ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עקבי הצאן
- דרישת ד'
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לב מי לא יהמה למקרא הדברים הללו ביחש להלמוד של הענינים התלוים בתלמודה של חלק העיוני שבתורה, אבל כמה מעטים הם שמכינים את עצמם להבין ולצייר איך נראה הוא הדבר שאנו קוראים אותו עיון אמיתי ? אין לך מקצוע של מדע שבעולם שכל-כך יהיה נקל לתן לעיונו פנים של קטנות, של חושך ושל קמוץ, כמו שנקל ועלול הוא הדבר באותו המדע שאנו קוראים אותו בשם "הבינה של יראת ד'". ואין זה פלא, שהרי הצללים המה תמיד נמדדים לפי האורה ; ולפי גודל המרחב וההתפשטות של סעיפי כל נושא, כן יהיה רוב השגיונות הנמצאים במושגיו. וכאן יש לנו עסק עם שלשה ציורים, שהם רחבים וענפים עד אין קץ, ועל פני כולם פרושה היא הרשת של המון השגיאות, המשימות עלטה על העיניים של אותם שאינם מתגברים להיות מציצים מן החרכים בגבורה ודעה נכונה, "אז תבין יראת ד'" , הרי יש לנו עסק עם מושג האלהות, מושג היראה ומושג הבינה, ושלשת המושגים הללו הלא אין שיעור לרחבם והקיפם, עמקם וגבהם, וממילא אין שיעור להמון המושגים המתעים שבאים עמהם, כל זמן שיחסר זיקוקם וברורם. ומזה אנו סובלים, זוהי סבת גלותנו וענינו, "גלה עמי מבלי דעת" "ישראל לא ידע עמי לא התבונן" , "כי אתה הדעת מאסת ואמאסך מכהן לי" , ובהתחלת הנטייה לשקיעת השמש של ממלכתנו בימי רחבעם, נאמר "ויעש הרע כי לא הכין לבו לדרוש את ד'" .
מניעת דרישת ד', והסרת החפץ מהמדע העיוני היותר מאיר ונשגב, נעשות בתחילה מעצלות, מנטיה לדברים רק גסים ומקלות דעת, אבל במשך הזמן, האומה מתרגלת עם חליה, ונעשה לה טבע שני, שאף אם תתעורר התעוררות קלושה לשוב להאיר באור הדעת את ד', לא תוכל כל-כך על נקלה ; ההרגל של המחשכים, והמאסרים הצרים של הפתרונים הדמיוניים לכל הדברים הרמים שהעולם משותת עליהם, עושה את האדם אסור בכבלי ברזל, עד שאם ירצה לפתח את אסוריו, ירגיש בעצמו שהוא נעזב ונחלש, וכאלו בור הסוהר וחשכתו הוא מעונו הטבעי, הראוי לו, "שתני בבור תחתיות במחשכים במצולות" "כלוא ולא אצא" . הפתרונים הבהמיים הבאים מהדמיון הפראי לכל השאלות היותר נשגבות שכל חיי הכלל והפרט תלויים בהן במרום השתלמותם, נעשים כל כך דבקים עם הנפש הכללית, עד שנראה, בסקירה הראשונה, שאם יפרוש האדם מהם, ותחתיהם ייקח לו מושגים מאירים ברורים וטהורים, יישאר כאובד דרך, באין חום בלב, באין מחשבה ומעמד לרוח, ולמהלך החיים. זהו המצב השומם הבא מרפיון ידיים מאורה של תורה, "נתנני שוממה כל היום דוה" , ולא עוד שידמה שכל חייו המוסריים הנם מחויבים לינק דווקא מציורי הפתיות, מהגיונות של עיוורון ואי דעת, ואם אור נוגה יופיע, שוב אינו מוצא את דרכו המוסרי, - לא האישי, ולא הלאומי, וקל וחומר שלא הישראלי, - ואם יחפוץ להתאמץ וללכת במסילת הדעת ידמה לו כאילו עולמו נחשך, וכאילו כל מיתריו נתקו, "אז יקראונני ולא אענה ישחרונני ולא ימצאונני, תחת כי שנאו דעת ויראת ד' לא בחרו" להכשיר את האדם, ומכל שכן את האומה, לצאת ממצב אל מצב בהלך הנפש - מחושך אל אור, ולהיות עם זה שלם בכל האור והטוב המוגבל ומפוזר עם כל המון המחשבות, הרגשות והמעשים, וכל תבנית החיים, שהיו לו עד כה, אין דרך כי אם על ידי הצירוף הבא על ידי יסורין ודכדוכי הנפש, "כי נר מצוה ותורה אור, ודרך חיים תוכחות מוסר" העם או האיש שבתוכו חי כשרון פנימי לאור ולטוב, אלא שעזיבה איומה וחסרון עבודה רוחנית הראויה לו הטילו עליו צלמי בלהות, רק אז יכיר את עצמו, רק אז יחוש את עולמו הפנימי באמת לאמתו, רק על-ידי דכדוך הייסורים. אלפי המעשים, הפרטיים והכלליים שבכל מרחב החיים, הנם רק כלים שבהם תתגלה הנפש על-פי ההכרעה של הנקודה העצמית של הוייתה. כשהיא טובה במקורה, כשהסתכלותה העצמית על טוב החיים היא מלאה צדקה וברכה, תושבת רק אז מטהרה ע"י המון המקרים של החיים שיציגו לפניה את החיים לא על פי הכרתה העצמית, כי-אם על פי אותם התבלים החיצוניים במשך הזמן, האומה מתרגלת עם חליה, ונעשה לה טבע שני, שאף אם תתעורר התעוררות קלושה לשוב להאיר באור הדעת את ד', לא תוכל כל-כך על נקלה ; ההרגל של המחשכים, והמאסרים הצרים של הפתרונים הדמיוניים לכל הדברים הרמים שהעולם משותת עליהם, עושה את האדם אסור בכבלי ברזל, עד שאם ירצה לפתח את אסוריו, ירגיש בעצמו שהוא נעזב ונחלש, וכאלו בור הסוהר וחשכתו הוא מעונו הטבעי, הראוי לו, "שתני בבור תחתיות במחשכים במצולות" "כלוא ולא אצא" . הפתרונים הבהמיים הבאים מהדמיון הפראי לכל השאלות היותר נשגבות שכל חיי הכלל והפרט תלויים בהן במרום השתלמותם, נעשים כל כך דבקים עם הנפש הכללית, עד שנראה, בסקירה הראשונה, שאם יפרוש האדם מהם, ותחתיהם ייקח לו מושגים מאירים ברורים וטהורים, יישאר כאובד דרך, באין חום בלב, באין מחשבה ומעמד לרוח, ולמהלך החיים. זהו המצב השומם הבא מרפיון ידיים מאורה של תורה, "נתנני שוממה כל היום דוה" , ולא עוד שידמה שכל חייו המוסריים הנם מחויבים לינק דווקא מציורי הפתיות, מהגיונות של עיוורון ואי דעת, ואם אור נוגה יופיע, שוב אינו מוצא את דרכו המוסרי, - לא האישי, ולא הלאומי, וקל וחומר שלא הישראלי, - ואם יחפוץ להתאמץ וללכת במסילת הדעת ידמה לו כאילו עולמו נחשך, וכאילו כל מיתריו נתקו, "אז יקראונני ולא אענה ישחרונני ולא ימצאונני, תחת כי שנאו דעת ויראת ד' לא בחרו" להכשיר את האדם, ומכל שכן את האומה, לצאת ממצב אל מצב בהלך הנפש - מחושך אל אור, ולהיות עם זה שלם בכל האור והטוב המוגבל ומפוזר עם כל המון המחשבות, הרגשות והמעשים, וכל תבנית החיים, שהיו לו עד כה, אין דרך כי אם על ידי הצירוף הבא על ידי יסורין ודכדוכי הנפש, "כי נר מצוה ותורה אור, ודרך חיים תוכחות מוסר" . העם או האיש שבתוכו חי כשרון פנימי לאור ולטוב, אלא שעזיבה איומה וחסרון עבודה רוחנית הראויה לו הטילו עליו צלמי בלהות, רק אז יכיר את עצמו, רק אז יחוש את עולמו הפנימי באמת לאמתו, רק על-ידי דכדוך היסורים. אלפי המעשים, הפרטיים והכלליים שבכל מרחב החיים, הנם רק כלים שבהם תתגלה הנפש על-פי ההכרעה של הנקודה העצמית של הוייתה. כשהיא טובה במקורה, כשהסתכלותה העצמית על טוב החיים