ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- נוסחי תפילה
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- סליחות
אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה. (תהלים פד, ה)
אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲהֹוָה אֱלֹהָיו. (תהלים קמד, טו)
תְּהִלָּה לְדָוִד,
אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד.
בְּכָל יוֹם אֲבָרְכֶךָּ וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד.
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר.
דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ.
הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ וְדִבְרֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה.
וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ וּגְדוּלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה.
זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ.
חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד.
טוֹב יְיָ לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו.
יוֹדוּךָ יְיָ כָּל מַעֲשֶׂיךָ וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּכָה.
כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ.
לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ.
מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר.
סוֹמֵךְ יְיָ לְכָל הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים.
עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ.
פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן.
צַדִּיק יְיָ בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו.
קָרוֹב יְיָ לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת.
רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם.
שׁוֹמֵר יְיָ אֶת כָּל אֹהֲבָיו וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד.
תְּהִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. (תהלים קמה)
וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּ יָהּ. (תהלים קטו, יח)
יִתְגַּדַּל (כריעה) וְיִתְקַדַּשׁ (גרסת הגר"א: יִתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ) שְׁמֵהּ רַבָּא. (ועונים: אמן)
בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִּרְעוּתֵהּ , וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
הקהל עונה אמן ומצטרף לאמירת המשפט הבא :
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא.
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל (כריעה) , שְׁמֵהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (ועונים: בְּרִיךְ הוּא)
לְעֵילָא (בעשרת ימי תשובה: וּלְעֵילָא מִכָּל ויש אומרים: לְעֵילָא מִכָּל) מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן)
לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים: (דניאל ט, ז)
מַה־נִּתְאוֹנֵן וּמַה־נֹּאמַר. מַה־נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק:
נַחְפְּשָׂה דְּרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה אֵלֶיךָ. כִּי יְמִינְךָ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים:
לֹא־בְחֶסֶד וְלֹא־בְמַעֲשִׂים בָּאנוּ לְפָנֶיךָ. כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַקְנוּ דְּלָתֶיךָ.
דְּלָתֶיךָ דָּפַקְנוּ רַחוּם וְחַנּוּן. נָא אַל־תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ.
מִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל־תְּשִׁיבֵנוּ. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה:
שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ: (תהלים סה, ג)
יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ: (ישעיהו סו, כג בשינוי)
...יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ: (תהלים פו, ט)
בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ: (תהלים צה, ו)
נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו: (תהלים קלב, ז)
בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ: (תהלים ק, ד)
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא. (תהלים צט, ה)
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ. (תהלים צט, ט)
הִשְׁתַּחֲווּ לַיְיָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ. (תהלים צו, ט)
וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ: (תהלים ה, ח בשינוי)
נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ: (תהלים קלח, ב בשינוי)
לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ: (תהלים צה, א)
נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ: (שם, ב)
אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ: (תהלים נה, טו)
אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו: (תהלים פט, ח)
שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת יְיָ: (תהלים קלד, ב)
הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת: (תהלים קלד, א)
אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ: (דברים ג, כד)
אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ: (תהלים צה, ה)
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ וְתוֹעֲפֹת הָרִים לוֹ: (תהלים צה, ד)
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ: (איוב יב, י)
וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְיָ אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדוֹשִׁים: (תהלים פט, ו)
לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ: (תהלים פט, יד)
לְךָ שָׁמַיִם אַף לְךָ אָרֶץ תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם: (תהלים פט, יב)
אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם: (תהלים עד, יג)
אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם: (תהלים עד, יז)
אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן תִּתְּנֶנּוּ מַאֲכָל לְעָם לְצִיִּים: (תהלים עד, יד)
אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן: (תהלים עד, טו)
לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ: (תהלים עד, טז)
עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר: (איוב ט, י)
כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים: (תהלים צה, ג)
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ: (תהלים פו, י)
כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ: (תהלים קח, ה)
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר: (תהלים קמה, ג)
כִּי גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים: (תהלים צו, ד)
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ: (תהלים מח, ב)
לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ: (דברי הימים א כט, יא)
מִי לֹא יִירָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם כִּי לְךָ יָאָתָה כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ: (ירמיהו י, ז)
מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ גָּדוֹל אַתָּה וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה: (ירמיהו י, ו)
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ: (תהלים פט, ט)
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ: (ישעיהו לז, טז בשינויים)
מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ: (תהלים קו, ב)
כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים: (תהלים פט, ז)
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם. וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים:
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק:
אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב. וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ:
כִּי עֲוֹנוֹתֵינוּ רַבּוּ מִלִּמְנוֹת. וְחַטֹּאתֵינוּ עָצְמוּ מִסַּפֵּר:
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ תְּחַיֵּינוּ. וּבְצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשֵׁנוּ:
דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ לָרָעִים וְלַטּוֹבִים. וְהִיא תְהִלָּתְךָ:
לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ. רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵיקִים:
הַנְּשָׁמָה לָךְ / וְהַגּוּף פָּעֳלָך / חוּסָה עַל עֲמָלָךְ:
הַנְּשָׁמָה לָךְ / וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ / יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ:
אָתָאנוּ עַל שִׁמְךָ, יְיָ / עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ / כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ.
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ / וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ כִּי רַב־הוּא:
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ / כִּי בְּרוֹב אִוַּלְתֵּנוּ שָׁגִינוּ.
מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ / כִּי רַבּוּ עֲווֹנֵינוּ:
סליחה פז
עַם יְיָ חִזְקוּ וְנִתְחַזְּקָה. וְקִרְאוּ אֶל אֱלֹהִים בְּחָזְקָה: אִישׁ אָוֶן יִתְוַדֶּה אֲשָׁמֵהוּ. וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵהוּ: לִקְרֹא לְלֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן. עוּרָה לָמָּה תִישָׁן: יֹשֶׁר זְכֹר וְכִשְׁרוֹן מַעֲשֶֹה. וַיְיָ הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶֹה: הִבְטִיחָנוּ אֱלֹהִים אֱמֶת. לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת: בְּהִמָּצְאוֹ דִּרְשׁוּהוּ בְּתַחַן לִקְרֹב. קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב: רַצּוּהוּ וְחַלּוּהוּ בְּאֵימָה עִבְדוּהוּ. כָּל זֶרַע יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ: שְׁקֹד דַּלְתוֹת אֶרֶךְ אַפַּיִם. נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם: מִי יוֹדֵעַ רַצּוֹת וְיוֹאֵל. הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ יִשְֹרָאֵל: עִרְכוּ שֶׁוַע וּתְפִלָּה לְצָרָה. קַדְּשׁוּ צוֹם קִרְאוּ עֲצָרָה: יְבַקֵּשׁ יְפַלֵּל אֱלֹהִים עוֹבֵד. וְשָׁב מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְלֹא נֹאבֵד: הֵרָצֵה שַׁי וָתֶשֶׁר מֵהַשְׁמֵן. מֵרִבְבוֹת נַחֲלֵי שָׁמֶן: חֲפֹץ שְׁמֹעַ מִתִּקְרֹבֶת עוֹלִים. לְהַקְשִׁיב מֵחֵלֶב אֵילִים: זְכוּת לַמֵּד וְיַשֵּׁר עָקֹב. זְכֹר אֵלֶּה לְיַעֲקֹב: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים. וְשָֹפָה בְּשִׁלּוּם פָּרִים:
כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אָנוּ בְּטוּחִים / וְעַל צִדְקוֹתֶיךָ אָנוּ נִשְׁעָנִים
וְלִסְלִיחוֹתֶיךָ אָנוּ מְקַוִּים / וְלִישׁוּעָתְךָ אָנוּ מְצַפִּים:
אַתָּה הוּא מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקוֹת מִקֶּדֶם / מַעֲבִיר עֲווֹנוֹת עַמּוֹ / וּמֵסִיר חַטֹּאות יְרֵאָיו
כּוֹרֵת בְּרִית לָרִאשׁוֹנִים / וּמְקַיֵּם שְׁבוּעָה לָאַחֲרוֹנִים:
אַתָּה הוּא שֶׁיָּרַדְתָּ בַּעֲנַן כְּבוֹדֶךָ עַל הַר סִינָי
וְהֶרְאֵיתָ דַּרְכֵי טוּבְךָ לְמֹשֶׁה עַבְדֶּךָ
וְאָרְחוֹת חֲסָדֶיךָ גִּלִּיתָ לוֹ
וְהוֹדַעְתּוֹ כִּי אַתָּה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן
אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב
וּמַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם כּוּלּוֹ בְּמִידַּת הָרַחֲמִים:
וְכֵן כָּתוּב: וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם יְהוָה לְפָנֶיךָ וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם. (שמות לג, יט):
י"ג מידות ראשונות
אֵל אֶרֶךְ־אַפַּיִם אַתָּה / וּבַעַל הָרַחֲמִים נִקְרֵאתָ / וְדֶרֶךְ תְּשׁוּבָה הוֹרֵיתָ.
גְּדֻלַּת רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ / תִּזְכּוֹר הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְזֶרַע יְדִידֶיךָ:
תֵּפֶן אֵלֵינוּ בְּרַחֲמִים / כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הָרַחֲמִים.
בְּתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה פָּנֶיךָ נְקַדֵּם / כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם:
מֵחֲרוֹן אַפְּךָ שׁוּב / כְּמוֹ בְּתוֹרָתְךָ כָּתוּב.
וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ נֶחֱסֶה וְנִתְלוֹנָן / כְּיוֹם וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן:
תַּעֲבוֹר עַל פֶּשַׁע וְתִמְחֶה אָשָׁם / כְּיוֹם וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם.
