חמדת השבת: נוסח עירוב תבשילין ואיסור הבערת אש ביום טוב | הרב בצלאל דניאל | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
חמדת ימים
חמדת השבת

קטגוריה משנית

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

לע"נ מורנו הרב ארנרייך זצ"ל, ממנו למדנו להרגיש את הסברא ולהתרגש מהבנת התורה

נוסח עירוב תבשילין ואיסור הבערת אש ביום טוב

השנה חג השבועות סמוך לשבת, מה שמזכה אותנו במצווה נדירה של עירוב תבשילין. כתב הרמב"ם (הלכות יום טוב פרק ו הלכה ח): המניח עירובי תבשילין חייב לברך "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצוונו על מצוות עירוב", ואומר "בעירוב זה יותר לי לאפות ולבשל מיום טוב שלמחר לשבת".
הקורא הזהיר ישים לב שאנחנו רגילים להוסיף את המילים "ולאדלוקי שרגא" – להדליק את הנר. לכאורה חלק זה מההכרזה משמעותי יותר מהשאר, משתי סיבות: א. אדם המבשל ביום טוב אינו בהכרח מבשל עבור שבת. אך ניכר שהדלקת נרות שבת בחג מיועדת עבור השבת: ראשית, באור יום אין צורך בנרות. הנרות ללא ספק מיועדים להוסיף אור לקראת ערב. מעבר לכך, בהדלקת נרות השבת מכריזים שאלו נרות שבת! ב. אדם רשאי לבחור לא לבשל ביום טוב עבור שבת. אם כך, על פניו אין לו צורך בעירוב התבשילין. אך לאדם אין אפשרות לבחור שלא להדליק את נרות השבת.

חמדת השבת (101)

הרב בצלאל דניאל

115 - חמדת הכשרות: מאכל שבלע איסור ומנסה לאסור מאכלים אחרים

116 - חמדת השבת: נוסח עירוב תבשילין ואיסור הבערת אש ביום טוב

117 - חמדת הכשרות: מגע בין מאכלים וכלים צוננים

טען עוד

אם כך יש לברר מדוע הרמב"ם אינו מזכיר את נרות השבת בעירוב התבשילין.

בירושלמי מסכת ביצה (פרק ה הלכה ב) חזקיה אומר שאסור להדליק נר של בטלה ביום טוב. לכאורה הוא סובר שמותר להעביר אש רק אם יש לאש שימוש לכל נפש, כמו כל מלאכה אחרת המותרת ביום טוב רק אם יש בה צורך השווה לכל נפש. אך מובאת שיטה תנאית החולקת ודורשת את הפסוק "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת" – אך ביום טוב רשאים להבעיר. כלומר, מכך שהתורה רואה צורך לפרט את מלאכת ההבערה בנפרד ביחס לשבת, אנו למדים שלולא הפסוק לא היה איסור להבעיר את האש גם בשבת. לגבי יום טוב אין פסוק האוסר את ההבערה, ולכן ההבערה לא נאסרה.
הרמב"ם (הלכות יום טוב פרק א הלכה ד) כותב כך:

כל מלאכה שחייבין עליה בשבת, אם עשה אותה ביום טוב שלא לצורך אכילה – לוקה
חוץ מן ההוצאה מרשות לרשות, וההבערה.
שמתוך שהותרה הוצאה ביום טוב לצורך אכילה, הותרה שלא לצורך אכילה, לפיכך מותר ביום טוב להוציא קטן או ספר תורה או מפתח וכיוצא באלו מרשות לרשות.
וכן מותר להבעיר, אף על פי שאינו לצורך אכילה,
ושאר מלאכות כל שיש בו צורך אכילה מותר, כגון שחיטה ואפייה ולישה וכיוצא בהן, וכל שאין בהן צורך אכילה אסור, כגון כתיבה ואריגה ובנין וכיוצא בהן

אם ננתח את דבריו בתשומת לב, יוצא כך: יש מלאכות שאינן מסייעות לאכילה. מלאכות אלו אסורות ביום טוב. יש מלאכות המשרתות את האכילה, אותן ניתן לעשות לצורך אכילה בלבד. יש שתי מלאכות חריגות: הוצאה מרשות לרשות, שהותרה לצורך אכילה, ולא נאסרה במקום בו אין צורך אכילה. והבערה. מדוע ההבערה הותרה? הרמב"ם אינו מבאר מדוע. מדבריו עולה שמותר להבעיר אש ביום טוב, מצד עצמו.
כלומר, הרמב"ם פוסק נגד חזקיה, שמותר להעביר את האש ביום טוב, ללא קשר להיתר אחר. אם כך, אין שום איסור, לשיטתו להעביר אש, ללא הגבלה, גם ללא קשר לעירוב תבשילין!

