ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
מחירי הדיור באותה עיר היו גבוהים במיוחד, והעמותה נאלצה להשקיע חלק ניכר מתקציבה בשכירת בניין מתאים לפעילותה. כדרכו של עולם, העמותה לא הייתה משופעת בכסף, והוצאות הדיור העיקו כריחיים על צווארה.
באותה עיר, שכן בניין גדול וישן, שמייסדיו הועידו אותו לפעילות תרבות בענייני יהדות. זה לא היה בית כנסת, והמייסדים לא היו דתיים, זה היה בניין עם מאפיינים אחרים, אך התנאי להפעלתו היה שיעסקו בו בפעילות תרבות יהודית, לאו דווקא עם גוון דתי מובהק.
במשך שנים רבות אכן התקיימה בו פעילות כזו, אך הפעילות פסקה, והבניין עמד בשיממונו מספר שנים. יזמים שונים החלו ללטוש את עיניהם לפנינת הנדל"ן, והעיריה אף היא רצתה לקיים בו פעילות שלה, אך לאחר חקירה ודרישה התברר שעל העירייה להקצות אותו לעמותה שתקיים בו פעילות בהתאם לרצון מייסדיו.
התפרסם מכרז מתאים, שאליו נגשו עמותות רבות, המקיימות פעילות תרבותית רחוקה מרוח היהדות, אך התברר שהעמותה היחידה העומדת בתנאים היא העמותה התורנית, ולמרבה ההפתעה היא זכתה בנכס.
זהו סיפור אמיתי, והבאתי אותו כאן, כי הוא מבטא רעיון מאוד חשוב. לעיתים, הקב"ה מזמן לנו הזדמנויות גדולות ומפתיעות, אך יזכה בהם רק מי שיכין מראש כלי מתאים, ועלינו להתכונן לכך מראש.
מי שלא יכין כלי גדול, הרי כשיבוא האור הגדול, אז הוא ישבר לרסיסים, וההזדמנות תחמוק לו. בזמנו התפרסמו מחקרים על אנשים שזכו בסכום גדול בפיס, שהזכייה הרסה להם את החיים, כי הם קיבלו שפע גדול ללא הכנה מתאימה, והם לא ידעו איך להשתמש בכסף בצורה נכונה.
זה מהותם של ימי בין המצרים. מצאנו בגמרא תענית ש"מגלגלים זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב". לכן, גם ב – יז' בתמוז וגם ב – ט' אב, אירעו לעם ישראל צרות רבות, כי אלו ימים חייבים.
שואל על כך צדקת הצדיק (קעא) – והרי יש בחירה חופשית לבחור בטוב, וכיצד קובע ה' מראש שביום זה יהיה כישלון ופורענות, והרי תמיד יש אפשרות שהאדם יבחר בטוב?
ועונה – ימים אלו של בין המצרים הם ימים גדולים, אך מיש לא זכאי ריבוי האור גורם לו לשבירת הכלים, "ובאותו מקום זמן ונפש שנשפע הפירעון ושכרו של השם יתברך מצד ריבוי השפע, נעשה חס ושלום פורעניות לרע, כידוע בסוד שבירתן של כלים זוהי מיתתן על ידי ריבוי האור".
והוא מבאר, שבזמן החורבן בימים אלו "היה תוקף ריבוי שפע האור ולכך זכה יחזקאל למראות אלוקים, (שראה את השכינה גולה במרכבה), ומי שזוכה באמת מקבל פירעון הטובה אז. שזה ענין לידת משיח בט' באב".
ובאמת, גם באופן פיזי בעולם, ימי בין המרים הם התקופה בה הימים ארוכים והאור גדול, וודאי גם עלינו לקלוט אור רוחני גדול.
השנה, לצערנו חווינו משהו שהזכיר רושם מסויים מהבקעת חומות ירושלים עיר הקודש, בהבקעת האויב את הגבולות. חווינו גם מה קורה כשמופתעים ולא מתכוננים. שנזכה שהכול יתהפך לטובה במהרה, ופריצת הגבולות תתהפך ל"והיו למשיסה שוסייך... ימין ושמאל תפרוצי".
עלינו ללמוד להתכונן בעזרת ה' לאור הגדול של הגאולה והטוב, כדי שכשה' ייתן לנו את ההזדמנות והשפע הטוב, נקבל אותו בטוב, ונצמח ממנו לגאולה השלימה במהרה בימינו!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

















