ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
1 בנובמבר – 30 בנובמבר 2024
המולד: יום שישי ל' בתשרי (1.11.2024) בשעה 16:05 ו-14 חלקים
זמן קידוש לבנה: מליל שלישי, ד' בחשוון (4.11.2024), ועד ליל שישי י"ד בחשוון (14.11.2024)
זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: ממוצאי שבת, ט' בחשוון (9.11.2024) ועד י"ד בחשוון (14.11.2024)
שבת פרשת נח, ב' דראש חודש, א' במרחשוון (2.11.2024)
"יעלה ויבוא". חצי הלל, מוציאים שני ספרי תורה: בראשון קוראים לשבעה בפרשת השבוע. חצי קדיש. בשני קוראים למפטיר בפרשת פנחס "וביום השבת", "ובראשי חדשיכם". מפטירים בישעיה ס"ו "כה אמר ה' השמים כסאי", וכופלים הפסוק "והיה מידי חודש בחדשו". אין אומרים אב הרחמים.
מוסף של שבת ושל ראש חודש.
ברוב הסידורים נשמט לפני "כי בעמך ישראל בחרת" קטע זה: "קדשנו במצוותיך ותן חלקנו בתורתך... והנחילנו ה' אלוקינו באהבה וברצון שבת קדשך... כי בעמך ישראל וכו'" (ערוך השלחן ומנהג הגר"א).
טעה והתפלל של שבת בלבד, אם נזכר לפני שעקר רגליו, חוזר ל"אתה יצרת". נזכר לאחר שעקר רגליו, חוזר לראש התפילה.
במנחה : "יעלה ויבוא". קוראים לשלושה בפרשת לך לך . אין אומרים "צדקתך צדק". ברכי נפשי.
יום ו', ז' במרחשוון (8.11.2024)
בערבית של ליל שישי מתחילים בארץ ישראל לומר "ותן טל ומטר" בברכת השנים. הספרדים משנים את נוסח הברכה, ככתוב בסידור.
שכח ולא אמר טל ומטר, ונזכר אחר שאמר "ברוך אתה ה'", מסיים הברכה, ואומר לפני ברכת "תקע בשופר" (וי"א שאומר בשומע תפילה - מ"ב קי"ז ט). נזכר לאחר שהתחיל "תקע" אומר ב"שומע תפילה". נזכר לאחר שהתחיל "רצה", חוזר לברכת "ברך עלינו". נזכר לאחר שעקר רגליו, חוזר לראש התפילה. שליח ציבור ששכח לומר "טל ומטר" בתפלה בלחש אינו חוזר, אבל אם שכח בחזרת הש"ץ חוזר. המסופק, אם התפלל 90 תפילות מאז שהתחילו לומר "טל ומטר" אינו חוזר.
בן חו"ל שבא לא"י, או בן א"י שיצא לחו"ל, אם דעתו לחזור באותה שנה, שואל כבני מקומו, ואם לאו - כבני המקום שבא לשם (פר"ח). ואם הוא חזן העובר לפני התיבה - יתפלל כמנהג המקום. בעל "ברכת יוסף" פוסק שאפילו דעתו לחזור באותה שנה, שואל כבני המקום שבא לשם. לדעתו בן א"י שיצא לאחר ז' במרחשון, והתחיל לשאול טל ומטר, אינו פוסק. חכמי הספרדים פוסקים כ"ברכי יוסף".
שבת פרשת לך לך, ח' במרחשוון (9.11.2024)
מפטירים בישעיהו מ, כז "למה תאמר יעקב", עד מא טז "בקדוש ישראל תתהלל".
מברכים את המתענים שני חמישי ושני. וכשיש חתן או בר מצווה – מברכים את המתענים במנחה.
במנחה : קוראים לשלושה בפרשת וירא .
יום א', ט' במרחשוון (10.11.2024) מי שבדעתו להתענות למחרת – יקבל עליו תענית בתפילת מנחה.
יום ב', י' במרחשוון (11.11.2024) תענית שני קמא. (עלות השחר בירושלים: 4:31).
סליחות לשני קמא אחרי חזרת הש"ץ. (יש מקומות בארץ שהמחליפים הפזמון "מלאכי רחמים", ואומרים "ישראל נושע", וביום חמישי "מלאכי רחמים"). בכל אמירת סליחות אומרים גם את הפזמון "א-ל נא רפא נא". אבינו מלכנו. והוא רחום. א-ל ארך אפים. קוראים לשלושה בפרשת השבוע.
במנחה: אם יש 10 מתענים – קוראים "ויחל" וברכת כוהנים כבתענית ציבור.
יום ג', י"א במרחשוון (12.11.2024): יום פטירת רחל אמנו. רבים פוקדים את קברה ביום זה.
יום ה', י"ג במרחשוון (14.11.2024) תענית חמישי. (עלות השחר בירושלים: 4:33). כמו תענית שני קמא. סליחות לחמישי.
שבת פרשת וירא, ט"ו במרחשוון (16.11.2024)
מפטירים במלכים ב ד, א "ואשה אחת". הספרדים מסיימים (כ"ג) "ותאמר שלום", והאשכנזים ממשיכים עד (ל"ז) "ותשא את בנה ותצא". במנחה קוראים לשלושה בפרשת חיי שרה .
יום ב', י"ז במרחשוון (18.11.2024) תענית שני בתרא. (עלות השחר בירושלים: 4:36). כמו תענית שני קמא. סליחות לשני בתרא.
יום ג', י"ח במרחשוון (19.11.2024) עבר יום י"ז במרחשוון (18.11.2024), זמן רביעה ראשונה, ולא ירדו גשמים בארץ ישראל, מתחיל הש"ץ לומר בברכת "שומע תפילה" את תפילת "וַעֲנֵנוּ בּוֹרֵא עוֹלָם", ומתחילים לנהוג סדר תעניות של יחידים. התענו על הגשמים ונענו לפני חצות היום, אומרים ברכת הודאה והלל הגדול. ירדו גשמים לאחר תקופת יובש, צריך לומר ברכת הודאה.
שבת פרשת חיי שרה, כ"ב במרחשוון (23.11.2024)
מפטירים במלכים א, א' "והמלך דוד זקן", עד (ל"א) "אדוני המלך דוד לעולם".
מיום זה, המסופק אם אמר "משיב הרוח" אינו חוזר, כי הוחזק לאומרו 30 יום. במנחה קוראים לשלושה בפרשת תולדות .
יום ה', כ"ז במרחשוון (28.11.2024): המתענים בערב ראש חודש מתפללים תפילת יום כפור קטן. אם יש עשרה מתענים במנחה, קוראים" ויחל". אומרים תחנון.
שבת פרשת תולדות, כ"ט במרחשוון (30.11.2024) – שבת מברכין
מפטירים בשמואל א כ,יח: "ויאמר לו יהונתן מחר חודש", עד סוף הפרק. מברכים חודש כסלו שיחול ביום א' וביום ב' (1-2.12.2024). אין אומרים אב הרחמים. במנחה : קוראים לשלושה בפרשת ויצא . אין אומרים צדקתך צדק.
מולד חודש כסלו: ליל ראשון (1.12.2024) בשעה 4 לפנות בוקר, 49 דקות ו-15 חלקים.
יום א', ל' במרחשוון (1.12.2024). א' דר"ח כסלו. תפילת ראש חודש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