תַּאֲזִין שַׁוְעָתֵנוּ וְתַקְשִׁיב מֶנּוּ מַאֲמָר / כְּיוֹם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ. וְשָׁם נֶאֱמַר:
וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: יְהוָה | יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. (שמות לד, ו) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה... (שמות לד, ז) סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשַׁעְנוּ. (מתוך תפילת שמונה עשרה) כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ. (תהלים פו, ה)
הַאֲזִינָה אֱלֹהִים תְּפִלָּתִי וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתִי: (תהלים נה ב) תִּכּוֹן תְּפִלָּתֵנוּ קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ, מַשְׂאַת כַּפֵּינוּ מִנְחַת עָרֶב: (תהלים קמא ב בשינוי) הַאֲזִינָה יְהוָה תְּפִלָּתֵנוּ, וְהַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ: (תהלים פו ו בשינוי) הַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעָתֵנוּ מַלְכֵּנוּ וֵאלֹהֵינוּ, כִּי אֵלֶיךָ נִתְפַּלָּל: (תהלים ה ג בשינוי) יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, צַדִּיק אַתָּה כִּי נִשְׁאַרְנוּ פְלֵיטָה כְּהַיּוֹם הַזֶּה: (עזרא ט טו)
כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ: (תהלים קג, יג בשינוי) לַייָ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה: (תהלים ג, ט) יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה: (תהלים מו, ח) יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ: (תהלים פד, יג) יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ: (תהלים כ, י)
סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ. וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה. (במדבר יד, יט) וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ: (במדבר יד, כ)
הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שׁוֹמְמוֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ. כִּי לֹא עַל צִדְקוֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ: (דניאל ט, יח - יט)
סליחה פח
יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אַתָּה צַדִּיק אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת. בְּלֵב נִדְכֶּה וְנִשְׁבָּר בָּאנוּ לְחַלּוֹתְךָ וּבְשִׁבְרוֹן רוּחוֹת. גַּם עֶשְׁתּוֹנוֹת נִקְשַׁטְנוּ וְהֵכַנְנוּ סִתְרֵי טוּחוֹת. דָּגוּל תְּהִי נָא אָזְנְךָ קַשֶּׁבֶת וְעֵינֶיךָ פְקוּחוֹת: הֻשְׂקָדָה הֻשְׂרָגָה עָלַי עֲלָיַת תֵּכֶף מַכָּה. אֻמָּן וּבָקִי אֵין לְהַעֲלוֹת אֲרוּכָה. זֵד שׁוּחַ כּוֹרֶה וְעֵינָיו תִּצְפֶּינָה לְחֵלְכָה. חֲלַקְלַק רֶשֶׁת בְּרַגְלָיו וְיִתְהַלֵּךְ עַל שְׂבָכָה: טֹרָדוּ חַתּוּ יְדִידֶיךָ הֶעְתִּיקוּ מִלִּים וְטַעֲנָה. יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל הוּסַר מֵהֶם מַשְׁעֵן וּמַשְׁעֵנָה. כְּרֹאשׁ שִׁבֹּלֶת נִמָּלוּ וְנַפְשָׁם דָּאֲבָה וְנַעֲנָה. לִרְעָבָם מְרוֹרִים שָׂבֵעוּ וְלִצְמָאָם רָווּ לַעֲנָה: מַעַרְכֵי לֵב מַשְׁוֶה כָּל נָכוֹן וְרַבָּן. נֶעְלַם מֶשֶׁךְ הָעִדָּן וְנִסְתַּם בּוֹשֵׁשׁ הַחֻרְבָּן. סָפוּ תַּמּוּ תְּמִידֵי כַּפָּרָה וּבָטֵל הַקָּרְבָּן. עֲבָדֶיךָ בְּקֹצֶר רוּחַ וּבְשַׁלְוָה יָהִיר וְסָרְבָּן: פּוֹדָם וּמַצִּילָם הֲנָשִׁיתָ חֲמֹל וְשָׁכַחְתָּ חַנּוֹת. צִפִּיתָ הִבְטַחְתָּ מֵעַל וְלָעַד זָכַרְתָּ צַחֲנוֹת. קָצַפְתָּ עַד מְאֹד וְסָתַמְתָּ זַעַק וּתְחִנּוֹת. רִבְבוֹת אֲלָפֶיךָ שׁוּבָה וּשְׁכֹן בְּקֶרֶב הַמַּחֲנוֹת: שַׁח גַּבְהוּת יִשְׂרָאֵל וְרוּם יְהוּדָה שָׁפֵל. תַּלְפִּיּוֹת חָרֵב לֹא נֹגַהּ לוֹ וָאֹפֶל. אוֹר לְצַלְמָוֶת הֻשַּׂם וְגִיהַּ הוּשַׁת לָעֲרָפֶל. לְאָן שַׁעַן הוֹרִים וּזְכוּת יְשֵׁנֵי מַכְפֵּל: יוֹצְרֵנוּ בְּדִינֶיךָ אִישׁ לֹא נָשָׂא וְנִגְדָּל. הֻשְׁוָה שׁוֹעַ וְלֹא נִכָּר לִפְנֵי דָל. בָּזוּי לָמָּה נִכְבַּד וְקָטֹן גָּבַהּ וְגָדַל. רָצוּי יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעַ עָצוּר וּפְרָזוֹן חָדַל: שְׁלֵמֶיךָ לֹא בָטְחוּ בַּחֶרֶב וְסָבְרוּ בַּחֲנִית. מַשְׁעֵנָם צוֹם וָשַׂק וּמִבְטֶחָם תְּפִלָּה וְתַעֲנִית. עוֹד תּוֹסִיף יָדְךָ עֲלוּבֶיךָ לִקְנוֹת שֵׁנִית. יִדְמוּ וְיִחֲלוּ לְךָ מִתַּחַת עֹל רַגְזָנִית. הַאֲזִינָה עַם בָּזוּי וְשָׁסוּי מְדֻכָּא וּמְחֻלָּל. חַנּוּן זַעַק קְשֹׁב וְקַבֵּל בְּרָצוֹן מִפְלָל. קְטֹרֶת תְּפִלָּה תִּכּוֹן וּכְקָרְבָּן תֻּכְלָל. הַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעִי מַלְכִּי וֵאלֹהָי כִּי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל:
אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.
מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים, וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים. עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל.
אֵל! הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר – שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, וּזְכוֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָיו מִקֶּדֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהוָה. (שמות לד, ה)
וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: יְהוָה | יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. (שמות לד, ו) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה... (שמות לד, ז) סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשַׁעְנוּ. (מתוך תפילת שמונה עשרה) כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ. (תהלים פו, ה):
לָמָה יְהוָה תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק, תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה: (תהלים י א) לָמָה יְהוָה יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם: (שמות לב יא בשינוי) וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר: (במדבר יד יז) שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹֹהֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ: לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים: (איכה ה כ)
כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ: (תהלים קג, יג בשינוי) לַייָ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה: (תהלים ג, ט) יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה: (תהלים מו, ח) יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ: (תהלים פד, יג) יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ: (תהלים כ, י)
סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ. וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה. (במדבר יד, יט) וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ: (במדבר יד, כ)
הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שׁוֹמְמוֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ. כִּי לֹא עַל צִדְקוֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ: (דניאל ט, יח - יט)
סליחה פט
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ: אֱזֹן תַּחַן וְהַסְכֵּת עֲתִירָה. אַף הָפֵר וְשַׁכֵּךְ עֶבְרָה. בָּאֵי לְחַלּוֹתְךָ בְּנֶפֶשׁ מָרָה. בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל יִמְצְאוּ עֶזְרָה: גַּעְיַת נֶאֱנָחִים וְעֱנוּתָם חֲזֵה. גְּחִינַת קוֹמָתָם נָא אַל תִּבְזֶה. דְּרֹשׁ עֶלְבּוֹנָם מִצַּר בּוֹזֶה. דְּרֹךְ פּוּרָה וְנִצְחָם יַזֶּה: הֲלֹא אַתָּה הָיִיתָ וְהִנֶּךָ. הָיוֹ תִהְיֶה בַּהֲדַר גְּאוֹנֶךָ. וְנַמְתָּ יִכּוֹן זֶרַע אֱמוּנֶיךָ. וְהִנָּם כָּלִים מִתִּגְרַת חֲרוֹנֶךָ: זוֹעֲמוּ בְּעִוּוּיָם וּמִמַּאֲוָיָם נֻסָּחוּ. זֹרוּ בָאֲפָסִים וְלֹא נָחוּ. חֻבְּלָה רוּחָם וְלֶעָפָר שָׁחוּ. חָרְשׁוּ חוֹרְשִׁים וּמַעֲנִית הִמְתִּיחוּ: טָבְעוּ בַבּוֹץ וְאֵין פּוֹצֶה. טוֹרְפֵיהֶם שָׁלוּ מִקָצֶה אֶל קָצֶה. יוֹם יוֹם לוֹחֲמָם מְנַצֶּה. יָד פּוֹרְשִֹים מִלַּחַץ לֵיצֵא: כָּלוּ חַיֵּיהֶם בְּיָגוֹן וַאֲנָחָה. כֹּשֶׁל רַבָּה וְעָרְבָה שִֹמְחָה. לְיֶשַׁע חוֹכִים וְהִנֵּה צְוָחָה. לִבְּטוּם קָמִים וְכָרוּ שׁוּחָה: מַעֲרִימִים סוֹד מִמְּךָ לְהַדִּיחָם. מַכְבִּידִים עֹל לְהַכְשִׁיל כֹּחָם. נוֹאֲקִים אֵלֶיךָ בְּהִתְעַטֵּף רוּחָם. נַחַת לִמְצֹא מִכּוֹבֶד טָרְחָם: שִֹיחַ צָקִים בְּמַעֲמַד צָפוּף. סְלִיחָה מְבַקְּשִׁים בְּקָדְקֹד כָּפוּף. עוֹשְׁקֵיהֶם יַקְנִיאוּם וּנְתָנוּם לְשִׁסּוּף. עִוְעִים יֻמְסְכוּ וְיִהְיוּ לְסִפּוּף: פְּדֵה דְבֵקֶיךָ מֵחֶרֶץ וְכִלּוּי. פַּלְּטֵם מִצּוֹרֵר וּתְנֵם לְעִלּוּי. צַוֵּה יְשׁוּעוֹת מְשַׁחֲרֶיךָ בְּחִלּוּי. צַדְּקֵם בְּדִינֶיךָ מִסֵּתֶר וְגָלוּי: קַנֹּא וְנוֹקֵם קַנֵּא לִשְׁמֶךָ. קַצֵּץ סִמְלוֹנִים מִצַּוַּאר עַמֶּךָ. רְאֵה עֲמָלֵנוּ וְשׁוּב מִזַּעֲמֶךָ. רִיבָה רִיבֵנוּ מֵעַם חֶרְמֶךָ: שִׁבְעָתַיִם הָשֵׁב לְחֵיק מַאֲנִינַי. שַׁכֵּר חִצֶּיךָ מִדַם מְעַנַּי. תַּטֶה אָזְנְךָ לְקוֹל תַּחֲנוּנַי. תִּרְצֵנִי בְקָרְאִי יְיָ יְיָ:
אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.
מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים, וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים. עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל.
