ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
ניו יורק, ארה"ב New York, USA
מר חשון תש"ס
שאלה
אני רופא המנהל מכון לפוריות האשה. לפני זמן מה פנה אלי זוג המעונין להקים משפחה. האשה נמצאה כנשאית של HIV, הוא הוירוס הגורם, בסופר של דבר בדרך כלל, את מחלת האיידס. הרפואה היום עוד לא פיתחה חיסון שימנע מוירוס ה-HIV להתפתח למחלת האיידס, אולם קיימות תרופות שיכולות לדחות את התפתחות המחלה בשנים רבות.
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
495 - ייצוא אתרוגים לחו"ל בשמיטה
496 - הפריה מלאכותית
497 - שינה שמו האם צריך כתובה חדשה?
טען עוד
במצב הקיים היום, גם אם נשתמש בתרופות החזקות ביותר, עדיין ישנם לכה"פ חמישה עד שמונה אחוז* סיכוי שהאשה תדביק את וולדה בזמן ההריון.
שאלתי היא: מכיון שאלו התנאים, האם ההלכה מרשה את קיום ההזרעה המלאכותית?
תשובה
א. יש לדעת, שבהחלט לא פשוט הדבר להביא ילדים בעלי-מום לעולם. מחמת חשש זה אסור לאדם בריא לישא אשה החולה במחלה גנטית חמורה העלולה לגרום לילדיהם להיוולד חולים 1 . ויש שכתב , שאפילו אם כבר נישאו, יש לייעצם להתגרש 2 .
ב. אם כבר נישאו, וקשים עליהם הגירושין , ועדיין לא קיימו פריה ורביה - עליהם לעסוק בפריה ורביה , ולא להתחשב בסבל העלול להגרם לילד ולהם עצמם, ועל כגון זה נאמר - "בהדי כבשי דרחמנא למה לך", אל לך להתעסק בסודות הבריאה, ומה שמצווה עליך לעשות, עשה, והשי"ת יעשה הטוב בעיניו 3 . קיים חשש שאחד ההורים לא יוכל לישא בנטל ויכנס לדכאון, כי אז אין לעסוק בפריה ורביה מחשש פקוח-נפש 4 . ובכל מקרה, אם כבר יש לזוג בן ובת, אין עליהם במצב זה חובת "לשבת יצרה" או "ולערב אל תנח ידיך", ואין עליהם מצוה להביא עוד ילדים לעולם 5 .
ג. כל זאת כאשר מדובר כדרך כל הארץ , אך במקרה שלנו שיש צורך בהתערבות חיצונית ע"י הפריה חוץ-גופנית 6 , והזוג אינו יכול לחיות חיי אישות רגילים 7 , ונוספת החרדה מפני הולדת ילד בעל מום קשה שיביא למותו מתוך יסורים 8 - יש למנוע מצב זה 9 . ויש האוסר זאת לגמרי לעזור לזוג להביא ילד 10 .
^ 1. הערת המערכת: בגלל ההתפתחות המהירה של הרפואה, יש לבדוק נתון זה בכל מקרה. אחוז זה נכון לשנת ה'תש"ס.
יבמות (סד ע"ב) "לא ישא אשה ממשפחת נכפין ומצורעים", והובא להלכה בשו"ע (אבן העזר סי' ב סע' ז). וכתב בשו"ת "חתן סופר" (סי' קלז) – "בלישא אשה ממשפחת חולים. יש לחוש להביא לעולם ילד חולה". ומוגדר שם שהאיסור חל אם הוחזקו ג' פעמים שיבואו בניהם לידי כך (באותה המשפחה), כאשר ישנה מחלה ברורה וידועה שברי היזקה.
^ 2. הרב י' זילברשטיין , ס' "הלכה ורפואה" (ח"ב עמ' קיא) בדבריו "לסכום" אות א.
^ 3. שו"ת "אגרות משה" (אבן העזר ח"א סי' סב), הרב י' זילברשטיין (שם עמ' קו ואילך וכן בעמ' קיב בדבריו "לסכום " אות ב). והראיות: במדרש רבה פ' שמות פרשה א אות יג (ומובא במסכת סוטה יב ע"ב) מצאנו דו-שיח בין עמרם לבתו מרים - "שהיה עמרם ראש הסנהדרין באותה שעה . כיוון שגזר פרעה ואמר 'כל הבן הילוד' אמר עמרם : ולריק ישראל מולידים? מיד הוציא את יוכבד, ופירש עצמו מתשמיש המיטה ...עמדו כל ישראל וגרשו את נשותיהן. אמרה לו בתו: גזרתך קשה משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים , ואתה על הזכרים והנקבות ... עמד הוא והחזיר את אשתו , עמדו כל ישראל והחזירו נשותיהן". הרי שהולדת ילדים טובה היא להם אפילו כאשר מטביעים אותם מיד אחרי לידתם, וזאת משום שעל-ידי ביאתם לעולם זוכים הם לחיי העולם - הבא ( ראה סנהדרין קי ע"א). ועוד - במסכת ברכות י ע"א מובא הסיפור על חזקיהו המלך שצפה ברוח הקודש, שיצא ממנו בן רשע (ואכן יצא ממנו מנשה ), ולכן לא רצה לעסוק בפריה ורביה. אמר לו ישעיהו הנביא: "כי מת אתה ולא תחיה", "מת אתה" בעוה"ז ,"ולא תחיה" לעוה"ב , וזאת משום "בהדי כבשי דרחמנא למה לך". לאמור, אין להתחשב בסתרים של הקב"ה (לשון רש"י שם), ויש לו לקיים חובתו. ועיין עוד ב"שבילי הרפואה" שם, שהובאו ראיות נוספות.
