מדרגות התשובה | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש דברים
וילך

קטגוריה משנית

שבת ומועדים
ימים נוראים
עשרת ימי תשובה

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

4141

6 דק' קריאה • 19 דק' האזנה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

ר' אברהם בן דוד

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

מדרגות התשובה
יש מדרגות בתשובה. יש תשובה של התגברות, של ניצחון על כוחות והכנעתם, ויש תשובה של הפיכת הכיוון. זו תשובה שהיא מאהבה, שאז כל כוחות הנפש פונים אל הטוב, לא הופכים אותם אלא הופכים את הגישה. שאלו אותי איך עושים את זה. נצביע במשפט אחד על כיוון הדברים. המבט על ריבונו של עולם והיחס אליו, איך מסתכלים על ריבונו של עולם, בזה הכול תלוי. אם רואים את הקב"ה כאב או רואים אותו כאדון, אנו אומרים: "אבינו מלכנו", הוא גם אב וגם אדון. יש בזה מדרגות. צריכים להיות גם בנים וגם עבדים. הבחינה של בן זה לראות את הטוב האלוקי, לראות כמה ריבונו של עולם הוא טוב ומטיב, כשמפתחים את המבט הזה היטב, זה השורש לשינוי עבודת ה' כולה. עבודת ה' היא לפי מה שמכירים את ה'.
דורשים: 'תשובה' זה תשוב-ה', להשיב את האות ה', לשוב אל שם ה'. כי כשאדם חס וחלילה חוטא הוא מרחיק את האות האחרונה של שם הוי"ה, הוא מרחיק את שם ה' ממנו. כי האות הזו מסמלת את הצד ההתנהגותי, את הצד ההופעתי. שם ה' רמוז גם בתוך השם של האדם, לאדם יש כוחות רוחניים, יש מדרגות פנימיות, ויש מדרגות יותר גלויות בפועל ויותר מעשיות. כאשר אדם נכשל בחטא הוא עושה דברים המנוגדים לרצון הפנימי שלו, הוא מרחיק חלק מהנפש ממקורה, וכשאדם שב בתשובה הוא מחזיר אותה אל מקורה, הוא משלים בעצם את הופעת שם ה' על ידו, הוא מחזיר את הה"א לשורש שלה. בשם ה' יש פעמיים אות ה"א, יו"ד ה"א, ואחר כך וא"ו ה"א, יש שתי מדרגות בתשובה. יש תשובה נמוכה, והיא מרוממת את החלק החיצוני, ההתנהגותי בפועל, ויש תשובה עמוקה יותר שהיא מרוממת את התוך הפנימי של האדם. מהשורש הפנימי זורמים כל כוחות החיים, משם מופיע האדם בהופעה חדשה לחלוטין. זאת אומרת, הכול תלוי בהסתכלות בגדולה האלוקית. איך מתבוננים על ריבונו של עולם ולפי זה סדר העבודה אליו.

