ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- נוסחי תפילה
אַתָּה הוּא ה' אֱלהֵינוּ שֶׁהִקְטִירוּ אֲבותֵינוּ לְפָנֶיךָ אֶת קְטרֶת הַסַּמִּים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ אותָם עַל יַד משֶׁה נְבִיאָךְ כַּכָּתוּב בְּתורָתָךְ:
פעמיים ביום מקטירים בבית המקדש את הקטורת, בבוקר ובערב. את הקטורת מקטירים על מזבח הזהב שהוא מזבח קטן שנמצא בתוך ההיכל. בניגוד למזבח העולה שהוא מזבח גדול וגבוה שנמצא מחוץ להיכל ועליו מקריבים את הקרבנות.
הקטורת נקראת קטורת הסמים. מה זה סמים? סמים, הכוונה סממנים, כלומר מיני צמחים שאותם היו טוחנים, ומהתערובת של האבקה שלהם, הכהן היה מקטיר את הקטורת.
בנוסף לקטורת שמקטירים כל יום בבוקר ובערב, הכהן הגדול מקטיר קטורת ביום הכיפורים, את קטורת זו הוא מקטיר בקדש הקדשים וגם זה יוזכר בפרשיית הקטורת שלנו.
מכאן מובאים הפסוקים בתורה, המתארים את הקטרת הקטורת. אחרי הפסוקים, יובאו דברי חז"ל בתלמוד, המבארים את מעשה הקטורת.
וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבנָה זַכָּה. בַּד בְּבַד יִהְיֶה:
"קח לך סמים" - מינים של בשמים, מיני עשב שנותנים ריח.
"נטף ושחלת וחלבנה ולבונה זכה" - התורה מציינת רק ארבעה סממנים! נטף, שחלת חלבנה ולבונה, אלו הם ארבעה סממנים שכתובים בתורה. חז"ל למדו שיש עוד שבעה נוספים והם יפורטו בהמשך.
"בד בבד יהיה" - ארבעת הסממנים האלה שאתה שם אותם בקטורת, יהיו בעלי משקל שווה, כל אחד יהיה באותו המשקל.
וְעָשִׂיתָ אתָהּ קְטרֶת רקַח מַעֲשֵׂה רוקֵחַ. מְמֻלָּח טָהור קדֶשׁ:
"ועשית אותה קטורת" תיקח את הקבוצת הבשמים הזאת ותעשה אותה קטורת, כלומר שתעלה ריח.
"רוקח מעשה רוקח" תערבב אותם היטב, כמו שהרוקחים מערבבים היטב את התרופה או את הדבר שהם נותנים לחולה.
"ממולח טהור קודש" .
ממולח מעורבב היטב. זה לא ממולח מלשון מלח, אלא מעורבב היטב.
טהור שיהיה טהור מטומאה.
קודש שיהיה קודש לה' לבדו.
וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאהֶל מועֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה. קדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם:
"ושחקת ממנה הדק " "הדק" הכוונה לאבק דק.
"ונתת ממנה לפני העדות באוהל מועד" . כלומר, איפה אנחנו מקטירים את הקטורת? אמרנו על מזבח הקטורת. שהוא נמצא לפני העדות, כלומר לפני ארון העדות שנמצא בקודש הקודשים באוהל מועד.
"אשר איוועד לך שמה" שמה הקדוש ברוך הוא נועד איתנו.
"קודש קדשים תהיה לכם". הקטורת הזאת היא קודש קודשים.
הפסוקים עד כאן היו מפרשת כי תשא. כעת נוספים לנו פסוקים מפרשה אחרת, פרשת תצווה. לכן נוספת המילה"ונאמר" . כלומר זה לא המשך הפסוקים שקראנו עד עכשיו. אלא פסוקים ממקום אחר בתורה כדלהלן:
וְנֶאֱמַר וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרן קְטרֶת סַמִּים. בַּבּקֶר בַּבּקֶר בְּהֵיטִיבו אֶת הַנֵּרת יַקְטִירֶנָּה:
זאת אומרת, אהרון מקטיר על מזבח הקטורת. את אותה קטורת סמים. את אותו אבקה של בסמים.
"בבוקר בבוקר" בכל בוקר ובוקר.
