ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
לקראת סוף הפרשה מדובר על פעילות ברמה הלאומית. ליעקב אבינו מחנה גדול שאחריו רודף המחנה של לבן ואחיו. מלחמה נמנעת רק בהתגלות אלקית שמזהירה את לבן. בסופו של משא ומתן יעקב חותם על הסכם בין לאומי, בטקס רב משתתפים הקובע את הגבול בין ארם ובין ישראל, (בראשית ל"א). גם ההתנהלות מול עשיו איננה במישור הפרטי אלא מתוארת כמאבק בין שני מחנות. ההדגשה של הפן הלאומי באה לידי ביטוי גם במאבק עם המלאך-שרו הלאומי של עשיו. סוף פרשת וישלח מעמתת בין עם ישראל שמורכב משנים עשר שבטים (ל"ה כג-כו) מול אלופי ומלכי אדום. כך מתחילה לבא לידי ביטוי הנבואה בדבר "וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ" (כ"ה כג).
המחנה של יעקב לא היה מורכב רק מרועי צאנו הגדול אלא כנראה גם מאנשים שהסתפחו אליו כמי שייצג את האמונה באל אחד, כפי שהדברים מפורשים בעניין סבו וסבתו - אברהם ושרה - "וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן" (י"ב ה). כנראה שגניבת התרפים גם היא צריכה להבחן במימד של מלחמת דתות.
עם הגעתו של מחנהו הגדול של יעקב ארצה, באזור שכם, נתבע יעקב לשלם את נדרו בבית אל (לא נאריך הפעם בשאלה אם פרשיה זו נמצאת במקומה על פי סדר הזמנים או שגם כאן נאלץ להשתמש בכלל "אין מוקדם ומאוחר בתורה").
התורה מספרת על פנייתו של יעקב:
"וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל בֵּיתוֹ וְאֶל כָּל אֲשֶׁר עִמּוֹ הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם וְהִטַּהֲרוּ וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם: וְנָקוּמָה וְנַעֲלֶה בֵּית אֵל וְאֶעֱשֶׂה שָּׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי וַיְהִי עִמָּדִי בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתִּי: וַיִּתְּנוּ אֶל יַעֲקֹב אֵת כָּל אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם וְאֶת הַנְּזָמִים אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיִּטְמֹן אֹתָם יַעֲקֹב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר עִם שְׁכֶם " (ל"ה ב-ד).
אל מי פונה יעקב ומי הם המחזיקים ברשותם " אֱלֹהֵי הַנֵּכָר"?
רש"י, נכדו רשב"ם ורמב"ן מסבירים שיעקב פנה אל כל מחנהו שלקחו שלל משכם וקרא להם להפטר מכל קשר אל עבודה זרה. על שלשתם קשה מה פשר החלוקה בין "בֵּיתוֹ" לבין "כָּל אֲשֶׁר עִמּוֹ" לכן נפנה אל המדרש שמסביר אחרת לגמרי:
"הסירו את אלהי הנכר. .. מכאן אתה למד שגייר יעקב גרים כשם שעשו אברהם ויצחק" (בראשית רבתי פרשת וישלח).
על פי מדרש זה צ"ל כי פנייתו של יעקב אל "בֵּיתוֹ" משמעותה פניה לרחל בעניין התרפים. לעומת זה פנייתו של יעקב אל "כָּל אֲשֶׁר עִמּוֹ" היא פניה אל הציבור הגדול של הגרים והמצויים בתהליכי גיור שהצטרפו אל מחנהו. עם החזרה לארץ ישראל דורש מהם יעקב להפסיק לפסוח על שני הסעיפים, לזנוח סופית את העבודה זרה והוא מקיים טקס גיור המוני בשכם. טקס זה מתקיים במרכז הרוחני שהקים שם, בעקבות אברהם סבו, "תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר עִם שְׁכֶם". הטקס כלל כמובן גם קבלת עול מלכות שמים וקבלת מצוות.
חיזוק לגישתו של המדרש ניתן למצא מהפסוקים המקבילים בספר יהושע:
"וְעַתָּה הָסִירוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וְהַטּוּ אֶת לְבַבְכֶם אֶל ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:... וַיִּכְרֹת יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית לָעָם בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּשֶׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט בִּשְׁכֶם: וַיִּכְתֹּב יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּסֵפֶר תּוֹרַת אֱלֹהִים וַיִּקַּח אֶבֶן גְּדוֹלָה וַיְקִימֶהָ שָּׁם תַּחַת הָאַלָּה אֲשֶׁר בְּמִקְדַּשׁ ה' " (יהושע כ"ד כג-כו).
יעקב אבינו - מיסד עם ישראל עם חזרתו לארץ ישראל, ויהושע - מנהיגו הראשון של עם ישראל בארץ ישראל, התמודדו, גם בדרך זו, עם תופעת המסתפחים אל מחניהם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
