ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
שנה אחת, בתחילת ספירת העומר, שאל אותו אביו: נו, איזה מסכת נלמד עכשיו?
ענה הילד: נלמד מסכת שבועות, לקראת חג השבועות.
אמר לו האב: מסכת שבועות לא עוסקת בענייני חג השבועות, אלא בענייני האיסור להישבע לשווא ולשקר וכדומה.
השיב הילד: אכן, ידעתי זאת. אולם, בשעה שעמדנו בהר סיני, נשבענו לקיים את המצוות, כביטוי התלמודי "מושבע ועומד מהר סיני" (נדרים ח.), וכדי שנפנים את גודל החיוב שהתחייבנו לו בשבועתנו זאת בהר סיני ביום חג השבועות, הרי שעלינו להתכונן לחג בלימוד מסכת שבועות...
כל שנה קוראים אנו בפרשת פנחס בפתחם של ימי בין המצרים, ימי האבלות על חורבן הבית וגלות ישראל. דומה, שכמו בסיפור שבו פתחנו, יש לימוד גדול וחשוב המתקשר גם לפרשת פנחס, ומהווה הקדמה להבנת כל ימי בין המצרים.
נראה, שכדי שאדם יתאבל על חורבן הבית, הוא צריך קודם כל ללמוד על חשיבותו של בית המקדש. אבל לפני כל זה, עלינו ללמוד דבר בסיסי יותר, עלינו לצאת מהמקום הפרטי שלנו, ולהפוך להיות אנשים שאכפת להם. אנשים שאכפת להם מעם ישראל, מגלות השכינה, מחילול שם ה' בעולם.
יכול אדם ללמוד על חשיבותו של בית המקדש, אבל להגיד לעצמו – בסדר! מה זה אכפת לי? מה זה נוגע אלי? אפילו אם חשובה לי עבודת ה', חשובה לי רק עבודת ה' שלי, ולכן אתרכז בה, ובית המקדש וגילוי שם ה' הכללי בעולם כלל לא נוגע לי.
לשם כך, עלינו לפתח קודם כל את חוש האכפתיות מגילוי שם ה' בעולם.
על כך כתב כבר הרמח"ל בספר מסילת ישרים (פרק יט): "אמנם ודאי שמי שמתכוין בעבודתו לטהר נפשו לפני בוראו... לקבל הגמול אשר בעולם הבא, לא נוכל לומר שתהיה כונה זו רעה, אכן לא נוכל לומר גם כן שתהיה היותר טובה, כי עד שהאדם מתכוין לטובת עצמו, סוף סוף עבודתו לצורך עצמו. אך הכונה האמתית המצויה בחסידים אשר טרחו והשתדלו להשיגה, הוא שיהיה האדם עובד רק למען אשר כבודו של האדון ברוך הוא יגדל וירבה...".
כלומר, הכוונה הגבוהה בעבודת ה', שיכוון האדם ששם ה' יתגלה בעולם. וכוונה זו היא שתוביל אותו לאבילות על החורבן, כדברי הרמח"ל שם בשם תנא דבי אליהו "כל חכם מישראל שיש בו דברי תורה לאמתו, ומתאנח על כבודו של הקדוש ברוך הוא כו', כל ימיו, ומתאוה ומיצר לכבוד ירושלים ולכבוד בית המקדש ולישועה שתצמח בקרוב ולכינוס גליות, זוכה לרוח הקודש בדבריו", ומסיים הרמח"ל "נמצאת למד שזאת היא הכוונה המעולה שהיא רחוקה לגמרי מכל הנאת עצמו...".
ומוסיף הרמח"ל שם, שלא יאמר אדם, מה בכוחי להועיל בעניין, וכי מכוח תפילתי והאכפתיות שלי, "יכנסו הגלויות ותצמח הישועה"? התשובה היא – כן! למצב הזה נאמר (סנהדרין ל"ח): "לפיכך נברא אדם יחידי כדי שכל אחד יאמר בשבילי נברא העולם".
וזה בדיוק הרקע שממנו צמח פנחס. פנחס יכול היה לומר, כפי שמסתמא אמרו רבים, הרי אני איני האחראי על העם. אני לא סנהדרין ולא המלך, ואיני אחראי לפתור את הקלקול שיצרו זמרי וחבריו. אבל היה אכפת לו, ואת הקלקול הזה, יכול היה לפתור רק מי שאכפת לו מאוד!
"הבועל ארמית, קנאים פוגעים בו", לפנחס בער עד כדי קנאה גדולה לשם ה', חילול ה' הכרוך בחטאו של זמרי, והוא קם ועשה מעשה. אדם רגיל אסור לו לעשות באותה שעה מעשה, אבל מי שאכפת לו, ומקנא קנאת ה', בכוחו לפתור את הבעיה.
ומכוח אותה אכפתיות, זכה פנחס לברכת הברית והשלום, ולהיות כהן גדול ומנהיגם של ישראל. וכדברי הרמח"ל שם, שה' נותן בסוף את הנהגת ישראל לאותם אנשים אכפתיים הנותנים נפשם על ישראל, "אלה הם הרועים האמתים של ישראל שהקב"ה חפץ בהם הרבה, שמוסרים עצמם על צאנו, ודורשים ומשתדלים על שלומם וטובתם בכל הדרכים... הא למה זה דומה לאב שאינו אוהב שום אדם יותר ממי שהוא רואה שאוהב את בניו אהבה נאמנת...".
שנזכה...
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך ללמוד אמונה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
פסח שני- החיבור של תורה וישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
בדיקת קורונה בשבת
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