^ 4. הרב י' זילברשטיין (שם עמ' קט ובעמ' קיב בדבריו "לסכום" אות ג), ופשוט הוא.
^ 5. שם בדבריו "לסכום" אות ד.
^ 6. נחלקו הדעות אם עצם התהליך מותר: לדעת הרב עובדיה יוסף, הובאו דבריו במאמרו של מ' דרורי בתוך: "תחומין" (ח"א ע"א 287) ובס' "נשמת אברהם" (אבן העזר סי' א אות ה3), ולדעת הרב אביגדור נבנצל בתוך "אסיא" (ח"ה עמ' 93-92) מותר הדבר, כי לדעתם יש בזה קיום פריה ורביה, וממילא אין כאן משוםהוצאת זרע לבטלה,כי התוצאה הסופית היא הקובעת. ואילו לדעת הרב אליעזר וולדינברג, בתוך "אסיא" (ח"ה , עמ' 92-84) ובשו"ת "ציץ אליעזר" (חט"ו סי' מה), וכן הרב משה שטרנבוך, ב"שבילי הרפואה" (ח"ח, עמ' כט-לו, והביא שם עדות שגם הגרי"י קנייבסקי אסר) - כל התהליך אסור, כי הזרע מוכנס לתוך מבחנה (שלא כמו בהזרעה מלאכותית, שהזרע מוכנס לתוך גוף האשה ), ואם הפעולה לא תצלח - תהיה זו הוצאת זרע לבטלה. ולדעתם אין בהפריה כזו משום קיום מצות פריה ורביה, כי כח שלישי (המבחנה) מעורב בו, וכן חוששים מפני אנדרלמוסיה בעולם מחמת ערבוב זרע זר. וראה עוד באריכות ב"אנציקלופדיה הלכתית רפואית" (ח"ב עמ' 130-129 הערה 48).
^ 7. במקרה דנן אין הזוג יכול לקיים מצות עונה כדרך כל הארץ, מחמת חשש הבעל להידבק במחלת אשתו. ואמנם יש שהתירו במקרה כזה להשתמש באמצעי הגנה לבעל, אפילו אם כרוך בכך איסור תורה (כגון כובעון), ראה שו"ת "צפנת פענח" (ח"א סי' צ), שו"ת "אחיעזר" (ח"ג סי' כד אות ה), שו"ת "אגרות משה" (אבן העזר ח"א סי' סג וסה), שו"ת "ציץ אליעזר" (ח"ט סי' נא שער ב פ"ג) בדוחק גדול, וכולי האי ואולי. אך יש שלא התירו זאת , וחייבו להתגרש: מהרש"ם (ח"ג במפתחות בסוף הספר), שו"ת "שבט סופר" (סי' ב), שו"ת מהר"ש ענגיל (ח"ג סי' פו), שו"ת "אגרות משה" (אבן העזר ח"ג סי' כא, וח"ד סי' סג), ולכאורה סותרות תשובות אלה את תשובותיו בראש ההערה, וצ"ע - העיר על כך פרופ' אברהם שטינברג ב"אנציקלופדיה הלכתית רפואית" (ח"ד , עמ' 129 - 130 הערה 181 , ועמ' 147 הערה 263).
^ 8. שמלבד גוף הדבר, ייתכן שהוולד אינו מתייחס אחר אביו במקרה כזה, מכיוון שמחלה זו ודאי ממיתה. ולפי "בית שמואל" (אבן העזר סי' א סקי"א בשם ספר חסידים) אינו מקיים מצות פריה ורביה בספק ממזר, מכיוון שממזר אינו חי, משמע שאפילו ספק אינו חי- אין כאן משום קיום מצות פריה ורביה, וממילא אסורה הוצאת הזרע לצורך ההפריה החוץ-גופנית כי היא לבטלה.
^ 9. תשובתו של הרב מרדכי אליהו לשאלה זו היתה - "יש להתיר לה כניסה להריון בצורה שהדבר לא ידביק את הבעל, וכן בתנאי שהבעל והאשה מסכימים לקחת סיכון זה" (מבלי להיכנס למידת ההיתר להמשך הנישואין במקרה זה).
^ 10.הרב נחום אליעזר רבינוביץ, כפי שכתב בתשובה לשאלה זו: "לית דין צריך נגרא ובר נגרא, ואין להתיר בשום אופן להביא לידי כך שיוולד, רחמנא ליצלן, ולד הנוטה למיתה מתוך יסורים. ואיסור זה חל הן על האשה הן על הגבר והן על כל המתעסקים בכך".

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

איך ללמוד גמרא?

איך לקשור את הסכך?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

מה המשמעות הנחת תפילין?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?

איך מוסרים את הנפש בימינו?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















