ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
ש"י עגנון לא המציא אמירה זאת בעצמו, הוא למד זאת מהגמרא (כתובות עה.) "ולציון יאמר איש ואיש יולד בה", מה זה איש ואיש, שני סוגים של אנשים? "אמר רבי מיישא בר בריה דר' יהושע בן לוי: אחד הנולד בה ואחד המצפה לראותה". כלומר, גם מי שרק מצפה לראות את הארץ, נחשב כמי שנולד בה.
יש כאן חידוש מאוד עמוק, כל יהודי מתחיל ונולד בירושלים, וגם מצפה והולך לירושלים. ירושלים היא תחילת החיים וגם מגמת החיים. לכל מקום שאנו הולכים, אנו יוצאים מירושלים והולכים לירושלים.
מהו עומק הרעיון של אמירה מיוחדת זו?
הבה ונתבונן בשמה של ירושלים. כידוע, 70 שמות לירושלים, אך שמה המובהק ביותר הוא – ירושלים. מה מקור השם המיוחד הזה?
אומר המדרש (בראשית רבה פרשה נו): "אברהם קרא אותו (את ירושלים): יראה", (כפי שנאמר בפרשת העקידה) "ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה", "שם קרא אותו (את ירושלים): שלם", (כי התורה קוראת לשם בן נח, מלכי צדק, ונאמר:) "ומלכי צדק מלך שלם", "אמר הקדוש ברוך הוא: אם קורא אני אותו, כשם שקרא אותו אברהם, שם אדם צדיק מתרעם, ואם קורא אני אותו שלם, כשם שקרא אותו שם, אברהם אדם צדיק מתרעם, אלא הריני קוראו כמו שקראו אותו שניהם: ירושלם - יראה שלם".
למדנו מכאן, שירושלים היא שילוב של שתי שמות – יראה ושלם. אולם שילוב זה מעורר שאלה גדולה, שם בן נוח קדם כמה דורות לאברהם, נמצא שהיה צריך להקדים את שמו של שם לשמו של אברהם, ולקרוא לה – שלם יראה, ולא ירושלם?
אלא, שסוד גדול נעוץ בכך, וכדי להבין אותו, נעיין מעט בדמויותיהם ותפקידיהם של שם ואברהם.
בתחילת העולם, היו האנשים בעלי כוחות חיים גדולים ועצומים. הם היו ענקיים וחיו שנים רבות. הבעיה הייתה שעל כוחות כל כך גדולים, קשה לשלוט, וכוחותיהם פרצו ללא שליטה. כך נוצרה אנדרלמוסיה, פריצות, וגזל בעולם. כי כל אדם ניסה לשלוט בכוחו הגדול על כל סביבותיו.
הלך הקב"ה והביא מבול לעולם. מבול הוא גשם ומים ללא גבול, מים הם חיים לעולם, וה' הראה לעולם את התוצאות ההרסניות של כוחות חיים ללא גבול, המבלבלים את העולם.
יחד עם זאת, הביא ה' גם הצלה לעולם. תיבת נוח. נוח הוא בדיוק ההפך מכוחות חיים ללא גבול. הוא לקח כל חיה וכל רמש, ואת כולם שם בתאים קטנים מסודרים ומדוקדקים.
ובכל זאת, כשיצא נוח מהתיבה, הוא השתכר מהיין, וגילה את גופו. חז"ל מספרים, שאת ענבי היין הללו בצר נוח מזמורה שהשתלשלה לו מגן עדן. בכך הם מבטאים את האמירה, שהשכרות והיין הם שריד לעולם הקדום שלפני המבול והחטא, עת אפשר היה לגלות כוחות חיים, להשתכר ולפרוץ גבולות.
שכרות זו מסוכנת מאוד, ולכן בא שם בן נוח, וכיסה את אביו בשמלה. נמצא, שתפקידו של נח, הוא לכסות את כוחות החיים, להקטינם, וכך לא יפרצו למקומות לא נכונים.
זו מידה טובה, אך אליה וקוץ בה, כי כך נותר האדם קטן ומצומצם, עם כוחות חיים מעטים. לכן, שם מגיע לירושלים, שהיא המקור לכל כוחות החיים בעולם, שהרי העולם נולד בירושלים, מקום 'אבן השתיה', "שממנה הושתת העולם", וקורא לה שלם. מבחינתו היא כבר שלמה בלידתה, כי הוא מסתפק בשלמות קטנה ומצומצמת.
לעומתו, אברהם בא לאזן את המציאות. תפקידו ללמד את המציאות לגדול ולהגדיל כוחות חיים, אך להופיע אותה בדרך מאוזנת של תורה ומצוות. אברהם נבחר באמירה "לך לך מארצך וממולדתך", הוא הולך ממקום ילדותו, ולא מסתפק בכוחות הקטנים הילדותיים, אל הארץ המובטחת.
שם בן נוח נולד מהול, שלם מלידתו. לעומתו, אברהם צריך למול ולתקן את עצמו, ורק אחר כך הופך לשלם – לתמים, "התהלך לפני והיה תמים"
אברהם קורא לירושלים – יראה. ראיה היא הדרך שבה האדם מביט למרחקים, מכל החושים, הראיה היא החוש שאנו פוגשים בו את הדברים הרחוקים ביותר. אי אפשר לשמוע ולהריח כוכבים, אך אפשר לראות כוכבים. אברהם מבין שכוחות החיים שבירושלים צריכים עוד ללכת דרך ארוכה, להעפיל ולהגיע לגבהים נישאים.
בא ה' ומחבר ביניהם, ומלמד אותנו, קודם – יראה, עלינו לגדול ולהגדיל, ורק אחרי שנגדל, נגיע לשלם, ונמצה את כוחות החיים בשלימות. לכן, יראה קודם לשלם, ירושלם.
לפיכך, כולם נולדים בירושלים, עלינו לצפות לה, ומתוך הציפיה וההליכה הארוכה, לזכות ולגלות את כוחות החיים העצומים האצורים בה תמיד, כבר מלידתה.
זכינו, במלחמת ששת הימים לשוב לירושלים, לשוב ולהיוולד בה. אך מפני שעדיין לא סיימנו עדיין את העבודה הגדולה של רוממות הציפייה לשלמותה וקדושתה, עלינו להעפיל ולהוסיף במדרגות יראתה,עדי נגיע לשלמותה. יראה שלם, ירושלם!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
