ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- מצורע
אבל מעל הכול, גם אם מבינים את כל ההלכות, עדיין המושג נותר חידתי: מהי טומאה? האם טומאה מייצגת חטא? לשם מה נועדו חוקי הטומאה והטהרה? מדוע דם וסת, שהוא טבעי ואפילו מחזורי, נחשב טמא? מדוע על יולדת להביא קורבן חטאת? במה חטאה? האם הנושא רלוונטי גם לימינו? אלו רק מעט מן השאלות. מאמר זה הוא הצצה קטנה לנושא גדול שמזמין התבוננות. כדי שלא להתפזר, נתמקד בטומאות המיניות.
נפתח באבחנה חשובה: הטומאה קשורה רק למקדש. לדוגמה, שגוי לומר "אישה נידה טמאה לבעלה". על אישה בימי נידתה מוטלות שתי מערכות הלכתיות. הראשונה היא של איסור והיתר, שהרי האישה ובעלה אסורים ביחסי אישות ובכל מגע גופני. פרט לכך אין עליהם כל מגבלה. השנייה היא של טומאה וטהרה, שכן בזמן זה אין לה אישור כניסה למקדש. רק במובן האחרון היא טמאה. וכיוון שכיום אין משמעות לכניסה למקדש (פרט לעלייה להר הבית) וכולנו ממילא טמאי מתים, אין משמעות למושג טומאה. מעבר לכך, מותר להיות טמא, ואין בכך כל איסור.
מהי טומאה?
רבים מכירים רק את תפיסתו של רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי, שהטומאה מצביעה על משהו שלילי (פיזי או רוחני) במקור הטומאה, והמכנה המשותף לכל הטומאות הוא שלילת המוות. למשל, דם הווסת הוא מוות לפוטנציאל החיים שהיה אמור להתרקם ברחם. מתוך כך יש המסבירים את הלידה, שהיא מעשה של יצירת חיים, בצורה לוליינית מעט: היולדת התרוקנה מחיים שהיו בה, ומת בה פוטנציאל החיים. אחרים (למשל רד"צ הופמן) רואים בטומאת היולדת סמל לחטא פריצות ותאווה. לרבים נשארה המחשבה שניסח רבי שמעון בר יוחאי בתלמוד, כי יולדת שמביאה קורבן חטאת, הרי זה על החטא שנשבעה בעת הלידה שלא תהרה עוד, אף על פי שדבריו נדחו בגמרא.
לרמב"ם יש הסבר אחר , והוא תואם יותר את ההלכה, שהיא אבן הבוחן לרעיונות. למשל, לידה בניתוח קיסרי אינה מטמאת, מה שמפריך את הטענה שטומאה היא מוות או חטא. טומאה אינה מצביעה על שום דבר שלילי במקור הטומאה . אותו דם מן הרחם יכול להיות פעם אחת טמא (דם וסת) ופעם אחרת טהור (דם טוהר של יולדת), והדבר מצביע על כך שאין מדובר בטומאה הנובעת מן הדבר עצמו, אלא מציווי ה' שמתווה דרך רעיונית להתמודד נכון עם תופעות במציאות (איסורי ביאה ז, א). טומאה אינה מצביעה על חטא או על בעיה מוסרית . מתוך דבריו בפסקה עלומה במורה הנבוכים (ג, מז), שלא זכתה לפרשנות, עולה שקורבן חטאת הבא בסיום טומאה לא בא כדי לכפר על חטא בעבר, אלא כדי למנוע חטא עתידי - כדי לחַטֵא (לטהר!) את היולדת שלא תיכנס טמאה למקדש. זה הכול.
