ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- שיעורים נוספים
הרב צבי יהודה קוק זצ"ל הסתייג מסגנון המנון המדינה. המשפט "עוד לא אבדה תקוותנו" משול לאדם העומד לטבוע בנהר, מושיט את ידיו לעזרה ומכריז שעדיין יש לו תקווה, אל ייאוש. ההמנון, לדעת הרב, צריך להיות בוטח ומאמין, שמח בשיבת ציון בדורותינו מתוך ראייה רוחנית עליונה.
המילים הפותחות את ההמנון חשובות מאוד: "כל עוד בלבב פנימה נפש יהודי הומייה". בפנימיותו של כל אדם מישראל באשר הוא יש נפש יהודית. נפש זו הומה, היא פועלת תמיד ואינה יודעת מנוח. חיינו היהודיים תוססים ופעילים. נפש זו עוברת אלינו בתורשה מדור לדור מיום היותנו לעם.
הגוף והנפש אינם המטרה
תנועת בני עקיבא, החוגגת בשבת זו את שבת הארגון, עסקה בחודש האחרון בנושא 'נפש יהודי הומייה'. ביררנו לעצמנו מה הומה בתוכנו פנימה. האם זה הלב או אולי הראש? האם אכן זו הנפש או שמא חלקים רוחניים, פנימיים יותר באישיותנו?
בבריאת האדם נאמר: "ויאמר אלוקים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמיים ובבהמה ובכל הארץ" (בראשית א, כו). האדם נברא ממקום גבוה, בצלם אלוקים. משם הוא יורד לעולם ורודה בו.
בהמשך פרשת בראשית נאמר: "וייצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה וייפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה" (שם ב, ז). הפסוק מתאר את מבנה האדם: יסודו מעפר, יש לו נפש וגם נשמה. הנפש היא החלק התחתון שבכוחותינו הרוחניים. היא אחראית לחיים, ומכוחה אנו מתקיימים. גם לבהמה יש נפש. האם יש הבדל בין נפש האדם לנפש הבהמה?
פירש רש"י: "אף בהמה וחיה נקראו נפש חיה, אך זו של אדם 'חיה' שבכולן, שנתווסף בו דעה ודיבור: להבדיל מהבהמה, בנפש האדם נמצא את הדעה והדיבור".
לכאורה היינו מסתפקים בנפש האנושית. יש בה תרבות, כוח ידיעה ודיבור. בכך אנו נבדלים מחיות השדה. אך התורה מוסיפה: "וייפח באפיו נשמת חיים". יש כאן חלק נעלה יותר, חלק מצלם אלוקים שבו נברא האדם. אנו צריכים ללמוד את הנשמה שלנו, להבין מה כוחה. נשמה אינה רק תוספת על הנפש, אלא היא מהות חיינו.
נשמת ישראל היא חלק אלוק ממעל (לפי איוב לא, ב), היא משתלשלת ממקום גבוה. אנו חיים ומתפקדים בעולם, אבל לא כאן הכול מתחיל. העולם הזה דומה לפרוזדור, ונשמותינו שייכות לעולם הבא. אנחנו זמניים בעולם הזה. המקור שלנו הוא ממקום עליון. עם ישראל בא לעולם כדי למלא משימות, לגלות את הקב"ה בעולם, לחיות את תורתו, תורת אמת. לצורך ביצוע המשימה נחיה, נדאג לצורכי הגוף; אך הגוף וגם הנפש אינם המטרה. האחריות של עם ישראל היא לנשמה, לנשמת העולם. במהותנו אנו נשמות שמתגלות בגוף ובנפש.
ידיעה זו משפיעה על קבלת ההחלטות שלנו בכל דבר ועניין. עם ישראל ככלל, וכל פרט מאיתנו, צריך תמיד לבחון מה הנשמה מבקשת, מה מקדש את שמו בעולם, מה מקדם את הגאולה ואת הטוב בעולם - ובזה יבחר. החלטות יומיומית והחלטות גדולות כאחד מושפעות מתחושת השליחות הזו.
דבר נוסף יש בחיי נשמה: הידיעה שהקב"ה נפח באפנו נשמת חיים מגדירה לנו היכן הדברים נקבעים וכיצד להתמודד עם קשיים בעולם המעשה.
