ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- שף ויתיב - הלכות קריאת תהילים
במסכת נדרים (מ, א) למדנו: כל המבקר את החולה מבקש עליו רחמים שיחיה, וכל שאין מבקר את החולה מבקש עליו רחמים שימות. ושאלה הגמ’ מה הכוונה שאם אינו מבקרו הרי הוא כמבקש שימות? אלא כל שאין מבקר חולה אין מבקש עליו רחמים לא שיחיה ולא שימות.
ופירש הר״ן דברי הגמ’ שלפעמים מותר להתפלל עבור אדם הנאנק ביסוריו שימות, וז״ל: "נראה בעיני דהכי קאמר, פעמים שצריך לבקש רחמים על החולה שימות כגון שמצטער החולה בחליו הרבה ואי אפשר לו שיחיה כדאמרינן בפרק הנושא (כתובות ק"ד), דכיון דחזאי אמתיה דרבי דעל כמה זימנין לבית הכסא ואנח תפילין וקא מצטער, אמרה יהי רצון שיכופו העליונים את התחתונים, כלומר דלימות רבי".
וכוונתו להסביר שאם אינו מבקר את החולה לא רק שאינו מועיל לו לחיות אלא אינו מועיל לו אפילו באותה הנאה שאם יותר טוב לו למות מלחיות היה מתפלל עליו שימות.
והראיה שנקט מאמתיה דרבי שהתפללה עליו שימות, ועוד שגרמה לתלמידים להפסיק מלהתפלל לרפואתו, מובאת כך בגמרא (במסכת כתובות קד,א): ״סליקא אמתיה דרבי לאיגרא (שפחתו של רבי יהודה הנשיא עלתה לגג) אמרה, עליונים מבקשין את רבי והתחתונים מבקשין את רבי, יהי רצון שיכופו תחתונים את העליונים. כיון דחזאי כמה זימני דעייל לבית הכסא וחלץ תפילין ומנח להו וקמצטער (כיון שראתה כמה שרבי הצטער), אמרה יהי רצון שיכופו עליונים את התחתונים, ולא הוו שתקי רבנן מלמיבעי רחמי (כיון שראתה שהתלמידים לא הפסיקו מלהתפלל לרפואתו) שקלה כוזא שדייא מאיגרא [לארעא], אישתיקו מרחמי ונח נפשיה דרבי (לקחה כלי מהגג והשליכתו לקרקע ושברתו, ומחמת כן הפסיקו התלמידים לרגע להתפלל ונפטר רבי).
וכן הוא בגמ’ (ב״מ פד,א) דרבי יוחנן בכה על מות ריש לקיש והיה צועק עד שאבדה דעתו, ובקשו חכמים עליו רחמים שימות.
ואכן בערוך השלחן (יו"ד שלה, ג) הביא את דברי הר"ן להלכה. וז״ל: לפעמים יש לבקש רחמים שימות, כגון שיש לו יסורים הרבה בחליו ואי אפשר לו שיחיה, כמעשה דרבי פרק "הנושא" (ר"ן שם). אולם הרבה אחרונים חלקו עליו וכתבו שאין להתפלל על החולה שימות כיון שדעת הר״ן לא הובאה בפוסקים.
לעומתם באגרות משה (חו"מ ח"ב סי’ ע"ד) כתב שאין לנו להתפלל כן, שרק לאנשים כר״ח בן דוסא וכדומה שתפלתן מקובלת יעשו כפסק הר״ן.
וכנ״ל כותב גם בשבט הלוי (חלק י’ סי’ כו) שאין דבר זה להתפלל שימות החולה ניתן ברשות כל אדם, ועוד שהפוסקים לא הביאו שיטת הר״ן בפסקיהם. ושוב כתב כן בתשובה אחרת (חלק י סימן רצב), וז״ל: "ודאי משמע דאין דבר זה נמסר לכל אדם, דמי יודע בכמה וכמה מקרים אם באמת כבר הזמן שלא להתפלל, ולהכי לא מביאים זה הפוסקים בפירוש, וכך שמעתי".
וכן הובא בשם הרב יעקב קנייבסקי זצ''ל (ארחות רבינו חלק א עמוד שלד אות י) שאין להתפלל על חולה שימות, דרק הר''ן פירש הגמ’ בנדרים בתפלה שימות החולה אולם ראשונים אחרים מפרשים אחרת.
והג''ר משה שטרנבוך שליט''א (תשובות והנהגות ח״ב סימן פב) הסביר שדברי הר״ן נאמרו רק על אדם שאיבד דעתו ואין לו דעת כלל ואינו ראוי לקיים המצוות ולדעת הרופאים לא שייך שיחזור שכלו לתפקד, אבל בכל אדם אף שמצטער טובא הלא דוחין שבת בשביל חיי שעה, שיכול באותה שעה לזכות להרבה לחזור בתשובה, וכמבואר בשם המאירי (בבה״ל ס״ס שכט), וכ״ש דלא להתפלל שימות בשעה שיכול לזכות לחיי נצח. ולדידן תלוי אם אין סיכוי שיחלים או שיחזור לדעתו והוא סובל מאוד, מותר להתפלל להקב״ה שלא יעניש אותו ביסורים ואם דינו למות ימות מיד, אבל אם הוא בדעה צלולה ראוי להתפלל לטובתו שהקב״ה ימחל לו בלי ייסורים אבל אין לבקש שימות, עכ״ד.
והוסיף שם מעשה רב מהגאון ר״ש רוזובסקי ראש ישיבת פונוביז’, שביקש ממבקריו בעת מחלתו האחרונה שיתפללו שהקב״ה יפרידנו מן היסורים או ע״י שהוא יעזוב, או שהיסורים יעזבו.
ועיין עוד בזה בשבט הלוי (חלק ח סי’ רנג), ובמשנה הלכות (חלק י’ סי’ רב) ובספר חקקי לב (יו"ד סימן נ) לגר"ח פלאג’י.
וגם הגר״ע יוסף (חזון עובדיה אבלות ח״א עמוד לט) נזקק לשאלה זו, וכתב שאם החולה מצטער מאוד מיסורין קשים והרופאים נתיאשו מחייו וטוב לו מותו מחייו, אם הדבר ברור שאין לחולה שום סיכוי לחיות יתפלל בלחש ויאמר: אנא ה’ חוסה נא וחמול על החולה פלוני להחיותו, ואם כבר נגזרה גזרה עליו בטל נא מעליו יסורין והטוב בעיניך עשה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