אֵל! הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר – שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, וּזְכוֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָיו מִקֶּדֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהוָה. (שמות לד, ה)
וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: יְהוָה | יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. (שמות לד, ו) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה... (שמות לד, ז) סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשַׁעְנוּ. (מתוך תפילת שמונה עשרה) כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ. (תהלים פו, ה):
כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא: (קהלת ז כ) כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו: (בראשית ח כא) כִּי תְבַקֵּשׁ לַעֲוֺנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ תִדְרוֹשׁ: (איוב י ו בשינוי) שַׁתָּה עֲוֹנֹתֵינוּ לְנֶגְדֶּךָ עֲלֻמֵנוּ לִמְאוֹר פָּנֶיךָ: (תהלים צ ח) אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו כְּצִיץ הַשָּׂדֶה כֵּן יָצִיץ: (תהלים קג טו) וְאַתָּה יְיָ חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת:
כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ: (תהלים קג, יג בשינוי) לַייָ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה: (תהלים ג, ט) יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה: (תהלים מו, ח) יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ: (תהלים פד, יג) יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ: (תהלים כ, י)
סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ. וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה. (במדבר יד, יט) וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ: (במדבר יד, כ)
הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שׁוֹמְמוֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ. כִּי לֹא עַל צִדְקוֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ: (דניאל ט, יח - יט)
סליחה צ
אֱלֹהִים יְיָ חֵילִי. יוֹצְרִי וּמְחוֹלְלִי. לְךָ אֲנִי וְכָל אֲשֶׁר לִי. בְּסַאסְּאָה אַל תָּרִיב. פֶּן תַשְׁחִית וְתַחֲרִיב. נֶפֶשׁ כִּי תַּקְרִיב: גַּרְדּוֹם לָדוֹן. רֵאשִׁית מָדוֹן. אֵשׁ הִיא עַד אֲבַדּוֹן: דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה. עֲלוּמַי לָאוֹר שַׁתָּה. אַל תִּהְיֶה לִי לִמְחִתָּה: הֲלִיכוֹת לוֹ עוֹלָם. הֵן עַל כָּל נֶעְלָם. אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם: וְכִי רַבּוּ מְשׁוּבוֹתַי. לֵב הוּתַל בְּמַחְשְׁבוֹתַי. כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי: זַמֹּתִי הַכֹּל הֶבֶל. בְּכָל מַעֲשֶׂה תֵבֵל. נֶפֶשׁ הוּא חוֹבֵל: חוֹשֵׁב מַאֲוָיוֹ לְסַפֵּק. קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק. זְמָמוֹ אַל תָּפֵק: טָהוֹר יְצִירְךָ עֲשִׂיתוֹ. וְרֹעַ לֵב מְסִיתוֹ. כִּי תִּרְאֶה עָוֹן וְכִסִּיתוֹ: יְשׁוּעָתְךָ לְנַפְשִׁי אֱמֹר. הַאִם תַּמְנוּ לִגְמֹר. אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר: כָּלוּ בַהֶבֶל יָמַי. וּמִכֹּבֶד אֲשָׁמַי. נִבְהֲלוּ עֲצָמָי: לַבֵּן אֲדַמְדָּם. הַמְאֻחָר וְהַמֻּקְדָּם. יֵצֶר לֵב הָאָדָם: מִשַּׁשְׁתָּ אֶת כֹּל. חַדְרֵי לֵב עָקֹל. מַה מָּצָאתָ מִכֹּל: נֹעַם חֶפְצְךָ בִּי. טָמוּן עָוֹן בְּחֻבִּי. חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי: סְמֹךְ נַפְשִׁי מִפַּחַת. וּמַה בֶּצַע לָקַחַת. בְּרִדְתִּי אֶל שָׁחַת: עָלַי בְּרַחֲמִים שׁוּב. כִּי בַמֶּה חָשׁוּב. רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב: פְּצָעַי לְפִי פְּשָׁעַי. וְשַׂק וְאֵפֶר מַצָּעַי. עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי: צוּקוֹת עִם צָרוֹת. אֲשֶׁר הֵנָּה חוֹבְרוֹת. לֹא יָדַעְתִּי סְפֹרוֹת: קְשֵׁה רוּחַ אָנִי. הֲלֹא תִרְאֶה בְּעֹנִי. כִּי תְבַקֵּשׁ לַעֲוֹנִי: רַחֲשֵׁי לְךָ יֶעֱרַב. וּלְפָנֶיךָ תִּקְרַב. וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַׁע רָב: שָׁבֵי פֶשַׁע תְּנַקֶּה. בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה. וְאִם יִתְמַהְמַהּ חַכֵּה: תְּשׁוּבָתוֹ תְּצַפֶּה. וְעַל חֲטָאָיו תְּחַפֶּה. לְשָׂטָן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה: אֵל עָוֹן וְחֵטְא נוֹשֵׂא. אִם פָּשֹׂה יִפְשֶׂה. וְעָשִׂיתָ לוֹ מִכְסֶה: פְּדֵנוּ מֵעֲבֹר בַּשֶּׁלַח. לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתִי תִצְלַח. אֵל טוֹב וְסַלָּח: רֹן תְּפִלָּתִי תִשַּׁע. וּמְחֵה כָּעָב פֶּשַׁע. כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע: יִגְמְלֵנִי יְיָ כְּצִדְקוֹ. תָּמִיד יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכּוֹ. הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ: מֵעֹמֶק בּוֹר קְרָאתִיךָ. מִכְּאֵב לֵב שִׁחַרְתִּיךָ. כִּי זָכוֹר זְכַרְתִּיךָ: בְּרַחֲמֶיךָ תִּלְבֹּשׁ. וְאֶת חֲטָאַי תִּכְבֹּשׁ. וְאֵדַע כִּי לֹא אֵבוֹשׁ: רַבִּים אוֹמְרִים לְנַפְשִׁי. בָּאֵפֶר הִתְפַּלְּשִׁי. וְלֹא תֵצֵא חָפְשִׁי: יֶהֱמוּ הֲמוֹן מֵעֶיךָ. זְכֹר חֶסֶד יוֹדְעֶיךָ. וְלִי מַה יָּקְרוּ רֵעֶיךָ: צֵא עַל אוֹיְבֶיךָ כְּגִבּוֹר. זְרוֹעַ רוֹדְפַי תִּשְׁבֹּר. כִּי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר: חִצֶּיךָ בָּהֶם תְכַלֶּה. אֲסִירֶיךָ מֵהֶם תַּעֲלֶה. וְיִהְיוּ דְבָרַי אֵלֶּה: קְרוֹבִים וַעֲרֵבִים. אֲהוּבִים וַחֲבִיבִים. לַיְיָ צְבָאוֹת יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים:
אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.
מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים, וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים. עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל.
אֵל! הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר – שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, וּזְכוֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָיו מִקֶּדֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהוָה. (שמות לד, ה)
וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: יְהוָה | יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. (שמות לד, ו) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה... (שמות לד, ז) סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשַׁעְנוּ. (מתוך תפילת שמונה עשרה) כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ. (תהלים פו, ה):
יֹאחֵז צַדִּיק דַּרְכּוֹ, וּטֳהָר יָדַיִם יֹסִיף אֹמֶץ: (איוב יז ט בשינוי) חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים לַיהוָה: (תהלים לא כה) בַּצַּר לָנוּ נִקְרָא יְהוָה, וְאֶל אֱלֹהֵינוּ נְשַׁוַּע, וַיִּשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלֵנוּ, וְשַׁוְעָתֵנוּ לְפָנָיו תָּבֹא: עֲנֵנוּ יְהוָה כִּי טוֹב חַסְדֶּךָ, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ פְּנֵה אֵלֵינוּ: (תהלים סט יז בשינוי)
כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ: (תהלים קג, יג בשינוי) לַייָ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה: (תהלים ג, ט) יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה: (תהלים מו, ח) יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ: (תהלים פד, יג) יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ: (תהלים כ, י)
סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ. וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה. (במדבר יד, יט) וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ: (במדבר יד, כ)
הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שׁוֹמְמוֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ. כִּי לֹא עַל צִדְקוֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ: (דניאל ט, יח - יט)
סליחה צא
אֹמֶץ יוֹסִיף טְהָר יָדַיִם וִכּוּחוֹ יִגְדַּל וְיִישַׁר. בְּמִקְרָא אִלְמָלֵא כָּתוּב לְאָמְרוֹ אִי אֶפְשָׁר. גֵּאֶה נִתְעַטֵּף כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הִכְשַׁר. דִּבְרַת יְקָרוֹ הֶעֱבִיר וְהֶרְאָה לְמֹשֶׁה קֶשֶׁר הַמְקֻשָּׁר: הִזְהִירוֹ וְאָמַר לוֹ כָּל זְמַן שֶׁחוֹטְאִין בָּנַי. וְכַסֵּדֶר הַזֶּה יְהוּ עוֹשִׂין לְפָנַי. זוֹ הִיא הַמִּדָּה לִסְלֹחַ אֲנִי יְיָ יְיָ: חַנּוּן קֹדֶם שֶׁיֶּחְטָא וְאַחַר שֶׁיֶּחְטָא וְיָשׁוּב אֵלּוּ דְּרָכַי וְעִנְיָנָי: טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד כְּלַפֵּי חֶסֶד מַגְבִּיר. יָשׁוּב יְרַחֵם כּוֹבֵשׁ וְנוֹשֵׂא וּפָנִים מַסְבִּיר. כָּךְ הִיא הַמִּדָּה רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן מַעֲבִיר. לִמְחֹל וְלִסְלֹחַ רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו לְהַגְבִּיר: מִי כָמוֹךָ מוֹרֶה תַחְבֹּשֶׁת חָסִיד וְרוֹפֵא אֻמָּן. לְפִי הַמַּכָּה גְדוֹלָה מְלוּגְמָתְךָ תְּזֻמָּן. מוּעָטִים דָּמִים חוֹלֶה הַבָּא אֶצְלָךְ לְיָדוֹ זִמָּן. נִשְׁתַּיֵּר מִשֶּׁלָּךְ חִנָּם חָנֵּנוּ רַחֲמָן וְנֶאֱמָן: סַמָּךְ סַם חַיִּים רְטִיָּה מֻפְלָאָה לְמַלָּנִית. עִקְּרֵי כוֹסָךְ יָפִין וְקִלּוּרֵי מַטְלָנִית. פָּתוֹחַ בְּיָדְךָ כֵּיוָן נַרְתֵּק הָאִסְפְּלָנִית. צֳרִי לְהַתְעִיל מַחַץ חִבַּת חוֹלָנִית: פּוֹעֵל עִם בַּעַל הַבַּיִת וּבֶאֱמוּנָה נוֹהֵג בּוֹ. צוֹפֶה לִתֵּן שְׂכָרוֹ מַה שִּׁבְחוֹ וּמַה טּוּבוֹ. קִלְקֵל וְנִתְעַצֵּל בִּמְלַאכְתּוֹ שֶׁבַח רַבּוֹ אִם קֵרְבוֹ. לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת כִּי מָרַדְנוּ בוֹ: קֹשֶׁט מִדּוֹתֶיךָ תְּרוּמוֹת וַהֲגוּנוֹת. רְאִיַּת דֻּגְמָתָךְ לְמַסְפִּיק לְמוֹרְדָיו מְזוֹנוֹת. שְׁאֵרִית יוֹסֵף מְקַוֶּה מְצֹא סְלִיחָה לַעֲוֹנוֹת. תִּגְמֹל הַטּוֹב כְּיוֹסֵף לְאֶחָיו צִדְקוֹתֶיךָ נֵצַח לְתַנּוֹת:
אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.
מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים, וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים. עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל.
