ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- נושאים שונים
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אריה לייב בן חיה איטה
הני בת רבקה
-------------
הרב דוד חי הכהן שליט"א - רב קהילת 'אורות התורה' בת ים וראש הישיבה.
לימוד תורה וצניעות
תשובתי מכוונת לציבור הדתי- הציוני, כיוון שהציבור החרדי מקבל הדרכות מרבניו. כציבור, עלינו לשפר במידה ניכרת שני תחומים, שהשפעתם גדולה על חיינו וסביבתנו:
האחד הוא הצניעות. תחום זה פרוץ מאד אצל הרחוקים מתורה ומצוות, ולצערנו השפעתם מחלחלת לקרבנו אט אט והורסת את קדושת חיינו, מפני שאנו נגררים אחר שפלות החומר. תופעה זו מתבטאת בכך, שבשנים האחרונות החלו גם בנות שעברו מסלולי חינוך תורניים להקל בגילוי של שיער אחרי הנישואים, וכן להקל בכיסוי הגוף באזורים שונים בחלק העליון או התחתון.
תחום שני, שעלינו להשתדל בו באופן קבוע הוא - לימוד קבוע בשיעורי תורה. ככל שלימוד התורה יתפשט בקרבנו, נהיה מוגנים מהשפעת שטיפת המוח של התקשורת, ושל הלך הרוח הרווח ברחוב החילוני.
אולם חשוב להוסיף: תנאי הכרחי לשיפור בשני התחומים הללו הוא היחס לתלמידי חכמים, וקבלת מרותם בשני התחומים. אם בתחום הראשון יש צורך בשיפור, אולם אפשר לומר כי ב"ה הטוב מרובה על הפרוץ, בפרט במקומות שבהם מרוכז הציבור הדתי בישוב אחד או בשכונת מגורים, הרי בכבוד תלמידי חכמים עלינו לתקן רבות. גם בישובים דתיים יש לעיתים עצמאות רוחנית הגובלת בחוסר משמעת, שמתדרדרת עד להפקרת כבוד הרב המקומי. ישנם אנשים שלמדו תורה, ומרשים לעצמם בקלות יתר לעבור על דברי הרב או לחלוק עליהם, ובכך הם הורסים את סמכות התורה שניתנה לתלמידי החכמים שבאותו הדור.
בגמרא מסכת ראש השנה מסופר, כיצד שיכנע ר' עקיבא את ר' יהושע הענק הגדול בתורה, להישמע לרבן גמליאל, שמצד חכמתו נחשב כתלמיד לגבי ר' יהושע, אבל תפקידו וסמכותו התורנית היתה גבוהה מזו של ר' יהושע. הגמרא לומדת זאת מהעיקרון של "יפתח בדורו כשמואל בדורו". נראה לי, שבתחום זה עלינו ללמוד הרבה מהציבור החרדי, שלא יעלה על דעתו לבטל את דברי רבותיו, ומתוך כך נזכה גם אנו לסייעתא דשמיא בהנהגת עם ישראל בכל אשר נפנה.
-------------
הרב דוד דודקביץ שליט"א - רב הישוב יצהר
"אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה"
לעיתים, נראה לאדם מישראל שחודש אלול ארוך מידי. לדעתו, ניתן היה לעבור תהליך של תשובה והתחדשות, תיקון והשתפרות בזמן קצר יותר. עולה במחשבתו, שלתקן פגמים וחטאים אפילו כשרבים הם, די בחרטה ובוידוי דברים על אותם נקודות הדרושות תיקון. חרטה ווידוי נעשים היטב ביום הכיפורים, אם כן לשם מה אנו זקוקים לחודש תמים של רחמים וסליחות?
השיב על כך בעל 'התניא' על פי פירושו של הבעש"ט זי"ע לפסוק: "כי לולא התמהמהנו, כי עתה שבנו זה פעמיים". "שבנו פעמיים" הם שני אופני תשובה: א. תשובה כללית של ראש השנה, שבו אנו מקבלים עול מלכות שמיים. ב. תשובה פרטית של יום הכיפורים, שבו אנו מפרטים חטאינו ונטהרים מהם. שתי תשובות הללו תלויות בחשבון הנפש, שהאדם עושה בחודש אלול. וזהו - "כי לולא התמהמהנו", לולא אותיות אלול, "לולא התמהמהנו" - אם האדם מתמהמה ומאריך בחשבון נפשו בחודש אלול, אז "שבנו פעמיים", כלומר לפי אופן זה תהיה העבודה בשני אופני התשובה של ראש השנה ויום הכיפורים.
הנטייה הטבעית אצל כל אדם ואומה הבאים לתקן, לשפר, ולשוב אל נקודת הטוב שבהם, היא לעסוק רק בפרטים - בחטא פלוני ובטעות אלמונית. אולם כל הפרטים הללו הם ביטוי חיצוני לבעיה כללית ושורשית יותר. לחטא השורשי של "על כי אין אלוקי בקרבי", לכך שאיננו מודעים למלכו של עולם. אין טעם לתקן את הפרטים מבלי לעסוק קודם כל בשורש. לכן בר"ה אנו עוסקים ביסוד, בבניין היחס הנכון למלכות ה' בעולם. מלכות הנוגעת לכל העולם, לכל האומות ולכל אדם ובריה. לפיכך כתבו אדמור"י סלונים, שעניין ר"ה להמליך את ה' יתברך על כל איבר מאבריו. דברים אלו הנכונים לכל יהודי באשר הוא, אמורים במשנה תוקף כלפי אומתנו, שעניינה להיות "גוי קדוש" ששם ה' נקרא עליו. גם הציבור האמוני אוהב התורה והארץ נדרש לחשבון נפש נוקב, האם ברור לו כראוי מי הוא מלכו של עולם, האם יכול הוא לומר בלב שלם "אין לנו מלך אלא אתה", או שמא החליף הוא ציווי אלוקים חיים מלך עליון בדברי וצו מלך אביון. יזכנו ה' להכריז "ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה".
-------------
הרב שמואל טל שליט"א - ראש ישיבת 'תורת החיים'
נאמנות מוחלטת
משימתנו המרכזית היא להכיר בכך, שאנו עבדי ה' בלבד ולא של אחר מבלעדיו. יש בקרבנו "נאמנות כפולה" - נאמנות לה' ולתורתו ונאמנות למרשיעי הברית. לציבור החילוני אין אמונה כה אדוקה במנהיגותו ובממסד שלו. אצלם לא רואים מצווה דתית בצייתנות ובהתמסרות למוסדות המדינה, ובודאי שלא "מתבטלים" לרוח השלטת, ואילו אנו אדוקים יותר מהם בממסד החילוני וברוח החילונית הנושבת בו.
הצדיק ר' לוי יצחק מברדיצ'ב זצ"ל חיבר תפילה לאומרה במוצש"ק לפני ההבדלה: "אלוקי אברהם... יבואו עלינו השבוע החודש והשנה לאמונה שלמה... לדבקות הבורא יתברך שמו... תן גם לבניך עמך ישראל אהוביך כוח להודות לך ולעבוד רק אותך ולא מישהו אחר חלילה...", ולכאורה תמוה - לאחר שביקשנו אמונה ודבקות בה' עדיין עלינו לבקש שיהיה לנו כוח לעבוד רק את ה' ולא מישהו אחר חלילה? אלא התשובה היא, שכוח הסגידה וקבלת מלכות טבוע באדם בכלל וביהודי במיוחד. הקב"ה רוצה שנשתמש בכוח זה רק לו יתברך, אולם תמיד ישנם יהודים שמשתמשים בכוח הסגידה הקדוש הזה ל"מישהו אחר חלילה" - בעבר לאלילי ההשכלה והקומוניזם, וכיום לאלילי התרבות החילונית על גיבוריה, שופטיה ומוסדותיה.
עלינו להפנים שהתרבות החילונית היא האויבת הגדולה ביותר, שקמה לנו מזה מאות רבות בשנים. היא עושה בנו שָמות ואוכלת כל חלקה טובה. התקשורת החילונית מזיקה לנו יותר מהתקשורת הערבית, וכשם שלא עולה על דעתנו לצרוך את התקשורת הערבית, כך עלינו להפסיק לצרוך את התקשורת החילונית. עלינו להפסיק לשדר לעצמנו ולילדנו מסרים מעורבבים ומבלבלים - אין אפשרות לחנך מחד גיסא על אביי ורבא ומאידך גיסא על פורקי עול, יש סתירה מובהקת בין קבלת "גדולי האומה" החילוניים ובין הערצת "גדולי התורה" שלנו. אנו חייבים להתעשת ולומר לעצמנו את האמת הברורה: רק תורת ה' היא המפתח היחיד שלנו להנהגה ולהתנהגות. רק בו יתברך אנחנו מאמינים ורק לשמו אנחנו עובדים.
ויהי רצון שנזכה לקבל עלינו עול מלכות שמים באמת, שנזכה לעבוד רק את ה' יתברך ולא מישהו אחר חלילה, ונזכה לגילוי מלכותו עלינו ועל כל ישראל ועל כל העולם כולו.
----------
מתוך המדור "בימה תורנית".
לימוד ליל הושענא רבא תשפ"ד אקולוגיה ויהדות- היחס הנכון לשמירה על איכות הסביבה
לימוד ליל הושענא רבא בישיבת הדרום
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
