ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
הכיצד? והלא רבי אריה נפטר עוד בטרם נולדתי?
אלא שכך היה המעשה...
בבוקר יום פורים דמוקפין, ישבתי מעט בבית המדרש של הישיבה, והנה בא אלי יהודי צדיק, איש חסד נודע, והצעה בפיו – בוא עימי! אני יוצא עם קבוצת בחורים להביא מעט משמחת הפורים לדרי בית החולים למצורעים.
מיד צפו ועלו מולי הסיפורים עליהם גדלנו מילדותינו, אודות רבי אריה לוין זצ"ל, שהעז יחידי להסתכן ולבקר בבית החולים למצורעים, ולהביא מעט שמחה לדרי המקום, החולים במחלה מדבקת ומבודדים מחברת אנשים.
לשמע חששותי, הרגיעני אותו יהודי באומרו: אל דאגה! כיום מחלה זו אינה מדבקת. (כיום, ישנם טיפולים מסויימים למחלה זו, ומרגע שמתחיל הטיפול, החולה מפסיק להדביק). וכך זכיתי עם עוד חברים לרקוד ולשמוח ברחבי בית החולים.
והנה, לפתע, באחד החדרים, קם יהודי זקן, השתיק אותנו וביקש: "ברצוני לרקוד לכבוד הצדיק שהיה בא לבקרנו ולשמחנו, ותמונתו מתנוססת על הקיר".
הבטתי בתמונה, והנה פניו הקדושות של רבי אריה לוין זצ"ל מביטות אלי ומלמדות אותי, שכשיהודי צדיק מחייה לב נדכאים, הרי חסדיו מוסיפים והולכים גם עשרות שנים אחר כך...
המחלה המכונה בימינו בשם 'צרעת' אינה נגע הצרעת המוזכרת בתורה, שהרי הצרעת של התורה היא מחלה ניסית, הבאה כדברי רבי שמואל בר נחמני בשם רבי יוחנן (ערכין טז) "על שבעה דברים... על לשון הרע, ועל שפיכות דמים, ועל שבועת שוא, ועל גילוי עריות, ועל גסות הרוח, ועל הגזל, ועל צרות העין". ובכל זאת, אפשר ללמוד ממנה יסודות חשובים, הנוגעים למחלות ימינו.
הצרעת מלמדת אותנו על יחסי גוף – נפש. יש קשר הדוק בין נגעי הגוף לחסרונות הרוח. כיום מתפשטת והולכת התפיסה שיש קשר הדוק בין מידות שליליות ושאר קשיי הנפש והרוח כמו - דאגה, כעס, טראומה, פחד ועוד לבין מחלות גופניות שונות.
התורה מרחיבה עניין זה גם לעבירות ופגמים שונים, ומלמדת אותנו עניין זה דרך הצרעת ובמקומות נוספים בתורה.
בצרעת יש גם עניין מיוחד, שההחלטה אם האדם מצורע או לא נתונה בידי הכהן. גם אם ילך האדם לחכם גדול, הבקי בדיני הצרעת, וזה 'יאבחן' אותו כמצורע, עדיין יישאר האדם טהור, מפני שרק כהן יכול לטמא או לטהר את המצורע.
טעם הדבר אומר הספורנו (יג, ה) "כי שפתי כהן ישמרו דעת, וירו למנוגע לפשפש במעשיו, ויתפלל על עצמו, ויתפלל גם הכהן עליו...". נמצאנו למדים, שהכהן כאיש הרוח, ילמד את האדם לתקן מעשיו, ולרפא את הצד הרוחני הפנימי הגורם למחלה, ויצרף לכך תפילה וחיבור מחודש לה'.
אם כך הצרעת מלמדת אותנו עניין נוסף בקשר למחלות, כדי להירפא ממחלות הנפש והרוח ומפגמי העוונות, עלינו ללכת וללמוד את דרכי הרפואה מהצדיקים רופאי הנפשות.
היום רבים הולכים בעת מחלה ל"ע לבקש מצדיקים, שיתפללו עליהם, אך אולי למדנו מכאן שיחד עם התפילה, יש לבקש מהצדיקים גם דרכי תיקון לנפש.
ויהי רצון, שנזכה תמיד לתקן דרכינו, ויקויים בנו הפסוק (שמות טז, כו) "אִם־שָׁמ֨וֹעַ תִּשְׁמַ֜ע לְק֣וֹל ה'... וְהַיָּשָׁ֤ר בְּעֵינָיו֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְהַֽאֲזַנְתָּ֙ לְמִצְוֹתָ֔יו וְשָׁמַרְתָּ֖ כָּל־חֻקָּ֑יו, כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה אֲשֶׁר־שַׂ֤מְתִּי בְמִצְרַ֙יִם֙ לֹא־אָשִׂ֣ים עָלֶ֔יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י ה' רֹפְאֶֽךָ".
הלכות שטיפת כלים בשבת
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך מותר להכין קפה בשבת?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
עשרה בטבת - התחלת ההתחלות
משמעות המילים והדיבור שלנו
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
אנחנו בצד של החזקים!
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
