ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
מחירי הדיור באותה עיר היו גבוהים במיוחד, והעמותה נאלצה להשקיע חלק ניכר מתקציבה בשכירת בניין מתאים לפעילותה. כדרכו של עולם, העמותה לא הייתה משופעת בכסף, והוצאות הדיור העיקו כריחיים על צווארה.
באותה עיר, שכן בניין גדול וישן, שמייסדיו הועידו אותו לפעילות תרבות בענייני יהדות. זה לא היה בית כנסת, והמייסדים לא היו דתיים, זה היה בניין עם מאפיינים אחרים, אך התנאי להפעלתו היה שיעסקו בו בפעילות תרבות יהודית, לאו דווקא עם גוון דתי מובהק.
במשך שנים רבות אכן התקיימה בו פעילות כזו, אך הפעילות פסקה, והבניין עמד בשיממונו מספר שנים. יזמים שונים החלו ללטוש את עיניהם לפנינת הנדל"ן, והעיריה אף היא רצתה לקיים בו פעילות שלה, אך לאחר חקירה ודרישה התברר שעל העירייה להקצות אותו לעמותה שתקיים בו פעילות בהתאם לרצון מייסדיו.
התפרסם מכרז מתאים, שאליו נגשו עמותות רבות, המקיימות פעילות תרבותית רחוקה מרוח היהדות, אך התברר שהעמותה היחידה העומדת בתנאים היא העמותה התורנית, ולמרבה ההפתעה היא זכתה בנכס.
זהו סיפור אמיתי, והבאתי אותו כאן, כי הוא מבטא רעיון מאוד חשוב. לעיתים, הקב"ה מזמן לנו הזדמנויות גדולות ומפתיעות, אך יזכה בהם רק מי שיכין מראש כלי מתאים, ועלינו להתכונן לכך מראש.
מי שלא יכין כלי גדול, הרי כשיבוא האור הגדול, אז הוא ישבר לרסיסים, וההזדמנות תחמוק לו. בזמנו התפרסמו מחקרים על אנשים שזכו בסכום גדול בפיס, שהזכייה הרסה להם את החיים, כי הם קיבלו שפע גדול ללא הכנה מתאימה, והם לא ידעו איך להשתמש בכסף בצורה נכונה.
זה מהותם של ימי בין המצרים. מצאנו בגמרא תענית ש"מגלגלים זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב". לכן, גם ב – יז' בתמוז וגם ב – ט' אב, אירעו לעם ישראל צרות רבות, כי אלו ימים חייבים.
שואל על כך צדקת הצדיק (קעא) – והרי יש בחירה חופשית לבחור בטוב, וכיצד קובע ה' מראש שביום זה יהיה כישלון ופורענות, והרי תמיד יש אפשרות שהאדם יבחר בטוב?
ועונה – ימים אלו של בין המצרים הם ימים גדולים, אך מיש לא זכאי ריבוי האור גורם לו לשבירת הכלים, "ובאותו מקום זמן ונפש שנשפע הפירעון ושכרו של השם יתברך מצד ריבוי השפע, נעשה חס ושלום פורעניות לרע, כידוע בסוד שבירתן של כלים זוהי מיתתן על ידי ריבוי האור".
והוא מבאר, שבזמן החורבן בימים אלו "היה תוקף ריבוי שפע האור ולכך זכה יחזקאל למראות אלוקים, (שראה את השכינה גולה במרכבה), ומי שזוכה באמת מקבל פירעון הטובה אז. שזה ענין לידת משיח בט' באב".
ובאמת, גם באופן פיזי בעולם, ימי בין המרים הם התקופה בה הימים ארוכים והאור גדול, וודאי גם עלינו לקלוט אור רוחני גדול.
השנה, לצערנו חווינו משהו שהזכיר רושם מסויים מהבקעת חומות ירושלים עיר הקודש, בהבקעת האויב את הגבולות. חווינו גם מה קורה כשמופתעים ולא מתכוננים. שנזכה שהכול יתהפך לטובה במהרה, ופריצת הגבולות תתהפך ל"והיו למשיסה שוסייך... ימין ושמאל תפרוצי".
עלינו ללמוד להתכונן בעזרת ה' לאור הגדול של הגאולה והטוב, כדי שכשה' ייתן לנו את ההזדמנות והשפע הטוב, נקבל אותו בטוב, ונצמח ממנו לגאולה השלימה במהרה בימינו!
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
תיקון ימי השובבי"ם
אנחנו קודש למענך
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הלכות שטיפת כלים בשבת
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
למה ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
