ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
היכן בדיוק יועלה יצחק על גבי המזבח? לא נתבאר בציווי זה, כשם שלא נתבאר בציווי הראשון, שם מופיע רק באופן כללי "אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (בראשית יב, א). המקום התגלה רק בימי דוד, כאשר התברר היכן צריך לבנות את המקדש. גם הפסוק שקושר בין עקידת יצחק והר הבית נכתב רק על ימי בנו של דוד, "וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית ד' בִּירוּשָׁלִַם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה אֲשֶׁר נִרְאָה לְדָוִיד אָבִיהוּ אֲשֶׁר הֵכִין בִּמְקוֹם דָּוִיד בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי" (דברי הימים ב' ג, א).
כך התברר המיקום המדויק, שם הקב"ה יתגלה אל בניו, בני אברהם יצחק ויעקב "וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ד' יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ד' יֵרָאֶה" (בראשית כב, יד).
הניסיון הראשון היה "לֶךְ לְךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ". הניסיון העשירי והאחרון היה ב"וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ". תהליך זה מגדיר את הכיוון והמטרה.
ניתן לבטא את הרעיון גם בדרך הבאה. מטרת הליכתו של אברהם לארץ ישראל הייתה להגיע אל ראש ההר, שם יעמד בניסיון הקשה מכולם, כדי שבעתיד יזכו בניו 'לראות ולהיראות' במקום זה, מקום השכנת השכינה ולהיות העם היחיד בעולם, עם מופלא שקשור יותר מכל בני האדם אשר על פני האדמה, לבורא עולם "וְנִפְלִינוּ אֲנִי (משה מקבל התורה) וְעַמְּךָ מִכָּל הָעָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (שמות לג, טז).
הכתוב רומז על הקשר בין עקידת יצחק למציאת המקום בימי דוד, תוך שימוש בלשונות קשורים ואזכורים חוזרים.
נפרט חלק מהם:
א. בשני המאורעות בונים מזבח ומעלים עליו עולה, " וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ ... וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה " (שם כב, ט ויג), " וַיִּבֶן שָׁם דָּוִיד מִזְבֵּחַ לַיקֹוָק וַיַּעַל עֹלוֹת וּשְׁלָמִים ... עַל מִזְבַּח הָעֹלָה " (שמו"ב כד, כה).
ב. בשני המקרים הקב"ה הוא זה שקובע את מקום בניית המזבח.
ג. בשני המאורעות המלאך מופיע, "וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ד' מִן הַשָּׁמַיִם " (בראשית כב, יא וכן שם טו) "וַיִּשָּׂא דָוִיד אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת מַלְאַךְ ד' עֹמֵד בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם " (דבהי"א כא, טז).
ד. גם אברהם וגם דוד פועלים בבוקר " וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר" (בראשית כב, ג), " וַיָּקָם דָּוִד בַּבֹּקֶר " (שמו"ב כד, יא).
ה. בשני המאורעות פרק הזמן המוזכר שווה, " בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי " (בראשית כב, ד), " שְׁלֹשֶׁת יָמִים " (דבהי"א כא, יב).
המשמעות היא שבימי דוד מסתיים ההליך שהחל בתקופת האבות, עם עלייתו של אברהם אבינו לארץ ישראל, שסלל "במעשה אבות סימן לבנים", את הדרך לעם ישראל, את דרכו לארץ ישראל.
אברהם, שהיה גֵּר בארץ (בראשית כג, ד), הכין את הקרקע להתקיימות הברכה שקיבל בתחילת פרשתנו: "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה: ... וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" (בראשית יב, ב-ג).
המטרה היא שעם ישראל, יקים מדינה עצמאית בארץ ישראל, שתהיה אור לגוים. מדינה שיהיה לה צבא שיבטיח את עצמאותה, ושחלקים משמעותיים שלו יהיו כתלמידיו של אברהם - לומדי תורה וגם לוחמים עזי נפש, וכתלמידיו של דוד המלך, שהיה עדינו העצני בבית המדרש, וקשה כעץ כשיצא להילחם את מלחמות ד'. תלמידים אלה יזכו לבנות את בית המקדש, שבו ישמעו תפילותיהם של ישראל "תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם" (מלכים א' ח, לב).
מדינה עצמאית זו תעורר התפעלות בין לאומית, ותשמש בסיס להתפשטות אמונת הייחוד בעולם, ממרכזו בירושלים בהר הבית, לשם הגיע אברהם מתוך הקשבה לציווי "לֶךְ לְךָ".
הבה נתפלל כי כשם שחזון הנביאים אודות קיבוץ הגלויות מתקיים לנגד עינינו,
מתוך קיום "נְאֻם אֲדֹנ-י ד' מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד אֲקַבֵּץ עָלָיו לְנִקְבָּצָיו",
נזכה גם לקיום הנבואה הסמוכה "וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי ...
כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים" (ישעיהו נו, ז-ח).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
