ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בקראון פלזה עם הרב שמואל אליהו והרב יוני לביא ושבת שירה עם הרב סבתו
בית המדרש בית מדרש האזינו
מוקדש להצלחת
עם ישראל
לחץ להקדשת שיעור זה
להורדת דף מקורות (PDF)
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.


א. "הזיו לך" - ראשי תיבות.
למי הללו ידועות ומוכרות?

ב. מילה בת אות אחת – יחידה בתורה.
היכן מופיעה אצלנו בסדרה?

ג. על ברכה במקדש – אמן לא עונים.
התדע כיצד מגיבים,
ומהיכן בפרשתנו זאת לומדים?

ד. בלימוד היסטוריה ודברי הימים -
מצווה מפרשתנו אנו מקיימים.

ה. באחת מהקללות היותר חמורות,
מוצאים פתח לתקווה ולנחמה לדורות.
מי יכלה קודם - העם או הצרות?

ו. רמז ומקור לאיסור יין נסך במקרא,
מוצא הרמב"ם אצלנו בסדרה,
ומונה מצווה זו כאיסור תורה.

ז. "אפפוני" - קראנו ביוה"כ במנחה,
ושוב קוראים אנו בשבת בהפטרה.
מי הם השניים, ועל מה זועקים לעזרה?

ח. תאור רעידת אדמה חמורה -
היכן מופיע בהפטרת הסדרה?

תשובות
א. סימני ההפסקות לשבעת העולים לתורה. ראשי התיבות של המילים הפותחות את העליות: האזינו, זכור ימות עולם, ירכיבהו על במותי ארץ, וירא ה' וינאץ, לו חכמו, כי אשא אל שמיים (עליית שביעי היא בסוף השירה). וראה בגמ' ראש השנה ל"א. שבחלוקות אלו שרו הלווים בבית המקדש את שירת האזינו בהקרבת קרבן מוסף שבת.
ב. 'ה לה' תגמלו זאת'
ג. 'כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו- ... מכאן אמרו שעונין ברוך שם כבוד מלכותו אחר ברכה שבמקדש' (רש"י פס' ג').
ד. 'זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור'.
ה. 'חצי אכלה בם- כל חצי אשלים להם, וקללה זו לפי הפורענות לברכה היא- חצי כלים והם אינם כלים (-הצרות יפסקו ועם ישראל לא יפסק)' (רש"י פס' כ"ג).
ו. 'הזהירנו מלשתות יין נסך. וזה לא בא בו כתוב נגלה (-מפורש) בבאור, אבל אמרו בע"ז (כ"ט:) 'אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם' מה זבח אסור אף יין אסור' (ספר המצוות לרמב"ם מצות לא תעשה קצ"ד).
ז. יונה מתפלל ממעי הדגה 'אפפוני מים עד נפש' (יונה ב', ו'), דוד אומר 'כי אפפוני משברי מוות' (שמואל כ"ב, ה').
ח. 'ויתגעש ותרעש הארץ'.
עוד בנושא האזינו

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. שאל שאלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il