ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כשרות
אם כך, עלינו לברר את הגדרים ההלכתיים של הבישול.
הדיון המשמעותי ביכולת הבישול של כלי ראשון וכלי שני מופיע בהלכות שבת. על כן הפעם נקדים בירור בגדרים העולים בהלכות שבת לפני שנשוב לדיני איסור והיתר.
במסכת שבת (דף מ ע"ב) רבי יצחק בן אבדימי קובע כי "כלי שני אינו מבשל". בירושלמי (שבת פרק ג הלכה ד) מבררים מדוע יש הבדל בין כלי ראשון וכלי שני. ביחס לכלי ראשון הנמצא על האש אין מקום לשאלה: וודאי שהאש ממשיכה לבשל את מה שמונח עליו. השאלה היא מדוע יש הבדל בין כלי ראשון שירד מהאש, ומאכל שהועבר מהאש לכלי אחר? לכאורה שניהם אינם כנגד האש, אך זה עתה הוסרו ממנה. עולות שם שתי תשובות: רבי יוסי אומר שבאחד היד שולטת ובשני לא. רבי יונה אומר שגם בכלי שני אין היד שולטת, ההבדל הוא שעשו הרחקה בכלי ראשון ולא בכלי שני.
נשמע שלפי רבי יוסי ההבדל בין כלי ראשון ושני הוא החום: בכלי ראשון יש מספיק חום לבשל, ובכלי שני אין די חום להביא לבישול. לפי רבי יונה אין בהכרח הבדל בתוצאה של הכנסת מאכל לכלי ראשון או לשני, אך איסור בישול מדאורייתא יהיה רק בהנחה של מאכלים בכלי הנמצא על האש. כאשר הסיר הוסר מהאש, יתכן וטכנית מאכל יתבשל בו, אך מכיוון שאין זו דרך הבישול הרגילה, בישול באופן זה אסור מדרבנן בלבד. חכמים אסרו לעשות כך בכלי שירד מהאש (שמא יניח בכלי בעודו על האש), ולא בכלי אליו המאכל עבר לאחר שסר מהאש.
חמדת השבת (100)
הרב בצלאל דניאל
119 - חמדת הכשרות: מגע בין מאכלים וכלים צוננים
120 - חמדת הכשרות: הקדמה להעברת טעם על ידי בישול - כלי ראשון וכלי שני לעניין שבת
טען עוד
אך מוצדק לומר שיש הבדל פיזיקלי בין כלי ראשון ושני? לכאורה יתכן שמאכל הנמצא בכלי ראשון, שיצא חם מהתנור בטמפרטורה של ב-80 מעלות, ומאכל אחר יועבר לכלי שני ושם יעמוד על 90 מעלות!
בעלי התוספות (שבת דף מ ע"ב ד"ה 'ושמע מינה') מבארים שההבדל בין כלי ראשון ושני הוא בדפנות: כלי ראשון היה על האש. גם דפנותיו צברו חום . הדפנות יגנו על חום המאכל למשך זמן. אך מאכל שהועבר לכלי שלא היה על האש, גם אם הטמפרטורה הנוכחית שלו גבוהה יותר, החום הזה לא יישמר לאורך זמן, מפני שהכלי עצמו לא היה על האש, ולא יגן על המאכל מהתקררות.
בעלי התוספות מחדדים לנו שתי נקודות פיזיקליות: א. ההתבוננות אינה על המאכל בלבד, אלא על הכלי המחזיק אותו. ב. בישול אינו נמדד לפי טמפרטורה נוכחית. בישול נעשה על ידי שימור טמפרטורה לאורך זמן. בהתחשב בשתי הנקודות הללו, חילוקו של רבי יוסי אפשרי.
ניכר מדברי בעלי התוספות שמבחינתם ההבחנה בין כלי ראשון ושני היא הבחנה מציאותית. לפי רבי יונה, גם אם נזהה בישול של מאכל בכלי שני, לא נאסור לבשל אותו כך, אלא אם כן זו הדרך לבשל אותו. אך לפי רבי יוסי עלינו לברר אם מציאותית המאכל מתבשל בכלי שני או לא.
