ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
- ספריה
- קומי אורי
- יא - ושמחת בחגך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
מי מבין יותר בביטחון, הרב שפירא או הרמטכ"ל חלוץ? במבט ראשון השאלה נראית פרובוקטיבית, הרי ברור שהרמטכ"ל ששירת שנים ארוכות בצה"ל מבין בביטחון הרבה יותר מאשר ראש ישיבה, שלמד תורה, ישב ופסק בבתי-דין, והיה רב ראשי! הרי אין הרב שפירא יודע כיצד מפעילים מטוסים, וכיצד מנווטים אותם! אין הוא מבין בארגון חטיבות ואוגדות, ולא לאיזה ציוד הם זקוקים. יתרונו של הרמטכ"ל הוא ברור לחלוטין. אך הדבר נכון רק במבט ראשון, ולצורך הבנת התשובה, עלינו להבין את מרכיבי תפיסת הביטחון.
לביטחון ולהצלחה בקרב ישנם שלושה חלקים. הראשון הוא ידע מקצועי - כיצד לתפעל את הציוד הצבאי, כיצד לנהל יחידות לוחמות, כיצד להשיג מודיעין, באילו אמצעי לוחמה להשתמש בכל מצב. השני - מערכת ערכים ותפיסות עולם המנחות את החייל ואת הפיקוד בתפקודו הצבאי. כאן עומדות לדיון שאלות שלכל אחת מהן ישנה השפעה על שדה הקרב, למשל האם יש קדושה לארץ-ישראל? האם יש קדושה לעם ישראל? האם צריך ומותר לפגוע באזרחי האויב בשעת מלחמה? האם ניתן לקחת אוכל ששייך לאויב בזמן הקרב ולהשתמש בו? (סיפר לי חייל שבאמצע המלחמה, מאחר שצה"ל לא סיפק אוכל לאחת היחידות, נכנסו החיילים לאחת מחנויות האוכל שבכפרים, ולקחו ממנה אוכל, ואחד המפקדים הבכירים הגיע ואמר להם שאין הדבר מוסרי, ושצה"ל אינו "בוזז" אוכל של ערבים... ).
האם יכול מסוק לחסל מחבל מהאוויר, כשלידו נשים וילדים, שייתכן שייפגעו?
האם כשיש כינוס או הלוויה של מחבל מהחיזבאללה מותר להפציץ את כולה, ולבצע הרג המוני?
האם מעמדם של מחבלים שנתפסו על-ידי צה"ל הוא כשל אסירים רגילים, או שניתן להתייחס אליהם בצורה שונה?
האם ניתן להפציץ בונקר שבו מסתתרים מחבלים היורים קטיושות על הצפון, ושידוע שבתוכו ישנו מצבור תחמושת, שכאשר הוא יתפוצץ יימחק כפר שלם מעל פני האדמה?
האם חובה על טייסי צה"ל לפגוע פגיעות כירורגיות בערי האויב, או שמותר להם להיות גמישים?
האם מותר להשיב פגז ארטילרי למקורות הירי, אף אם הם נמצאים בלב אוכלוסייה אזרחית?
האם ביחסינו לאוכלוסיית אויב יש הבדל בין שעת קרב, לבין שעת הפסקת אש, לבין שעת שלום?
האם מותר להפציץ מקורות חשמל ומים לאוכלוסייה אזרחית, כדי ליצור לחץ על ארגוני טרור לשחרר חטופים ולהפסיק ירי?
אלו הן דוגמאות לשאלות מוסר ואתיקה ביטחונית, שאלות שיש להן גם ממד הלכתי, ובהן אין לרמטכ"ל הבנה עודפת מאשר לשום אדם אחר במדינה. שאלות אלה חורצות את גורל הקרב לא פחות מאשר השאלות המקצועיות, וגם הצבא מודע לכך, ולכן הושיב צוות עבודה, שהוציא חוברת בשם "רוח צה"ל", המפרטת את ערכי היסוד של הצבא ואת מקורותיהם.
ומכאן לשאלת הפתיחה - בנושא ערכי היסוד המנחים את צה"ל, ובנושא מקורות הערכים שהם מוסר ואתיקה, מבין הרב שפירא הרבה יותר מהרמטכ"ל. הרב שפירא, שלמד מוסר וערכים והשקיע את מיטב ימיו בעיסוק בהם, הוא הפוסק העליון בשאלות ערכיות ביטחוניות, ועל הרמטכ"ל ללמוד ממנו הרבה עד שיוכל להתחיל להביע דעה בתחום זה. צה"ל, בהכירו בחולשת אנשי הביטחון בתחום הערכי, "גייס" את פרופ' אסא כשר שיכתוב בעבורו את הקוד האתי. קוד זה מבטא את ערכי פרופ' כשר, ואת ערכי החברה שאליה הוא שייך. אך גם על פרופ' נכבד זה ללמוד הרבה מוסר יהודי וערכים יהודיים לפני שיחווה דעות בעניינים אלה, וכדאי שילמד זאת אצל רבנים השייכים למגזרו של הרב שפירא, כדי שהתוצר הבא יתאים יותר לעם ישראל לתורתו ולמורשתו.
להיכן נושבת רוח צה"ל?
לא אתייחס במסגרת מאמר זה לתחום השלישי הקשור לביטחון, שהוא בניין כלל אישיותו של החייל, שגם בו מבין הרב שפירא הרבה יותר מהרמטכ"ל ומפרופ' כשר, לעומת זאת אעסוק מעט ב"רוח צה"ל" כפי שמופיעה בחוברת שמנפיק צה"ל לחייליו, ושעליה מתחנכים הפיקוד הבכיר, הקצינים והחיילים. וכך נאמר במקור: "רוח צה"ל יונק מארבעה מקורות: מסורת צה"ל ומורשת הלחימה שלו כצבא ההגנה לישראל; מסורת מדינת ישראל על עקרונותיה הדמוקרטיים, חוקיה ומוסדותיה; מסורת העם היהודי לדורותיו; ערכי מוסר אוניברסליים המבוססים על ערך האדם וכבודו".
וכאן נשאלות שאלות רבות. לגבי הנקודה הראשונה: לאיזו מורשת צה"ל הכוונה, האם לבריחה מלבנון, או לגירוש ערביי חיפה ובאר-שבע במלחמת השחרור? האם למבצע אנטבה, או למלחמת לבנון השנייה, שבה יחידות המילואים לא היו מצוידות כנדרש?
ולגבי הנקודה השנייה, מהי מסורת מדינת ישראל ועקרונותיה הדמוקרטיים? האם מדובר על הדמוקרטיה לפני שלטון אהרן ברק, שבה היו נושאים שהציבור היה צריך להכריע בהם, ובית המשפט קיבל את הכרעת הציבור, או לעידן ברק שבו "הכול שפיט", ו"מלוא כל הארץ משפט"? (אני מבקש את סליחת הקוראים, על כך שאני מצטט משפט כזה בביטאון תורני, כשכוונתו של האומר היא להחליף את "מלוא כל הארץ כבודו"). האם כוונת רוח צה"ל היא למדינה דמוקרטית עם חופש ביטוי, או למדינה שסוגרת תחנות רדיו שאינן לרוחה, ואינה מאפשרת חופש ביטוי לחלק ניכר מאזרחיה?
לגבי הנקודה השלישית - מדוע אין היא הראשונה? הרי ממנה נובע הכול, והיא נקודת המוצא לכל דיון ערכי הנוגע לכלל ישראל, לארץ-ישראל ולמדינת ישראל.
ולגבי הנקודה הרביעית - האם לאויב בשעת מלחמה יש ערך כאדם, והאם צריך לשמור על כבודו? האם שמירת כבוד עם ישראל, ושמירת ערך חיי היהודים בארץ שווים פחות, שווים יותר, או שהם שווים לערך האויב?
שאלות אלה צריכות שיעמדו בבסיס הדיונים הערכיים, האתיים והמוסריים, שנידונים במסגרת רוחו של צה"ל, וכדי לענות עליהן יש להיוועץ במומחים לענייני מוסר הלכה ואתיקה בעם ישראל, שהם רבנים, מחנכים, ואנשי תורה ואמונה.
----------
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך ללמוד אמונה?
למה עובדים כל כך קשה לפני פסח?
שבירת 7 המיתוסים של ליל הסדר
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך מגדירים כללי מלחמה?
איך מכניסים את ה' אל תוך הלב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
