ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- הלכות ראש השנה
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
נוהגים להביא מאכלים מיוחדים שהם "סימנא טבא" - לסימן טוב לכל השנה (עיין שו"ע או"ח סי' תקפ"ג, והמקור במסכת כריתות דף ו', והוריות דף י"ב).
זמן אכילתם
יש האוכלים את הסימנים אחרי הסעודה, ויש האוכלים אותם אחרי הקידוש לפני הסעודה, ויש לאחר ברכת המזון. אבל הטוב ביותר הוא: לקדש, ליטול ידיים, לאכול כזית חלה, ואחר כך יאכל את הסימנים, כדלהלן:
סדר הסימנים:
מקדימים לברך על התמר
אנו נוהגים לברך תחילה על התמר "בורא פרי העץ" ולאכול חלק ממנו, כיון שאין דרך לאוכלו עם פת, ואח"כ אומרים "יהי רצון". כיום מוכרים בשוק תמרים שנשמרו בהקפאה והם אינם חדשים אלא משנה שעברה, ואם הוא יודע שהתמרים שקנה הם חדשים, יברך עליהם "שהחיינו" (ויזהר שלא יהיה על השולחן כשמקדש).
ויש לדאוג לתלוש את התמרים מהענף מערב יום טוב, כיון שכל עוד הם קיימים על הענף הם יונקים ממנו ותלישתם כרוכה באיסור "תולש" בשבת וביום טוב.
אחרי כן יברך בורא פרי האדמה על דבר שברכתו אדמה שאין דרך לאוכלו עם פת, כגון בננה או בוטן וכדו', וכשמברך 'העץ' או 'אדמה' יכוון להוציא ידי חובתו את כל המאכלים שברכתם העץ או אדמה, למרות שיש רגילות לאוכלם עם פת.
רוביא - לוביא
המנהג לברך על הסימנים "יהי רצון" כמובא בסידורים. על הרוביא הנקראת גם 'לוביא' אומרים "יהי רצון וכו' שירבו זכיותינו ותלבבנו". יש להעדיף את ה'רוביא' הירוקה והטריה, ויש המביאים את הרוביא הצהובה היבשה, ויש הלוקחים את שתיהם ומרקחים אותם עם סוכר ודבש, וכל אחד יעשה כמנהגו, ובלבד שיאכל את מה שטעים לו וערב לחיכו.
כרתי - בצל ירוק גדול
יקח כרתי בידו ויאמר "יהי רצון וכו' שיכרתו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו". ויש לדעת שכשאנו אומרים "שיכרתו אויבינו" אין הכוונה לאויבים החיצוניים בלבד, אלא גם (ובעיקר) על האויבים הפנימיים, המאיימים לסחוב את האדם לבאר שחת, על כולם יש לכוון ולומר "שיכרתו אויבינו" ויהיו בטלים כעפרא דארעא.
קרא
יש שמקפידים לאכול מהקרא האדומה (דלעת), ויש האוכלים מהלבנה, ויש הטוחנים אותם ומבשלים אותם עם סוכר ודבש, ויש המבשלים אותם במרק, וכל אחד יעשה כמנהגו. ויאמר: "יהי רצון וכו' שתקרע רוע גזר דיננו ויקראו לפניך זכיותינו".
רימון
על הרימון אומרים "יהי רצון וכו' שנהיה מלאים מצוות כרימון".
כפלח הרימון רקתך
שלמה המלך ע"ה אמר בשיר השירים (ד, ג) "כפלח הרימון רקתך", ודרשו חז"ל (ברכות נז) "אפילו ריקנין שבך מלאים מצוות כרימון". ואם על הריקנים כך, על אחת כמה וכמה אנחנו שמוכנים לקיים את כל מצוות התורה במסירות נפש.
ומה שמשווים את המצוות לרימון הוא משום ששאר הפירות יש בתוכם אויר או גרעין, אבל הרימון הוא הפרי היחיד שכל חללו מלא לחלוטין ואין בו שום שיור של אויר או גרעין - כך אנו מבקשים שנהיה מלאים מצוות ללא "שיור" כל שהוא, שלא נערב בתורה ובמצוות "אויר" או "פסולת" אלא שנהיה מלאים וצפופים בתורה ומצוות כרימון.
