ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
כך בדורנו הגענו לשפל ללא תקדים. ודאי כי יש אנשים אומללים החולים בסטיות מיניות, למרות אזהרות חמורות של התורה (ויקרא כ, יג). אבל לעשות מזה "מצעד הגאוה" ולהתפאר בכך? שומו שמים. בדורם של חז"ל הכירו כי מחלה זו נמצאת בין אומות העולם. אבל יש להם מעלה, שאינם כותבים "שטר כתובה" לזכרים (חולין צב ע"ב) כלומר לא ממסדים הדבר כלגיטמי.
מצאנו חטא זה בסדום. וכאשר באו המלאכים להפוך את העיר, עמד לוט וסנגר על בני עירו, כדרך שלמד לעשות בבית דודו אברהם. אבל כאשר רשעי העיר באו לפרוץ הדלת, גערו המלאכים בלוט "עוד מי לך פה?" (בראשית יט, יב) ורש"י מביא מדרש (ב"ר כו, ה) שאין לנקד "פה" בחולם כי אם בסגול. זו לשון רש"י: "מאחר שעושים נבלה כזאת, מי לך פתחון פה ללמד סניגוריא עליהם?". לכאורה לשון "עושים" אינה מדוייקת, כי טרם עשו והיה צריך לומר "רוצים לעשות". אלא הקטרוג הוא לא על מעשה כפייה, בו מדובר אצל אורחי לוט, אלא "עושים", נתגלה כי אנשי העיר רגילים תדיר בסטיה נפשעת זו. ועל זה אין ללמד זכות. כך אמרו המלאכים ללוט.
אמנם עיקר תלונת שומרי תורה איננה על החולים ההם, אלא על נציגי הממשלה שאיפשרו התרסה גסה זו נגד כל נורמות הדת. לא יצר גופני הסית את נציגי הממשלה, אלא מחשבה זדונית (להכעיס) לעקור שמירת התורה מארצנו, שתהיה "מודרנית" עם חופש הדיבור ו"דמוקרטיה". גם כאשר אלו שהופיעו לפני הבג"צ הסבו את תשומת לבם שפעמים אין מספר המשטרה מנעה הפגנות הפוגעות בציבור, מפני תסיסה מיותרת שתגרום להם (או אפילו הפרעה לתנועה ברחובות); ומדוע אין להשתמש אף כאן בתקדימים ההם? לא מצאו השופטים המלומדים אומץ בנפשם לצוות על ביטול ההפגנה. והרי מכאן חטא גדול יותר מאשר עצם הסטייה המינית והגופנית.
ובכן יש כאלו בדורנו שהם "כולו חייב".
ומכאן אנו יכולים לראות "אור" בסוף המנהרה. יש לספר כאן נפלאות הבורא. חבורת החוטאים תכננו לערוך מפגן בינלאומי, שיבואו מכל קצות תבל גוים בני סטיות מין כאלו. הביא עלינו הקב"ה "מלחמת לבנון השניה", ובלי ברירה המשטרה נאלצה לדחות את המצעד, מפני מצב המלחמה וההרס הרב שנגרם לאחינו שבגליל. ודאי שיש להצטער ולהתאבל על אותם מאה חמשים וששה חיילים ואזרחי מדינתנו שקפחו חייהם במלחמה זו. אבל למרות הרע, הקב"ה היסב המלחמה גם להועיל לנו מכמה וכמה טעמים. אחד מהם כדי להוקיע את התרשלותם והזנחתם של קובעי מדיניות ארצנו משך שש שנים האחרונות, שלא דאגו לבטחון האומה מפני החיזבאללה. הדבר שימש כמו "חיסון" לעורר אותנו להתכונן ביתר יעילות לשלב הבא. אבל היתה עוד תועלת סמויה בזמנה, אבל ניכרת יותר כחלוף הזמן, שהמלחמה גרמה ביטול השתתפותם של כמאתיים אלף משתתפים גוים (מספר שנקבו המארגרנים). ודאי אילו הגיעו ארצה, לא היתה המשטרה והפרקליטות אוזרות אומץ לב לבטל את האירוע, ואפילו בפשרה. וניצלנו מזה.
נס נוסף אירע לנו. יום לפני המצעד המתועב, ירו תותחי צה"ל בטעות ופגעו באזרחי כפר בית חאנון. נהרגו תשעה עשר איש. הערבים איימו בנקמה ובפיגועים. המשטרה פרסמה שנודע לה על קרוב לעשרים מתאבדים צפויים, "סכנות ממוקדות", המאיימים עלינו. אי לכך לא היתה ביכולת המשטרה להקציב לשמירת המצעד שנים עשרה אלף שוטרים, כמתוכנן מראש. כי לא ידעו אם הפיגועים יגיעו לצפון הארץ או לדרומה או למישור החוף. ודאי חריצות זו לאסוף שנים עשרה אלף שוטרים (כולל יס"מ הידועים) מבטאת רצון נחוש לא לוותר להפגנות החרדים. לפי עתון "מעריב" פינתה המשטרה כמה מקומות בבתי סוהר, כדי לאסור כאלף מפגינים חרדים. (וכמובן, עד לתום ההליכים של חדשים מספר, כמיטב המסורת של "הדמוקרטיה הישראלית" נגד מי שאינו רצוי לשלטונות). טעות הירי טרפה את הקלפים. וכיצד הקב"ה פעל כל זאת? העתון מודיע כי שבוע לפני זה החליפו בצה"ל אביזר מסויים במק"ם של אחד התותחים. אביזר לקוי זה הוא שגרם לסטיה של חמש מאות מטר, וכך נהרגו הערבים. אילו טעות זו היתה נעשית כמה ימים לפני המפגן, או כמה ימים אחרי, לא היתה בזה שום השפעה על קובעי המדיניות, נציגי הממשלה. והרי משרד החוץ אף קבל שדר רשמי מהאפיפיור (ווטיקן), המוחה על הפגיעה בעיר הקודש לשלשת הדתות. וגם על זה לא מצא ראש הממשלה, וגם לא השר לבטחון פנים, ולא שרת החוץ, ולא הבג"צ וכו' וכו' לא מצאו און בנפשם לבטל הפגנה של כאלפיים מפגינים (זה המספר שהגיעו בפועל לאצטדיון בגבעת רם, ולא שבעת אלפים המיועדים לצעוד, כהתרברבות המארגנים). יש כאן הקצנה במרדם בה' ובתורתו.
הרי שני נסים הללו מלמדים אותנו כמה הקב"ה משגיח עלינו. עלינו להתעודד מהעובדה שה' שומר את עמו, גם כאשר אין אנו מוצאים כל מוצא ודרך כיצד להנצל. נכלל בזה הנס שהערבים ירו למעלה מאלף קאסמי"ם מתוך כפר חאנון, מאז ההתנתקות. ולא השיגו מה שבקשו לעשות לנו. אבל אין זאת אומרת שנסמוך על הנס, אלא יש בתורה מצוות וחיוב ההשתדלות לפי מיטב כוחותינו. ועלינו לקיים "לא תעמוד על דם רעך".
אמנם כן, הצדיקים בדור שלנו הם צדיקים ברמה גבוהה מאד, לעמוד מול כל לחצי הממשלה. לעומתם מתקיים "בירור" עכשיו. נתברר שהרשעים הם רשעים מוחלטים, המרימים יד נגד תורת ה', ולאו דוקא מפני יצר גופני. וה' הוא המשגיח עלינו ומצילנו מידם. יש לספר תמיד נפלאות הבורא.
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך עושים קידוש?
איך ללמוד אמונה?
למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
