ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- שיעורים נוספים
הרב צבי יהודה קוק זצ"ל הסתייג מסגנון המנון המדינה. המשפט "עוד לא אבדה תקוותנו" משול לאדם העומד לטבוע בנהר, מושיט את ידיו לעזרה ומכריז שעדיין יש לו תקווה, אל ייאוש. ההמנון, לדעת הרב, צריך להיות בוטח ומאמין, שמח בשיבת ציון בדורותינו מתוך ראייה רוחנית עליונה.
המילים הפותחות את ההמנון חשובות מאוד: "כל עוד בלבב פנימה נפש יהודי הומייה". בפנימיותו של כל אדם מישראל באשר הוא יש נפש יהודית. נפש זו הומה, היא פועלת תמיד ואינה יודעת מנוח. חיינו היהודיים תוססים ופעילים. נפש זו עוברת אלינו בתורשה מדור לדור מיום היותנו לעם.
הגוף והנפש אינם המטרה
תנועת בני עקיבא, החוגגת בשבת זו את שבת הארגון, עסקה בחודש האחרון בנושא 'נפש יהודי הומייה'. ביררנו לעצמנו מה הומה בתוכנו פנימה. האם זה הלב או אולי הראש? האם אכן זו הנפש או שמא חלקים רוחניים, פנימיים יותר באישיותנו?
בבריאת האדם נאמר: "ויאמר אלוקים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמיים ובבהמה ובכל הארץ" (בראשית א, כו). האדם נברא ממקום גבוה, בצלם אלוקים. משם הוא יורד לעולם ורודה בו.
בהמשך פרשת בראשית נאמר: "וייצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה וייפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה" (שם ב, ז). הפסוק מתאר את מבנה האדם: יסודו מעפר, יש לו נפש וגם נשמה. הנפש היא החלק התחתון שבכוחותינו הרוחניים. היא אחראית לחיים, ומכוחה אנו מתקיימים. גם לבהמה יש נפש. האם יש הבדל בין נפש האדם לנפש הבהמה?
פירש רש"י: "אף בהמה וחיה נקראו נפש חיה, אך זו של אדם 'חיה' שבכולן, שנתווסף בו דעה ודיבור: להבדיל מהבהמה, בנפש האדם נמצא את הדעה והדיבור".
לכאורה היינו מסתפקים בנפש האנושית. יש בה תרבות, כוח ידיעה ודיבור. בכך אנו נבדלים מחיות השדה. אך התורה מוסיפה: "וייפח באפיו נשמת חיים". יש כאן חלק נעלה יותר, חלק מצלם אלוקים שבו נברא האדם. אנו צריכים ללמוד את הנשמה שלנו, להבין מה כוחה. נשמה אינה רק תוספת על הנפש, אלא היא מהות חיינו.
נשמת ישראל היא חלק אלוק ממעל (לפי איוב לא, ב), היא משתלשלת ממקום גבוה. אנו חיים ומתפקדים בעולם, אבל לא כאן הכול מתחיל. העולם הזה דומה לפרוזדור, ונשמותינו שייכות לעולם הבא. אנחנו זמניים בעולם הזה. המקור שלנו הוא ממקום עליון. עם ישראל בא לעולם כדי למלא משימות, לגלות את הקב"ה בעולם, לחיות את תורתו, תורת אמת. לצורך ביצוע המשימה נחיה, נדאג לצורכי הגוף; אך הגוף וגם הנפש אינם המטרה. האחריות של עם ישראל היא לנשמה, לנשמת העולם. במהותנו אנו נשמות שמתגלות בגוף ובנפש.
ידיעה זו משפיעה על קבלת ההחלטות שלנו בכל דבר ועניין. עם ישראל ככלל, וכל פרט מאיתנו, צריך תמיד לבחון מה הנשמה מבקשת, מה מקדש את שמו בעולם, מה מקדם את הגאולה ואת הטוב בעולם - ובזה יבחר. החלטות יומיומית והחלטות גדולות כאחד מושפעות מתחושת השליחות הזו.
דבר נוסף יש בחיי נשמה: הידיעה שהקב"ה נפח באפנו נשמת חיים מגדירה לנו היכן הדברים נקבעים וכיצד להתמודד עם קשיים בעולם המעשה.
ר' חיים מוולוז'ין, תלמידו של הגאון ר' אליהו מווילנה, לימד אותנו כיצד לתקן את עולמנו: אם יש בעיות או חטאים בחלקים המעשיים באדם ובעולם, בתחום הקשור לנפש - צריך לתקנם בעזרת הרוח, הנמצאת מעל הנפש. כלומר, כאשר יש קלקול במערכה התחתונה, עלינו להתרומם למערכה עליונה יותר ולתקן משם. כך גם ברוח, כי גם היא לוקה לעיתים, ואז עולים קומה נוספת, לעולם הנשמה, ומשם מתקנים את כל המערכות הנמוכות (נפש החיים א, יח).