סדר יומו של כל יהודי בנוי באופן כזה שהוא "מלא מצוות כרימון", הנה החל מהשכמתו בבוקר הוא אך פותח את עיניו וממלא פיו הודאה לבוראו שנתן לו חיים והחזיר לו את נשמתו שהיתה מופקדת בידיו בלילה, ומאז כל היום כולו הוא בתפילה, הוא לא מכניס דבר לפיו בלא לברך, לאחר האוכל הוא מברך ברכת המזון, ובמשך היום הוא קובע עיתים ללימוד תורה, ובעת שוכבו על יצועו בו הוא קורא קריאת שמע. ואם התעורר משנתו יקרא שוב קריאת שמע. ואם לא מצליח להרדם, לא יעביר את זמנו לריק, אלא יקח גמרא בידו וילמד תורה. פעם אחת בא אלי יהודי אחד והתלונן כי אינו מצליח להירדם בלילה ועל כן הוא נוטל כדורי שינה. אמרתי לו שהסגולה הבדוקה בשבילו היא לפתוח ספר וללמוד תורה, ואני מבטיח לו שהיצר הרע לא יתן לו ללמוד והוא כבר יפיל עליו תרדמה עמוקה.
שנהיה לראש ולא לזנב
יש המקפידים ליקח ראש כבש או איל כדי שיהיה זכר לאילו של יצחק, ויאמר: "יהי רצון וכו' שנהיה לראש ולא לזנב ותזכור לנו עקדתו ואילו של יצחק אבינו בן אברהם אבינו עליו השלום".
אם אין לו ראש כבש, יקח ראש עוף או דג, אבל לא ראש עז. יש המקפידים דוקא להניח ראש של דג המרמז ל"עינא פקיחא", או משום ש"פרים ורבים כדגים", או משום שלא שולטת בהם עין הרע. ויש שאינם אוכלים דגים בר"ה, כי דג מלשון דאגה, וכל אחד יעשה כמנהגו (עיין לכה"ח סי' תקפג ס"ק ט, כב, ולכה"ח בסי' תקצז ס"ק י'. ועיין למש"ב סי' תקפ"ג ס"ק ה' שיש נוהגים לאכול דגים).
ואם אין לו ראש כלל, אעפ"כ יאמר "שנהיה לראש ולא לזנב", ויכוון שראשי התיבות של המילה לראש - הוא ל 'עשות ר 'צון א 'בינו ש 'בשמים.
אכילת דברים חמוצים או חריפים
אין אוכלים דברים חמוצים או חריפים בראש השנה (בא"ח נצבים ה). אבל מי שרגיל בזה רשאי לאכול. אבל לא ישתה משקאות חריפים.
יש שלוקחים פלפל ירוק חריף וחותכים אותו דק דק ומוסיפים לסלט - ומכל מקום אין בזה בעיה כיון שבראש השנה צריך שהאדם יאכל את המאכלים הערבים לחיכו. אך לא יחתוך את הפלפל בשבת אלא בערב שבת דוקא.
כי חדוות ה' היא מעוזכם
כתוב: "אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדוננו ואל תעצבו כי חדוות ה' היא מעוזכם" (נחמיה ח, י).
בתקופה שלפני חורבן בית המקדש היתה ירידה בדבקותם של עם ישראל בקיום המצוות ובלימוד התורה, והקב"ה שלח להם כמה נביאים שהוכיחו והזהירו אותם שיחזרו בתשובה, אך ללא הועיל. וגם כשנענשו וירדו לגלות בבל ושבו ממנה, הם לא היו שומרי מצוות כשבעים שנה או יותר, ולפני ר"ה אמר להם עזרא הסופר שקרב יום דין, ונתנו עם ישראל על לבם לשוב בתשובה, ונשבר לבם בקרבם, והתחילו להתאבל על מעשיהם והיו בוכים. אמר להם עזרא הסופר מדוע אתם בוכים, הרי "חדוות ה' היא מעוזכם" - עליכם לשמוח ולבטוח בהקב"ה שיחוננו ויוציא לאור משפטנו.
לימוד מסכת ראש השנה
בשני הלילות של ראש השנה טוב ללמוד משנה מסכת ראש השנה כולה בסעודות ראש השנה. במסכת זו יש ארבעה פרקים - ויכוין שהם כנגד ארבע אותיות שם אדנו"ת. ואם קשה לו ללמוד את כולה בליל א', ילמד בכל סעודה פרק אחד ואז יסיים את כל המסכת בשתי הסעודות של שני ימי ראש השנה. ומכל מקום ילמד עם פירוש רבנו עובדיה מבטרנורא כדי שיבין את הדברים שהוא לומד.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים חובת לימוד התורה לגברים
שני חלקים במצוות תלמוד תורה | האחד לדעת את הוראת התורה להדרכת החיים | בחלק זה גברים ונשים חייבים כאחד | החלק השני הוא להקיף את התורה כולה, בין מצוות שקשורות לחייו של הלומד ובין שאינן קשורות, ולהמשיך לעיין ולדקדק בתורה | בחלק זה גברים חייבים בלבד | ליסודות התורה יש גבול, ואותם נצטוו ההורים ללמד את הבנים, ואותם חייבים כל הגברים לדעת | הספרות התורנית העומדת לפנינו מרובה פי אלף ויותר מהספרות שהייתה בתקופת הראשונים | האתגר להקיף את כל יסודות התורה נעשה קשה יותר ויותר

