ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- תקיעת שופר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
ראש השנה, "יום הרת עולם הוא". ומדויק הביטוי - יום של הריון ולא יום לידה, כשיטת ר' יהושע (ראש השנה יא.) שבניסן נברא העולם, אלא שבתשרי עלה במחשבה להבראות ולא נברא בפועל עד ניסן. (משנ"ב תקצ"ב ה'). אכן, כך זה גם בטבע הארצישראלי, הבריאה כולה נכנסת להריון במהלך החורף, יונקת מים ומתמלאת בכוחות כעובר, ובימי האביב נולדת ופורצת החוצה בכל יפעת הדרה. משמעות נוספת ועמוקה יותר יש בדבר, משמעות שעומדת ביסוד כל עבודת היום. בראש השנה - בזמן בו נוצר מחדש העולם לקראת השנה החדשה, דומים אנו לעובר אשר מקבל את כל הפוטנציאל של התכונות והכוחות, אשר יביאם אח"כ לידי ביטוי במהלך כל ימי חייו. ראש - לא רק מלשון 'ראשון' לימי השנה, כי אם מלשון 'ראש' האדם הכולל ונותן פקודות לכל חלקי הגוף. ביום זה הקב"ה זורע בנו את כל הכוחות של כל ימי השנה, כזרע אשר גונז בחובו את כל תכונותיו של העץ הגדול. "בפרט בראש השנה שהוא חיות של כל השנה" (שפת אמת תרס"ה), "אצלי העיקר הוא ראש השנה, וכשעובר ראש השנה אני מטה אוזני לשמוע שמכין לסליחות בשנה הבאה, כי כל השנה כהרף עין" (שיחות הר"ן רט"ו).
כיוון שהשמיעה היא החוש היחיד הממומש בהריון, עבודת היום המיוחדת לראש השנה היא בחוש השמיעה, שהרי המצווה היא "לשמוע קול שופר" ולא לתקוע בשופר, "דלא בתקיעה תלוי הדבר כי אם בשמיעה, שהרי התוקע ולא שמע קול שופר לא יצא" (משנ"ב תקפ"ה ד'). בזמן השמיעה אנו פסיביים, לפיכך: כעובר, אשר אין בכוחו לפעול מאומה, שהרי הוא הנוצר עתה - פסיבי ומקבל, וכל הקשר שלו לעולם החיצון הוא בחוש השמיעה הפסיבי. כך אנו בראש השנה מאזינים לקול בורא העולם, בעמידה פסיבית ומתבטלת. בכך אנו ממליכים את ה' בעולם, כי איננו פועלים ויוצרים אלא שומעים ומקבלים.
בעז"ה נזכה בראש השנה הזה, לעצור לרגע את שטף החיים, להפסיק לומר את כל מה שאנו רוצים לומר כל השנה, לעמוד בדממה ולהקשיב לקול השופר הגדול של בורא העולם המבין ומאזין לקול תקיעתנו.
----------
מתוך המדור "בימה תורנית".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