אֵל! הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר – שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, וּזְכוֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָיו מִקֶּדֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהוָה. (שמות לד, ה)
וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: יְהוָה | יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. (שמות לד, ו) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה... (שמות לד, ז) סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשַׁעְנוּ. (מתוך תפילת שמונה עשרה) כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ. (תהלים פו, ה):
אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל, אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים: (תהלים נא כא) תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם: (מיכה ז כ) וְחֶסֶד יְהוָה מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם עַל יְרֵאָיו, וְצִדְקָתוֹ לִבְנֵי בָנִים: (תהלים קג יז)
כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ: (תהלים קג, יג בשינוי) לַייָ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה: (תהלים ג, ט) יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה: (תהלים מו, ח) יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ: (תהלים פד, יג) יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ: (תהלים כ, י)
סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ. וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה. (במדבר יד, יט) וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ: (במדבר יד, כ)
הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שׁוֹמְמוֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ. כִּי לֹא עַל צִדְקוֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ: (דניאל ט, יח - יט)
סליחה צב
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ: אָז בְּהַר מוֹר דָּץ יוֹנַת אֵלֶם. בְּקַחְתּוֹ אֵיתָן עוֹלָה שָׁלֵם. גֵּאֶה בְּחָנוֹ קַח נָא זֶה הָעֶלֶם. תְּרוּמָה לַיְיָ קֹדֶשׁ: דַּת הַטֶּנֶא לְפָנַי לְהַנִּיחֵהוּ. קַח נָא אֶת בִּנְךָ לְאֶשְׁכָּר סְפָחֵהוּ. וַאֲנִי בְּחַרְתִּיו קוּם מְשָׁחֵהוּ. שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ: זָךְ בְּשָׁמְעוֹ לִבּוֹ לֹא דָאַב. חֵפֶץ צוּרוֹ חָשַׁק וְתָאַב. טָפְלוּ שְׁנֵיהֶם הַבֵּן וְהָאָב. וְהִשְׁתַּחֲווּ לַיְיָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ: יִעֵד עֵצִים וְלִשְׁפֹּת עָרַךְ. כָּמַהּ וְתָמַהּ יָחִיד וָרַךְ. לִהֵג אַיֵּה הַשֶּׂה הַנֶּעֱרָךְ. לְהַקְדִּישׁוֹ בְּמִקְדַּשׁ קֹדֶשׁ: מָרוֹם יִרְאֶה לוֹ הַשֶּׂה וְהוּא יָשִׁיב. נֶפֶשׁ אֵם עֲקֶרֶת שְֹמֵחָה לְהָשִׁיב. סוֹקֵר סְפוּנוֹת בְּנִי שַׁוְעָךְ יַקְשִׁיב. יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ: עֲמָד נָא אָבִי וּקְשֹׁר הַטֶּבַח. פֶּן אָגוּר מִפְּנֵי הָאֶבַח. צַמְּדֵנִי פֶּן אֲחַלֵּל הַזֶּבַח. וּלְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ: קָפַץ לִבְכּוֹת כֹּפֶר אֶשְׁכּוֹל. רְאוֹתוֹ אָבִיו נִשְׁכָּל שָׁכוֹל. שָׁלַח יָדוֹ לַעֲשֹוֹת אֶת כֹּל. מְלֶאכֶת עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ: תַּרְשִׁישִׁים צָעֲקוּ בִּשְׁמֵי מְרוֹמִי. שְׁחֹט יוֹנַת אֵלֶם הֲיוּכַל יֶחֱזֶה מִי. לָז לְלָז יֶהְגוּ אַל תִּתְּנוּ דֳמִי. שְֹאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ: מָרוֹם כְּהִבִּיט עוֹקֵד וְנֶעֱקָד. הַשֶּׂה עָקוּד וְהָאֵשׁ תּוּקַד. בָּחוּן טְהָר לֵב זָכַר וּפָקַד. וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ: רָחַשׁ מֵלִיץ בְּקַחְתּוֹ מִשְׁלַחַת. יְחִידְךָ פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת. הִנֵּה כְּתוּבָה לְפָנַי פַּתֵּחַ מְפֻתַּחַת. פִּתּוּחֵי חוֹתָם קֹדֶשׁ: וַאֲנִי יָדַעְתִּי דַּרְכְּךָ בְּשֶׁפֶר. דּוּץ רוּץ וְקַח אַיִל תַּחַת עֹפֶר. הֲכִינוֹתִי כֹפֶר לְאֶשְׁכּוֹל הַכֹּפֶר. וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹדֶשֹ: גָּמוּל נִמְלַט מֵאֶבַח הַנִּשְׁחָז. בְּפָשְׁטוֹ צַוָּארוֹ דָּמוֹ לֹא נִפְחַז. יְמִינוֹ אָחַז בְּיוֹבֵל הַנֶּאֱחָז. לְהַקְדִישׁוֹ לַיְיָ קֹדֶשׁ: רַחוּם תִּתֵּן שָׁלוֹם לְאַחֲרִיתוֹ. וּזְכֹר הַיּוֹם לְגִזְעוֹ בְּרִיתוֹ. לְיֶתֶר הַפְּלֵיטָה וּשְׁאָר שְׁאֵרִיתוֹ. תִּהְיֶה פְלֵיטָה וְהָיָה קֹדֶשׁ:
אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.
מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים, וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים. עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל.
אֵל! הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר – שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, וּזְכוֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָיו מִקֶּדֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהוָה. (שמות לד, ה)
וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: יְהוָה | יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. (שמות לד, ו) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה... (שמות לד, ז) סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשַׁעְנוּ. (מתוך תפילת שמונה עשרה) כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ. (תהלים פו, ה):
סליחה צג
בשנים מסויימות מחליפים בין סליחה זו לסליחה המקבילה ביום רביעי מעשי"ת ("בין כסה לעשור"), בכדי שתיאמר סליחת י"ג מידות ביום שני או ביום חמישי.
יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵֹא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה. וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ: אֶזְכְּרָה אֱלֹהִים וְאֶהֱמָיָה. בִּרְאוֹתִי כָּל עִיר עַל תִּלָּהּ בְּנוּיָה. וְעִיר הָאֱלֹהִים מֻשְׁפֶּלֶת עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּיָּה. וּבְכָל זֹאת אָנוּ לְיָהּ וְעֵינֵינוּ לְיָהּ. יי: מִדַּת הָרַחֲמִים עָלֵינוּ הִתְגַּלְגְּלִי. וְלִפְנֵי קוֹנֵךְ תְּחִנָּתֵנוּ הַפִּילִי. וּבְעַד עַמֵּךְ רַחֲמִים שַׁאֲלִי. כִּי כָל לֵבָב דַּוָּי וְכָל רֹאשׁ לָחֳלִי. יי: תָּמַכְתִּי יְתֵדוֹתַי בִּשְׁלֹשׁ עֶשְֹרֵה תֵבוֹת. וּבְשַׁעֲרֵי דְמָעוֹת כִּי לֹא נִשְׁלָבוֹת. לָכֵן שָׁפַכְתִּי שִֹיחַ פְּנֵי בוֹחֵן לִבּוֹת. בָּטוּחַ אֲנִי בָּאֵלֶּה וּבִזְכוּת שְׁלֹשֶׁת אָבוֹת. יי: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שׁוֹמֵעַ קוֹל בִּכְיוֹת. שֶׁתָּשִֹים דִּמְעוֹתֵינוּ בְּנֹאדְךָ לִהְיוֹת. וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל גְּזֵרוֹת אַכְזָרִיּוֹת. כִּי לְךָ לְבַד עֵינֵינוּ תְלוּיוֹת. יי:
אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.
מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים, וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים. עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל.
אֵל! הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר – שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, וּזְכוֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָיו מִקֶּדֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהוָה. (שמות לד, ה)
וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: יְהוָה | יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. (שמות לד, ו) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה... (שמות לד, ז) סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשַׁעְנוּ. (מתוך תפילת שמונה עשרה) כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ. (תהלים פו, ה):
אַל תִּזְכֹּר לָנוּ עֲווֹנוֹת רִאשׁוֹנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַּלּוֹנוּ מְאֹד. חַטֹּאות נְעוּרֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכוֹר לָנוּ אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יְיָ. (תהלים כה ז בשינוי)
זְכוֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה: (תהלים כה, ו)
זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ פָּקְדֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ: (תהלים קו, ד בשינוי)
זְכוֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ: (תהלים עד, ב)
זְכוֹר יְיָ חִבַּת יְרוּשָׁלָיִם. אַהֲבַת צִיּוֹן אַל־תִּשְׁכַּח לָנֶצַח:
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד: (תהלים קב, יד)
זְכוֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָיִם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ: (תהלים קלז, ז)
זְכוֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם וְכָל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם: (שמות לב, יג)
זְכוֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ: (דברים ט, כז)
אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ: (במדבר יב, יא)
חָטָאנוּ צוּרֵנוּ סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ:
סליחה צד