בראשית פרשת בראשית – ארבעה נהרות
מדוע בתיאור תשתית העולם מתארת התורה את ארבע הנהרות ורומזת גם לגלויות? מהו אותו עדן ומי הוא הנהר ועל איזה גן מדובר?

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״אנא ה׳ הושיעה נא״: גאולה וישועה בחג הסוכות
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב שלמה יוסף וייצן, ר״מ בישיבת בית אל ורב היישוב פסגות, פותח ב״חזקה״ של שלוש שנים שבהן הקדוש ברוך הוא מחבק את עם ישראל דווקא בימי סוכות: לפני שנתיים סינוואר, בשנה שעברה חזרת השבויים בליל הושענא רבה, והשנה — הצלת המטוס יום קודם. בכולן התקיים גם ״אנא ה׳ הושיעה נא״ וגם ״אנא ה׳ הצליחה נא״, ובכולן ברור שלא תכנון אנושי הוביל לישועה. משם לשיעור ארוך ועשיר על ההבדל בין גאולה לישועה: למה הסוכה היא דירת עראי ומה מלמד הנצי״ב על ״ויהי בשלם סוכו״, ניסן מול תשרי, ראש השנה של יראה ויום כיפור של חיבוק, דברי הרב קוק בעולת ראי״ה והמהר״ל על שלושת הרגלים — והחלוקה של ההלל לשני חלקיו. ובסוף, תפילה לשנה שבה הקדוש ברוך הוא גם ישלים את תהליכי הגאולה וגם יפתיע אותנו בישועות.

ליל הושענא רבא תשפ"ז קדושת הסוכה, מצוות השמחה ומיתוק הדינים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. ראש ישיבת בית אל, הרב זלמן ברוך מלמד, בשיעור לליל הושענא רבה (השידור נכנס כשהרב כבר באמצע דבריו). הוא עוסק בקדושת עצי הסוכה — מה הדין כשהסוכה גדולה מהשיעור, האם מותר להריח הדס שבסכך או להישען על הדופן, ולמה לפי הרשב״א אי אפשר להתנות על הקדושה הזאת — ובשאלה מה קורה כשיושבים בסוכה בלי לכוון ״זכר לענני הכבוד״. משם למצוות השמחה בחג: קורבן השמחה, ״ושמחת בחגך״ לפי הרמב״ם, ושמחת בית השואבה. ובסוף, מה שהסוכות והערבות עושים בהושענא רבה — ממתיקים את הדין: משל לאבן גדולה שנגזרה, ובמקום לזרוק אותה בבת אחת מפוררים אותה לחצץ. ובתשובה מאהבה, אפילו חותכים ממנה אבנים יפות לבנייה.

ליל הושענא רבא תשפ"ז לולב ״חד הוצא״ ואחדות עם ישראל: כבוד, חיבה, דעת וחיים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב עידו יעקבי, ר״מ בישיבת בית אל, פותח בסוגיה של פסולי הלולב: התיומת שנחלקה או נסדקה, ולולב ״חד הוצא״ — שגדל יפה משני הצדדים, ובכל זאת הגמרא קוראת לו ״בעל מום״ ופוסלת אותו כל שבעת הימים. מה החיסרון בלולב שנראה כל כך מושלם? בעקבות הרב קוק באורות התשובה: התיומת היא נקודת החיבור, ובלי ״האגד הרוחני״ של כל הדעות ודרכי החיים — אין קיום לאומה. ובהמשך, איך מתאחדים גם עם מי שחושב מחשבות מרגיזות ושגויות, בלי לוותר על האמת: ארבע המדרגות שמונה הרב קוק — כבוד, חיבה, דעת וחיים. ומשל: ילד שמשתולל, עד שמגלים של מי הוא הבן. ״הם בנים של ריבונו של עולם.״

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״שמע ישראל״ ו״ברוך שם״: כל הכוחות אל מטרה אחת
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. השר בצלאל סמוטריץ׳, בוגר ישיבת בית אל, חוזר לישיבה שבה גדל — ״האדם הוא תבנית נוף מולדתו, וזה נוף מולדתי״. הוא פותח בהודיה על הנס של המטוס שהיה עשרות שניות מהתרסקות יום קודם, ובאזהרה מלהתרגל לניסים: זה עניינו של חג הסוכות, שהמהר״ל קרא לו ״הוד״ — מלשון הודיה. ובעיקר, דבר תורה על יעקב אבינו שביקש לגלות לבניו את הקץ ונסתלקה ממנו השכינה. הבנים עונים ״שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד״ — כל הכוחות, הכישרונות והתפקידים של השבטים, גם כשיש ביניהם מתחים, מכוונים למטרה אחת; ויעקב עונה ״ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד״ — השפע שיורד מלמעלה למטה. כמו תזמורת שבהתחלה כל כלי מתאמן לבד, עד שיוצאת מוזיקה אחת.

מאמרים נוספים בארץ אגדה יעדי הגיוס של שלמה
לשיטת התנא שלמה המלך רמז בשיר השירים שחמש שישיות מהצבור צריכים להתגייס ולשלב ספרא וסייפא, ואילו ששית מהצבור צריכה להישאר בבית המדרש. האמורא שמואל חלק על כך, אך הרמב"ם פסק כשיטת התנא

