"בהיטיבו את הנרות יקטירנה" כלומר, בשעה שהכהן בא להיטיב את הנרות של המנורה (גם המנורה נמצאת בהיכל) ולהכין אותם להדלקה, בזמן הזה הוא מקטיר את הקטורת על מזבח הקטורת שנמצא בהיכל.
וּבְהַעֲלת אַהֲרן אֶת הַנֵּרת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה קְטרֶת תָּמִיד לִפְנֵי ה' לְדרתֵיכֶם
ובהעלות אהרון את הנרות בין הערביים יקטירנה . כלומר, וגם כאשר אהרון הכהן בא להדליק את הנרות במנורה בזמן בין הערביים, גם בזמן זה, הוא מקטיר את הקטורת פעם שנייה. הקטרה ראשונה בבוקר בזמן שהוא בא להיטיב את הנרות. והקטרה שנייה בזמן בין הערביים כשהוא בא להדליק את הנרות.
קטורת תמיד לפני ה' לדורותיכם. זה הדין יהיה לכל הדורות.
עד כאן פסוקי התורה כעת אנו עוברים לדברי חז"ל המובאים בתלמוד:
תָּנוּ רַבָּנָן פִּטּוּם הַקְּטרֶת כֵּיצַד. כיצד מכינים את הקטורת? פיטום = הכנה.
שְׁלשׁ מֵאות וְשִׁשִּׁים וּשְׁמונָה מָנִים הָיוּ בָהּ. המשקל הכולל של הקטורת היה שלוש מאות שישים ושמונה מנים. (משקל מנה הוא כ450 גרם)
שְׁלשׁ מֵאות וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּמִנְיַן יְמות הַחַמָּה מָנֶה בְּכָל יום. מַחֲצִיתו בַּבּקֶר וּמַחֲצִיתו בָּעֶרֶב. יש 365 ימים בשנה, ומקטירים מנה אחד בכל יום, מחציתו בבוקר ומחציתו בערב.
וּשְׁלשָׁה מָנִים יְתֵרִים מתוך שלוש מאות שישים ושמונה מנים נשארו לנו שלושה מנים יתרים שהרי יש 365 ימים בשנה והקטורת היתה במשקל 368 מנה.
שֶׁמֵּהֶם מַכְנִיס כּהֵן גָּדול וְנוטֵל מֵהֶם מְלא חָפְנָיו בְּיום הַכִּפּוּרִים. וּמַחֲזִירָן לְמַכְתֶּשֶׁת בְּעֶרֶב יום הַכִּפּוּרִים כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת דַּקָּה מִן הַדַּקָּה. כפי שהסברנו בתחילת השיעור, מעבר להקטרה שהייתה קבועה בבוקר ובערב בהיכל על מזבח הקטורת, הכהן הגדול היה מקטיר קטורת נוספת בקודש הקודשים ביום הכיפורים. מתוך שלושה מנים שנשארו, הכהן היה נוטל מלוא חופניו ומחזירן למכתשת בערב יום הכיפורים כלומר למרות שכבר שחקו את כל הסממנים היטב, הכהן היה מחזיר למכתשת את החופן שלקח מתוך שלושת המנים היתרים כדי לטחון אותו שוב לפני הקטרה. ומדוע הוא היה עושה כן? כדי לקיים מצוות דקה מן הדקה, כלומר בקטורת של יום הכיפורים יש מצווה שהיא תהיה טחונה היטב דקה מן הדקה.
ו ְאַחַד עָשָׂר סַמָּנִים הָיוּ בָהּ. כעת מונים את כל הסימנים, לא רק הארבעה הכתובים בתורה במפורש.
ואלו הן (א) הַצֳּרִי. (ב) וְהַצִּפּורֶן. (ג) וְהַחֶלְבְּנָה. (ד) וְהַלְּבונָה. מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה.
הצורי אחד והציפורן זה שתיים והחלבנה שלוש והלבונה ארבע, כל אלה משקל שבעים שבעים מנה, כלומר כל אחד מארבע הסממנים הללו יהיה במשקל שבעים מנה. סך הכל 280 מנה.
(ה) מור. (ו) וּקְצִיעָה. (ז) וְשִׁבּולֶת נֵרְדְּ. (ח) וְכַרְכּום. מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה.
