ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
שנה אחת, בתחילת ספירת העומר, שאל אותו אביו: נו, איזה מסכת נלמד עכשיו?
ענה הילד: נלמד מסכת שבועות, לקראת חג השבועות.
אמר לו האב: מסכת שבועות לא עוסקת בענייני חג השבועות, אלא בענייני האיסור להישבע לשווא ולשקר וכדומה.
השיב הילד: אכן, ידעתי זאת. אולם, בשעה שעמדנו בהר סיני, נשבענו לקיים את המצוות, כביטוי התלמודי "מושבע ועומד מהר סיני" (נדרים ח.), וכדי שנפנים את גודל החיוב שהתחייבנו לו בשבועתנו זאת בהר סיני ביום חג השבועות, הרי שעלינו להתכונן לחג בלימוד מסכת שבועות...
כל שנה קוראים אנו בפרשת פנחס בפתחם של ימי בין המצרים, ימי האבלות על חורבן הבית וגלות ישראל. דומה, שכמו בסיפור שבו פתחנו, יש לימוד גדול וחשוב המתקשר גם לפרשת פנחס, ומהווה הקדמה להבנת כל ימי בין המצרים.
נראה, שכדי שאדם יתאבל על חורבן הבית, הוא צריך קודם כל ללמוד על חשיבותו של בית המקדש. אבל לפני כל זה, עלינו ללמוד דבר בסיסי יותר, עלינו לצאת מהמקום הפרטי שלנו, ולהפוך להיות אנשים שאכפת להם. אנשים שאכפת להם מעם ישראל, מגלות השכינה, מחילול שם ה' בעולם.
יכול אדם ללמוד על חשיבותו של בית המקדש, אבל להגיד לעצמו – בסדר! מה זה אכפת לי? מה זה נוגע אלי? אפילו אם חשובה לי עבודת ה', חשובה לי רק עבודת ה' שלי, ולכן אתרכז בה, ובית המקדש וגילוי שם ה' הכללי בעולם כלל לא נוגע לי.
לשם כך, עלינו לפתח קודם כל את חוש האכפתיות מגילוי שם ה' בעולם.
על כך כתב כבר הרמח"ל בספר מסילת ישרים (פרק יט): "אמנם ודאי שמי שמתכוין בעבודתו לטהר נפשו לפני בוראו... לקבל הגמול אשר בעולם הבא, לא נוכל לומר שתהיה כונה זו רעה, אכן לא נוכל לומר גם כן שתהיה היותר טובה, כי עד שהאדם מתכוין לטובת עצמו, סוף סוף עבודתו לצורך עצמו. אך הכונה האמתית המצויה בחסידים אשר טרחו והשתדלו להשיגה, הוא שיהיה האדם עובד רק למען אשר כבודו של האדון ברוך הוא יגדל וירבה...".
כלומר, הכוונה הגבוהה בעבודת ה', שיכוון האדם ששם ה' יתגלה בעולם. וכוונה זו היא שתוביל אותו לאבילות על החורבן, כדברי הרמח"ל שם בשם תנא דבי אליהו "כל חכם מישראל שיש בו דברי תורה לאמתו, ומתאנח על כבודו של הקדוש ברוך הוא כו', כל ימיו, ומתאוה ומיצר לכבוד ירושלים ולכבוד בית המקדש ולישועה שתצמח בקרוב ולכינוס גליות, זוכה לרוח הקודש בדבריו", ומסיים הרמח"ל "נמצאת למד שזאת היא הכוונה המעולה שהיא רחוקה לגמרי מכל הנאת עצמו...".
ומוסיף הרמח"ל שם, שלא יאמר אדם, מה בכוחי להועיל בעניין, וכי מכוח תפילתי והאכפתיות שלי, "יכנסו הגלויות ותצמח הישועה"? התשובה היא – כן! למצב הזה נאמר (סנהדרין ל"ח): "לפיכך נברא אדם יחידי כדי שכל אחד יאמר בשבילי נברא העולם".
וזה בדיוק הרקע שממנו צמח פנחס. פנחס יכול היה לומר, כפי שמסתמא אמרו רבים, הרי אני איני האחראי על העם. אני לא סנהדרין ולא המלך, ואיני אחראי לפתור את הקלקול שיצרו זמרי וחבריו. אבל היה אכפת לו, ואת הקלקול הזה, יכול היה לפתור רק מי שאכפת לו מאוד!
"הבועל ארמית, קנאים פוגעים בו", לפנחס בער עד כדי קנאה גדולה לשם ה', חילול ה' הכרוך בחטאו של זמרי, והוא קם ועשה מעשה. אדם רגיל אסור לו לעשות באותה שעה מעשה, אבל מי שאכפת לו, ומקנא קנאת ה', בכוחו לפתור את הבעיה.
ומכוח אותה אכפתיות, זכה פנחס לברכת הברית והשלום, ולהיות כהן גדול ומנהיגם של ישראל. וכדברי הרמח"ל שם, שה' נותן בסוף את הנהגת ישראל לאותם אנשים אכפתיים הנותנים נפשם על ישראל, "אלה הם הרועים האמתים של ישראל שהקב"ה חפץ בהם הרבה, שמוסרים עצמם על צאנו, ודורשים ומשתדלים על שלומם וטובתם בכל הדרכים... הא למה זה דומה לאב שאינו אוהב שום אדם יותר ממי שהוא רואה שאוהב את בניו אהבה נאמנת...".
שנזכה...
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















