ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- שף ויתיב - הלכות קריאת תהילים
במסכת נדרים (מ, א) למדנו: כל המבקר את החולה מבקש עליו רחמים שיחיה, וכל שאין מבקר את החולה מבקש עליו רחמים שימות. ושאלה הגמ’ מה הכוונה שאם אינו מבקרו הרי הוא כמבקש שימות? אלא כל שאין מבקר חולה אין מבקש עליו רחמים לא שיחיה ולא שימות.
ופירש הר״ן דברי הגמ’ שלפעמים מותר להתפלל עבור אדם הנאנק ביסוריו שימות, וז״ל: "נראה בעיני דהכי קאמר, פעמים שצריך לבקש רחמים על החולה שימות כגון שמצטער החולה בחליו הרבה ואי אפשר לו שיחיה כדאמרינן בפרק הנושא (כתובות ק"ד), דכיון דחזאי אמתיה דרבי דעל כמה זימנין לבית הכסא ואנח תפילין וקא מצטער, אמרה יהי רצון שיכופו העליונים את התחתונים, כלומר דלימות רבי".
וכוונתו להסביר שאם אינו מבקר את החולה לא רק שאינו מועיל לו לחיות אלא אינו מועיל לו אפילו באותה הנאה שאם יותר טוב לו למות מלחיות היה מתפלל עליו שימות.
והראיה שנקט מאמתיה דרבי שהתפללה עליו שימות, ועוד שגרמה לתלמידים להפסיק מלהתפלל לרפואתו, מובאת כך בגמרא (במסכת כתובות קד,א): ״סליקא אמתיה דרבי לאיגרא (שפחתו של רבי יהודה הנשיא עלתה לגג) אמרה, עליונים מבקשין את רבי והתחתונים מבקשין את רבי, יהי רצון שיכופו תחתונים את העליונים. כיון דחזאי כמה זימני דעייל לבית הכסא וחלץ תפילין ומנח להו וקמצטער (כיון שראתה כמה שרבי הצטער), אמרה יהי רצון שיכופו עליונים את התחתונים, ולא הוו שתקי רבנן מלמיבעי רחמי (כיון שראתה שהתלמידים לא הפסיקו מלהתפלל לרפואתו) שקלה כוזא שדייא מאיגרא [לארעא], אישתיקו מרחמי ונח נפשיה דרבי (לקחה כלי מהגג והשליכתו לקרקע ושברתו, ומחמת כן הפסיקו התלמידים לרגע להתפלל ונפטר רבי).
וכן הוא בגמ’ (ב״מ פד,א) דרבי יוחנן בכה על מות ריש לקיש והיה צועק עד שאבדה דעתו, ובקשו חכמים עליו רחמים שימות.
ואכן בערוך השלחן (יו"ד שלה, ג) הביא את דברי הר"ן להלכה. וז״ל: לפעמים יש לבקש רחמים שימות, כגון שיש לו יסורים הרבה בחליו ואי אפשר לו שיחיה, כמעשה דרבי פרק "הנושא" (ר"ן שם). אולם הרבה אחרונים חלקו עליו וכתבו שאין להתפלל על החולה שימות כיון שדעת הר״ן לא הובאה בפוסקים.
לעומתם באגרות משה (חו"מ ח"ב סי’ ע"ד) כתב שאין לנו להתפלל כן, שרק לאנשים כר״ח בן דוסא וכדומה שתפלתן מקובלת יעשו כפסק הר״ן.
וכנ״ל כותב גם בשבט הלוי (חלק י’ סי’ כו) שאין דבר זה להתפלל שימות החולה ניתן ברשות כל אדם, ועוד שהפוסקים לא הביאו שיטת הר״ן בפסקיהם. ושוב כתב כן בתשובה אחרת (חלק י סימן רצב), וז״ל: "ודאי משמע דאין דבר זה נמסר לכל אדם, דמי יודע בכמה וכמה מקרים אם באמת כבר הזמן שלא להתפלל, ולהכי לא מביאים זה הפוסקים בפירוש, וכך שמעתי".
וכן הובא בשם הרב יעקב קנייבסקי זצ''ל (ארחות רבינו חלק א עמוד שלד אות י) שאין להתפלל על חולה שימות, דרק הר''ן פירש הגמ’ בנדרים בתפלה שימות החולה אולם ראשונים אחרים מפרשים אחרת.
והג''ר משה שטרנבוך שליט''א (תשובות והנהגות ח״ב סימן פב) הסביר שדברי הר״ן נאמרו רק על אדם שאיבד דעתו ואין לו דעת כלל ואינו ראוי לקיים המצוות ולדעת הרופאים לא שייך שיחזור שכלו לתפקד, אבל בכל אדם אף שמצטער טובא הלא דוחין שבת בשביל חיי שעה, שיכול באותה שעה לזכות להרבה לחזור בתשובה, וכמבואר בשם המאירי (בבה״ל ס״ס שכט), וכ״ש דלא להתפלל שימות בשעה שיכול לזכות לחיי נצח. ולדידן תלוי אם אין סיכוי שיחלים או שיחזור לדעתו והוא סובל מאוד, מותר להתפלל להקב״ה שלא יעניש אותו ביסורים ואם דינו למות ימות מיד, אבל אם הוא בדעה צלולה ראוי להתפלל לטובתו שהקב״ה ימחל לו בלי ייסורים אבל אין לבקש שימות, עכ״ד.
והוסיף שם מעשה רב מהגאון ר״ש רוזובסקי ראש ישיבת פונוביז’, שביקש ממבקריו בעת מחלתו האחרונה שיתפללו שהקב״ה יפרידנו מן היסורים או ע״י שהוא יעזוב, או שהיסורים יעזבו.
ועיין עוד בזה בשבט הלוי (חלק ח סי’ רנג), ובמשנה הלכות (חלק י’ סי’ רב) ובספר חקקי לב (יו"ד סימן נ) לגר"ח פלאג’י.
וגם הגר״ע יוסף (חזון עובדיה אבלות ח״א עמוד לט) נזקק לשאלה זו, וכתב שאם החולה מצטער מאוד מיסורין קשים והרופאים נתיאשו מחייו וטוב לו מותו מחייו, אם הדבר ברור שאין לחולה שום סיכוי לחיות יתפלל בלחש ויאמר: אנא ה’ חוסה נא וחמול על החולה פלוני להחיותו, ואם כבר נגזרה גזרה עליו בטל נא מעליו יסורין והטוב בעיניך עשה.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך מכינים תה בשבת?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