מור זה הסממן החמישי וקציעה השישי, שיבולת נרד השביעי, וכרכום השמיני, כל אחד מהם משקל שישה עשר שישה עשר מנה. סך הכל 64 מנה.
(ט) קושְׂטְ שְׁנֵים עָשָׂר. (י) קִלּוּפָה שְׁלשָׁה. (יא) קִנָּמון תִּשְׁעָה.
כעת אנו מציינים את שלושת הסממנים האחרונים שכל אחד מהם במשקל שונה. קושט הוא הסממן התשיעי במשקל שנים עשר מנה, קילופה הוא הסממן העשירי במשקל שלושה מנים וקנמון הוא הסממן האחד עשר במשקל תשעה מנים. סך הכל 24 מנים. ובחישוב כולל יוצא כך 280 ועוד 64 ועוד 24 סך הכל 368 מנים בקטורת.
להלן הברייתא מתארת עוד כמה דברים שהוסיפו לסממני הקטורת,
בּורִית כַּרְשִׁינָא תִּשְׁעָה קַבִּין. בורית כרשינה הוסיפו בכמות של תשעה קבין.
י ֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָת וְקַבִּין תְּלָתָא. הוסיפו גם יין ממקום שנקרא קפרס בכמות של שלוש סאין ושלושה קבים.
וְאִם לא מָצָא יֵין קַפְרִיסִין מֵבִיא חֲמַר חִיוָר עַתִּיק. אם לא מצא את יין קפריסין מביא יין לבן ישן.
מֶלַח סְדומִית רובַע. מוסיפים גם מלח סדומית בכמות של רבע קב.
מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא. מוסיפים גם עשב שנקרא מעלה עשן בכמות מזערית (כל שהוא).
רִבִּי נָתָן הַבַּבְלִי אומֵר: אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל שֶׁהִיא. רבי נתן אומר שמוסיפים גם צמח שנקרא כיפת הירדן בכמות מזערית.
אִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ. כלומר אם נותנים בקטורת דבש, כלומר אם מוסיפים מתיקות של פירות כל שהן הקטורת נפסלת.
ו ְאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל סַמֲּמָנֶיהָ חַיָּב מִיתָה: כלומר צריך להקפיד על כל אחד מהסממנים האלה בקטורת. ולא להחסיר אף סממן, ואם החסיר חייב מיתה. כלומר הקטרת הקטורת היא מעשה חשוב ומשמעותי מאד ויש להקפיד על פרטיו.
כעת הברייתא מבררת מהו הזיהוי של הצורי? ומדוע צריך בורית כרשינא ויין קפריסין?
רַבָּן שִׁמְעון בֶּן גַּמְלִיאֵל אומֵר: הַצֳּרִי אֵינו אֶלָּא שְׁרָף הַנּוטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף. הצרי הוא נוזל מעט סמיך הנוטף מעצי הקטף
בּורִית כַּרְשִׁינָא לְמָה הִיא בָאָה . למה צריכים להוסיף את הבורית כרשינה על הסממנים של הקטורת?
כְּדֵי לְשַׁפּות בָּהּ אֶת הַצִּפּורֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה. צבע הציפורן הוא שחור, וכדי לנקות את הציפורן שנמצאת בקטורת, שפים אותה בבורית כרשינא שהוא חומר המופק מהצומח.
יֵין קַפְרִיסִין לְמָה הוּא בָא למה מביאים את היין הזה?
כְּדֵי לִשְׁרות בּו אֶת הַצִּפּורֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה. משרים את הציפורן ביין כדי שהריח שלה יהיה חזק.
ו ַהֲלא מֵי רַגְלַיִם יָפִין לָהּ? כלומר הלא אם שורים את הציפורן במי רגליים (יש מפרשים מי רגליים ממש ויש מפרשים ממעין שנקרא כך) אז ריחה הרבה יותר חזק אז מדוע אנחנו מעדיפים להשרות את הציפורן ביין קפריסין?
אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוד. כלומר מפני כבוד הקטורת והמקדש לא מתאים שנשתמש להשראת הציפורן במי רגליים לכן משרים אותה ביין קפריסין. (גם לשיטה שמי רגליים אין הכוונה מי רגליים ממש, מכל מקום מחמת השם שלהם, זה לא מתאים שישתמשו בהם לקטורת).
