ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- נתיבות עולם
- נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
פרק יד
בפרק כיצד מברכין (שם ל"ה ע"א) תנו רבנן אסור לאדם שיהנה מן עולם הזה בלא ברכה וכל הנהנה מן עולם הזה בלא ברכה מעל מאי תקנתיה ילך אצל ת"ח כו' אלא אמר רבא ילך אצל חכם מעיקרא וילמדו ברכות כדי שלא יבא לידי מעילה אמר רב יהודה אמר שמואל כל הנהנה מן עולם הזה בלא ברכה כאלו נהנה מקדשי שמים שנא' לה' הארץ ומלואה ר' לוי רמי כתיב לה' הארץ ומלואה וכתיב השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם ל"ק כאן קודם ברכה כאן לאחר ברכה. עיקר טעם זה שדומה כאלו נהנה מקדשי שמים שהרי כתיב לה' הארץ ומלואה והרי הכל הוא אל הש"י, אבל יש עיון בדבר איך הברכה מוציא הפרי לחולין. והנה יש לך לדעת כי כל קדושה היא יוצאת לחולין על ידי פדיון, וזה כי כאשר נותן דמיו תחתיו הנה על דמיו חל הקדושה, כי אין הקדושה אל הפרי מצד עצם הפרי שהפרי מצד עצמו הוא חולין רק מצד שחל שם קדושה עליו, ויוצא לחולין על ידי פדיון. ואף כי התרומה ובכורים אינם יוצאים לחולין, דבר זה ענין אחר כי תרומה ובכורים יש בהם דבר מיוחד כי קדושתם הוא מצד שהם פרי הארץ ולפיכך לא שייך בזה פדיון כלל, אבל מעשר שני ונטע רבעי אף על גב שהם פרי הארץ אין חל עליהם רק שם קדושה בלבד. ומפני כך כתיב אצל מעשר שני (ויקרא כ"ז) וכל מעשר הארץ מזרע הארץ קודש לה', וכן אצל נטע רבעי כתיב (שם י"ט) פרי קודש הלולים הרי כתיב אצלם סתם קודש לה' ולכך יש פדיון לזה שתחול קדושתם על דבר אחר. ומפני שכל העולם אל הש"י שהוא ברא את הכל וכל דבר שהוא להקב"ה הוא קודש כמו כל קדשים, ואין עליך לומר כי אף שבראם הרי אל הש"י אין משמשים כלום לא כמו שאר קדשים שהם משמשים לעבודתו ית' ולכך הם קודש אבל אין שייך זה בכל הנבראים, דזה אינו כי הכל נברא לשמש את השם יתב' כי הכל ברא לכבודו יתב' כי מן הנבראים כלם ומבריאתם נראה כבוד מעשיו ולכך הכל קודש אל הש"י כמו שאר קדשי שמים שהם משמשים אל הש"י כמו שאמרנו, אבל כאשר ברא הכל לכבודו והוא מכיר את הש"י מפועל ידיו שהרי נותן הודאה על הפרי שנבראו, הנה דבר זה הוא כבוד הש"י ג"כ דהיינו הברכה על הפרי שבראו ולכך יוצא הפרי לחולין כאשר האדם נותן ברכה אל השם ית' אשר ברא אותו כי זה תמורת זה. ואל תאמר כי הפודה צריך להוסיף עליו חומש, בודאי הוא מוסיף חומש, כי הכבוד שהוא אליו מן האדם הוא יותר ממה שהגיע אליו כאשר הכל נברא לכבודו עד חומש הוא, כי הנבראים התחתונים הם חמשה, פשוטים מורכבים דוממים צומחים בעלי חיים והאדם במדריגה החמישית, ולכך חשיבות האדם על הכל הוא כמו חמישית, והשבח והכבוד שהוא מן האדם על כל פנים הוא חמישית יותר מן השבח שהוא מן שאר הנבראים, שהאדם הוא משכיל וזהו מדריגה חמישית יותר מן ב"ח ומכ"ש מן שאר נבראים שהם קודמים לב"ח, ולכך על כל פנים הוא מוסיף חומש ויוצא הפרי לחולין. ויש לך להבין עוד בחכמה, כי מי שנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאלו מעל, וזה כי כל העולם הוא אל הש"י וכדכתיב לה' הארץ ומלואה, ומאחר שהוא אל הש"י שייך אל הכל שם קדושה והוא קודש, שכל דבר שהוא אל הש"י הוא קודש כמו שאמרנו, ולכך העולם שהוא שלו הוא קודש ג"כ, אך כאשר הוא נותן ברכה על הפרי שאוכל, מצד הברכה שהוא יתב' ברוך לכך הוא משפיע ברכתו לאחר ויוצא לאחר, כי זה ענין ברוך שהוא משפיע לאחר, ובזה יוצא הפרי לחולין מן הש"י במה שהוא משפיע לאחר, ולכך הנהנה מן עוה"ז בלא ברכה כאלו מעל, ובברכה הוא יצא לחולין אל האדם, מצד שהוא יתב' ברוך ולכך משפיע ונותן לאחר הוא האדם וזה מבואר:
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א (139)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
68 - נתיב העבודה - המשך פרק י"ג
69 - נתיב העבודה - המשך פרק י"ג , פרק י"ד
70 - נתיב העבודה - המשך פרק י"ד
טען עוד
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק יח (11)
שיעור מס' 122
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק י"ז (3)
שיעור מס' 111
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
