ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- פקודי
לעיתים אף מספרים על המילים האחרונות שלו, ודשים בהם שוב ושוב. אצל אנשים גדולים אף מוצאים במילים אלו משמעויות נסתרות, ומעמיקים לגלות כיצד מילים אלו מבטאות את תמצית אומר חייו של האדם.
רבים יודעים, שמילותיו האחרונות של הבעל שם טוב הקדוש היו – "אל תבואני רגל גאווה".
אך יש סרים בהם מסופר גם על דרשתו האחרונה של הבעש"ט, שנאמרה בעודו יושב על מיטתו, זמן קצר לפני פטירתו. הוא דרש דרשה קצרה ופירש את הפסוק ממגילת אסתר "ובזה הנערה באה אל המלך".
וכך אמר (בעש"ט על התורה, מגילת אסתר) פסוק זה מדבר "על העמוד מגן עדן התחתון לגן עדן העליון, וזהו על ידי המצוות שהם תר"כ עמודי אור".
מאמר זה התפרש (בעש"ט בשלח הערה ו) בכתבי קודש של מהר"ם מליבאוויטש ז"ל כתב וזה לשונו, "התרי"ג מצוות ושבע מצוות דרבנן הם תר"כ ניצוצי אור, ולכך אמר הבעל שם טוב הקדוש ז"ל מצוה לשון צוותא, היינו שבעשיית המצוה נדבקים באורו יתברך עד כאן לשונו.
ננסה קצת להעמיק בדברים, לפי דברים נוספים שנאמרו בבעש"ט ועל ידי גדולי החסידות. כולנו יודעים שהמגילה מסתירה בחובה רמזים עליונים, והמלך רומז לה' מלכו של עולם. הבעש"ט פירש בפסוק המדובר את המילה 'נערה' כרומזת לנשמה, ומדובר כאן על הדרך שבה הנשמה באה אל המלך, עולה ומידבקת בבוראה מלמטה למעלה.
הדרך להידבק בבורא זה על ידי המצוות. מצווה היא מלשון צוותא, חבירות, ואנו יודעים גם שמצווה גוררת מצווה, כי יש כאן צוות, ודבר גורר דבר. כלשון הדגל מחנה אפרים בשם הבעש"ט (מובא שם בהערה) "מצוה גוררת מצוה, מצוה לשון דביקות והתחברות מלשון צוותא חדא, וזהו הפירוש, מצוה, דביקות לה' יתברך פעם אחת גוררת מצוה היינו יותר דביקות". המצווה מחברת למצווה נוספת, ומחברת אל ה'.
ונדקדק בלשון הבעש"ט. הוא אומר כאן שני דברים נוספים המעוררים שאלות – א. המצוות הם תר"כ עמודי אור, כי יש סך הכל 620 מצוות, כמניין תר"כ, 613 דאורייתא ו7 דרבנן. למה דווקא כאן הוא מכנה את המצוות בשם תר"כ עמודים?
ב. מדובר כאן על זמן הפטירה, המכונה עליה מגן עדן התחתון לגן עדן העליון. גן עדן העליון אנו מבינים, כי הנשמה עולה כאן לעולם הבא, שהוא גן עדן העליון. אך למה הוא קורא למציאות בעולם הזה גן עדן התחתון?
נראה, שהבעש"ט רומז שהמספר תר"כ הוא בעצם רומז ל'כתר', ולהיפך לא עלינו, מי שלא שומר על המצוות, זה הופך לו ל'כרת'.
הכתר הוא כמובן נמצא בראש, בפסגה, ככתר המלך. במבט ראשוני המצוות הם מעשיות, נעשות בגוף הגשמי, ולאנשים נדמה חלילה שהם נמוכות, אך זה בדיוק החידוש שלהם, שהאדם בגופו הגשמי המצוי למטה, עושה מעשים שמחברים אותו עד למעלה, ובמעשים אלו הוא מגלה שבתוך גופו הגשמי מצוייה נשמה שהיא חלק אלוק' ממעל, ובזה הוא עולה בעמוד עד הכתר הגבוה והעליון. וכך הוא מחבר את הנערה – הנשמה אל מקורה האלוקי – המלך.
יתר על כן, כשהאדם עושה מצוות הוא חי כבר בעולם שלנו את נשמתו האלוקית, ונמצא שכבר בעולם הזה הוא חי למעשה בגן עדן, וכך כבר כאן הוא חי בגן עדן תחתון, אך המצוות הם צוות, וכך אט אט מצווה גוררת מצווה, וגם אם בהתחלה קיים את המצווה ברמה בסיסית ונמוכה ללא כל הכוונות, הוא מתעלה אט אט אל הכתר, לעומק הכוונות אל המלך ולגן עדן העליון.
והמשל לכך הוא הנערה שבאה אל המלך, כי במגילת אסתר הנערות היו כבר בארמון אחשוורוש כבר לפני שבאו אל המלך לחדר הפנימי, הם היו בחלקו של המלך עוד בחוץ, ורק נשאר להם לבוא אל המלך לחדר הפנימי.
וכך אנו על ידי המצוות כבר שייכים וחיים עם המלך כאן בעולמנו באטמוספירה של גן עדן תחתון, ועל ידי המצוות אנו עולים ומתעלים לגן עדן העליון.
ויהי רצון שנזכה לחיות לאורך ימים ושנים טובות עם המלך, באווירה של מצוות וקדושה, לעלות ולהתעלות, ולראות את כנסת ישראל באה לחצר המלך הפנימית בבית מקדשנו ותפארתנו במהרה בימינו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
