ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
במסכת ברכות (דף כו ע"ב) רבי יוסי ברבי חנינא אומר שהאבות תקנו את התפילות, רבי יהושע בן לוי אומר שהתפילות תוקנו כנגד התמידים: תמיד של שחר ותמיד של בין הערביים, ובערב כנגד הקרבת האברים והפדרים.
ביחס לאבות חז"ל מזהים את שלוש תפילות: "וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם לפני ה'". אנו רואים כאן שני דברים: ראשית, מיד לאחר מכן אברהם עומד ומתפלל על אנשי סדום. יתרה מכך: בפסוק נאמר שהוא שב לאותו המקום בו הוא רגיל לעמוד לפני ה'. הווה אומר: אברהם הלך להתפלל שם מדי יום.
על יצחק נאמר "ויצא יצחק לשוח בשדה" (בראשית כד סג). עם מי יצחק שוחח, הרי אין איש עמו? על כרחנו שיצחק ביחידות עם יחידו של עולם לפנות ערב.
על יעקב נאמר בפרשתנו "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש". באיזה מקום הוא פגע? על איזה מקום מדובר, שראוי לאמירה "ויפגע במקום"? חז"ל מוכיחים שלשון "פגיעה" היא תפילה, ו"במקום" הוא מקומו של עולם. בפשט הפסוק מתברר למפרע שיעקב מצא את עצמו בבית אל (רש"י מפרש שהכוונה היא להר המוריה). במובן מסוים הפשט מעמיק את המשמעות: יעקב פוגע במקום מיוחד להשראת שכינה. הנעלה על דעתנו שבמקום שכזה יעקב לא מתפלל?
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
76 - חמדת התפילה: השפעת קו התאריך על חובת התפילה
77 - חמדת התפילה: ויפגע במקום
78 - חמדת התפילה: עשר אעשרנו לך
טען עוד
במדרש בראשית רבה (על פרשתנו, פרשת ויצא, אות סח) אומר רבי שמואל בר נחמן שהתפילות הם כנגד שלוש פעמים שהיום משתנה: בערבית אדם אומר "יהי רצון שתוציאני מאפלה לאורה", בשחרית אומר "מודה אני לפניך שהוצאתני מאפלה לאורה", במנחה צריך לומר "יהי רצון שכשם שזיכיתני לראות חמה בזריחתה, כך תזכני לראותה בשקיעתה".
על פניו מדרש זה מתכתב עם המדרש שתפילות אבות תקנום. אברהם אבינו מרבה להשכים (לתפילה על בני סדום, בפרשת גירוש ישמעאל, בפרשת העקידה), ושם הוא נפגש עם הקב"ה ומתפלל על התכנית היומית. יצחק ראה את הזריחה, את לידתו והקשר המיוחד שהיה לו עם אמו, ועתה הוא מתפלל שיצליח להגיע לשקיעה, ולהתנחם על פטירתה (תפילה זו נענית בהמשך הפרק, שם נאמר "וינחם יצחק אחרי אמו"). יעקב יוצא מהבית אל הלא נודע, ואין ספק שמתפלל שהקב"ה יוציא אותו מאפילת הגלות, אליה הוא יוצא, וישוב לאורה (עליה הוא מתפלל בתחילת פרשת וישלח "כי במקלי עברתי את הירדן ועתה הייתי לשתי מחנות").
אם כך, יש הבדל מהותי בין התפילות המתוקנות כנגד התמידים והתפילות שתיקנו האבות. את התמידים הקב"ה קבע. הוא אומר שיש לייחד שעות מסוימות ביום לעבודתו. מעבודת הקרבנות הבנו אנחנו שיש לעבדו גם בלב, ועל כן אנו מתפללים. מהאבות אנו למדים דבר שונה לחלוטין: עלינו להגיב למציאות הסובבת. ובדרך כלל שינויי היום מעוררים גם בנו תחושות שונות: הבוקר צופן פוטנציאל עליו אנו מבקשים להתפלל, צהרי היום מזכירים לנו את המעבר מזריחה לשקיעה, ועלינו לעצור ולהבין איך היום עובר עלינו, ולעת ליל החששות הרבות שיש לנו מתעוררות בנו.
בשבוע שעבר למדנו נפקא מינה מעשית בין שתי התפיסות הללו: אדם שכבר התפלל את תפילת המנחה של יום מסוים, אך על ידי טיסה שב לחוות את אותו הבוקר. האור לציון מתמקד בתפילות שהן כנגד הקרבנות, ועל כן אין מקום לחזור ולהתפלל, שהרי את עבודת ה' של צהרי אותו היום הוא כבר ביצע (הוא מכריע להתפלל נדבה, אך ביסוד הדברים לא מוטלת עליו תפילה נוספת). בצל החכמה מתמקד בתפילות המתוקנות כנגד האבות. כאשר האדם חווה את שעות הצהריים, חובתו לפנות לבוראו עם חוויה זו שבה ומתעוררת.
במחשבה על האבות חשוב לשים לב שהאבות לא התפללו בשעות קבועות בלבד, אלא פנו לקב"ה בכל עת צרה. "ויתפלל אברהם אל האלוקים וירפא אלוקים את אבימלך". "ויעתר יצחק לנוכח אשתו כי עקרה היא". "ויאמר יעקב אלוקי אבי אברהם .... ה' האומר אלי שוב לארצך ולמולדתך .... קטונתי מכל החסדים ומכל האמת .... הצילני נא מיד אחי .... ואתה אמרת היטב איטיב עמך". המדרש אומר שגדולה שיחת עבדי אבות יותר מתפילתם של בנים. לעיל לשון שיחה התפרשה כתפילה, וגם כאן לבל נשכח את תפילת עבד אברהם המתפלל שה' יעשה חסד עם אדונו אברהם, וטרם כילה לדבר כבר יצאה רבקה.
הרמב"ם מונה את חובת התפילה היומית כמצווה מן התורה. הרמב"ן חולק עליו ואומר שאם יש מצווה, המצווה היא לפנות לה' בעת צרה, לא באופן יום יומי. בהתבסס על המדרש לעיל, הגרי"ד סולוביצ'יק מוצא פשרה ביניהם: חובת התפילה חלה כאשר אדם נמצא בעת צרה. אם אדם יעצור שלוש פעמים ביום, הוא כבר ישים לב שיש על מה לזעוק לקב"ה.
כאשר אנו לומדים את התפילות מן האבות חשוב שנשים לב לכפילות של תפילות האבות: האבות פונים לקב"ה בעת צרה, וכך גם עלינו לעשות. בנוסף, התפילות היומיות נועדו לעשות שני דברים: להקצות זמנים קבועים ביום לעבודתו יתברך (במקביל לעבודת הקרבנות); וכן להזכיר לעצמנו שיש לנו צרות ומועקות רבות בחיים, ועלינו להפנות אותן לשיחה היא תפילה אליו יתברך.
ניתן ליצור קשר עם הכותבים דרך: [email protected]
ארץ חמדה – קישור לשיעורי "מורנו" ביוטיוב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
