ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
הרב צבי יהודה התגורר בקרבת מקום למשפחת רענן, אכל בביתם בשבתות, והרב רענן אף חלק עימו את ניהול ישיבת מרכז הרב, כך שהיה ביניהם קשר אמיץ מאוד.
הרב רענן נפטר בשבת. כשהגיע השמועה על פטירתו התמלאו תלמידיו צער, שכן היה אהוב מאוד, אך על פניו של הרב צבי יהודה, שהתבשר על פטירת קרוב המשפחה בן גילו האחרון, לא ניכרו צער וכאב.
התלמידים סעדו עם הרב צבי יהודה והתקשו לשיר, אך הרב דחק בהם שישירו כרגיל, ואמר דברי תורה.
לפתע נכנסה הרבנית ציפורה, ביתו של הרב רענן, וזעקה בבכי: "אבא אבא", אך הרב לחש לה: "ציפורה, שבת", והיא נרגעה.
תמה סעודה שלישית, התפללו ערבית, והרב הבדיל.
ברגע שהרב סיים את ההבדלה, הוא פרץ בזעקות שבר נוראיות. הרב בכה והתייפח, עד שכל התלמידים הזדעזעו מעוצמת הבכי, ויצאו מהחדר, הם לא יכלו לשאת את עוצמת הכאב (משמיע ישועה עמ' 45).
__________________
שנת תש"ם. שבת קודש פרשת אמור.
לאחר קבלת שבת ותפילת ערבית במערת המכפלה, צועדת קבוצה גדולה של מתפללים בשירה וריקודים ברחובות חברון.
לפתע, בכניסה לבית הדסה בחברון, מתרחש פיגוע נורא. קבוצת מחבלים משליכה מטעני חבלה, רימוני יד ויורה בגבם של הצועדים. שישה יהודים נהרגים ורבים נפצעים.
תוך כמה שעות מגיעים למקום שר הביטחון, הרמטכ"ל ומפקדים בכירים.
לתדהמתם, הם מוצאים את תושבי המקום, עדי הראיה לרצח הנורא, שסיימו רק לפני זמן קצר למנות את מתיהם, יושבים סביב שולחן השבת ו... שרים זמירות שבת בקול נוגה.
הרב משה לוינגר זצ"ל קם לקראת האורחים, והסביר: "השבת גדולה יותר מהמוות ומהעולם הזה".... אחר כך פרץ בבכי, ודרש לפעול ביד קשה מול האויבים.
יש כאן לימוד גדול ועמוק המתאים לפרשת אמור.
ידוע שיש בעולם שלושה מימדים – מימד המקום, מימד הזמן, ומימד האנשים, המונים עש"ן – עולם, שנה, נפש.
לכל אחד מהמימדים הללו יש נקודת קדושה, נקודה שמתעלה ומעלה מעל הרובד החולי הרגיל. במקום יש לנו את המקומות הקדושים – ארץ ישראל, ירושלים והמקדש. בזמן יש לנו זמנים קדושים – שבת ומועדים, ובאנשים יש לנו את האנשים הקדושים – כוהנים וכוהן גדול.
הפרשה שלנו עוסקת בעיקרה בקדושת הכהונה, בקדושת הזמן, וקצת גם בקדושת המקדש.
לנקודות הקדושות הללו יש משמעות עצומה, הם מוציאות אותנו משטף החיים הרגיל, הסוחף אותנו לעיתים רבות למקומות נמוכים ולשכחת אלוקים, ומזכירות לנו שוב ושוב שהאדם אינו בהמה, יש בו רוחניות נעלה וגעגוע לקרבת אלוקים.
השבת מהווה את הנקודה המרימה את היהודי מחיי החולין לחיי הרוח, מהווה מעין עולם הבא, ומחברת אותנו לקרבת ה'. לכן, כמו בסיפורים שהבאנו על אנשים גדולים אלו, (ויהי רצון שה' לא יביאנו לידי ניסיון), השבת גם בזמנים קשים מרוממת את היהודי טפח מעל הקרקע.
הדרך לעשות זאת כתובה גם היא בפרשתנו בנוגע לכהן הגדול, שעליו נאסר להיטמא למת, אפילו לאביו ואימו, מפני ש"מן המקדש לא יצא, ולא יחלל את מקדש אלוקיו". כלומר, המוות בא לעולם בעקבות חטא אדם הראשון, ולכן מלמדים את הכהן הגדול, שעליו להיות שקוע במחשבותיו בתודעה של גובה ורוחניות, לחיות כל ימי בתודעה פנימית של בית מקדש ושלמות, ולא לחשוב אודות המוות והחטא, ואז הוא יהיה ראוי למשימתו הרוחנית הקדושה.
וכך נהגו אותם גדולים בשבתות, שחיו גם בתוך הקושי והצער, בתודעה של "מעין עולם הבא", וכפי שנאמר שבשבת יחוש היהודי תחושת שלמות, "כאילו כל מלאכתך עשויה".
ויהי רצון שנזכה תמיד לקבל שבתות מתוך רוב שמחה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