בנשמה כבר אין פגם ואין קלקול: "נשמה שנתת בי טהורה היא". כאשר מתרכזים בנשמה, בתורה, בצדדים העמוקים והבריאים בעולמנו, מצליחים לגרום למציאות למטה להיות מתוקנת. כמובן, צריך גם לרדת לשטח ולפעול, אך לא נעשה זאת לפני שחזרנו לנקודת ההתחלה, לאידיאלים, לתורה, לאלוקות.
מה היה עלינו להוסיף בגוש קטיף
תנועת בני עקיבא היקרה, הנוער החביב ובוגריה בכל מקום ומקום, חרתה על דגלה את חיי הרוח וחיי החומר: "ראשינו בעמקי תורה, כפינו ברגבי אדמתה". נראה שהגיעה העת להרים את הראש גבוה יותר. עסקנו ואנו עוסקים רבות בעשייה, ברגבי האדמה, בהתיישבות, בחסד, בצבא, בשירות הלאומי, בפוליטיקה ועוד. עם זה, עלינו לזכור כי אנו אנשים נשמתיים. אנו נקראים להתמלא עוד ועוד בדברים רוחניים, בלימוד תורה ובקיום מצוות. העולם צמא לאידיאלים. הבשורה שלנו תבוא לא רק מעשייה, מבורכת ככל שתהיה. חייבים לשים את הנשמה בחזית. להאמין בה ולדבר עליה.
כאמור, כך גם פותרים בעיות וקלקולים בעולם המעשה. הנטייה האנושית היא לפתור בעיה בזירה שבה התגלתה הבעיה, אך עם ישראל יודע שהדברים נקבעים מלמעלה. לכן כאשר מתעורר קושי אין להסתפק בפתרון המקומי. צריך להוסיף רוח, לעלות לשורשי העולם, ומשם להשפיע טוב ותיקון. להרבות בבירורים רוחניים כדי להבין את התקופה שאנו חיים בה. להרבות בתפילה ובמצוות. זו הדרך שהורה לנו ר' חיים מוולוז'ין: להניח לרגע את ההתעסקות בבעיות ולהתרומם לעולם שמעל, לרוח ולנשמה.
במשך קרוב לעשרים שנה חייתה קהילתנו בגוש קטיף, במושב קטיף. התמודדנו עם טרור ועם עקירה מעל אדמתנו. לרוב היה המאבק מעשי, בזירה שבה מתרחשים הדברים: קראנו לחזק את הביטחון, להגן על היישובים ועל הצירים. עסקנו בהפגנות, בהסברה, באחיזה בקרקע כנגד גזרת העקירה. כמובן, עסקנו גם ברוח. פעלנו ככל יכולתנו. במבט לאחור עולה המחשבה שאולי לא עסקנו ברוח במידה הראויה. המציאות וקשיי היומיום שאבו אותנו לעולם המעשה. התפללנו, הרבינו בלימוד תורה ובעשיית חסד, אך לעניות דעתי היינו צריכים לשים דגש רב יותר על הצורך להתרומם אל עולם הרוח, ומשם להשפיע.
לצערנו, סיפור גוש קטיף לא הסתיים כפי שרצינו, אך אנו מפיקים לקחים. בכל התמודדות, בכל אתגר לפרט ולכלל, חייבים לעצור רגע ולהבין שכוחו של עם ישראל הוא בעיקר בתהליכי העומק. זהו הנשק הסודי שלנו.
נראה שכיום צריכה לצאת בשורה מהנוער החביב. בואו נהיה נשמתיים! דורנו המופלא מחפש תנועה שתרים גבוה את דגל הנשמה. עלינו לומר את דבר ה' ללא היסוס. מתוך כך ניוושע ומתוך כך נמצא את הכוחות לרדת ולטפל בכל דבר הדורש תיקון.
אכן, נפש יהודי הומייה, אך בעומק חיה ופועלת נשמה ענקית. היא הומה ודורשת את גאולת העולם ואת גאולת ישראל.
הרב נח ויז'ונסקי הוא רב היישוב כרמי קטיף וחבר מליאת תנועת בני עקיבא
מתוך העיתון 'בשבע'

איך מותר להכין קפה בשבת?

טעינה למחשבה

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

איך ללמוד אמונה?

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

אנחנו קודש למענך

מה כבד לך?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















