ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
נגענו שם בשני היבטים של הנושא: חלקו של הדיין בטענות התביעה ובטענות ההגנה, עיי"ש.
כאן ניגע בפן נוסף, ומתוך מכלול הדברים נגיע לתשובה עמוקה בחשיבות ההליכה לדין התורה בדווקא.
שמיעת הטענות
בשולחן ערוך (חושן משפט סימן יז סעיף ו) נפסק שעל הדיין לשמוע את טענות הצדדים ישירות מבעלי הדין, ולא על ידי מתורגמן 1 . בסעיף הבא נפסק שעל הדיין לשמוע את בעלי הדין ולחזור על דבריהם. הסמ"ע מציג שתי סיבות לכך:
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
24 - השימוש בקרח בשבת – קווים מחשבתיים
25 - חמדת השבת: הייחודיות של תפקיד הדיין בדין התורה (חלק ב')
26 - חמדת השבת: הייחודיות של תפקיד הדיין בדין התורה
טען עוד
ב. וידוא ששמעו את דבריהם כראוי : יתכן והדיין לא הבין את כוונת הדובר, לכן עליו לחזור על דבריו, ולאפשר להם לתקן את מה ששמעו הדיינים, במידה ויש צורך בכך. הייתי מוסיף שהצדדים בדין תורה אינם בהכרח בקיאים בדין, או שאין להם בהכרח כשרון דיבור והסברה. כאשר הדיין חוזר על דבריו, יתכן והוא יאמר שהדיין לא הבין אותו, אך יתכן גם שבעקבות החזרה הדובר עצמו יטען שלא הסביר את עצמו כראוי (במגבלות ההלכתיות של חזרה מטענות). בדרך זו הדיין מוודא שכל צד מציג את דבריו בצורה המיטבית.
שימו לב שגם כאן הדיין מתפקד כעין עורך דין עבור אדם שאינו בהכרח יודע לסדר את דבריו. אדם שאינו בהכרח יודע מהי הדרך המיטבית להציג את דבריו זוכה לכך שדיין יחזור על דבריו וכך מוודאים שהדברים גם נאמרים וגם נשמעים כראוי.
הבאת שלום
מנסיוני כדיין אני יכול להוסיף היבט נוסף: פעמים רבות, בעת התגלע ריב קשה מאוד לצדדים להקשיב זה לזה. כאשר הדיין שומע את דברי התובע וחוזר עליהם, זו הזדמנות לנתבע לשמוע את טענות התובע מאדם שאינו צד בתביעה. פעמים רבות זה מאפשר לו להבין יותר שגם אם התובע טועה בדין, דבריו סבירים.
לפני תוספת ההיבט הרביעי, לכבוד חודש אלול אנצל את הנקודה הזאת להעמקה בתשובה שבין אדם לחברו.
יוצא לנו להתווכח עם אנשים. בדרך כלל, במסגרת ויכוח ישנם שני רבדים: הרובד האחד הוא עצם הויכוח: ראובן חושב א', ושמעון חושב שא' זו טעות. אך בדרך כלל על גבי עצם הויכוח נוצר רובד נוסף: אם ראובן חושב א', זה אומר משהו על האישיות שלו. שמעון טוען כנגדו: ראשית, א' זו טעות. שנית, הטעות הזאת משקפת פגם עמוק יותר, בשכל או בנפש, שלך. חישבו על המחלוקת השוררת במדינה סביב עסקת החטופים. מעבר לחוסר ההסכמה על עצם העניין, שני הצדדים מטיחים אלו באלו שאם הם חושבים כך, או שהצד השני טיפש, או שהוא מרושע. קשה למצוא אנשים שדנים יחד, משני הצדדים, בצורה עניינית על מערכת השיקולים המורכבת שמביאה להכרעה בסוגיה חמורה זו.
ההיבט הראשון של הויכוח, הויכוח לגופו של עניין, חשוב והכרחי. כך אנו בונים חברה טובה יותר, על ידי בירור העמדות והספקות. הפן השני, שמטיח האשמות אישיות על זולתו, הוא פן הרסני שחשוב להוציא מהשיח הבריא והטוב.
התמונה שאני מציג בבית הדין פותחת משהו שונה. הדיין, הגוף השלישי שאינו נוגע בדבר ואין לו אינטרס שצד זה יזכה או השני, משקף את הדברים שאומרים שני הצדדים. פעמים רבות זה מאפשר להימנע מהפן השני. כאשר שני צדדים מגיעים לדיון, סביר שהם אינם בשלום, אחרת היו יודעים להתמודד עם המחלוקת בכוחות עצמם. מה שיביא שלום ביניהם אינו בהכרח בירור השאלה ההלכתית-משפטית, אלא זה שעומד הדיין, בשם התורה, ואומר: אחד מכם טועה בדין, אבל אף אחד מכם אינו רשע.
כי יבוא העם לבקש אלוקים
הצגתי מספר הלכות המראות את תפקיד הדיין כמקדם שלום, אך בעיקר את תפקיד הדיין כמעין עורך הדין של הצדדים. ניתן לראות בכך פתרון טכני למערכת שאין בה עורכי דין: מישהו צריך לוודא שיש צדק, שדברי הצדדים וטענותיהם מוצגים בצורה מיטבית, וללא עורכי דין התפקיד עובר לדיינים. ניתן לטעון יותר מכך: שזה מביא ליותר צדק, שכן אין לבעל ההון יתרון בכך שמביא עורך דין יותר מקצועי ויותר מסור.
אך דומני שטמונה כאן נקודה עמוקה יותר.
נניח שהצדדים היו מגיעים לבית הדין. עורך דינו של זה טוען כך, של השני טוען להיפך, והדיין מכריע את הדין. הצדדים קבלו דין אמת, אך מעבר לזה הם אינם שותפים בדין.
אך אנו אמונים על כך ש"א-לוהים ניצב בעדת א-ל". משה מסביר ליתרו שהעם באים אליו "לבקש א-לוהים". המטרה אינה רק לקבל דין אמת, אלא לקחת את דין התורה שבינינו ולהפוך אותו לדבר ה'. אם כך, חבל שדין התורה, שדבר ה' שנובע מהויכוח בינינו, יעבור לצדדים מעל הראש. אדרבה, אנו שואפים לכך שהצדדים יהיו שותפים בדיון, ייטלו חלק פעיל, ידברו ויתקשרו ישירות עם הדיינים כמה שיותר. תפיסת משפט התורה כדבר ה' מובילה לכך שאיננו רוצים שמישהו אחר ייטול את תפקיד עורכי הדין, אלא דווקא הדיינים, המביאים את דבר ה', ודווקא בתקשורת מלאה ושקופה עם בעלי הדין. כך אנו לא רק מביאים דין שהוא יותר אמת, ולא רק מרבים בשלום, אלא גם מוציאים אל הפועל את דבר ה', כאשר הפכנו את התביעה לדבר ה'.
___________________________
1 ע"ש ובנושאי הכלים, ישנם מצבים יוצאי דופן, אך העיקרון שאנו מביאים ודאי שנכון.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
