ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מצוה גדולה
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- כיבוד הורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת אשר
מצות עשה לירא מאב ואם שנאמר: "איש אימו ואביו תיראו" (ויקרא י"ט ג').
מצוה לספר
רבה של תוניס, רבי ישועה בסיס, נהג מידי ליל שבת לאחר סיום התפילה לעבור בדרך לביתו, בביתה של אימו, לנשק את ידיה ולאחל לה שבת שלום. באחד מלילות השבת הקור היה עז, וגשם כבד ביותר ניתך ארצה. הגאון לא ויתר והלך כמידי שבת לביתה של אימו. כשהגיע לבית לא שמע את הקולות הרגילים של סידור השולחן, והבין כי כנראה אימו נרדמה. היות וחשש שפתיחת הדלת תעיר את אימו, ולוותר על הביקור לא רצה, נשאר עומד בגשם השוטף ובקור העז שעה ארוכה, עד ששמע את אימו קמה ועורכת את השולחן,
בלב כבד ומלאת צער עמוק, חזרה האישה את כל הדרך מעיר הבירה לביתה. הבשורה הקשה ששמעה זה עתה מהרופא המומחה שברה את רוחה לחלוטין. זמן רב ציפתה לביקור אצלו בתקווה שיוכל למצוא פתח לעזור לה ללדת, לאחר שזה כשבע עשרה שנה שלא זכתה לכך, אולם הרופא בישר לה כי כנראה שלא תוכל ללדת לעולם. כשהגיע לביתה סקרה את החדרים השונים וחשבה על כך שלעולם לא ישמעו בהם קולות ילדיה, והרגישה מחנק כבד בגרונה וצורך עז לפרוק את אשר על ליבה בבכי עמוק. אולם היא מנעה מעצמה לבכות היות ובביתם התגורר אביה שהיה אחד מגדולי הדור, והיא ידעה שבכייה יצער אותו ביותר ולא רצתה לצערו בשום אופן. כשהרגישה כי אינה יכולה יותר, החליטה ללכת לרפת הפרות, שם בינות לקולות הגעייה של הפרות לא יישמע קול בכייה למרחוק, וכך למרות חוסר הנעימות שבדבר, בתוך הריח והסירחון, ישבה האשה ובכתה. אביה עבר במקרה ליד הרפת ושמע מבפנים קול בכי, והבין שזו ביתו שלא רצתה לצערו. בערב כשחזרה, אמר לה אביה כי מצות כיבוד הורים שקיימה היום הינה במדרגה גבוהה ביותר וכי הוא בטוח כי בזכות מצוה זו עוד השנה תלד! וכפי שהבטיח אביה הצדיק, בתוך שנה ילדה את בנה הבכור...
ניכר היה בנער שבא עם אימו אל ה'בבא סאלי', שהובא בעל כורחו. התנהגותו כלפי אימו הייתה מלאה בזלזול ובגסות רוח, וברור היה שהאם לא רווה הרבה נחת מהבן הזה. האם נכנסה אל ה'בבא סאלי' וביקשה ממנו לברכה שתזכה שבנה יתנהג אליה בכבוד ויקיים את מצוות כיבוד ומורא אם. ה'בבא סאלי' קרא לנער להיכנס ואמר בקול מלא רגש: "דע לך, כי אם הייתה לי אֵם הייתי נושא אותה על כפיי, ורוקד מרוב שמחה". הנער שראה את פניו המאירות של הרב בזמן שאמר זאת, הזדעזע וביקש מאימו מחילה על כל התנהגותו. ה'בבא סאלי' כששמע זאת התרגש והחל לספר: "אבינו הזקן היה חולה מאוד, אחי דוד הי"ד ואני היינו מטפלים בו יומם ולילה. אבי סבל מאוד ומידי פעם היה נאנח מעוצמת הכאבים. פעם אחת שאלו אחי למה הוא נאנח. אבא כששמע זאת הגיב בחומרה ואמר: 'יהלום בוהק היה לי וכעת התעמעם זוהרו', בכך התכוון לומר כי הילד היקר דוד, כעת ירד מגדולתו, משום שהיה בדברים משום זלזול בכבוד האב שנשמע שהוא חושב שאבא נאנח סתם ללא סיבה". המשיך ה'בבא סאלי' וסיפר: "אחי כל כך הזדעזע, רץ לבית הכנסת והסתגר שם שנה שלמה, תוך שהוא לומד לבדו כמנודה, ומרבה בתפילות לה' ית' שאביו ימחל לו. רק לאחר כשנה ששמע שאבינו מחל לו, בא אל אבי, נישק את ידיו וביקש מחילה". סיים הבבא סאלי, חייך אל הנער, והוסיף: "בא וראה עד כמה הייתה יראתנו מהורינו גדולה, והשתדל מכאן ואילך ללכת בדרך זו ותראה רק בטוב כל ימי חייך".
מצוה להורות
הפסוק המֵצוה על יראת ההורים מסתיים במילים: "אני ה' אלוהיכם". ומבאר בעל 'ערוך השולחן' (יו"ד ר"מ), כי מצוה זו היא בכלל המצוות המסורות ללב בכך שיש לאדם לירא מורא פנימי מהוריו, ולא תלויה רק בקיום החיצוני שלה.
וזה לשון השולחן ערוך (שם):
"איזה מורא? לא יעמוד במקומו המיוחד לו... לעמוד שם בסוד זקנים עם חבריו, או מקום המיוחד לו להתפלל, ולא ישב במקום המיוחד לו להסב בביתו, ולא סותר את דבריו... ולא מכריע את דבריו בפניו, אפילו לומר נראין דברי אבא, ולא יקראנו בשמו. לא בחייו ולא במותו, אלא אומר: אבא מארי. היה שם אביו כשם אחרים, משנה שמם, אם הוא שם שהוא פלאי שאין הכל רגילים לקרות בו".
ופסקו האחרונים כי לאחר מות האב מותר לישב במקומו, אולם לקרוא לו בשמו הפרטי אסור אף לאחר מותו.
על הפסוק "כבד את אביך ואת אימך למען יאריכון ימיך על האדמה" (שמות כ'), מסביר ה'אבן עזרא' כי אין הכוונה רק לאריכות ימים הפרטית של האדם, אלא שבנוסף לכך, הקפדה על כיבוד הורים גורמת לכך שלא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
