ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- שף ויתיב - הלכות קריאת תהילים
תשובה
שלום לכם ורב תודות על קריאת המאמר הקודם וב״ה שהדבר היה לתועלת.
הנה דין מחיצה נלמד מהגמ’ בסוכה (נא,ב) שבמוצאי יום טוב של חג ירדו לעזרת נשים ומתקנין שם תיקון גדול וכו’. תנו רבנן: בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ. והיו באים לידי קלות ראש, התקינו שיהיו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים, ועדיין היו באין לידי קלות ראש. התקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה.
דבר זה למדה הגמ’ מהפסוק ״וספדה הארץ משפחות משפחות״ (זכריה יב.ב), שאל״כ אסור היה לשנות דבר בבית המקדש בו כתוב ״הכל בכתב מיד ה’ עלי השכיל״ (דה״א כח).
ולכן כתבו הפוסקים שחיוב זה הינו מדאורייתא, וכן הוכיח האגר״מ (או״ח ח״א סי’ לט), אלא שאף שסבר האג״מ שהחיוב בזה הוא חיוב דאורייתא ולכן חיובו חמור, אולם מאידך סבר להקל בבניית מחיצה של ח״י טפחים רק עד הכתפיים למרות שניתן לראות את ראשי הנשים העומדות בעזרה, וסלל שיטתו שחיוב מחיצה אינו ע״מ למנוע מן האנשים הסתכלות בנשים אלא רק למנוע קלות ראש.
על שיטתו זו יצאו רבים מן הפוסקים בתרעומת, ובראשם האדמו״ר מסאטמר (דברי יואל ח״א ס״י) שאמנם אמת שחיוב מחיצה הוא מדאורייתא אבל טעם בניית המחיצה היא גם כדי למנוע ראיית האנשים בנשים, ולכן צריך מחיצה גמורה שתכסה גם את ראש הנשים.
והנה יש שהבינו שחובה ליתן מחיצה גם אם אדם מתפלל בביתו כשאשתו שם או לכל הפחות להתפלל בחדר נפרד, ולמדו כן מדברי החתם סופר (חו״מ סי’ קצ) וז״ל: ״והנה אנו מוזהרים לשמוע קול זמר אשה, אפילו פנויה שאינה נידה וערוה בשעה שאנו קורים ק״ש ובשעת תפלה וכו’, והטעם לזה כי אנו מאמינים שכל תפלה או שבח והודאה שמתערב במחשבה ההיא שום הרהור אפילו באשתו לא תעלה במעלות לפני ה’ יתברך ולא תקובל לפניו, ומפני זה אנו מפרישים הנשים מן האנשים בבית הכנסת בפני עצמן שלא יבואו לידי הרהור בשעת תפלה ותהיה תפלה נדחית ר״ל וכו’, ואפילו היכא דליכא משום איסור ערוה, כגון אשתו של עצמו מ״מ במקום תפלה והודאה או הספד כל מה דבעי לבא לרחמנא לא יתעורר שום ענין הרהור, אפילו באשתו אמרו, שהרי כתיב משפחת דוד לבד ונשיהם לבד, ומ״ט לא יספדו כל איש עם אשתו יחדיו, אלא ע״כ דגם זה אסור דגורם הרהור וביטול הכוונה״, ע״ש כל דבריו.
ומדכתב לאסור להתפלל וכן לומר דברי שבח והודאה אפילו בפני אשתו יש שלמדו שמחויב להתפלל בחדר בנפרד, אלא שהאמת תורה דרכה שודאי שני דינים שונים הם, וכדלהלן.
אמת הדבר שהרהור מעכב התפלה ואפילו באשתו, אולם זהו אם אמנם מהרהר בפועל, אלא שאין אנו חוששים שיהרהר באשתו אלא אם היא נראית לפניו בדרך שאינה צנועה, אבל במקום בו ישנן נשים זרות ודאי יש חיוב בעשיית מחיצה דהתם הוי כאש בנעורת. והחיוב בדין הפרשת אשתו בו דיבר החת״ס נאמר לגבי דין בית הכנסת וכן כל מקום הפתוח לכניסת הרבים ולא בביתו של אדם. ודבר זה שבביתו של אדם אין צורך במחיצה, מדויק מדברי קדשו שכתב שמפני זה מפרישים הנשים מן האנשים בבית הכנסת.