חָטָאנוּ צוּרֵנוּ. סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ: אֵיךְ נֶאֶנְחָה בְּמִשְׁבָּר. אֲדוּקָה מִקֶּדֶם כְּבָר. אָרוּהָ בְּכָל מַעֲבָר. וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר: בַּמִּדְבָּר בֵּין פְּרָאִים. בְּעָלוּהָ גּוּרֵי לְבָאִים. בִּגְדֵי נָקָם הַנָּאִים. הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים. חטאנו: גֵּאִים הֶחֱזַקְתָּ בְּיָדָם. גְּבוּלִי הֶחֱרִיבוּ בְּסוֹדָם. גָּבְרוּ עָלַי בְּמַעֲמָדָם. וִימַהֲרוּ לִשְׁפֹּךְ דָּם: דָּם שָׁפְכוּ כַּמַּיִם. דַּרְכּוֹ כְּגַת יְפַת פַּעֲמַיִם. דִּמְעָה הִזִּילוּ כַּמַּיִם. וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם. חטאנו: הַשָּׁמַיִם יָד הֵרִימוּ. הֶחֱלִיפוּ קְדֻשָּׁתְךָ דִּמּוּ. הֵן אוֹתִי הֶחֱרִימוּ. מְלָכִים רָאוּ וָקָמוּ: וָקָמוּ עַל נַחֲלָתִי. וַיָּשֹׁסּוּ אֶת בֵּיתִי. וּמֵאָז בְּיָדָם סֻגַּרְתִּי. עַל כֵּן זָחַלְתִּי. חטאנו: זָחַלְתִּי מִזַּעַם לְשׁוֹנָם. זוֹ לַעֲגָם בְּרִנּוּנָם. זָרִים לְהַעֲלוֹת עֲשָׁנָם. כִּי לֻקַּח עַמִּי חִנָּם. חִנָּם חָנֵּנוּ כְּמַעֲלָלֶיךָ. חוֹן זֶרַע חֶבְלֶךָ. חַיֵּינוּ הַיּוֹם כְּמִלּוּלֶךָ. טַל אוֹרוֹת טַלֶּךָ. חטאנו: טַלֶּךָ הַגְשִׁימֵנוּ מִקּוֹב. טַהֲרֵנוּ עֻזְּךָ מִלַּעֲקֹב. טֶנֶף מַרְשִׁיעִי יִרְקֹב. כִּי אָכְלוּ אֶת יַעֲקֹב: יַעֲקֹב בָּחַרְתָּ לְעַלֵּה. יִחוּד אֱלֹהוּתְךָ עָלָיו לְהִגָּלֵה. יַחַד צֶאֱצָאָיו הַעֲלֵה. אֲסִירִים מִבֵּית כֶּלֶא. חטאנו: כֶּלֶא בְּזִקִּים אֲסַרְתָּנוּ. כְּהִזְהַרְתָּ וְלֹא שָׁמַעְנוּ. כַּעַסְךָ הָפֵר עִמָּנוּ. תִּשְׁפֹּת שָׁלוֹם לָנוּ: לָנוּ שְׁכִינָתְךָ לְהִוָּעֵד. לְמַעַנְךָ תּוֹמֵךְ וְסוֹעֵד. נֵצַח סֶלָה וָעֶד. אֵשֵׁב בְּהַר מוֹעֵד. חטאנו: מוֹעֵד קֵץ מִלְחַמְתֶּךָ. מֵעָלַי שַׁכֵּךְ חֲמָתֶךָ. מִמִּתְקוֹמְמִים בְּהַר נַחֲלָתֶךָ. אֶרְאֶה נִקְמָתְךָ: נִקְמָתְךָ תַּרְאֵנוּ וְנָגִילָה. נְחֵנוּ בְּיֹשֶׁר מְסִלָּה. נֹעַם זְמִירָתְךָ אֲמַלְּלָה. אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה. חטאנו: סֶלָה נִצְחָךְ יֹאמְרוּ. סְלוּדֶיךָ הַכֹּל יֹאמְרוּ. סַאסְּאָה תָּמֹד כְּפָאֲרוֹ. הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ: עָרוּ יְסוֹדוֹת וּמִגְדָּלִים. עוֹד שָׁדְדוּ אֹהָלִים. עָרִים שָׂמוּ לְגַלִּים. וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים. חטאנו: פְּלִילִים שְׁפָטוּנוּ בִּמְצוּקָה. פָּנִים נִצְרְבוּ לִירֻקָּה. פְּנֵה אֵלֵינוּ וְנִצְטַדְּקָה. וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה: צְדָקָה בִּקַּשְׁתִּיךָ לְהוֹעִילִי. צַוֵּה יְשׁוּעוֹת אֵלִי. צָרוֹת לְבָבִי לְהַחֲדִילִי. שְׁמַע אֱלֹהִים קוֹלִי. חטאנו: קוֹלִי תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיְמָה. קַנֵּא וּנְקֹם נְקָמָה. קָרֵב קֵץ נֶחָמָה. יָד יְיָ רָמָה: רָמָה יָדְךָ כְּנָאֳמֶךָ. רִיבָה רִיב עַמֶּךָ. רַחוּם שַׁכֵּךְ זַעְמֶךָ. גּוֹאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ. חטאנו: שִׁמְךָ עָלֵינוּ נִקְרָא. שַׁדַּי דָּר בִּנְהוֹרָא. שׁוּב לְגָאֳלֵנוּ מְהֵרָה. מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה: תּוֹרָה וְסֵפֶר נִחוּמִים. תַּמְצִיאֵנוּ מָלֵא רַחֲמִים. תְּנַהֲלֵנוּ לְעוֹלָמִים. יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים. חטאנו: יָמִים צֵאת לְיֶשַׁע. חַי וְקַיָּם וְנוֹשָׁע. בְּרַחֲמִים יִפְקֹד וְיוֹשַׁע. יַקִּיר יֶלֶד מְשֻׁעְשָׁע: מְשֻׁעְשָׁע כְּנָאֳמוֹ. לָעַד לְיוֹם קוּמוֹ. וְנִשְׂגַּב לְבַדּוֹ שְׁמוֹ. כִּי נִחַם יְיָ עִמּוֹ:
זְכוֹר לָנוּ בְּרִית אָבוֹת כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר: (ויקרא כו, מב)
זכור ברית אברהם
זְכוֹר בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק. וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב. וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ: אַשְׁמָתֵנוּ כִּי רַבָּה. בֵּית תִּפְאַרְתֵּנוּ לְחוֹבָה. בָּגַדְנוּ בִּיתֵרָה חִבָּה. וַתְּהִי לְהֶפֶךְ סִבָּה. וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ: פְּעֻלַּת רִאשׁוֹנִים חֲסִידֶיךָ. זְכוֹר עֹז יְדִידֶךָ. צַוֵּה יְשׁוּעוֹת עֲבָדֶיךָ. גַּלֵּה כָּמוּס סוֹדֶךָ. והשב: קָשַׁרְנוּ בְּאַחְוָה וְתֹפֶל. וְלִמְאֹד שִׂיחֵנוּ שָׁפֵל. רָם הֲקִימֵנוּ מִנֹּפֶל. וְתוֹצִיא לָאוֹר מֵאֹפֶל. ושוב: שֶׁטֶף אֵשׁ וְלֶהָבָה. לְהַשְׁבִּית נוֹגֵשׂ וּמַדְהֵבָה. מִצַּר עֶזְרָתֵנוּ הָבָה. הָקִיצָה לְעוֹרֵר אַהֲבָה. והשב: חַי לֹא יִישָׁן. זְכוֹר עֲדַת שׁוֹשָׁן. קוּמָה כְּחֹק הַיָּשָׁן. וְיָפֻצוּ אוֹיְבֶיךָ עָשָׁן. ושוב: גּוֹאֵל חָזָק לְמַעַנְךָ פְּדֵנוּ. רְאֵה כִּי אָזְלַת יָדֵנוּ. שׁוּר כִּי אָבְדוּ חֲסִידֵינוּ. וּמַפְגִּיעַ אֵין בַּעֲדֵנוּ. והשב: בְּרִית אָבוֹת וְאִמָּהוֹת וְהַשְּׁבָטִים. רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ בִּרְבוֹת עִתִּים. יָהּ זְכוֹר לְמֻכִּים וְנִמְרָטִים. וְעָלֶיךָ כָּל הַיּוֹם נִשְׁחָטִים. ושוב: דֹּרֵשׁ דָּמִים דּוּן דִּינֵנוּ. הָשֵׁב שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיק מְעַנֵּינוּ. חִנָּם נִמְכַּרְנוּ וְלֹא בְּכֶסֶף פְּדֵנוּ. זְקֹף בֵּית מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְעֵינֵינוּ. וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב. וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ:
זְכוֹר לָנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיֹת לָהֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יְיָ: (ויקרא כו, מה)
סליחה צה
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד: אָמוֹן פִּתְחֵי תְשׁוּבָה. בְּכָל הַתּוֹרָה נֶחֱשָׁבָה. תָּמִיד עֵינַי בָּהּ: בָּהּ לְפָרֵשׁ יָאוּת. בְּשִׁבְרוֹן לֵב וְדַכְאוּת. בְּנַחַת וְלֹא בְלֵאוּת. לוֹבֵשׁ גֵּאוּת. שמע: גֵּאוּת וּנְקָמָה מְלֻבָּשׁ. לְהוֹשִׁיעַ עַם מְכֻבָּשׁ. לְךָ עֶצֶב יַחְבָּשׁ. בְּהַנְחִילוֹ מְתוּקִים מִדְּבַשׁ: דְּבַשׁ וְחָלָב בִּלְשׁוֹנֶךָ. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל בְּשַׁנֶּנְךָ. וּבְקוֹלֵנוּ עָרֵב בְּהִתְחַנְּנֶךָ. כַּבֵּד אֶת יְיָ מֵהוֹנֶךָ. שמע: הוֹנְךָ בְּמַתָּנוֹת יַחְפִּישֶׁךָ. וְלִפְנֵי גְּדוֹלִים יַנְפִּישֶׁךָ. אֱהֹב פּוֹדְךָ מֵרִפְשֶׁךָ. בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ: נַפְשְׁךָ שְׁמוּרָה מֵרַע. וּבְעָבְדָךְ לְצוּרָךְ תִּכְרַע. וְגוּפָךְ הוּסַר מֵרַע. וְתַשִּׂיג אֶת זָרַע. שמע: זֶרַע קֹדֶשׁ דְּגוּיִים. תָּמִיד זְבוּחִים כִּגְדָיִים. וּבִכְנַף מֶלֶךְ חֲסוּיִים. הַדְּבֵקִים בֵּאלֹהִים חַיִּים: חַיִּים וְסַיִף נִשְׁלָבִים. יַעֲסֹק בְּגִרְסָא וּבַכְּתוּבִים. יִנָּצֵל מִשֶּׁסֶף לְהָבִים. הֵיטִיבָה יְיָ לַטּוֹבִים. שמע: שׁוֹמֵר כְּנִיסָה וּקְהִלָּה. צִמְצֵם שְׁכִינָתוֹ לְהַנְהִילָה. לְהָאִירָה מֵאֲפֵלָה לְהִלָּה. לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה: תְּהִלָּה וָעֹז לְגָאֳלֵנוּ. מַחֲסֵנוּ וְסִתְרֵנוּ. הָאֵר פָּנֶיךָ אֵלֵינוּ. יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ. שמע:
עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּמַה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם: (ויקרא כו, מד)
הִמָּצֵא לָנוּ בְּבַקָּשָׁתֵנוּ כְּמַה שֶׁכָּתוּב: וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמָצָאתָ כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ: (דברים ד, כט)
מוֹל אֶת לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶךָ כְּמַה שֶׁכָּתוּב: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ: (דברים ל, ו)
זְרוֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ כְּמַה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טוּמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם: (יחזקאל לו, כה)
מְחֵה פְּשָׁעֵינוּ כָעָב וְכֶעָנָן כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ: (ישעיהו מד, כב)
מְחֵה פְּשָׁעֵינוּ לְמַעַנְךָ כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר: (ישעיהו מג, כה)
הַלְבֵּן חֲטָאֵינוּ כַּשֶּׁלֶג וְכַצֶמֶר כְּמַה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ: (ישעיהו א, יח)
רַחֵם עָלֵינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵנוּ כְּמַה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם: (דברים ד, לא)
קַבֵּץ נִדָּחֵנוּ כְּמַה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ: (דברים ל, ד)
הָשֵׁ֤ב שְׁבוּתֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ כְּמַה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה: (דברים ל, ג)
תְּבִיאֶנּוּ אֶל הַר קָדְשְׁךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּבֵית תְּפִלָּתֶךָ כְּמַה שֶׁכָּתוּב: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים: (ישעיהו נו, ז)
נוהגים לעמוד
שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹֹהֵינוּ חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת־תְּפִלָּתֵנוּ: הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם: (איכה ה, כא) אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ מִלְּפָנֶיךָ וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנוּ: (תהלים נא, יג בשינוי) אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ לְעֵת זִקְנָה כִּכְלוֹת כֹּחֵנוּ אַל תַּעַזְבֵנוּ: (תהלים עא, ט בשינוי) אַל תַּעַזְבֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אַל תִּרְחַק מִמֶּנוּ: (תהלים לח, כב בשינוי) עֲשֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שֹׂנְאֵינוּ וְיֵבֹשׁוּ כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתָּנוּ וְנִחַמְתָּנוּ: (תהלים פו, יז בשינוי) אֲמָרֵינוּ הַאֲזִינָה יְיָ בִּינָה הֲגִיגֵנוּ: (תהלים ה, ב בשינוי) יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרֵנוּ וְגֹאֲלֵנוּ: (תהלים יט, טו בשינוי) כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָלְנוּ אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ: (תהלים לח, טז בשינוי)
יעמוד ויאמר ודוי, ואם עשה איזה עון באותו היום יתחרט ויתודה עליו בלב נשבר ובדמעה ויקבל עליו שלא יעשהו עוד, ואם ככה הוא עושה אשריו ואשרי חלקו. שכל מי שדן את עצמו למטה אין דנים אותו למעלה ואם מקפיד ומתמיד בזה כל יום בלי לפספס זוכה להיות ממארי דחושבנא. זכות גדולה ועצומה להתמיד בזה.
אם אמר וידוי בתיקון חצות לא יחזור לאמור שוב בק"ש שעל המטה שלא יהיה ככלב שב על קיאו.
ימים שאין אומרים בו תחנון כגון: שבת, ראש חודש, יום טוב ועוד, וכן במוצאי אותם הימים עד חצות, לא יאמר וידוי
נוסח עדות המזרח: אָנָּא יהוה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם נוסח עדות המזרח: מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ [נ"א: אָנוּ] עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ נוסח עדות המזרח: יהוה כל השאר: יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל נוסח עדות המזרח: חָטָאנוּ, עָוִינוּ, פָּשַׁעְנוּ, אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ וְאַנְשֵׁי בֵיתֵנוּ: כל השאר: אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ:
אָשַׁמְנוּ. בָּגַדְנוּ. גָּזַלְנוּ. דִּבַּרְנוּ דֹּפִי נוסח עדות המזרח: וְלָשׁון הָרָע .