לעומתם, הרמב"ן אומר שבישול דאורייתא אינו אלא כאשר הכלי נמצא על האש. ניכר שלא קיבל את ההבחנה המציאותית של בעלי התוספות, אלא נקט כדברי רבי יונה.
ראוי לציין את שיטת הר"ן, האומר דברי הרמב"ן משקפים את דרכו של הירושלמי, האומר שאין איסור בישול בשבת בדבר שאינו נמצא על האש. אך הבבלי חולק על כך.
האחרונים מציעים מספר אפשרויות להסבר מניין מסיק הר"ן שיש מחלוקת בין התלמודים.
האור שמח מציג מחלוקת אודות המשנה האוסרת להדיח ברותחים את קולייס האיספנין בשבת (משנה שבת פרק כב משנה ב). מכאן נלמד הדין של קלי הבישול. ישנם מספר דרכים להבין את המשנה: יתכן וזהו דין מיוחד הקשור למכה בפטיש, ואינו בישול רגיל; יתכן ומדובר באיסור דרבנן. מהבבלי (שבת דף קמה ע"ב) משמע שמדובר באיסור תורה. אם כך, עולה שניתן לעבור על איסור בישול מהתורה גם בבישול שאינו על האש.
מכך מסיק הר"ן שיש מחלוקת בין התלמודים, ולהלכה סובר שניתן לעבור על איסור בישול מדאורייתא גם ללא הנחה על האש.
נזכיר בקצרה שתי נפקא מינות:
א.
עירוי: בירושלמי (שבת פרק ג הלכה ח) דנים בשאלה אם עירוי מבשל. הגמרא מסיימת באמירה של הרמב"ן – איסור בישול דאורייתא בכל מקרה לא יהיה אם המאכל אינו מונח על האש.
בעלי התוספות דנו בהרחבה בשאלה אם עירוי מבשל. לכאורה זה תלוי בשאלת החשיבות של הדפנות, נרחיב בדבריהם בפעם הבאה.
ב. גוש: מאכל מוצק שהוסר מהאש שומר על חומו לאורך זמן. מגע במאכלים אחרים עשוי לחמם אותם עד כדי בישול. הוא אינו נמצא על האש, ועל כן לפי הרמב"ן לעולם מגע בו לא ייחשב איסור תורה. לפי בעלי התוספות יש מקום לדון במשמעות קיום או חוסר קיום הדפנות. כאמור, נרחיב בכך בפעם הבאה.
בעלי התוספות דנו בהרחבה בשאלה אם עירוי מבשל. לכאורה זה תלוי בשאלת החשיבות של הדפנות, נרחיב בדבריהם בפעם הבאה.
ב. גוש: מאכל מוצק שהוסר מהאש שומר על חומו לאורך זמן. מגע במאכלים אחרים עשוי לחמם אותם עד כדי בישול. הוא אינו נמצא על האש, ועל כן לפי הרמב"ן לעולם מגע בו לא ייחשב איסור תורה. לפי בעלי התוספות יש מקום לדון במשמעות קיום או חוסר קיום הדפנות. כאמור, נרחיב בכך בפעם הבאה.
חשוב לזכור שהדיון המקדים שקיימנו כאן עוסק בהלכות שבת, שם יש מקום לדון בשאלה אם דרך הבישול רגילה או לא. בפעם הבאה, כאשר נשוב לדון במשמעות העברת הטעם, הטעם אינו שואל אותנו אם הוא עבר בצורה הסטנדרטית. אם מאכל יתחמם מכוח מאכל אחר, הטעמים עשויים להתערב, ואם טעם האיסור יעבור, הוא ייאסר. לכן השאלה המציאותית תשוב להיות משמעותית כפליים.
כל זאת ועוד – בפעם הבאה.
ארץ חמדה – קישור לשיעורי "מורנו" ביוטיוב ניתן ליצור קשר עם הכותבים דרך: [email protected]
איך נראית נקמה יהודית?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה המשמעות הנחת תפילין?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
אנחנו קודש למענך
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
מסכת נדרים מצוות לאו ליהנות נתנו
שיעור כללי
השיעור בוחן את שיטתו הייחודית של הרשב"א בסוגיית "מצוות לאו ליהנות ניתנו" והחלתה על נדרי הנאה בין בני זוג, תוך השוואתה לגישתו של הר"ן. דרך קושיותיהם של ה"שער המלך" וה"אבני מילואים", הדיון מעמיק במקרים של ייבום, ציצית ואונס נערה, ומברר את גדרי הכלל "עשה דוחה לא תעשה" כאשר האדם אינו מעוניין או אינו יכול לקיים את המצווה.
חקת פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
מה ראה הקב"ה לתת לנו את מצוות פרה אדומה הבלתי מובנת? מה הקשר בין החוקה לבין הכפרה? ואיך זה קשור לעגל?
נדרים מי מתחייב ב"בל יחל" הנודר או המודר ?
נדרים דף ט"ו.
השיעור מנתח את מחלוקת הרמב"ם והר"ן (במסכת נדרים דף ט"ו) בשאלה על מי חל איסור "בל יחל" כאשר אדם מדיר את אשתו והיא בכל זאת נהנית מנכסיו. דרך בירור קושיות הראשונים ותירוצי האחרונים (כדוגמת הסטייפלר), השיעור מעמיק בגדרי מהות איסור הנדר ובוחן האם מדובר בחובה המוטלת על הנהנה עצמו, או בחובה גבראית המוטלת על הנודר לשמור שדברו לא יתחלל.
קרח קורח - מחלוקת, קדושה והיררכיה
הרב מדבר על שורש המחלוקת בפרשת קורח, ומסביר כי דרישתו לשוויון רוחני מוחלט נבעה מהבנה שגויה של ההיררכיה האלוקית ותפקידם הייחודי של הכוהנים. דרך בחינת גישות שונות לקדושה ולמצוות, מודגש כי בניין רוחני שלם דורש הכרה בהבדלי המדרגות בעם ישראל והתחברות נכונה למערכת הקודש על פי ההדרכה האלוקית.
אורות ישראל ותחייתו הקריאה להופעת רוחות האומה
פסקה ל' - ל"א
האומה צריכה להופיע בשלמות בכל כוחותיה | השמירה על היהדות | שימוש בכל הכוחות בשאיפה לקודש | דמותו של מרן הרב זצ"ל | היהדות היא דת לאומית בניגוד שלאר הדתות |אין אפשרות להפריד בין דת ללאום.
יסודות התורה והאמונה שני מהלכי הגמול בתחילת המתים והעוה''ב
הרחבנו לבאר את דעות הרמב''ם והרמב''ן בעניין השארות הנפש, תחיית המתים והעוה''ב. הראינו שלשניהם שני מהלכים שלמים ויסודיים בכלל מהלך המציאות והגמול, ודנו בחשיבות הכרת הדברים ובהשלכותיהם.
תורה והלכות ציבור אל תעש עצמך כערכי הדיינים
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
משנה אבות | עיוות הדין | מתעבר על ריב לו לא | מטה משפט | השבת אבידה | מציל עשוק מיד עשקו | פתח פיך לאילם
מלכים - הרב עידו יעקובי סיום הספרים מלכים ודברי הימים
מלכים ב' פרק כ"ה פסוקים כ"ב - ל'
למה ספר מלכים מסתיים בסיפור פרטי של יהויכין? ומהו עניין סיפורו של גדליה בן אחיקם? ספר דברי הימים לא מזכיר סיפורים אלו, והוא מסתיים בהצהרת כורש לבניין המקדש - דבר שהרבה יותר מאפיין סיום תקופה של חורבן הבית. אם כן - מהו המבט בו מתמקד ספר מלכים? ומהו המבט של ספר דברי הימים?
לנתיבות ישראל תורה שבעל פה וירושלים
לנתיבות ישראל א' , ל"ח - ל"ט
השיעור עוסק בקדושת ארץ ישראל ובביטויה הייחודי בירושלים, העיר המגלמת את מהותה של הארץ וקדושתה. השגת נחמה ייחודית זו מושגת דרך חיבור עמוק לתורה, אשר משפיע על עם ישראל ועל הארץ כולה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן פלא התשובה, תשובת ישראל והעולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
התשובה היא פלא. תשובת העולם כולו תתגלה ע"י תשובת ישראל- הלב באומות- שהיא התחיה הרוחנית, וכשיתגלה פלא תשובה בעולם הוא יהיה מעניין יותר מהכל.