במסכת שבת (דף לד) נאמר ש"ספק חשיכה ספק אינה חשיכה, אין מדליקין את הנרות". התוספות (שם) מקשים – לכאורה ללא קשר לאותו ספק, ישנה חובת תוספת שבת!
לא נכביר בראיות, אך במשנת יעבץ (סימן לז) מוכיח מפוסקים רבים יש מקום להבין שישנו לימוד "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת" – אך בתוספת שבת מותר להבעיר אש. אם כך, יתכן והפסוק "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת" מתייחס הן לשבת והן ליום טוב, וממעט את תוספת השבת מאיסור הבערה!
אך כבר ביארנו במקום אחר שלפי הרמב"ם אין חובת תוספת שבת מן התורה אלא ביום הכיפורים ובשמיטה. וביארנו שם שלפי הרמב"ם התוספות תמיד נועדה להכין את הזמן הקדוש (בשמיטה – למנוע תוספת יבול בשמיטה, וביום הכיפורים – לוודא שלא נכנסים ליום הכיפורים מתוך אכילה). אם כך, לרמב"ם אין צורך בהדגשה שמותר להדליק נרות בתוספת שבת. לשיטתו הפסוק אומר שאסור להדליק נרות בשבת, ואילו ביום טוב מותר.

אך הדבר עדיין מותיר את השאלה: מה השתנה איסור הדלקת הנר משאר המלאכות?
במקום אחר ביארנו את יסוד איסור המלאכות בשבת: הקב"ה נתן לנו עולם, סיפק לנו חומרי גלם רבים, ועלינו מוטל לעבד ולהכין אותם לשימושנו. כל המלאכות עוסקות בלקיחת דברים מתוך עולם הטבע, והכנתם לשימוש האנושי. ביארנו שם שזהו גם יסוד איסור מוקצה: המוקצה הבסיסי ביותר הוא איסור לקחת עצים ואבנים, חומרי גלם מהטבע שטרם הוכנו לשימוש אנושי, ולהשתמש בהם. עיבודם והכנתם הוא איסור תורה, וטלטולים ושימוש בהם ללא הכנה אסור מדרבנן, באיסור מוקצה.
שני אבות מלאכה שונים מהותית: כבר חז"ל אמרו שהוצאה היא "מלאכה גרועה", מפני שהיא אינה משנה את עצמות החפץ והחומר, אלא רק משנה את מקומו. ואכמ"ל. השני הוא הבערה. הבערה אינה "מלאכה" במובן של לקיחת חומר מהטבע ועיבודו. הבערה הרבה יותר קרובה לבריאה: הפקת אש, חום ואור. במובן הזה הבערה שונה, ולכן התורה מדגישה שאף פעולה זו אסורה בשבת. באים התנאים בירושלמי ומאירים את עינינו ואומרים שאמירה זו נאמרה על השבת, הקשורה יותר לבריאה, ואילו ביום טוב אין בכך איסור.

נסיים בהערה יפה של המהר"ח אור זרוע (סימן לב): מי שמקדים ומקבל את השבת הקרובה לפני השקיעה זוכה לכפל: ניתן להקדים את קדושת השבת לתוך יום טוב. אך אין זה מגרש את קדושת יום טוב, חלילה. הוא נוטה לומר שמי שמתכוון לסעוד טרם השקיעה רשאי להדליק את נרות השבת ולבשל עבור סעודה זו גם ללא עירוב תבשילין, שכן זו גם סעודת יום טוב וגם סעודת השבת. אם כך, יש יתרון בהקדמת קבלת השבת בשבת הקרובה, המאפשרת לנו לקיים סעודה אחת עם שתי הקדושות משולבות יחדיו.

ארץ חמדה – קישור לשיעורי "מורנו" ביוטיוב

חמדת השבת

הרב בצלאל דניאל

חמדת השבת
חמדת השבת: שהחיינו – על שמחת הלב, או על הגלגל החוזר בעולם?
סיון תשפ"ה
חמדת השבת
חמדת התפילה: ויפגע במקום
כסלו תשפ"ו
חמדת שנת השבע
דילול פירות שביעית
סיון תשפ"ב
חמדת השבת
חמדת השבת: המקור לחובת הזימון
אדר תשפ"ה

חמדת השבת

חמדת השבת
חמדת הברכות: כיצד מברכים על המצוות?
הרב בצלאל דניאל | אב תשפ"ה
חמדת השבת
חמדת הכשרות: האם 'טעם' הוא גל או חלקיק?
הרב בצלאל דניאל | שבט תשפ"ו
חמדת השבת
חמדת הברכות: פירות הקיץ המסופקים
הרב בצלאל דניאל | אלול תשפ"ה
חמדת השבת
חמדת הברכות: בצילו חימדתי וישבתי
הרב בצלאל דניאל | תשרי תשפ"ו

חמדת השבת

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הרב יעקב שפירא
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב שמעון קליין
הרב נחשון רבינשטיין
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
הרב חנן פורת ז"ל
הרב משה ברלינר
הרב דוד חי הכהן

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו