ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
ננסה למצא מחזוריות מעניינת בתולדות עמנו המתחילה מימות אברהם.
כשהיה אברהם בן שבעים שנה הודיעו הקב"ה כי בניו ירדו מצרימה אבל גם הבטיחו שהאומה שתצא מחלציו, תגאל ממצרים בעוד כארבע מאות שנה. וז"ל הכתוב:
"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה... וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל" (בראשית ט"ו יג-יד),
(בביאור השאלה כיצד לחשב את השנים נחלקו כנראה בני אפרים עם בני לוי ועיינו בדברי רש"י "משנולד יצחק עד שיצאו ישראל ממצרים ארבע מאות שנה", עייו גם ברמב"ן כאן ובראשונים על שמות י"ב מ ואכמ"ל).
אם כך משהכיר אברהם את בוראו ועד יציאת מצרים עברו כארבע מאות ושמונים שנה. מספר שנים זה זהה למספר השנים שמיציאת מצרים ועד בנין בית ראשון. כמפורש בכתוב:
"וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן הַבַּיִת לַידֹוָד" (מלכים א ו' א).
ארבע מאות ושמונים הוא כפולה של שנים עשר בארבעים. ארבעים במקרא מציין שנות דור, כמו שמפורש בתהילים:
"אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר" (תהלים צ"ה י ועיין גם במדבר ל"ב יג ועוד)
וגם שנות תקופה:
"וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה" (שופטים ג' א, ה' לא, שמו"א ד' יח וגם בראשית כ"ה כ בהשוואה לבראשית כ"ו לד).
בהוכחות כי למספר שתים עשרה יש משמעות רוחנית בעם ישראל אין צורך להאריך.
אם כך ננסה לבדוק את ההיסטוריה של עמנו ונגלה כי קיימת "מחזוריות" של ארבע מאות ושמונים שנה. כל מחזור שכזה כולל בתוכו תקופה שיש לה יחודיות משלה. ארבע מאות ושמונים שנה לאחר בנין בית ראשון נבנה בית שני (ארבע מאות ועשר שנותיו של בית ראשון ע"פ ערכין י"ב ע"ב, ועוד שבעים שנות גלות בבל על פי ירמיהו כ"ט י ועוד). כארבע מאות ושמונים שנה לאחר בנין בית שני התרחש מרד בר כוכבא והואץ תהליך חורבן הישוב היהודי בארץ ישראל. בתום מחזור נוסף הסתיימה תקופת האמוראים והסבוראים והחלה תקופת הגאונים. (רב יצחק גאון בשנת ד' אלפים שס - סדר הדורות).
כארבע מאות ושמונים שנה מאוחר יותר חיו הרי"ף הפוסק שפתח את תקופת הראשונים של החכמים שנקראו מאוחר יותר חכמי ספרד ורבנו גרשום מאור הגולה ראשון לראשוני אשכנז. גם תקופת הראשונים נמשכה כארבע מאות ושמונים שנה. אז דרך, בשמי האומה, כוכבם של מחברי השולחן ערוך והמפה והחלה תקופת האחרונים. כארבע מאות ושמונים שנה אחרי רבי יוסף קארו ורבי משה איסרליש התרחשה לצערנו שואת יהודי אירופה שחתמה את תקופת האחרונים.
התקופה החדשה בתולדות האומה, התחילה עם הקמת המדינה היהודית העצמאית והקמת מרכז התורה הגדול ביותר בתולדות האומה, כאן בארץ ישראל.
הבה נתפלל שנשכיל להבין את גודל האחריות המוטלת על כתפי דורנו, ויפנימו את העניין גם מנהיגי הדור, כדי שמה שהתחיל כתקופה של "אתחלתא דגאולה" אכן יביא אותנו אל הגאולה השלמה.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך נראית נקמה יהודית?
אנחנו קודש למענך
איך ללמוד גמרא?
הלכות נתינה בפורים
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך מתכוננים לקבלת התורה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
