ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רפאל בן חנה
אכן מצאנו, גם מבחינה הלכתית, צורך בהכרה ציבורית. כנראה שאי אפשר למנות מלך על הציבור ללא קבלת רשות הציבור. לשיטת הרמב"ם והרשב"ם "דינא דמלכותא דינא" מבוסס על הסכמת העם. כנראה שאי אפשר גם למנות דיין-שופט ללא הסכמת העם וללא הכרזה מצד הציבור כי איש זה הוא "ידוע לשבטו".
מאידך גיסא, מדד הפופולריות הוא גם חרב פיפיות. חיפוש המכנה המשותף הנמוך מדרדר את הציבור לשפל מדרגה מבחינה רוחנית. מנהיג שפועל אך ורק לאחר שאנשיו סקרו את דעת הקהל, איננו מנהיג כי אם מונהג. אישיות שכזו איננה מסוגלת לרומם את העם. משבר מנהיגות הוא תוצאה כמעט ודאית של מצב שכזה.
התורה מתארת ערב יציאת מצרים את מצבו של משה רבנו מבחינה ציבורית:
" וַיִּתֵּן יְקֹוָק אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרָיִם גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּעֵינֵי עַבְדֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי הָעָם" (שמות י"א ג)
נחלקו הראשונים בהסבר הפסוק. ל"אבן עזרא" ברור שהכתוב עוסק במעמדו של עם ישראל בכלל ושל משה בפרט בעיני המצרים ורק בעיניהם. ההערכה כלפי הישראלים ומנהיגם באה לידי ביטוי בנכונות לתת בידם כלי כסף וכלי זהב. לפירושו, הסמיכות בין הפסוק הקודם העוסק בציווי על ההשאלה לפסוקנו ברורה וגם הקשר בין הרישא של הפסוק וההמשך ברור מאוד. וז"ל:
"ויתן ספר הכתוב, כי השם קיים מה שהבטיח למשה, ונתתי את חן העם הזה (שמות ג, כא). וטעם גם האיש משה כי היו רבים משאילים אותם מפני כבוד משה. ובעיני העם עם מצרים" (הפירוש הארוך).
הרמב"ן חולק על "אבן עזרא" וטוען שמבחינה לשונית אי אפשר לקשר בין הציווי "דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב" המופיע בפסוק הקודם לבין פסוקינו. ואלו דבריו:
"ולא יתכן לפרש כי ויתן ה' את חן העם בעיני מצרים הוא חן ההשאלה, כי עתה בזמן ההבטחה לא יאמר "ויתן ה'", אבל היה אומר "ואני אתן את חן העם", ולמטה בשעת מעשה נאמר וה' נתן (להלן י"ב לו)".
לכן מסביר הרמב"ן את הפסוק בדרך זו:
"וטעם ויתן ה' את חן העם בעיני מצרים - שלא היו אנשי מצרים שונאים אותם על המכות, אבל מוסיפין בהם אהבה ונושאים חן בעיניהם, לאמר, אנחנו הרשעים גם עושים חמס, וראוי הוא שיחונן אתכם האלהים. גם האיש משה, המביא עליהם המכות, גדול מאד בכל ארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ואנשי ריבו".
אומנם, הביטוי החותם את הפסוק "וּבְעֵינֵי הָעָם" הוא עוסק במעמדו הציבורי של משה בתוך עם ישראל. החידוש לשיטת הרמב"ן הוא, שמשה היה עקבי בדרכו גם כשזו לא הייתה פופולרית והוא "זכה" לביקורת קשה. לכן מדגיש הכתוב כי הדבקות באמת משתלמת לבסוף, "אחרי שאמרו לו 'ירא ה' עליכם וישפוט' (לעיל ה כא), ואחרי 'ולא שמעו אל משה מקוצר רוח' (שם ו ט), נתגדל מאד בעיניהם בראותם כי נאמן הוא לנביא לד' ".
נסיים בהסבר על פי חידושו של בעל ה"משך חכמה", בפסוקנו. הוא פוסע במסלול שסלל "אבן עזרא". כל הפסוק עוסק במעמדו הציבורי של משה בעיני המצרים.
יש שתי דרכים להשיג מעמד: האחת להרשים את החלק האיכותי של ההנהגה באמצעות מידות תרומיות ועקביות בדבקות בסולם ערכים נעלה. רק בשלב שני יחלחל המסר לכל שכבות העם, גם אל החלקים היותר שטחיים. זו דרך ארוכה יותר ואמיתית יותר.
הדרך השניה היא להשיג פופולריות רחבה על ידי תרגילים תקשורתיים, "ספינים" וכדו' ומתוך כך להגיע לעמדת השפעה גם כלפי אנשי המעלה. השפעה זו מקורה בכוח שהפופולריות מקנה ולא מכוח ערכי אמת שהאדם מייצג בהליכותיו.
לכן הכתוב מדגיש: "גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם". באיזו דרך הגיע משה למעמדו? קודם "בְּעֵינֵי עַבְדֵי פַרְעֹה" שהכירו במעלותיו תוך כדי המשא והמתן הארוך שניהל בארמון. רק אחר כך "וּבְעֵינֵי הָעָם". הבה נתפלל שנזכה ונהיה ראויים למנהיגים מ"זן" שכזה.
שופר
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך עושים קידוש?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
למה ללמוד גמרא?
אנחנו קודש למענך
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