הֶעֱוִינוּ. וְהִרְשַׁעְנוּ. זַדְנוּ. חָמַסְנוּ. טָפַלְנוּ שֶׁקֶר נוסח עדות המזרח: וּמִרְמָה .
יָעַצְנוּ נוסח עדות המזרח: עֵצות רָעות כל השאר: רָע . כִּזַּבְנוּ. לַצְנוּ. מָרַדְנוּ. נוסח עדות המזרח: מָרִינוּ דְבָרֶיךָ. נִאַצְנוּ. נוסח עדות המזרח: נִאַפְנוּ. סָרַרְנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. נוסח עדות המזרח: פָּגַמְנוּ. צָרַרְנוּ. נוסח עדות המזרח: צִעַרְנוּ אָב וָאֵם. קִשִּׁינוּ עֹרֶף.
רָשַׁעְנוּ. שִׁחַתְנוּ. תִּעַבְנוּ. תָּעִינוּ. נוסח עדות המזרח: וְתִעְתַּעְנוּ. כל השאר: תִּעְתָּעְנוּ:
נוסח עדות המזרח: וְסַרְנוּ כל השאר: סַרְנוּ מִמִּצְותֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ. כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ. וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ: (נחמיה ט, לג) אָשַׁמְנוּ מִכָּל עָם. בֹּשְׁנֽוּ מִכָּל דּוֹר. גָּלָה מִמֶּנּוּ מְשׂוֹשׂ. דָוֶה לִבֵּנוּ בַחֲטָאֵינוּ. הָחְבַּל אִוּוּיֵנוּ. וְנִפְרָע פְּאֵרֵנוּ. זְבוּל בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ חרב בַּעֲווֹנֵינוּ. טִירָתֵנוּ הָיְתָה לְשַׁמָּה. יְפִי אַדְמָתֵנוּ לְזָרִים. כֹּחֵנוּ לְנָכְרִים.
[יש שמדלגים זה והווידוי עד "לעינינו". עֲדַיִן לֹא שַׁבְנוּ מִטָּעוּתֵנוּ וְהֵיאַךְ נָעִיז פָּנֵינוּ וְנַקְשֶׁה עָרְפֵּנוּ לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ אֲבָל אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ:
נוסח עדות המזרח: אָנָּא יהוה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם נוסח עדות המזרח: מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ [נ"א: אָנוּ] עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ נוסח עדות המזרח: יהוה כל השאר: יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל נוסח עדות המזרח: חָטָאנוּ, עָוִינוּ, פָּשַׁעְנוּ, אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ וְאַנְשֵׁי בֵיתֵנוּ: כל השאר: אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ:
אָשַׁמְנוּ. בָּגַדְנוּ. גָּזַלְנוּ. דִּבַּרְנוּ דֹּפִי נוסח עדות המזרח: וְלָשׁון הָרָע .
הֶעֱוִינוּ. וְהִרְשַׁעְנוּ. זַדְנוּ. חָמַסְנוּ. טָפַלְנוּ שֶׁקֶר נוסח עדות המזרח: וּמִרְמָה .
יָעַצְנוּ נוסח עדות המזרח: עֵצות רָעות כל השאר: רָע . כִּזַּבְנוּ. לַצְנוּ. מָרַדְנוּ. נוסח עדות המזרח: מָרִינוּ דְבָרֶיךָ. נִאַצְנוּ. נוסח עדות המזרח: נִאַפְנוּ. סָרַרְנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. נוסח עדות המזרח: פָּגַמְנוּ. צָרַרְנוּ. נוסח עדות המזרח: צִעַרְנוּ אָב וָאֵם. קִשִּׁינוּ עֹרֶף.
רָשַׁעְנוּ. שִׁחַתְנוּ. תִּעַבְנוּ. תָּעִינוּ. נוסח עדות המזרח: וְתִעְתַּעְנוּ. כל השאר: תִּעְתָּעְנוּ:
נוסח עדות המזרח: וְסַרְנוּ כל השאר: סַרְנוּ מִמִּצְותֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ. כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ. וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ: (נחמיה ט, לג)]
לְעֵינֵינוּ עָשְׁקוּ עֲמָלֵנוּ. מְמֻשָּׁךְ וּמֹרָט מִמֶּנּוּ. נָתְנוּ עֻלָּם עָלֵינוּ. סָבַלְנוּ עַל שִׁכְמֵנוּ. עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ. פּוֹרֵק אֵין מִיָּדָם. צָרוֹת רַבּוֹת סְבָבוּנוּ. קְרָאנוּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. רִחַקְתָּ מִמֶּנּוּ בַּעֲוֹנֵינוּ. שַׁבְנוּ מֵאַחֲרֶיךָ. תָּעִינוּ וְאָבַדְנוּ.
[יש שמדלגים זה והווידוי עד "הרשענו". עֲדַיִן לֹא שַׁבְנוּ מִטָּעוּתֵנוּ וְהֵיאַךְ נָעִיז פָּנֵינוּ וְנַקְשֶׁה עָרְפֵּנוּ לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ אֲבָל אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ:
נוסח עדות המזרח: אָנָּא יהוה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם נוסח עדות המזרח: מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ [נ"א: אָנוּ] עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ נוסח עדות המזרח: יהוה כל השאר: יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל נוסח עדות המזרח: חָטָאנוּ, עָוִינוּ, פָּשַׁעְנוּ, אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ וְאַנְשֵׁי בֵיתֵנוּ: כל השאר: אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ:
אָשַׁמְנוּ. בָּגַדְנוּ. גָּזַלְנוּ. דִּבַּרְנוּ דֹּפִי נוסח עדות המזרח: וְלָשׁון הָרָע .
הֶעֱוִינוּ. וְהִרְשַׁעְנוּ. זַדְנוּ. חָמַסְנוּ. טָפַלְנוּ שֶׁקֶר נוסח עדות המזרח: וּמִרְמָה .
יָעַצְנוּ נוסח עדות המזרח: עֵצות רָעות כל השאר: רָע . כִּזַּבְנוּ. לַצְנוּ. מָרַדְנוּ. נוסח עדות המזרח: מָרִינוּ דְבָרֶיךָ. נִאַצְנוּ. נוסח עדות המזרח: נִאַפְנוּ. סָרַרְנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. נוסח עדות המזרח: פָּגַמְנוּ. צָרַרְנוּ. נוסח עדות המזרח: צִעַרְנוּ אָב וָאֵם. קִשִּׁינוּ עֹרֶף.
רָשַׁעְנוּ. שִׁחַתְנוּ. תִּעַבְנוּ. תָּעִינוּ. נוסח עדות המזרח: וְתִעְתַּעְנוּ. כל השאר: תִּעְתָּעְנוּ:
נוסח עדות המזרח: וְסַרְנוּ כל השאר: סַרְנוּ מִמִּצְותֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ. כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ. וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ: (נחמיה ט, לג)]
הִרְשָׁעְנוּ וּפָשַׁעְנוּ. וְלָכֵן לֹא נוֹשָׁעְנוּ. וְתֵן בְּלִבֵּנוּ לַעֲזוֹב דֶּרֶךְ רֶשַׁע. וְחִישׁ לָנוּ יֶשַׁע. כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ: (ישעיהו נה, ז)
מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ אָמַר לְפָנֶיךָ: שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי: (תהלים יט, יג) נקנו יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִכָּל פְשָׁעֵינוּ וְטַהֲרֵנוּ מִכָּל טֻמְאוֹתֵינוּ, וּזְרוֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם: (יחזקאל לו, כה)
מִיכָה עַבְדֶּךָ אָמַר לְפָנֶיךָ: מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ. לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא: יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ. וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם: תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם: (מיכה ז, יח - כ)
דָּנִיֵּאל אִישׁ חֲמוּדוֹת שיווע לְפָנֶיךָ: הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי, הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר, לְמַעֲנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ: (דניאל ט, יח -יט)
עֶזְרָא הַסּוֹפֵר אָמַר לְפָנֶיךָ: אֱלֹהַי בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶיךָ כִּי עֲוֹנֹתֵינוּ רָבוּ לְמַעְלָה רֹאשׁ וְאַשְׁמָתֵנוּ גָדְלָה עַד לַשָּׁמָיִם: (עזרא ט, ו) וְאַתָּה אֱלֹהֵינוּ אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת וְלֹא עֲזַבְתָּנוּ. אַל תַּעַזְבֵנוּ אָבִינוּ וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ בּוֹרְאֵנוּ וְאַל תַּזְנִיחֵנוּ יוֹצְרֵנוּ וְאַל תַּעַש עִמָּנוּ כָּלָה כְּחַטּאתֵינוּ [בְּגָלוּתֵינוּ] וְקַיֵּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְּקַבָּלָה עַל יְדֵי יִרְמְיָהוּ חוֹזָךְ כָּאָמוּר: בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם יְיָ יְבֻקַּשׁ אֶת עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ וְאֶת חַטֹּאת יְהוּדָה וְלֹא תִמָּצֶאינָה כִּי אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר: (ירמיהו נ, כ)
עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ / רְעֵבֵי טוּבְךָ / צְמֵאֵי חַסְדֶּךָ / תְּאֵבֵי יִשְׁעֶךָ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כִּי לַיְיָ אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת:
אֵל רַחוּם שְׁמֶךָ. אֵל חַנּוּן שְׁמֶךָ. בָּנוּ נִקְרָא שְׁמֶךָ. יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ:
עֲשֵׂה לְמַעַן אֲמִתָּךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן בְּרִיתָך. עֲשֵׂה לְמַעַן גָּדְלָךְ וְתִפְאַרְתָּךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן דָּתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן הוֹדָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן וִעוּדָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן זִכְרָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן חַסְדָּךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן טוּבָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן יִחוּדָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן כְּבוֹדָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן לִמּוּדָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן מַלְכוּתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן נִצְחָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן סוֹדָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן עֻזָּךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן פְּאֵרָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן צִדְקָתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁכִינָתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן תְּהִלָּתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן אוֹהֲבֶיךָ שׁוֹכְנֵי עָפָר. עֲשֵׂה לְמַעַן אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. עֲשֵׂה לְמַעַן משֶׁה וְאַהֲרוֹן. עֲשֵׂה לְמַעַן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה. עֲשֵׂה לְמַעַן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשְׁךָ. עֲשֵׂה לְמַעַן צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ. עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמֲמוּת הֵיכָלֶךָ. עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרִיסוּת מִזְבְּחֶךָ. עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים עַל שֵׁם קָדְשֶׁךָ. עֲשֵׂה לְמַעַן טְבוּחִים עַל יִחוּדֶךָ. עֲשֵׂה לְמַעַן בָּאֵי בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ. עֲשֵׂה לְמַעַן יוֹנְקֵי שָׁדַיִם שֶׁלֹּא חָטְאוּ. עֲשֵׂה לְמַעַן גְּמוּלֵי חָלָב שֶׁלֹא פָשְׁעוּ. עֲשֵׂה לְמַעַן תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן. עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ. עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ.