אבל כאן מגיעה השאלה: מדוע להחיל על יולדת טומאה? לפי הרמב"ם התורה מנהלת מאבק רעיוני נגד הרעיונות של עבודה זרה . מכאן אפשר להבין שגם הטומאה היא כלי נשק במאבק הזה. ניקח לדוגמה את תקנת חכמים להחיל טומאה על הגויים. באופן בסיסי, מן התורה גוי אינו טמא ואינו טהור, המושגים אינם חלים עליו. חכמים חששו מהאווירה החינוכית שהיוונים קידמו, שיחסים מיניים בין מורה לתלמיד (פֶּדֶרַסְטְיָה) הם תופעה מבורכת, ולכן החילו על כל הגויים טומאה מינית: "וחכמים גזרו על כל הגויים שיהיו טמאים כזבים לכל דבריהם... שעיקר הגזרה כדי שלא יהיה תינוק ישראל רגיל אצל הגוי במשכב זכור" (מטמאי משכב ומושב ב, י2). הנה הטומאה משמשת ככלי חינוכי! חכמים רצו להשאיר את המרחב הלימודי חף מכל מיניות (בוודאי אם יש בו גם ניצול). לדעת הרמב"ם זה בדיוק גם הטעם של איסורי עריות: המרחב המשפחתי אמור להיות חף מקשרים מיניים כדי לפתח את מהותו של האדם. ללא האיסור, המרחב המשפחתי מזוהם במיניות זמינה.
בהשראה מדברים אלו, כך גם המקדש חף מכל גילויי מיניות. גם בעל ואישה שקיימו מצוות עונה, חייבים לטבול לפני הגעה למקדש.
טומאה כאמצעי חינוכי־רעיוני
ומאליה עולה השאלה: אם המאבק של התורה הוא מאבק רעיוני (שמתבטא דרך מצוות מעשיות נצחיות), מהו הרעיון שהתורה נלחמה נגדו אז, וגם היום?
הרעיון האלילי הוא שהמין הוא כוח גדול ומהותי באדם. מפני כך נערכו פולחני פריון ומין, ואנו יודעים שפולחנים אלו נעשו גם ליולדות. כל המעשים הללו נועדו להגן על היולדת ולהשיג קרבת אלילים. לכן התורה מרחיקה את היולדת מן המקדש למשך כחודש וחצי עד שלושה. התורה מעבירה מסר כי מרכז החיים שעבורו נדרשת קדושה הוא המרחב היומיומי, ולא מרחב המקדש, שעבורו נדרשת טהרה. נזכור שלפי הרמב"ם המקדש הוא רק אמצעי ולא תכלית כשלעצמה. אומנם אמצעי הכרחי, אך עדיין אמצעי. אם כן, לא הדם מטמא ולא היולדת מטמאת, אלא המחשבה השגויה היא המטמאת, ובייחוד המחשבה שעל ידי המיניות אדם יתקרב אל ה' באופנים טקסיים . המיניות היא כוח עז באדם, ויש לו מקום, אבל היא אינה מהותו, וודאי לא באופן טקסי ציבורי במקדש.
הרקע התרבותי של העמים הקדמוניים כבר לא קיים היום, כמו גם הטכנולוגיה העתיקה, אבל הרעיונות והשאלות הגדולות על המצבים הקיומיים של האדם עדיין ניצבים וקיימים כמאז (מה תכלית החיים? מהי נפש האדם? מדוע המיניות מתעתעת? למה יש רע וסבל בעולם?)
לשאלות הנצחיות הללו היו תשובות אליליות, וחלקן קיימות עד ימינו. בהינתן רקע תרבותי מסוים, מן התשובות האליליות נגזרו מעשי פולחן אליליים, שרובם כבר לא קיימים, ואותם החליפו התארגנויות אחרות ומעשים אחרים בני ימינו. ההבנה שהתורה נלחמת מלחמת רעיונות נגד תפיסות שגויות של החיים והמוות, תשוקות המין והסבל האנושי שהיו פעם פולחני מוות, פולחני פריון ומין ופולחני רפואת אליל, יכולה להעניק מפתח חשוב לפשרן של טומאות המוות, המין והצרעת, בהתאמה.
אני יודע שעוד נותרו שאלות. הצעתי כאן רק קריאת כיוון מרעננת והצצה ראשונה בהחלט.
הרב ד"ר יוחאי מקבילי הוא יוזם מפעל משנה תורה להנגשת הרמב"ם, עורך ומבאר מהדורות משנה תורה ומורה הנבוכים, איש הייטק ומלמד בטכניון. ספרו 'טהרה תודעה וחברה' על תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם יצא לאור לאחרונה.
מתוך העיתון 'בשבע'
הרב יוחאי מקבילי
עורך מפעל משנה תורה
הכנס השנתי למורשת הרב קאפח תשע"א מכוחו ומכוח כוחו של מארי זצ"ל
מתוך הכנס השנתי למורשת הרב קאפח - תשע"א
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