תַּנְיָא רִבִּי נָתָן אומֵר: כְּשֶׁהוּא שׁוחֵק אומֵר הָדֵק הֵיטֵב. הֵיטֵב הָדֵק. מִפְּנֵי שֶׁהַקּול יָפֶה לַבְּשָׂמִים.
רבי נתן אומר בזמן שהוא שוחק את הסממנים של הקטורת הוא אומר ״הדק היטב היטב הדק״ כלומר תוך כדי השחיקה של הסממנים הכהן משמיע קול ואומר ״הדק היטב היטב הדק״. ולמה הוא משמיע קול? מפני שהקול יפה לבשמים, כלומר הקול מועיל לריח של הסממנים לכן תוך כדי הכתישה של הסממנים הכהן משמיע קול.
פִּטְּמָה לַחֲצָאִין כְּשֵׁרָה
למדנו מה הכמות של המרכיבים השונים של הקטורת, כעת אומרת הברייתא שגם אם לא לקח את כל הכמות אלא לקח חצי מכל הכמות, גם באופן זה הקטורת כשרה, מה שחשוב הוא לשמור על היחס בין המרכיבים השונים, וכשהיחס נשמר, גם אם מדובר בחצי מהכמות, הקטורת כשרה.
לְשָׁלִישׁ וּלְרָבִיעַ לא שָׁמַעְנוּ
אם הוא לא לקח חצי אלא שליש או רבע מהסממנים, אפילו שהיחס נשאר אותו יחס, אומרת הברייתא לא שמענו, כלומר אין לנו מסורת לקבוע אם זה בסדר או לא.
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה זֶה הַכְּלָל אִם כְּמִדָּתָהּ כְּשֵׁרָה לַחֲצָאִין. וְאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל סַמֲּמָנֶיהָ חַיָּב מִיתָה.
רבי יהודה סובר שאם שומרים על היחס , ומחברים את המרכיבים השונים במידה הנכונה, הקטורת כשרה, ומה שחשוב להקפיד לא להחסיר מהסממנים.
תָּנֵי בַר קַפָּרָא: אַחַת לְשִׁשִּׁים או לְשִׁבְעִים שָׁנָה הָיְתָה בָאָה שֶׁל שִׁירַיִם לַחֲצָאִין.
למדנו שהיו שלושה מנים שנשארו בכל שנה ושנה שמהם הכהן היה חופן ומקטיר את הקטורת המיוחדת ביום הכיפורים. לאחר שהכהן היה חופן מתוך אותם שלושה מנים היתה נשארת מעט קטורת, וכל שישים או שבעים שנה, מההצטברות של כל השאריות הללו, היו מגיעים לכמות של חצי מהכמות השנתית הנדרשת לקטורת. כלומר מהשיריים היו מתאספים חצי מהכמות.
וְעוד תָּנֵי בַר קַפָּרָא אִלּוּ הָיָה נותֵן בָּהּ קָרְטוב שֶׁל דְּבַשׁ אֵין אָדָם יָכול לַעֲמוד מִפְּנֵי רֵיחָהּ.
אם היו מוסיפים מעט מתיקות לקטורת היה לה ריח חזק וטוב
ו ְלָמָּה אֵין מְעָרְבִין בָּהּ דְּבַש? אז למה אנחנו לא מערבים בה דבש?
מִפְּנֵי שֶׁהַתּורָה אָמְרָה כִּי כל שְׂאר וְכָל דְּבַשׁ לא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַה':
מפני שהתורה אמרה כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אישה לה'. כלומר לא מקטירים לה' חמץ ודבש פירות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
סליחות עומק הסליחה ומידות הרחמים
שיחה לפני סליחות תשפ"ו
השיעור עוסק במהות אמירת הסליחות לקראת הימים הנוראים, תוך בירור מקומו של הצדיק שאינו חוטא במזיד מול תביעת הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידות הרחמים, מודגש כי כוחה האמיתי של התשובה נובע מהצנעת האדם בתוך הכלל ומהידמות מוסרית מעשית למידותיו של הבורא.
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
נצבים פרשת ניצבים – יום נקם בלבי
מה ההבדל בין הקץ המגולה לקץ הנעלם ואיך זה קשור למה שמתרחש היום בלבבות עם ישראל? דורנו זקוק יותר מתמיד לתורת הגאולה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