עֲנֵנוּ יְיָ עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ אֱלֹהֵינוּ עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ אָבִינוּ עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ בּוֹרְאֵנוּ עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ גּוֹאֲלֵנוּ עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ דּוֹרְשֵׁנוּ עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ הָאֵל הַנֶּאֱמָן עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ וָתִיק וְחָסִיד עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ זַ֥ךְ וְיָשָׁר עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ חַי וְקַיָּם עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ טוֹב וּמֵטִיב עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ יוֹדֵעַ יֵצֶר עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ כּוֹבֵשׁ כְּעָסִים עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ לוֹבֵשׁ צְדָקוֹת עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ נוֹרָא וְנִשְׂגָּב עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ סוֹלֵחַ וּמוֹחֵל עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ עוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ פּוֹדֶה וּמַצִּיל עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ צַדִּיק וְיָשָׁר עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ קָרוֹב לְקוֹרְאָיו עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ רַחוּם וְחַנּוּן עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ שׁוֹמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ תּוֹמֵךְ תְּמִימִים עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ קָשֶׁה לִכְעוֹס עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ רַךְ לִרְצוֹת עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ פַחַד יִצְחָק עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ אֲבִיר יַעֲקֹב עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ עֶזְרַת הַשְּׁבָטִים עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ מִשְׂגָּב אִמָהוֹת עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ אֲבִי יְתוֹמִים עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ וְדַיַּן אַלְמָנוֹת עֲנֵנוּ.
מִי שֶׁעָנָה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לְיִצְחָק בְּנוֹ כְּשֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לְיַעֲקֹב בְּבֵית אֵל הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לְיוֹסֵף בְּבֵית הָאֲסוּרִים הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לַאֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לְמֹשֶׁה בְּחוֹרֵב הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לְאַהֲרֹן בַמַּחְתָּה הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לְפִינְחָס בְּקוּמוֹ מִתּוֹךְ הַעֵדָה הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לִיהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לִשְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לְדָוִד וְלִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ בִּירוּשָׁלַיִם הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לְאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לֶאֱלִישָׁע בִּירִיחוֹ הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לְיוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּגָה הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בְּחָלְיוֹ הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה בְּתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לְדָנִיֵּאל בְּגוֹב הָאֲרָיוֹת הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לְמָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לְעֶזְרָא בַּגּוֹלָה הוּא יַעֲנֵנוּ
מִי שֶׁעָנָה לְכָל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים וְהַתְּמִימִים וְהַיְשָׁרִים הוּא יַעֲנֵנוּ
רַחֲמָנָא דְּעָנֵי לַעֲנִיֵּי עֲנֵינָא: רַחֲמָנָא דְעָנֵי לִתְבִירֵי לִבָּא עֲנֵינָא: רַחֲמָנָא דְּעָנֵי לְמַכִּיכֵי רוּחָא עֲנֵינָא: רַחֲמָנָא עֲנֵינָא רַחֲמָנָא חוּס רַחֲמָנָא פְּרֹק רַחֲמָנָא שְׁזִיב רַחֲמָנָא רַחֵם עֲלָן הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב:
נפילת אפים
וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל גָּד צַר לִי מְאֹד, נִפְּלָה נָּא בְיַד יְיָ כִּי רַבִּים רַחֲמָיו, וּבְיַד אָדָם אַל אֶפֹּלָה׃ (ש"ב כד, יד)
רַחוּם וְחַנּוּן חָטָאתִי לְפָנֶיךָ. יְיָ מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עָלַי וְקַבֵּל תַּחֲנוּנָי.
יְיָ, אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי, וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי׃ חׇנֵּנִי יְיָ כִּי אֻמְלַל אָנִי, רְפָאֵנִי יְיָ כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָי׃ וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד, וְאַתָּה יְיָ עַד מָתָי׃ שׁוּבָה יְיָ חַלְּצָה נַפְשִׁי, הוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃ כִּי אֵין בַּמָּוֶת זִכְרֶךָ, בִּשְׁאוֹל מִי יוֹדֶה לָּךְ׃ יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי, אַשְׂחֶה בְכׇל לַיְלָה מִטָּתִי, בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה׃ עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי, עָתְקָה בְּכׇל צוֹרְרָי׃ סוּרוּ מִמֶּנִּי כׇּל פֹּעֲלֵי אָוֶן, כִּי שָׁמַע יְיָ קוֹל בִּכְיִי׃ שָׁמַע יְיָ תְּחִנָּתִי, יְיָ תְּפִלָּתִי יִקָּח׃ יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד כׇּל אֹיְבָי, יָשֻׁבוּ יֵבֹשׁוּ רָגַע׃ (תהלים ו)
מַחֵי וּמַסֵּי. מֵמִית וּמֵחֵי. מַסִּיק מִן שְׁאוֹל לְחַיֵּי עָלְמָא.
בְּרָא כַּד חָטֵי אָבוּהִי לַקְיֵהּ. אָבוּהִי דְחַיִּס אַסֵּי לְכֵאבֵהּ.
עַבְדָּא דְמָרִיד נָפִיק בְּקוֹלָר. מָרֵהּ תָּאִב וְתָּבִּיר קוֹלָרֵהּ.
בְּרָךְ בֻּכְרָךְ אֲנָן וְחַטֵּינָן קַמָּךְ. הָא רָוֵי נַפְשִׁין בְּגִדִּין מְרָרִין.
עַבְדָּךְ אֲנָן וּמְרַדְּנָן קַמָּךְ. הָא בְּבִזְתָּא הָא וְשִׁבְיָא וְהָא בְּמַלְקִיּוּתָא.
בְּמָטוּ מִנָּךְ בְּרַחֲמָךְ דִּנְפִישִׁין. אַסֵּי לְכֵאבִין דִּתְקוֹף עֲלָן. עַד דְּלָא נֶהֱוֵי גְּמִירָא בְּשִׁבְיָא:
סליחה צז (צו בסדר)
מִקְוֵה יִשְֹרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה. שׁוֹמְרוֹ וְצִלּוֹ וּמַצִּילוֹ בְּיוֹם עֶבְרָה. הִמָּלֵא רַחֲמִים עַל עֲנִיָּה סֹעֲרָה. בְּדוּדָה וּשְׁדוּדָה כְּאוּבָה וּצְעוּרָה: רְמוּסָה בְּיַד צַר וּבֶעָפָר מְעֻפָּרָה. שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה גּוֹלָה וְסוּרָה. מֵאֲרָיוֹת וְדֻבִּים דְּרוּסָה וּשְׁבוּרָה. וּכְצֹאן בְּלִי רוֹעֶה תּוֹעָה וּפְזוּרָה: אָדוֹן עַד מָתַי לֹא תַבִּיט בְּצַעֲרָהּ. לָמָּה לָנֶצַח תַּעַזְבֶנָּה בְּיַד עוֹכְרָהּ. בְּרַחֲמֶיךָ הוֹצִיאָהּ מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה. אַל תֶּאֱנַף לְמַעַן שִׁמְךָ בְּחַמָּה בָּרָה: בָּחַרְתָּ מִכָּל עָם בְּשָֹפָה בְרוּרָה. שׁוּר נָא בְּעָנְיָהּ וְנַעֲרָהּ מֵעֲפָרָהּ. לְחַם לוֹחֲמָהּ וּצְרֹר צוֹרְרָהּ. וּנְקֹם נִקְמָתָהּ וְנִקְמַת בֵּית הַבְּחִירָה: מִגְּרוּ וּפִגְּרוּ וְהִסִּיקוּ בוֹ הַבְעָרָה. חִלְּלוּ וְנִאֲצוּ שֵׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא. זְכֹר חֶרְפַּת נָבָל חֵרֵף בַּאֲמִירָה. קוּמָה יְיָ בְּאַפֶּךָ וְהִנָּשֵֹא לְהִתְגַּבְּרָה: וְאַל תִּשְׁכַּח קוֹל צוֹרְרֶיךָ עוֹלֶה בִּתְדִירָה. אַבֵּד וְגַדַּע מַלְכוּת אֲרוּרָה. מְבַשֵּר שָׁלוֹם לְעַמְּךָ תִּשְׁלַח מְהֵרָה. צִיּוֹן לְנַחֵם וּפִרְצוֹתֶיהָ לְגָדְרָה. כִּי לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה:
גדולים רבים ערערו על מנהג אמירת פזמון "מכניסי רחמים", שכן הרמב"ם ז"ל מנה באחד מי"ג עיקרי האמונה שלו כי לה' לבדו ראוי להתפלל, ולא לשום אמצעי ח"ו, גם לא למלאכים. ויש על זה תירוצים רבים. אמנם רבים, ובעיקר מהנוהגים כמנהג ליטא בסליחות, שנהגו שלא לאומרו. ובכל זאת, מאחר ונדפס בדפוסים, כללנו אותו כאן.
מכניסי רחמים
מַכְנִיסֵי רַחֲמִים, הַכְנִיסוּ רַחֲמֵינוּ, לִפְנֵי בַּעַל הָרַחֲמִים.
מַשְׁמִיעֵי תְפִלָּה, הַשְׁמִיעוּ תְפִלָּתֵנוּ, לִפְנֵי שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.
מַשְׁמִיעֵי צְעָקָה, הַשְׁמִיעוּ צַעֲקָתֵנוּ, לִפְנֵי שׁוֹמֵעַ צְעָקָה.
מַכְנִיסֵי דִּמְעָה, הַכְנִיסוּ דִמְעוֹתֵינוּ, לִפְנֵי מֶלֶךְ מִתְרַצֶּה בִּדְמָעוֹת.
הִשְׁתַּדְּלוּ וְהַרְבּוּ תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה, לִפְנֵי מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא.
הַזְכִּירוּ לְפָנָיו הַשְׁמִיעוּ לְפָנָיו, תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל שׁוֹכְנֵי עָפָר.
יִזְכֹּר אַהֲבָתָם וִיחַיֶּה זַרְעָם, שֶׁלֹּא תֹאבַד שְׁאֵרִית יַעֲקֹב
כִּי צֹאן רוֹעֶה נֶאֱמָן הָיָה לְחֶרְפָּה, יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה.
מַהֵר עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, וּפְדֵנוּ מִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת.
וְהוֹשִׁיעָה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, מְשִׁיחַ צִדְקָךְ וְעַמָּך.
מָרָן דְבִשְׁמַיָא. לָךְ מִתְחַנְּנָן כְּבַר שִׁבְיָא דְמִתְחַנֵּן לְשַׁבּוֹיֵהּ. כֻּלְּהוֹן בְּנֵי שִׁבְיָא בְּכַסְפָּא מִתְפָּרְקִין. וְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמֵי וּבְתַחֲנוּנֵי. הַב לָן שְׁאֵלְתִּין וּבָעוּתִין דְלָא נֶהְדַּר רֵיקָם מִן קֳדָמָךְ.
מָרָן דְבִשְׁמַיָא. לָךְ מִתְחַנְּנָן כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנֵּן לְמָרֵיהּ. עֲשִׁיקֵי אֲנַן וּבַחֲשׁוֹכָא שָׁרִינָן. מְרִירָן נַפְשִׁין מֵעַקְתִין דִּנְפִישִׁין. חֵילָא לֵית בָּן לְרַצוּיָךְ. מָרָן, עֲבִיד בְּדִיל קְיָּימָא דִגְזַרְתָּ עִם אֲבָהָתַנָא:
שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל! שְׁמֹר שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, וְאַל יֹאבַד יִשְׂרָאֵל, הָאוֹמְרִים: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל.