ומה שכתב להחמיר בהספד היינו כיון שכן הוא הדין בכל מקום הפתוח לרבים כעין בית הכנסת או מקום ההספד, אולם ביתו של אדם שאינו פתוח לכניסת רבים אין איסור להתפלל באותו חדר, ועוד שהוא מתעסק בתפילתו והיא מתעסקת בצרכי הבית ואין היא לפניו ליכא כהאי גוונא חיוב הפרדה.
ודברים אלו מפורשים בדברי הגר״מ פינשטיין זצ״ל דכתב (אגר״מ או״ח ח״ה סי’ יב) לסייג דבריו שחיוב המחיצה נאמר רק במקום תפלה קבוע כגון בית כנסת או במקום הפתוח לרבים וכגון בבית אבל ל״ע, אבל מקום שאינו קבוע לתפילה ואינו פתוח לרבים, וכגון בבית חתן שאינו פתוח לרבים אלא רק לבני המשפחה אין צורך במחיצה. ומינה לביתו של אדם שאינו מקום קבוע לתפילה ואינו פתוח לרבים שאין בו חיוב מחיצה ויכולות בנות הבית להיות בחדר בו מתפלל ובלבד שלא תעבורנה לפניו וכהסברנו לעיל.
אלא שכל זה לדברי רבינו החתם סופר, אולם מסתימת דברי מרן הש״ע והפוסקים הבאים אחריו שנקטו שמותר להתפלל מול אשתו אם לבושה כראוי בבגדים המכסים את גופה, ואין גילוי טפח ממקומות המכוסים, גמרינן שקפידה זו הינה כנראה ממידת חסידות, ולכן אין לאסור מדינה. ובספר הלכה ברורה (סי’ עה סק״ז) פסק: ״איסור קריאת שמע כנגד טפח מגולה באשתו שדרכה לכסותו, הוא דוקא אם מסתכל בה בהתבוננות ולא בדרך ראיה בעלמא״. ולמד זאת מדברי תלמידי רבינו יונה (ברכות פ״ג דף יז,א מדפי הספר) שטפח מגולה שאסור לקרוא ק״ש כנגדו היינו דוקא כשמסתכל בה, אבל בראיה בעלמא מותר. וכתב שהבית יוסף הביא דבריו בשתיקה ומשמע שהודה לו. וכן כתב החזו״א (סי’ טז סק״ז) שנראה שבאשה אחרת כל שמסתכל אסור בק״ש, ואפילו באצבע קטנה, והילכך לא משכחת לה שיעור טפח אלא באשתו, ולפ״ז מוכח כדעת רבינו יונה דלא אסרו אלא במסתכל אבל לא בראיה, דאי אסרו אף בראיה א״כ גם באשת חבירו משכחת לה טפח לענין ק״ש בראיה ואינו מסתכל. וכל זה דלא כהבנת הב״ח שבמסתכל בכונה לראות אסור אפילו בפחות מטפח, ובדרך ראיה בעלמא יש להקל, ובטפח מגולה גם בטפח אסור.
ובמידה ואכן אשתו עברה לפניו בלבוש שאינו צנוע לא יקפיד עליה אלא יסיח דעתו או יעצום עיניו ובהא סגי, וכדכתב בנשמת אדם (כלל ד’ אות א’) ז״ל: ״והנה מילתא דפשיטא דשער וקול אף דאמרינן דהוי ערוה היינו מדרבנן, שהרי לא מצינו בקרא שנקרא ערוה אלא כיון דמצינו שהוא דבר נוי באשה כפירש"י שם לכן אסרו חכמים, וה"ה פחות מטפח. ולפ"ז נ"ל דאף דקיי"ל בש"ע (ס"ס ע"ה) דאפילו עצימת עינים לא מהני היינו דוקא בערום ממש אבל במה שאינו אסור אלא משום שלא יבא להרהר כיון שמעצים עיניו מותר״.
הרב שי טחן
ראש כולל שערי עזרה בברוקלין ניו יורק, וראש בית הוראה ארזי הלבנון. הרב טחן כותב עלון שבועי המופץ ברחבי ארצות הברית וקנדה ומחבר ספרים בהלכה.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אין להוציא את מנעליו מחוץ לחדר ביום השבת אם המלון נותן שירות צחצוח נעליים
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך ללמוד גמרא?
אנחנו קודש למענך
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
איך ללמוד אמונה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
