ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
ננסה למצא מחזוריות מעניינת בתולדות עמנו המתחילה מימות אברהם.
כשהיה אברהם בן שבעים שנה הודיעו הקב"ה כי בניו ירדו מצרימה אבל גם הבטיחו שהאומה שתצא מחלציו, תגאל ממצרים בעוד כארבע מאות שנה. וז"ל הכתוב:
"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה... וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל" (בראשית ט"ו יג-יד),
(בביאור השאלה כיצד לחשב את השנים נחלקו כנראה בני אפרים עם בני לוי ועיינו בדברי רש"י "משנולד יצחק עד שיצאו ישראל ממצרים ארבע מאות שנה", עייו גם ברמב"ן כאן ובראשונים על שמות י"ב מ ואכמ"ל).
אם כך משהכיר אברהם את בוראו ועד יציאת מצרים עברו כארבע מאות ושמונים שנה. מספר שנים זה זהה למספר השנים שמיציאת מצרים ועד בנין בית ראשון. כמפורש בכתוב:
"וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן הַבַּיִת לַידֹוָד" (מלכים א ו' א).
ארבע מאות ושמונים הוא כפולה של שנים עשר בארבעים. ארבעים במקרא מציין שנות דור, כמו שמפורש בתהילים:
"אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר" (תהלים צ"ה י ועיין גם במדבר ל"ב יג ועוד)
וגם שנות תקופה:
"וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה" (שופטים ג' א, ה' לא, שמו"א ד' יח וגם בראשית כ"ה כ בהשוואה לבראשית כ"ו לד).
בהוכחות כי למספר שתים עשרה יש משמעות רוחנית בעם ישראל אין צורך להאריך.
אם כך ננסה לבדוק את ההיסטוריה של עמנו ונגלה כי קיימת "מחזוריות" של ארבע מאות ושמונים שנה. כל מחזור שכזה כולל בתוכו תקופה שיש לה יחודיות משלה. ארבע מאות ושמונים שנה לאחר בנין בית ראשון נבנה בית שני (ארבע מאות ועשר שנותיו של בית ראשון ע"פ ערכין י"ב ע"ב, ועוד שבעים שנות גלות בבל על פי ירמיהו כ"ט י ועוד). כארבע מאות ושמונים שנה לאחר בנין בית שני התרחש מרד בר כוכבא והואץ תהליך חורבן הישוב היהודי בארץ ישראל. בתום מחזור נוסף הסתיימה תקופת האמוראים והסבוראים והחלה תקופת הגאונים. (רב יצחק גאון בשנת ד' אלפים שס - סדר הדורות).
כארבע מאות ושמונים שנה מאוחר יותר חיו הרי"ף הפוסק שפתח את תקופת הראשונים של החכמים שנקראו מאוחר יותר חכמי ספרד ורבנו גרשום מאור הגולה ראשון לראשוני אשכנז. גם תקופת הראשונים נמשכה כארבע מאות ושמונים שנה. אז דרך, בשמי האומה, כוכבם של מחברי השולחן ערוך והמפה והחלה תקופת האחרונים. כארבע מאות ושמונים שנה אחרי רבי יוסף קארו ורבי משה איסרליש התרחשה לצערנו שואת יהודי אירופה שחתמה את תקופת האחרונים.
התקופה החדשה בתולדות האומה, התחילה עם הקמת המדינה היהודית העצמאית והקמת מרכז התורה הגדול ביותר בתולדות האומה, כאן בארץ ישראל.
הבה נתפלל שנשכיל להבין את גודל האחריות המוטלת על כתפי דורנו, ויפנימו את העניין גם מנהיגי הדור, כדי שמה שהתחיל כתקופה של "אתחלתא דגאולה" אכן יביא אותנו אל הגאולה השלמה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
