ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
במסכת ברכות (דף כו ע"ב) רבי יוסי ברבי חנינא אומר שהאבות תקנו את התפילות, רבי יהושע בן לוי אומר שהתפילות תוקנו כנגד התמידים: תמיד של שחר ותמיד של בין הערביים, ובערב כנגד הקרבת האברים והפדרים.
ביחס לאבות חז"ל מזהים את שלוש תפילות: "וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם לפני ה'". אנו רואים כאן שני דברים: ראשית, מיד לאחר מכן אברהם עומד ומתפלל על אנשי סדום. יתרה מכך: בפסוק נאמר שהוא שב לאותו המקום בו הוא רגיל לעמוד לפני ה'. הווה אומר: אברהם הלך להתפלל שם מדי יום.
על יצחק נאמר "ויצא יצחק לשוח בשדה" (בראשית כד סג). עם מי יצחק שוחח, הרי אין איש עמו? על כרחנו שיצחק ביחידות עם יחידו של עולם לפנות ערב.
על יעקב נאמר בפרשתנו "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש". באיזה מקום הוא פגע? על איזה מקום מדובר, שראוי לאמירה "ויפגע במקום"? חז"ל מוכיחים שלשון "פגיעה" היא תפילה, ו"במקום" הוא מקומו של עולם. בפשט הפסוק מתברר למפרע שיעקב מצא את עצמו בבית אל (רש"י מפרש שהכוונה היא להר המוריה). במובן מסוים הפשט מעמיק את המשמעות: יעקב פוגע במקום מיוחד להשראת שכינה. הנעלה על דעתנו שבמקום שכזה יעקב לא מתפלל?
חמדת השבת (101)
הרב בצלאל דניאל
76 - חמדת התפילה: השפעת קו התאריך על חובת התפילה
77 - חמדת התפילה: ויפגע במקום
78 - חמדת התפילה: עשר אעשרנו לך
טען עוד
במדרש בראשית רבה (על פרשתנו, פרשת ויצא, אות סח) אומר רבי שמואל בר נחמן שהתפילות הם כנגד שלוש פעמים שהיום משתנה: בערבית אדם אומר "יהי רצון שתוציאני מאפלה לאורה", בשחרית אומר "מודה אני לפניך שהוצאתני מאפלה לאורה", במנחה צריך לומר "יהי רצון שכשם שזיכיתני לראות חמה בזריחתה, כך תזכני לראותה בשקיעתה".
על פניו מדרש זה מתכתב עם המדרש שתפילות אבות תקנום. אברהם אבינו מרבה להשכים (לתפילה על בני סדום, בפרשת גירוש ישמעאל, בפרשת העקידה), ושם הוא נפגש עם הקב"ה ומתפלל על התכנית היומית. יצחק ראה את הזריחה, את לידתו והקשר המיוחד שהיה לו עם אמו, ועתה הוא מתפלל שיצליח להגיע לשקיעה, ולהתנחם על פטירתה (תפילה זו נענית בהמשך הפרק, שם נאמר "וינחם יצחק אחרי אמו"). יעקב יוצא מהבית אל הלא נודע, ואין ספק שמתפלל שהקב"ה יוציא אותו מאפילת הגלות, אליה הוא יוצא, וישוב לאורה (עליה הוא מתפלל בתחילת פרשת וישלח "כי במקלי עברתי את הירדן ועתה הייתי לשתי מחנות").
אם כך, יש הבדל מהותי בין התפילות המתוקנות כנגד התמידים והתפילות שתיקנו האבות. את התמידים הקב"ה קבע. הוא אומר שיש לייחד שעות מסוימות ביום לעבודתו. מעבודת הקרבנות הבנו אנחנו שיש לעבדו גם בלב, ועל כן אנו מתפללים. מהאבות אנו למדים דבר שונה לחלוטין: עלינו להגיב למציאות הסובבת. ובדרך כלל שינויי היום מעוררים גם בנו תחושות שונות: הבוקר צופן פוטנציאל עליו אנו מבקשים להתפלל, צהרי היום מזכירים לנו את המעבר מזריחה לשקיעה, ועלינו לעצור ולהבין איך היום עובר עלינו, ולעת ליל החששות הרבות שיש לנו מתעוררות בנו.
בשבוע שעבר למדנו נפקא מינה מעשית בין שתי התפיסות הללו: אדם שכבר התפלל את תפילת המנחה של יום מסוים, אך על ידי טיסה שב לחוות את אותו הבוקר. האור לציון מתמקד בתפילות שהן כנגד הקרבנות, ועל כן אין מקום לחזור ולהתפלל, שהרי את עבודת ה' של צהרי אותו היום הוא כבר ביצע (הוא מכריע להתפלל נדבה, אך ביסוד הדברים לא מוטלת עליו תפילה נוספת). בצל החכמה מתמקד בתפילות המתוקנות כנגד האבות. כאשר האדם חווה את שעות הצהריים, חובתו לפנות לבוראו עם חוויה זו שבה ומתעוררת.
במחשבה על האבות חשוב לשים לב שהאבות לא התפללו בשעות קבועות בלבד, אלא פנו לקב"ה בכל עת צרה. "ויתפלל אברהם אל האלוקים וירפא אלוקים את אבימלך". "ויעתר יצחק לנוכח אשתו כי עקרה היא". "ויאמר יעקב אלוקי אבי אברהם .... ה' האומר אלי שוב לארצך ולמולדתך .... קטונתי מכל החסדים ומכל האמת .... הצילני נא מיד אחי .... ואתה אמרת היטב איטיב עמך". המדרש אומר שגדולה שיחת עבדי אבות יותר מתפילתם של בנים. לעיל לשון שיחה התפרשה כתפילה, וגם כאן לבל נשכח את תפילת עבד אברהם המתפלל שה' יעשה חסד עם אדונו אברהם, וטרם כילה לדבר כבר יצאה רבקה.
הרמב"ם מונה את חובת התפילה היומית כמצווה מן התורה. הרמב"ן חולק עליו ואומר שאם יש מצווה, המצווה היא לפנות לה' בעת צרה, לא באופן יום יומי. בהתבסס על המדרש לעיל, הגרי"ד סולוביצ'יק מוצא פשרה ביניהם: חובת התפילה חלה כאשר אדם נמצא בעת צרה. אם אדם יעצור שלוש פעמים ביום, הוא כבר ישים לב שיש על מה לזעוק לקב"ה.
כאשר אנו לומדים את התפילות מן האבות חשוב שנשים לב לכפילות של תפילות האבות: האבות פונים לקב"ה בעת צרה, וכך גם עלינו לעשות. בנוסף, התפילות היומיות נועדו לעשות שני דברים: להקצות זמנים קבועים ביום לעבודתו יתברך (במקביל לעבודת הקרבנות); וכן להזכיר לעצמנו שיש לנו צרות ומועקות רבות בחיים, ועלינו להפנות אותן לשיחה היא תפילה אליו יתברך.
ניתן ליצור קשר עם הכותבים דרך: [email protected]
ארץ חמדה – קישור לשיעורי "מורנו" ביוטיוב
איך הסדר המוכתב מהווה חירות?
אי אפשר לבד!
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מדוע ראש השנה זכה להיות שני ימים וכיצד מתנהלים בחג כזה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
