ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- נתיבות עולם
- נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ועוד יש לך להבין מלת אמן וההפרש שיש בין מברך ובין העונה אמן, כי העונה אמן צריך אל זה ההבנה והשכל שהוא מאמין דבר זה, ודבר שהוא בלא הבנה אין נקרא זה אמונה רק האמונה היא בלב, ולא כן המברך כי אף שראוי שיהיה לו כונת הלב מ"מ כיון שברך אם לא כיון יצא ג"כ. אבל אם עונה אמן בלא כונה אין זה אמן כלל וכמו שאמרו (ברכות מ"ז ע"א) העונה אמן יתומה כו', ואמר לא יזרקנה מפיו בלא כונה ואפי' אם מכוון ג"כ המברך כיון ששייך ברכה אף אם אינו מכוון לכך אמן יותר גדול שזהו אי אפשר רק ע"י אמונה שהיא בלב. ולפיכך שייך כל הדברים באמן שאמרו שפותחין לו שערי ג"ע כי האמונה היא בלב לכך הוא יוצא מן עולם הגשמי ונכנס בעולם הנבדל. ופי' זה ברור ג"כ ולפיכך ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שעונים במקדש ואמן שעונים במדינה קרובים הם זה לזה, כי כבר אמרנו למעלה כי מה שאומרים ברוך שם כבוד מלכותו השם הוא שכלי כמו שהתבאר למעלה, וכן הוא עניין אמן כי האמונה מה שהוא מאמין בלבו דברי המברך, וההפרש שביניהם אין להאריך עוד במקום זה, ודברים אלו מופלגים בחכמה בסוד אמן. ואמר מאי אמן אל מלך נאמן, מאי שפירש מלת אמן יותר, מפני שאמרנו כי העונה אמן הוא מצד שמאמין בו ולכך הוא יותר מן המברך, ומפרש כי דבר זה מורה מלת אמן שהוא מתעלה אל המדריגה היותר עליונה. ולפיכך האל"ף בשם אל מורה על שהוא ית' התחלה, ולכך כתיב (ישעי' מ"ד) אני ראשון ואני אחרון ולפני לא נוצר אל, כי אל שם הקדוש הזה מורה שהוא ית' ראשון והתחלת המציאות כמו שבארנו במקום אחר, והמ"ם שבמלת אמן מורה על שהוא מלך כי אחר שנמצאו מאתו הוא מלך אל הנמצאים, ולזה ראוי אות המ"ם שהיא באמצע אלפ"א בית"א כי כן מקום המלך שהוא באמצע כמו שתמצא בכל מקום וכתיב (במדבר ב') ונסע אוהל מועד בתוך המחנות, גם המ"ם אות ראשון של מלך, והנו"ן מורה על הנאמנות כי אין לו יתב' שנוי ונאמנות שלו בלתי סוף וזה מורה המשך הנו"ן הפשוטה, שכבר התבאר כי זהו ענין הנאמנות שהוא משוך ואין לו הפסק, וכמו שאמרנו שצריך בשביל כך למשוך מלת אמן כי הנאמנות הוא משוך ואין לו הפסק וזה מורה ג"כ המשך הנו"ן כמו שהתבאר, ומורה זה כי הוא יתב' נצחי, הנה מלת אמן בכל ג' אותיות מורה על אמונתו ושאין לו שנוי, כי האל"ף מורה התחלה שהוא ית' ראשון והתחלת הכל וממנו נתהוו ונמצאו כל הנבראים, וכאשר נמצאו כל הנבראים ממנו לכן הוא יתב' מלך עליהם והמשך הנו"ן פשוטה מורה הנצחיות שהוא יתב' אחרון. הנה כל ג' אותיות אמן מורים כי אין לו שנוי ואין לו הפסק וכי הוא ראשון והוא אחרון ומבלעדיו אין מלך מנהיג לכל בריותיו והבן זה. ועוד כי הפשיטות כנו"ן פשוטה מורה על שהוא נצחי, כי מפני שהוא ית' פשוט בתכלית הפשיטות זה מורה שהוא נצחי, וכן פירשו בפרק הבונה (שבת ק"ד ע"א) נו"ן כפופה נו"ן פשוטה נאמן כפוף נאמן פשוט, ופירש"י ז"ל אדם כשר צריך להיות כפוף וסופו פשוט וזקוף. ולי נראה שהנאמנים הם שנים יש נאמן שהוא כפוף שלבו נשבר בקרבו, ויש נאמן פשוט ר"ל שלבו פשוט, ונאמן כפוף הוא העובד מיראה ופחד אלהים נגד עיניו, ויש נאמן שלבו פשוט והוא עובד מאהבה. ודבר זה דומה למה שאמרו בר"ה (כ"ו ע"ב) גבי שופר כפוף דכל דכייף לביה עדיף שופר פשוט דכל דפשיט לביה בתפלה יותר עדיף, ושם בודאי פי' כפוף שהוא בעל יראה והפשוט הוא שעובד מאהבה, וה"נ פירושו בנאמן כפוף ונאמן פשוט, וכן הנו"ן פשוטה מורה על שהוא פשוט בלי שנוי:
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א (139)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
59 - נתיב העבודה - המשך פרק י"א
60 - נתיב העבודה - המשך פרק י"א
61 - נתיב העבודה - המשך פרק י"א
טען עוד

נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק יח (12) - יט
שיעור מס' 123

נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק י"ז (2)
שיעור מס' 110
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.















