ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
ש"י עגנון לא המציא אמירה זאת בעצמו, הוא למד זאת מהגמרא (כתובות עה.) "ולציון יאמר איש ואיש יולד בה", מה זה איש ואיש, שני סוגים של אנשים? "אמר רבי מיישא בר בריה דר' יהושע בן לוי: אחד הנולד בה ואחד המצפה לראותה". כלומר, גם מי שרק מצפה לראות את הארץ, נחשב כמי שנולד בה.
יש כאן חידוש מאוד עמוק, כל יהודי מתחיל ונולד בירושלים, וגם מצפה והולך לירושלים. ירושלים היא תחילת החיים וגם מגמת החיים. לכל מקום שאנו הולכים, אנו יוצאים מירושלים והולכים לירושלים.
מהו עומק הרעיון של אמירה מיוחדת זו?
הבה ונתבונן בשמה של ירושלים. כידוע, 70 שמות לירושלים, אך שמה המובהק ביותר הוא – ירושלים. מה מקור השם המיוחד הזה?
אומר המדרש (בראשית רבה פרשה נו): "אברהם קרא אותו (את ירושלים): יראה", (כפי שנאמר בפרשת העקידה) "ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה", "שם קרא אותו (את ירושלים): שלם", (כי התורה קוראת לשם בן נח, מלכי צדק, ונאמר:) "ומלכי צדק מלך שלם", "אמר הקדוש ברוך הוא: אם קורא אני אותו, כשם שקרא אותו אברהם, שם אדם צדיק מתרעם, ואם קורא אני אותו שלם, כשם שקרא אותו שם, אברהם אדם צדיק מתרעם, אלא הריני קוראו כמו שקראו אותו שניהם: ירושלם - יראה שלם".
למדנו מכאן, שירושלים היא שילוב של שתי שמות – יראה ושלם. אולם שילוב זה מעורר שאלה גדולה, שם בן נוח קדם כמה דורות לאברהם, נמצא שהיה צריך להקדים את שמו של שם לשמו של אברהם, ולקרוא לה – שלם יראה, ולא ירושלם?
אלא, שסוד גדול נעוץ בכך, וכדי להבין אותו, נעיין מעט בדמויותיהם ותפקידיהם של שם ואברהם.
בתחילת העולם, היו האנשים בעלי כוחות חיים גדולים ועצומים. הם היו ענקיים וחיו שנים רבות. הבעיה הייתה שעל כוחות כל כך גדולים, קשה לשלוט, וכוחותיהם פרצו ללא שליטה. כך נוצרה אנדרלמוסיה, פריצות, וגזל בעולם. כי כל אדם ניסה לשלוט בכוחו הגדול על כל סביבותיו.
הלך הקב"ה והביא מבול לעולם. מבול הוא גשם ומים ללא גבול, מים הם חיים לעולם, וה' הראה לעולם את התוצאות ההרסניות של כוחות חיים ללא גבול, המבלבלים את העולם.
יחד עם זאת, הביא ה' גם הצלה לעולם. תיבת נוח. נוח הוא בדיוק ההפך מכוחות חיים ללא גבול. הוא לקח כל חיה וכל רמש, ואת כולם שם בתאים קטנים מסודרים ומדוקדקים.
ובכל זאת, כשיצא נוח מהתיבה, הוא השתכר מהיין, וגילה את גופו. חז"ל מספרים, שאת ענבי היין הללו בצר נוח מזמורה שהשתלשלה לו מגן עדן. בכך הם מבטאים את האמירה, שהשכרות והיין הם שריד לעולם הקדום שלפני המבול והחטא, עת אפשר היה לגלות כוחות חיים, להשתכר ולפרוץ גבולות.
שכרות זו מסוכנת מאוד, ולכן בא שם בן נוח, וכיסה את אביו בשמלה. נמצא, שתפקידו של נח, הוא לכסות את כוחות החיים, להקטינם, וכך לא יפרצו למקומות לא נכונים.
זו מידה טובה, אך אליה וקוץ בה, כי כך נותר האדם קטן ומצומצם, עם כוחות חיים מעטים. לכן, שם מגיע לירושלים, שהיא המקור לכל כוחות החיים בעולם, שהרי העולם נולד בירושלים, מקום 'אבן השתיה', "שממנה הושתת העולם", וקורא לה שלם. מבחינתו היא כבר שלמה בלידתה, כי הוא מסתפק בשלמות קטנה ומצומצמת.
לעומתו, אברהם בא לאזן את המציאות. תפקידו ללמד את המציאות לגדול ולהגדיל כוחות חיים, אך להופיע אותה בדרך מאוזנת של תורה ומצוות. אברהם נבחר באמירה "לך לך מארצך וממולדתך", הוא הולך ממקום ילדותו, ולא מסתפק בכוחות הקטנים הילדותיים, אל הארץ המובטחת.
שם בן נוח נולד מהול, שלם מלידתו. לעומתו, אברהם צריך למול ולתקן את עצמו, ורק אחר כך הופך לשלם – לתמים, "התהלך לפני והיה תמים"
אברהם קורא לירושלים – יראה. ראיה היא הדרך שבה האדם מביט למרחקים, מכל החושים, הראיה היא החוש שאנו פוגשים בו את הדברים הרחוקים ביותר. אי אפשר לשמוע ולהריח כוכבים, אך אפשר לראות כוכבים. אברהם מבין שכוחות החיים שבירושלים צריכים עוד ללכת דרך ארוכה, להעפיל ולהגיע לגבהים נישאים.
בא ה' ומחבר ביניהם, ומלמד אותנו, קודם – יראה, עלינו לגדול ולהגדיל, ורק אחרי שנגדל, נגיע לשלם, ונמצה את כוחות החיים בשלימות. לכן, יראה קודם לשלם, ירושלם.
לפיכך, כולם נולדים בירושלים, עלינו לצפות לה, ומתוך הציפיה וההליכה הארוכה, לזכות ולגלות את כוחות החיים העצומים האצורים בה תמיד, כבר מלידתה.
זכינו, במלחמת ששת הימים לשוב לירושלים, לשוב ולהיוולד בה. אך מפני שעדיין לא סיימנו עדיין את העבודה הגדולה של רוממות הציפייה לשלמותה וקדושתה, עלינו להעפיל ולהוסיף במדרגות יראתה,עדי נגיע לשלמותה. יראה שלם, ירושלם!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