מצוות כתיבת ספר תורה
בפרשה יש מצוות כתיבת ספר תורה. יש מצווה שכל אדם מישראל יכתוב ספר תורה לעצמו, גם אם ירש ספר תורה מאבותיו, גם קניית ספר תורה זה לא לכתחילה. אם אדם קונה ספר תורה זה כחוטף מצווה מהשוק. האדם צריך לכתוב בעצמו, בכתב ידו, ספר תורה. זו עיקרה של המצווה, כך שלמותה של המצווה. האדם צריך לכתוב בעצמו ספר תורה כי הכתיבה היא הבעה. אדם יכול לדבר בדברי תורה והאדם יכול לכתוב דברי תורה. לכל אדם יש כתב יד אחר, הכתב מביע את המהות הפנימית של האדם. יש עניין שהאדם יכתוב בעצמו ספר תורה ויביע את המהות הפנימית שלו בכתיבתה של התורה. זה אומר לנו, שכל אדם, קיום התורה והמצוות שלו הוא מיוחד. כמו שכתב יד הוא שונה בין אדם לחברו, ואינו דומה כתב יד של אחד לכתב יד של אחר. למשל סוגיית כתב על גבי כתב, יש דיון בסוגיא בגיטין, אם אדם כתב ספר תורה שלא לשמה ועכשיו הוא רוצה לכתוב על גבי הכתב הזה כדי לעשות אותו לשמה. וכן בשבת, אדם כתב על גבי כתב, היה כתוב באותיות שחורות והוא כתב על גביהן באותיות אדומות, הוא חייב מדין כותב. אם אדם יכתוב עדות, אחד יכתוב את שמו והוא יעבור שוב על הכתב, זה לא נחשב כתב שלו. צריך שיהיה הכתב שלו, רק זה מביע את עצמו.
זה מזכיר לי שפעם בא אלי אדם ואמר שיש לו רעיון איך כל אחד יוכל לכתוב בעצמו ספר תורה ומזוזה. אפשר לעשות עם מחשב חריטה על הקלף וכל אחד ימלא את האותיות ואם הוא יהיה דייקן וימלא בדיוק לפי החריטה, יוכל לקיים בעצמו לעצמו את מצוות כתיבת ספר תורה בצורה מהודרת. הוא ביקש ממני שאני אעיין בדבר, עיינתי ואמרתי לו שהוא בטח רוצה להמציא המצאה שתהיה מקובלת על כל תלמידי החכמים שבדור, אני ראיתי שזה לא יהיה מקובל על כולם, וזה יהיה שנוי במחלוקת אם החריטה מפריעה לכתיבה או לא.
מכאן אני מעורר את הנקודה שדיברנו עליה עכשיו. כל אחד צריך לכתוב ספר תורה בעצמו, זו צריכה להיות הבעת המהות שלו. לכל אחד מישראל יש ייעוד מיוחד. יש לו תפקיד שאין אחר יכול להחליף אותו, כל אחד צריך לכתוב ספר תורה בכתב ידו ולקיים את התורה ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו שלו. יש לו תפקידים שרק הוא יכול למלא אותם, אין אחר יכול למלא את התפקידים שלו. כל אחד הוא מיוחד. כולנו נבראנו בצלם אלוקים, ובמובן מסוים כמו שריבונו של עולם אחד יחיד ומיוחד, ואין מי שדומה לו, כך הוא ברא אותנו בריות שאין אחד דומה לשני. בצורה החיצונית בגוף אפשר לראות שהאדם שונה מחברו, בטביעת האצבעות, כל אחד שונה לחלוטין, אחד למיליארדים יש טביעת אצבעות שווה. פעם שמעתי שצורת האוזן שווה יש רק אחת לעשרות מיליארדים, כך זיהו את הפושע הנאצי שדנו בישראל ואחר כך זרקו את אפרו בים. כל אחד הוא מיוחד, לא רק באזנים או באצבעות שלו, אלא בנשמה שלו. יש לו נשמה מיוחדת, נפש מיוחדת, רוח מיוחדת, היא יחידה. אין דומה לנשמה שלו, והיא צריכה להתגלות, להופיע, לבטא את המהות הפנימית שלה, את הופעת התורה המיוחדת שיש לה. אדם צריך לגלות את עצמותו, את מהותו, אבל גם בלי שהוא מגלה הוא אחר ומיוחד.
צריך לדעת את הדבר הזה כי זה מסלק את הקנאה. אסור לאדם לרצות לעשות מה שאחרים עושים ומשיגים. כל אדם צריך לעשות מה שנכון לו. הוא צריך להביע את עצמו. הוא צריך לדעת שרק הוא יכול להביע מה שמוטל עליו להביע. אין מי שיכול לעשות את זה טוב יותר, אין מי שיכול לעשות את זה בכלל. כל זה אנחנו לומדים מעניין זה של כתיבת ספר התורה. זו המצווה האחרונה שבתורה, המשלימה לתרי"ג מצוות.

בין כסה לעשור
זה ענייננו בימים אלו, בין כסה לעשור. ימים שבהם כל יחיד יכול לפנות לריבונו של עולם. יש קבלת פנים אישית... "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב" (ישעיהו נה, ו). אל הכלל הקב"ה קרוב תמיד, אבל בעשרת ימי תשובה יש גם לכל יחיד רשות כניסה. "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב". זאת אומרת שהיחיד יכול לבטא את ייחודו בימים האלה. כל יום מהימים האלה אנחנו מנצלים עד תום כדי להצליח להתחדש. יש קונה עולמו בשעה אחת, השעות של הימים האלה אלו שעות של קניין העולם. זו שעת הזדמנות כי השנה מתחדשת, האדם מתחדש, יש כאן התחדשות גדולה מאוד של מציאות. וכל אדם יכול לנצל את ההזדמנות הזו וגם לעשות בתוכו התחדשות וקפיצה למדרגה חדשה. כמובן שאנחנו נשתדל לנצל את הימים האלה כמה שיותר.

