גריזים והר עיבל, כמופיע בהמשך הפסוקים:
"וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ד' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל: הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה מוּל הַגִּלְגָּל אֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה:... וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם " (שם כד, כט-לב).
ננסה לחזק את דברי הראשונים, ולהוסיף בענווה נופך נוסף בשולי גלימותיהם הרחבות.
הרמז הראשון להצדקת שיטות הראשונים מתבקש מאליו. הביטוי הַיּוֹם , מופיע גם שם (כמודגש לעיל). הרמז הבא נמצא בסוף ספר דברים, שם הכתוב מפרש ומפרט בפירוט רב (26 פסוקים) את הכתוב הקצר (4 פסוקים) המופיע בפרשתנו, בנושא מעמד הר גריזים והר עיבל, וז"ל שם: "וַיְצַו מֹשֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָעָם לֵאמֹר שָׁמֹר אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם: וְהָיָה בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ד' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד: וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת ... וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד: וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַד' אֱלֹהֶיךָ ...וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב: ס וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם לַד' אֱלֹהֶיךָ: וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ד' אֱלֹהֶיךָ וְעָשִׂיתָ אֶת מִצְוֹתָו וְאֶת חֻקָּיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם " (שם כז א-י).
גם כאן מופיע הביטוי ( הַ ) יּוֹם שלש פעמים. בנוסף יש הקבלה חזקה בין שני חלקי הפסוקים הבאים: אֵת כָּל הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים - אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת .
אם כך, היום, הוא אותו יום והמעמד אותו מעמד.
אותו יום מתואר בספר יהושע: "אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר עֵיבָל: כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה מִזְבַּח אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת אֲשֶׁר לֹא הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לַה' וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים: וַיִּכְתָּב שָׁם עַל הָאֲבָנִים אֵת מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר כָּתַב לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ח, ל-לה).
(נעיר כי מזבח זה נתגלה בדורנו על הר עיבל, תגלית יחידאית מהרבה בחינות שאין כמותה בשום מקום אחר בעולם, (עיינו חמדת ימים לפר' ראה תשס"ד).
מעמד מכונן זה נערך ממש עם הכניסה לארץ ישראל המערבית, והיה בבחינת חזרה על קבלת המצוות שהייתה בהר סיני, לבני דור הכניסה לארץ.
בני שבט אפרים, שנשארו בארץ כנען בימי יוסף ובניו, וכל אלה שהצטרפו אליהם, שלטו באזור השומרון, ולא היה צורך לכבשו שוב. כך התאפשר מעמד הר גריזים והר עיבל מיד עם הכניסה לארץ (לכמה דעות בחז"ל יום לאחר הכניסה לארץ).
גם לבני אפרים וחבריהם נערך מעמד מיוחד, המתואר בפרק האחרון של ספר יהושע, שהתקיים במקדש ד' בעיר שכם, במקדש שהם בנו עוד בתקופת האבות (עיינו חמדת ימים לפר' מטות-מסעי תשפ"ה(.
בהחלטה לבחור בטוב ובברכה, ביום המעמד בהר גריזים והר עיבל, נקבעה הדרך לדורות עד בוא גואל צדק, להשתדל תמיד לבחור בטוב.
נתפלל שגם אנו נחזה בהצטרפות כל עם ישראל לזכות
לקבלת עול מלכות שמים באהבה,
ולאהבת חינם איש לאחיו, מכל חלקי עם ישראל, שהיא תנאי לגאולה שלמה.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