היא מלאה צדקה וברכה, תושבת רק אז מטהרה ע"י המון המקרים של החיים שיציגו לפניה את החיים לא על פי הכרתה העצמית, כי-אם על פי אותם התבלים החיצוניים הנסוכים בהם מן החוץ, ואם התבלים הללו יהיו גם כן מלאים גסות, טומאה ורשעה, אם רק נעימים יהיו להחוש הברברי של האדם, תוכל לשכוח על ידם את עצמותה ואת סגנון החיים המתאים עם ערכה הפנימי, בסילוק המהומה של התבלים הזרים. היסורין מונעים את האפשרות, מלצייר את ערך החיים בנעימות על פי המילוא של המקרים החיצונים, בהיותם כולם רעים ומרים, על-כן רק אז יבא העז הפנימי והחיים יתייצבו על-פי ערכם העצמי. וכיון שעולמו הפנימי הוא באמת מיוסד על האור ועל הטוב, כי אם שאותו הזיוף של העולם החיצוני הביא עליו את המארה ואת המגערת , כיון שנעשה על-ידי היסורין הרבים נכנע ומוכשר להסתכלות פנימית, כבר הוא בטוח שבצאתו מהחושך של ציוריו הרגילים, אל האור של הדעה והדרישה, יהיה תמיד מוכשר להעתיק את כל הטוב והחיים גם אל המצב החדש הנאור והאמיץ. זאת היא הטובה שיוצאת לכנסת ישראל, אשר "כאדם עברו ברית" "ותלך חושך ולא אור" , בימים שהייתה מוכשרת לפרוח ולשגשג, עד שלמרות הכשרון הנשא, הגנוז בתוכה לאור האלהי לאור האמת הצדק והדעת, אבדה בכללותה את ההרגל של שימוש האורה, והאור הגדול המופיע בקרבה מאור תורת חיים ודעת אלהים, אמת הוקדר וחשך בעריפיה "אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם" . ההרגל המאפיל מקיר הברזל המפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים גרם שאם יחדר אור דעת, אור שכל טהור ומתנשא נגד עיניה, היא חושבת כאילו עולמה הרוחני מתנודד מתחת רגליה, ולא תוכל למצוא מעמד מוסרי, לאומי, דתי, אלהי, לצביון חייה. הגלות, כור הברזל, זקק וצרף את האומה, הוציא מן הכח אל הפועל את דעת עצמותה, את נטיותיה הגנוזות, הטבעיות לה, לצדק לאורה, לחיי יושר וטהרה, באופן שבכל פינות שתהיה פונה בכל צורה שהחיים יראו לה על ידה, תכיר את האור ואת הטוב. על-כן רק עכשיו תוכל לקבל את הכל, את כל שפע הדעת, את כל חכמת החיים, את כל המאור הפנימי שבתורה, ועל פי המאור הגדול המזהיר תדע איך לכוין את כל מסילותיה ואת ארחות חייה, תדע להכיר ביתר שאת ומעלה את ההוד הקדושה והתפארת שיש באוצרה, "אור עולם באוצר חיים" .
להשכיל אנחנו צריכים קודם שאנו באים להיטיב ; לפתח את המחשבה הטובה שלנו ממסגרותיה - קודם שאנו מטיבים ומשפרים, על פי הצד הרם שבחסידות, את מעשינו.
דרישת ד' (6)
הרב הראל כהן
3 - תפקיד הייסורים
4 - היחס ללימוד חכמות החול
5 - הרחבות ומקורות על לימוד חכמות חיצוניות
טען עוד
בעיון אמיתי בזה נוכל באמת להיטיב לעצמנו וללמד לאחרים ולהיטיב להם ג"כ. "אז תבין יראת ד', ודעת אלהים תמצא" .
הלכות קבלת שבת מוקדמת
כאב הגלות ותקוות הגאולה
לו הייתי רוטשילד
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך לומדים גמרא?
למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך מוסרים את הנפש בימינו?
תיקון ימי השובבי"ם
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
