ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רפאל בן חנה
אכן מצאנו, גם מבחינה הלכתית, צורך בהכרה ציבורית. כנראה שאי אפשר למנות מלך על הציבור ללא קבלת רשות הציבור. לשיטת הרמב"ם והרשב"ם "דינא דמלכותא דינא" מבוסס על הסכמת העם. כנראה שאי אפשר גם למנות דיין-שופט ללא הסכמת העם וללא הכרזה מצד הציבור כי איש זה הוא "ידוע לשבטו".
מאידך גיסא, מדד הפופולריות הוא גם חרב פיפיות. חיפוש המכנה המשותף הנמוך מדרדר את הציבור לשפל מדרגה מבחינה רוחנית. מנהיג שפועל אך ורק לאחר שאנשיו סקרו את דעת הקהל, איננו מנהיג כי אם מונהג. אישיות שכזו איננה מסוגלת לרומם את העם. משבר מנהיגות הוא תוצאה כמעט ודאית של מצב שכזה.
התורה מתארת ערב יציאת מצרים את מצבו של משה רבנו מבחינה ציבורית:
" וַיִּתֵּן יְקֹוָק אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרָיִם גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּעֵינֵי עַבְדֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי הָעָם" (שמות י"א ג)
נחלקו הראשונים בהסבר הפסוק. ל"אבן עזרא" ברור שהכתוב עוסק במעמדו של עם ישראל בכלל ושל משה בפרט בעיני המצרים ורק בעיניהם. ההערכה כלפי הישראלים ומנהיגם באה לידי ביטוי בנכונות לתת בידם כלי כסף וכלי זהב. לפירושו, הסמיכות בין הפסוק הקודם העוסק בציווי על ההשאלה לפסוקנו ברורה וגם הקשר בין הרישא של הפסוק וההמשך ברור מאוד. וז"ל:
"ויתן ספר הכתוב, כי השם קיים מה שהבטיח למשה, ונתתי את חן העם הזה (שמות ג, כא). וטעם גם האיש משה כי היו רבים משאילים אותם מפני כבוד משה. ובעיני העם עם מצרים" (הפירוש הארוך).
הרמב"ן חולק על "אבן עזרא" וטוען שמבחינה לשונית אי אפשר לקשר בין הציווי "דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב" המופיע בפסוק הקודם לבין פסוקינו. ואלו דבריו:
"ולא יתכן לפרש כי ויתן ה' את חן העם בעיני מצרים הוא חן ההשאלה, כי עתה בזמן ההבטחה לא יאמר "ויתן ה'", אבל היה אומר "ואני אתן את חן העם", ולמטה בשעת מעשה נאמר וה' נתן (להלן י"ב לו)".
לכן מסביר הרמב"ן את הפסוק בדרך זו:
"וטעם ויתן ה' את חן העם בעיני מצרים - שלא היו אנשי מצרים שונאים אותם על המכות, אבל מוסיפין בהם אהבה ונושאים חן בעיניהם, לאמר, אנחנו הרשעים גם עושים חמס, וראוי הוא שיחונן אתכם האלהים. גם האיש משה, המביא עליהם המכות, גדול מאד בכל ארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ואנשי ריבו".
אומנם, הביטוי החותם את הפסוק "וּבְעֵינֵי הָעָם" הוא עוסק במעמדו הציבורי של משה בתוך עם ישראל. החידוש לשיטת הרמב"ן הוא, שמשה היה עקבי בדרכו גם כשזו לא הייתה פופולרית והוא "זכה" לביקורת קשה. לכן מדגיש הכתוב כי הדבקות באמת משתלמת לבסוף, "אחרי שאמרו לו 'ירא ה' עליכם וישפוט' (לעיל ה כא), ואחרי 'ולא שמעו אל משה מקוצר רוח' (שם ו ט), נתגדל מאד בעיניהם בראותם כי נאמן הוא לנביא לד' ".
נסיים בהסבר על פי חידושו של בעל ה"משך חכמה", בפסוקנו. הוא פוסע במסלול שסלל "אבן עזרא". כל הפסוק עוסק במעמדו הציבורי של משה בעיני המצרים.
יש שתי דרכים להשיג מעמד: האחת להרשים את החלק האיכותי של ההנהגה באמצעות מידות תרומיות ועקביות בדבקות בסולם ערכים נעלה. רק בשלב שני יחלחל המסר לכל שכבות העם, גם אל החלקים היותר שטחיים. זו דרך ארוכה יותר ואמיתית יותר.
הדרך השניה היא להשיג פופולריות רחבה על ידי תרגילים תקשורתיים, "ספינים" וכדו' ומתוך כך להגיע לעמדת השפעה גם כלפי אנשי המעלה. השפעה זו מקורה בכוח שהפופולריות מקנה ולא מכוח ערכי אמת שהאדם מייצג בהליכותיו.
לכן הכתוב מדגיש: "גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם". באיזו דרך הגיע משה למעמדו? קודם "בְּעֵינֵי עַבְדֵי פַרְעֹה" שהכירו במעלותיו תוך כדי המשא והמתן הארוך שניהל בארמון. רק אחר כך "וּבְעֵינֵי הָעָם". הבה נתפלל שנזכה ונהיה ראויים למנהיגים מ"זן" שכזה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.