שׁוֹמֵר גּוֹי אֶחָד! שְׁמֹר שְׁאֵרִית עַם אֶחָד, וְאַל יֹאבַד גּוֹי אֶחָד, הַמְיַחֲדִים שִׁמְךָ: יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד.
שׁוֹמֵר גּוֹי קָדוֹשׁ! שְׁמֹר שְׁאֵרִית עַם קָדוֹשׁ, וְאַל יֹאבַד גּוֹי קָדוֹשׁ, הַמְּשַׁלְּשִׁים בְּשָׁלוֹשׁ קְדוּשׁוֹת לְקָדוֹשׁ (בק"ק פפד"מ אומרים: המשלשים בשלוש קדושות קדוש קדוש קדוש).
מִתְרַצֶּה בְּרַחֲמִים וּמִתְפַּיֵּס בְּתַחֲנוּנִים, הִתְרַצֶּה וְהִתְפַּיֵּס לְדוֹר עָנִי כִּי אֵין עוֹזֵר.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה וָחֶסֶד וְהוֹשִׁיעֵנוּ.
ואנחנו לא נדע
וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ׃ (דה"ב כ, יב)
זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃ (תהלים כה, ו)
יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃ (דברים ו, ד)
אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֺנֹת רִאשֹׁנִים, מהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃ (תהלים עט, ט)
חָנֵּנוּ יְיָ חָנֵּנוּ, כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז׃ (תהלים קכג, ג)
בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר׃ (חבקוק ג, ב)
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃ (תהלים קג, יד)
עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃ (תהלים עט, ט)
קדיש שלם
יִתְגַּדַּל (כריעה) וְיִתְקַדַּשׁ (גרסת הגר"א: יִתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ) שְׁמֵהּ רַבָּא. (ועונים: אמן)
בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִּרְעוּתֵהּ , וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
הקהל עונה אמן ומצטרף לאמירת המשפט הבא :
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא.
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל (כריעה) , שְׁמֵהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (ועונים: בְּרִיךְ הוּא)
לְעֵילָא (בעשרת ימי תשובה: וּלְעֵילָא מִכָּל ויש אומרים: לְעֵילָא מִכָּל) מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן)
תִּתְקַבַּל צְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל קֳדָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁמַיָּא וְאִמְרוּ אָמֵן:(ועונים: אמן)
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָא וְחַיִּים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן)
יעשה שלש פסיעות ויאמר: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם (בעשרת ימי תשובה: הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן:
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים ייעודו של מעשר כספים
מעשר כספים הוא התחליף לתרומות ומעשרות ומתנות כהונה ומתנות עניים שניתנו מיבול השדה ומהמקנה | מידה טובה לתת חומש | מגמתה העיקרית של מצוות מעשר כספים להחזיק את מלמדי התורה בישראל | עוד מגמה למעשר כספים: להחזיק עניים | כאשר יש צורך לתרום גם לעניים דחוקים וגם ללומדי תורה, יש להקדים את העניים | הרמב"ם יצא בחריפות רבה נגד לומדי תורה שמתפרנסים מהציבור | יש להקפיד לתרום למוסדות שמלמדים בהם תורת אמת
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת כי תבוא
אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי - מדוע אינו אומר את שמו אלא רק את מקומו. מה הטעם שהקדים הכתוב להזכיר את הַמָּקוֹם הַזֶּה זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, ורק אח"כ הזכיר אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת – היא ארץ ישראל. מה הטעם שבברכות נאמר וְהִשִּׂיגֻךָ בכתיב חסר ו', ואילו בקללות נאמר וְהִשִּׂיגוּךָ בכתיב מלא. בשלמא אָרוּר אַתָּה בְּצֵאתֶךָ בצאתו מן העולם ניחא שהרי הוא רשע. אלא אָרוּר אַתָּה בְּבֹאֶךָ בביאתו לעולם אמאי הרי עדיין לא חטא, שהרי תינוק הוא. שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה כֻּלָּם מִשְּׁבָא יָבֹאוּ - למה כֻּלָּם יבואו דווקא מִשְּׁבָא.
אורות התשובה - התעוררות תדייק את הכוחות שלך!
אורות התשובה ט', ז'
מה אם התשובה לא נועדה להחליש אותך-אלא להחזיר לך את הכוחות? הרב קוק מלמד אותנו נקודה עמוקה: לפעמים אדם מצמצם את עצמו ואת הכוחות הגדולים שקיימים בו. אבל התשובה אינה ויתור על העוצמה שלנו-אלא היכולת לכוון אותה מחדש אל הקדוש ברוך הוא. לקראת ראש השנה, זה הזמן לעצור ולשאול: עם אילו כוחות אני מגיע? ולאן אני בוחר להפנות אותם? 🎬 צפו במסר המיוחד וקחו איתכם נקודה למחשבה לקראת ראש השנה.
אורות התשובה - התעוררות מה ה' מצפה ממך?
אורות התשובה - י"ד, ד
לפעמים אנחנו בטוחים שאנחנו צריכים להשתנות לגמרי כדי להתחיל מחדש. אבל אולי דווקא הצעד הראשון הוא לעצור לרגע ולהבין מה באמת קורה בתוכנו. בסרטון הרב בועז חדד נוגע בנקודה עמוקה שמזמינה אותנו להסתכל אחרת על הדרך שלנו, על המקומות שבהם אנחנו נמצאים ועל האפשרות לבחור מחדש. מה הקב"ה באמת דורש מאיתנו? מושלמות או השתלמות? מסר קצר, אבל כזה שיכול לגרום לכם להסתכל על עצמכם קצת אחרת. ❤️
אורות התשובה - התעוררות מה אם תשובה היא לא מה שחשבת?
אורות התשובה - א' , א'
תשובה היא לא רק על עבירות. היא הרבה יותר עמוקה מזה. מה אנחנו באמת עושים כשאנחנו חוזרים בתשובה? הרב קוק מלמד ב״אורות התשובה״ שהתשובה שייכת לכולנו-להורים, לילדים, ולכל אדם שרוצה לחזור למקום האמיתי והעמוק שבתוכו. לפעמים אנחנו חושבים שתשובה היא רק לתקן את מה שלא היה בסדר. אבל אולי תשובה היא גם הדרך שלנו לחזור לעצמנו, לנשמה שלנו ולכוחות שהקב״ה נתן לנו. ❤️
אורות התשובה - התעוררות מרגיש רחוק? סימן שאתה מחובר
אורות התשובה - ט"ז, ז'
מרגיש רחוק? סימן שאתה מחובר🤍 לפעמים אנחנו מרגישים רחוקים, כואבים ומתוסכלים-וחושבים שאולי התרחקנו יותר מדי. הרב יובל מיטלמן מחדש לנו מתוך הספר אורות התשובה שדווקא הכאב הזה יכול לגלות משהו עמוק: אם כואב לך, כנראה שעדיין אכפת לך. כמו איבר שמחובר לגוף- כשהוא מחובר, מרגישים. והתחושה שאנחנו רוצים להתקרב, להשתנות ולחזור-היא בעצמה סימן שיש בתוכנו חיבור. אז אם בתקופה הזו אתה מרגיש רחוק-אל תתייאש. יכול להיות שהתחושה הזאת היא בדיוק ההוכחה שאתה עדיין מחובר.
אורות התשובה - התעוררות מיואש? אתה בדרך הנכונה!
מה קורה לנו כשאנחנו מתייאשים מעצמנו? האם הייאוש אומר שנכשלנו-או שאולי דווקא הוא מגלה לנו כמה אנחנו באמת רוצים להיות טובים יותר? בסרטון הרב טל שאוליאן מדבר על מקומו של הייאוש בתהליך התשובה, ועל נקודה עמוקה שמאיר הרב קוק ב״אורות התשובה״: גם כשהאדם מרגיש רחוק, שבור או מלא חרטה- הטוב שבו לא נעלם.✨ אולי לכן הייאוש הוא לא הסוף- אולי הוא דווקא הזמנה לעצור, להסתכל פנימה ולגלות מחדש את הטוב שתמיד היה שם. אל תוותר על עצמך בגלל הנפילות שלך. הטוב שבך עדיין שם. ❤️
אורות התשובה - התעוררות מה עוצר אותך מלעשות תשובה?
מה באמת מונע מאיתנו לעשות תשובה ולהשתנות? אנחנו יכולים לרצות להתקדם, להשתפר ולהתחיל מחדש- אבל פעמים רבות דווקא היצר גורם לנו להיחלש, לדחות ולהישאר במקום. הרב יהודה חמו מדבר על המאבק הפנימי הזה ועל הכוח שיש להתעוררות אמיתית בחיים שלנו. אם גם אתם מרגישים שהגיע הזמן להתעורר ולעשות שינוי-הסרטון הזה בשבילכם!
מאמר שלישי עבודת החסיד וההשגחה האלוקית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגת החסיד, השואף לחיות בתודעה מתמדת של נוכחות אלוקית, אמונה והשגחה פרטית בכל פרט בגוף ובבריאה. מתוך כך מודגש כי המוסר והטוב האמיתיים נגזרים אך ורק מהציווי האלוקי ומהתורה, ולא משיקולים אנושיים סובייקטיביים.
יומא אכילה שאינה ראויה ביום הכיפורים
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
אורות התשובה - הרב הראל כהן כוחה היצרני של הרהור תשובה
אורות התשובה פרק ו,ז-ז,א
ההירהור הוא יוצר מציאות והוא גרעין התשובה שממנה מתחיל הכל, ומצד שני צריך להוציא אותה מן הכח אל הפועל כדי להשלימה
שיעורים בספר יהושע ספר יהושע כהמשך התורה
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במדרגות הנבואה השונות על פי הגר"א, מנבואת משה רבנו ועד לנביאים הראשונים והאחרונים. דרך פתיחת ספר יהושע, מודגש מקומו הייחודי של הספר כהמשך ישיר לתורה וכשלב המעשי של כניסת עם ישראל לארצו.
אורות המלחמה בניין האומה וייעודה בתיקון העולם
פסקה ט'
השיעור עוסק במשנת הראי״ה קוק על הקשר העמוק שבין זעזועי העולם והמלחמות לבין חובת ההתעוררות, ההתחזקות והבניין הרוחני של כנסת ישראל. מתוך ראיית האומה כגוף אחד השואב את כוחו מאמונתו, מודגש תפקידו הבלעדי של עם ישראל לגלות את שם השם במציאות ולהביא לתיקונו השלם של העולם כולו.
מידות הראי"ה עבודת האמונה: פנימיות מול מעשה
אמונה י"ח - כ"א
השיעור עוסק במתח שבין הממד הפנימי והשכלי של האמונה לבין ביטוייה המעשיים והחיצוניים, שלעיתים נראים מצומצמים או נלעגים. הרב מסביר כי חיים חסרי אידיאל אלוקי מרוקנים את האדם מתוכן פנימי, ומדגיש את החשיבות שבחיבור עמוק, אותנטי ומבורר לעבודת השם.
כי תצא עבודת השלמות: הלכה, מידות והזולת
שיחת מוצ"ש פרשת כי תצא
השיעור עוסק בפרשת כי תצא ומדגיש את תפקידה של התורה בהגנה, תיקון המידות ומניעת קלקול מוסרי ורוחני עוד מראשיתו. דרך שלל נושאי הפרשה מודגש כי עבודת ה' אמיתית דורשת צמיחה הדרגתית וזהירות יתרה בין אדם לחברו, מתוך הבנה שהידור מצווה אינו יכול לבוא על חשבון הזולת.