ר' חיים מוולוז'ין, תלמידו של הגאון ר' אליהו מווילנה, לימד אותנו כיצד לתקן את עולמנו: אם יש בעיות או חטאים בחלקים המעשיים באדם ובעולם, בתחום הקשור לנפש - צריך לתקנם בעזרת הרוח, הנמצאת מעל הנפש. כלומר, כאשר יש קלקול במערכה התחתונה, עלינו להתרומם למערכה עליונה יותר ולתקן משם. כך גם ברוח, כי גם היא לוקה לעיתים, ואז עולים קומה נוספת, לעולם הנשמה, ומשם מתקנים את כל המערכות הנמוכות (נפש החיים א, יח).
בנשמה כבר אין פגם ואין קלקול: "נשמה שנתת בי טהורה היא". כאשר מתרכזים בנשמה, בתורה, בצדדים העמוקים והבריאים בעולמנו, מצליחים לגרום למציאות למטה להיות מתוקנת. כמובן, צריך גם לרדת לשטח ולפעול, אך לא נעשה זאת לפני שחזרנו לנקודת ההתחלה, לאידיאלים, לתורה, לאלוקות.
מה היה עלינו להוסיף בגוש קטיף
תנועת בני עקיבא היקרה, הנוער החביב ובוגריה בכל מקום ומקום, חרתה על דגלה את חיי הרוח וחיי החומר: "ראשינו בעמקי תורה, כפינו ברגבי אדמתה". נראה שהגיעה העת להרים את הראש גבוה יותר. עסקנו ואנו עוסקים רבות בעשייה, ברגבי האדמה, בהתיישבות, בחסד, בצבא, בשירות הלאומי, בפוליטיקה ועוד. עם זה, עלינו לזכור כי אנו אנשים נשמתיים. אנו נקראים להתמלא עוד ועוד בדברים רוחניים, בלימוד תורה ובקיום מצוות. העולם צמא לאידיאלים. הבשורה שלנו תבוא לא רק מעשייה, מבורכת ככל שתהיה. חייבים לשים את הנשמה בחזית. להאמין בה ולדבר עליה.
כאמור, כך גם פותרים בעיות וקלקולים בעולם המעשה. הנטייה האנושית היא לפתור בעיה בזירה שבה התגלתה הבעיה, אך עם ישראל יודע שהדברים נקבעים מלמעלה. לכן כאשר מתעורר קושי אין להסתפק בפתרון המקומי. צריך להוסיף רוח, לעלות לשורשי העולם, ומשם להשפיע טוב ותיקון. להרבות בבירורים רוחניים כדי להבין את התקופה שאנו חיים בה. להרבות בתפילה ובמצוות. זו הדרך שהורה לנו ר' חיים מוולוז'ין: להניח לרגע את ההתעסקות בבעיות ולהתרומם לעולם שמעל, לרוח ולנשמה.
במשך קרוב לעשרים שנה חייתה קהילתנו בגוש קטיף, במושב קטיף. התמודדנו עם טרור ועם עקירה מעל אדמתנו. לרוב היה המאבק מעשי, בזירה שבה מתרחשים הדברים: קראנו לחזק את הביטחון, להגן על היישובים ועל הצירים. עסקנו בהפגנות, בהסברה, באחיזה בקרקע כנגד גזרת העקירה. כמובן, עסקנו גם ברוח. פעלנו ככל יכולתנו. במבט לאחור עולה המחשבה שאולי לא עסקנו ברוח במידה הראויה. המציאות וקשיי היומיום שאבו אותנו לעולם המעשה. התפללנו, הרבינו בלימוד תורה ובעשיית חסד, אך לעניות דעתי היינו צריכים לשים דגש רב יותר על הצורך להתרומם אל עולם הרוח, ומשם להשפיע.
לצערנו, סיפור גוש קטיף לא הסתיים כפי שרצינו, אך אנו מפיקים לקחים. בכל התמודדות, בכל אתגר לפרט ולכלל, חייבים לעצור רגע ולהבין שכוחו של עם ישראל הוא בעיקר בתהליכי העומק. זהו הנשק הסודי שלנו.
נראה שכיום צריכה לצאת בשורה מהנוער החביב. בואו נהיה נשמתיים! דורנו המופלא מחפש תנועה שתרים גבוה את דגל הנשמה. עלינו לומר את דבר ה' ללא היסוס. מתוך כך ניוושע ומתוך כך נמצא את הכוחות לרדת ולטפל בכל דבר הדורש תיקון.
אכן, נפש יהודי הומייה, אך בעומק חיה ופועלת נשמה ענקית. היא הומה ודורשת את גאולת העולם ואת גאולת ישראל.
הרב נח ויז'ונסקי הוא רב היישוב כרמי קטיף וחבר מליאת תנועת בני עקיבא
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