שמחת תורה בישיבה
איני יודע אם נפגש שוב עד אחרי יום כיפורים, ואני רגיל להזכיר, בעיקר לתלמידי השנה הראשונה, שאת שמחת תורה אנחנו חוגגים בישיבה. זה יום של התרוממות מיוחדת במינה. אני יודע שבישיבות התיכוניות לא נהוג לחגוג את שמחת תורה בישיבה, נוסעים לישובים או נשארים בבית, אבל אנחנו בישיבה רואים ביום שמחת תורה יום מרכזי, יום של התחברות אל התורה, יום של אהבת תורה, יום של שמחת התורה. זה יום שמשפיע השפעה עצומה על כל המשך לימודה של התורה במשך השנה. מי שהיה פה כבר בשמחת תורה לא צריך להגיד לו, הוא בא מעצמו, לא עולה בדעתו בכלל אפשרות אחרת.... אבל התלמידים החדשים, אלו שלא היו פה, להם אני צריך לומר. לא רק תלמידי הישיבה באים בשמחת תורה אלא גם בוגרים חוזרים לישיבה, מרגישים שיום שמחת תורה שווה כמה וכמה ימים אחרים. יום של התחברות לתורה, סיומה של התורה ותחילתה. איני לוחץ ואיני תובע, אני לא אומר שחייבים לבוא, אני רק אומר שאם לא תבואו, אל תתלוננו אחר כך למה לא אמרתם לנו... אני משוכנע שמי שלא יבוא יצטער...
בעזרת ה' נמשיך בימים האלה ונגיע ליום הכיפורים. יום הכיפורים הוא יום של סליחה ומחילה, בשונה מראש השנה. ראש השנה הוא יום הדין, יום כיפורים זה יום 'הסולחה', מתפייסים עם ריבונו של עולם. כל אחד מבקש סליחה, כאן רק אנחנו צריכים לבקש סליחה מריבונו של עולם, לו אין מה לבקש סליחה ממנו... שמעתי על אדם שיש לו תביעה כלפי ריבונו של עולם, אבל הוא מוכן לוותר אם הקב"ה גם יוותר... אבל לנו אין תביעות, הקב"ה הוא טוב מאוד, כל השנה הטיב לנו, אנחנו צריכים להודות לנו על כל הטובות, הוא לא חייב לנו שום דבר. כל מה שיש לנו הכול בחסד, הכול טובה, אנחנו חייבים לו רק תודה. ביום הכיפורים הקב"ה רוצה להתפייס איתנו כי הוא אוהב אותנו ואנחנו רוצים להתפייס אתו. יום כיפורים זה יום סליחה ומחילה והתפייסות. לא היו ימים טובים לישראל כיום הכיפורים וכט"ו באב. ימים של התרוממות, של דבקות מיוחדת בריבונו של עולם, עם 'הצל' של גמר הדין אצל הבינונים.
אנחנו נשמח בדבקות אליו, נתוודה לפניו, עשר וידוים, נחזור ונתוודה עוד פעם ועוד פעם, כל וידוי מוחק שכבה, עשר שכבות. אם מתוודים טוב מוחקים שכבה שלמה, ועשרת הווידוים מטרתם למחוק את כל השכבות של הדברים הלא טובים שעשינו. אז חוזרים שוב ושוב עד שהבגד יהיה נקי וחלק... נסיים את יום הכיפורים מתוך בטחון ורוממות נפש שהקב"ה סולח ומוחל לעמו ישראל. שתהיה לנו שנה טובה וגמר חתימה טובה.
֎ ֎ ֎
לקבלת השיחה כל שבוע במייל או בווצאפ,
שלחו הודעה לכתובת [email protected] , או למספר 0547881227

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

5 דק'
לנתיבות ישראל
מהו התוכן האמיתי של העולם?
לנתיבות ישראל - סיום מאמר "והנצח זו ירושלים"
ג' אב תשפ"ג
11 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיב העבודה - המשך פרק י"ח (10)
שיעור מס' 74
י"ט אייר תשפ"ג
11 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז (3)
שיעור מס' 92
י"ז סיון תשפ"ג
11 דק'
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד
"לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
כ"ט בשבט תשפ"ה

וילך

וילך
הנוסחה היהודית: אופטימיות ממתקת
הרב דוב בערל ויין זצ"ל | כא אלול תשס"ז
37 דק'
נצבים
מהות התשובה
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך תשפ"ג
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ג אלול תשפ"ג
23 דק'
נצבים
חשבון נפש אמיתי
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים וילך תשפ"ד
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ה אלול תשפ"ד
נצבים
התורה ומנגינתה
הרב דוב בערל ויין זצ"ל | אלול תשס"ט

וילך

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

סעודה וברכות הנהנין
סעודת אמנים הנוסח המלא
הסידור המהיר | טבת תשפ"ד
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרה"ג דוב ליאור
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב משה אליה
הרב יהושע שפירא
הרב הראשי ישראל מאיר לאו
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
הרב אורי שרקי
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו