ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב חרל"פ
לימים נעשה אותו בחור לראש ישיבה בעצמו, הלא הוא הרב ברוך מרדכי אזרחי, ראש ישיבת 'עטרת ישראל', רבם של תלמידים הרבה, שלפני שנה הסתלק לבית עולמו. תלמידיו מספרים על יחסו המיוחד, על רגישותו והתחשבותו בכל אחד מהתלמידים, רגישות שהייתה נר לרגליו, ואותה ינק גם מהרב חרל"פ.
במסע איסוף החומרים לכתיבת הספר "שירת הי"ם" (שירת חייו של הרב יעקב משה חרל"פ) זכינו להיכנס בניסן תשס"ח לביתו של הגאון הרב ברוך מרדכי אזרחי זצ"ל, ואשתו שולמית-בתו של הגאון הרב מאיר חדש זצ"ל, משגיח ישיבת "חברון". וכך סיפר לנו הרב ברוך מרדכי מזיכרונותיו מהרב חרל"פ:
"כל הרשמים שלי שיש לי עם האישיות הדגולה הזאת, הם רשמים של נער צעיר. אני זוכר שהלכתי אל הרב חרל"פ לשמוע אותו, נדמה לי שלא הבנתי את כל דבריו. לא הלכתי לשמוע אותו בגלל תוכנם של הדברים, הלכתי לשמוע אותו משום שהדמות שלו והאישיות שלו הקסימו אותי.
ישנם דברים שחרותים בי. אחד מהם שראיתיו בקידוש לבנה. אני זוכר את ההתלהבות ואת הדבקות שלו. אינני יכול לשכוח את זה, את הריקוד. לא עשה תנועות, אבל ראיתי עוצמה, לא ריקוד של רקדן, אלא הריקוד משך אותו, זה מה שראיתי. הריקוד היה בסוף קידוש לבנה כששרים 'טובים מאורות'.
בכלל, יש לי הרושם שכל מה שהרב חרל"פ עשה הוא היה נתון בתוך תוכנם של הדברים. כל האישיות שלו, גם החיצוניות שלו, גם התנועות שלו היו תמיד מושפעות וגם מביעות את העומק של הדברים. לא תמיד הבנתי את עמקם של הדברים, אבל האש שבתוך הופעתו ביטאה את תוכנם של הדברים. כך תמיד היה נדמה לי וגם עכשיו. איך הוא חי את התפילות, כל מילה שהיה מוציא מפיו, לא רק שהיה חושב עליה, לא רק שהיה משתהה, אלא הבנתי שהוא חי אותה. הוא מבטא אותה בתוך פנימיותו שהיא פורצת החוצה ואנחנו מתרשמים ממנה.
הרב חרל"פ מצטייר בפני עד היום כאדם שיש לו התלהבות פנימית, בערה פנימית. גם בהבדלה: אני לא יכול לשכוח את זה. ומה ראיתי שם? איני מדבר על נעימות הניגון או על צורת המנגינה אלא הַבֵּעֵרָה הפנימית, ההתאחדות בין עושה ההבדלה להבדלה עצמה, היה נדמה שהוא מבטא את תוכנה של ההבדלה. במיוחד אני מזכיר וזוכר כשהגיע ל"בין ישראל לעמים" עם התנועה המיוחדת שלו עומד לפני עיני. החיבור, כל המציאות שלו הייתה נתונה כאילו בתוך תוכן ההבדלה. כך בקידוש לבנה, כך בהבדלה, וכך גם כשאמר את דרשתו. לא הצלחתי להבין את דרשתו, אולי דיבר בענייני קבלה שנער לא מבין.
כל שבת באנו לסעודה שלישית ובעיקר לשיחה. ישבנו קבוצת אנשים, סביב לשולחן. הרב לא דיבר בקול גבוה, דיבר בקול חלש, למיטב זכרוני. אבל בקול בוער! בקול מתלהט! בקול מתלהב, בקול של דבקות בדברים. אדם שהכל מובע מתוך תוכו. תוך תוכו הוא זה שמביע את הדברים. וזה מה שמשך אותי. וזה דבר עצום.
אני יודע שאינני מדבר לא על גדלותו של הרב חרל"פ שוודאי היתה גדולה מאד, לא על גדלותו בהלכה ובענייני השקפה אבל אני מדבר על דברים שנער, נמשך אחריהם. אני חושב שדמות כזאת היא יחידה. מהבחינות האלה ודאי אינני מוצא להן אח ורע. זה טוב שהזיכרון שלו יהיה חקוק. אני רואה בזה התמזגות של אמת בתוך האישיות. של רצינות, התלהבות. של אהבת ה'. אהבת התורה. אהבת ישראל. אהבה. התוכן של אהבה, זו ההתמזגות של האדם עם הדבר שהוא דבק בו, הוא אוהב אותו. ואין ספק שכך היה רבי יעקב משה חרל"פ זצ"ל."
שאלנו את הרב אזרחי :מה היה מיוחד ברב חרל"פ?
וכך ענה: "אני חושב שאי אפשר לפרט לאחרים, זו התרשמות אישית, אבל מספיק שנדע שהייתה אישיות כזו, אני לא מכיר רבים שאפשר להתרשם מהם בצורה כזו, אדם שיכול להדביק באש של היום יום שלו: תפילה, הבדלה, קידוש לבנה, שיחות, דיבורים, להדביק אנשים בתוך האמת שבוערת בקרבו. היית רואה עליו שהדברים שהוא אומר הוא לא רק אומר, הוא רואה אותם, הוא חש אותם, הוא מרגיש אותם. חשוב לראות אדם שכל מה שעושה לא עושה כאדם שעושה דברים חיצוניים אלא פורץ מתוך קרבו. זה פרץ ממנו. זה מה שאני ראיתי. בזה היה יחיד במינו."
ענני במרחב י-ה
טרם פטירתו, חלה הרב חרל"פ במחלה, שממנה התייסר ייסורים קשים. הוא אושפז מספר פעמים בבית החולים, לתקופות ממושכות, ורק לעיתים, היו משחררים אותו לביתו במידת האפשר, לשבתות ולימים טובים. באחת הפעמים הללו, ערב שביעי של פסח, שוחרר הרב מבית החולים לביתו. בפני בני המשפחה עמדה התלבטות קשה, שמא אמירת השירה תדרדר את מצבו הבריאותי. בסופם של הדיונים הוחלט לקיים את מעמד 'שירת הים' ויהי מה. השמועה עברה כאש בשדה קוצים: הרב חרל"פ ישיר גם השנה את ‘שירת-הים'. קהל רב החל נוהר אל הבית מיד לאחר תום סעודת החג.
בהתחלה סבבו האנשים את הבית הלוך ושוב מצפים לשעת חצות. הבית התמלא עד אפס מקום. התרגשות גדולה אפפה את כולם.
לפתע הושלך הס. מתח רב אחז בנוכחים, מתח שעלה וגאה כאשר דלת חדרו של הרב נפתחה.
ממשיך ומספר הרב אזרחי: את הרב הישיש נשאו מחדרו פנימה אל החדר הגדול כשהוא ישוב על גבי כורסה. זכורות לי פניו החיוורות של הרב, השטריימל השמוט על מצחו, גופו הרפוי. מחלתו הקשה, וחולשתו, בלטה על רקע נרות החג המאירים. או אז חשבתי לעצמי - וכי מה כבר יכול אדם כה חלוש לעשות, בכוחותיו הדלים? חיכינו שמי מהקהל יתחיל בניגון, ואז מתוך השקט הדרוך שבו היינו ראינו כיצד הרב, היושב בראש השולחן, הרים את ידו והחל לנגן בקול שקט את ניגון ‘שירת-הים’ האהוב והמוכר. פסוק אחר פסוק, עלה קולו והתגבר. הרב החל להתנועע ולהניף את ידו עד כי בפסוק השני של "אז ישיר" התרומם מן הכורסה בקפיצה, בוער כלהבת קודש.
רק מי שכל עולמו הרוחני הוא דבקות אחת גדולה ב'מי שאמר והיה העולם'. רק מי שאישיותו היא מרקם שלם של אהבת ה’ ועמו. רק מי שכל רגע בחייו הוא קודש ללימוד התורה והיראה - רק אדם כזה, מסוגל להפיח רוח חיים עליונה, בגופו החולה והמדולדל, לצאת ממייצרי החומר, ולשוט בעולמות עליונים. חותם הרב אזרחי את דבריו ואומר: באותם רגעים נתמלאתי דאגה לבריאותו, מי יודע מה עלולות לגרום הקפיצות לאדם שכה חלוש בליבו, והרב ניתר וקפץ... זכורני כי לחשתי אז לחברי – "וכי כיצד מאפשרים לו לעשות דבר כזה"? וענה לי – "האם הרב חרל"פ צריך בכלל מישהו שיאפשר לו".
סיים הרב אזרחי את הפגישה אתנו ואמר:
"בכל מה שהוציא הרב חרל"פ מפיו, היית מרגיש שדברים אלו הם בכוונה מכוונת, בסערת רגשות. ניכר היה כי כל מה שהוא אומר - הוא גם מרגיש. כל מה שהוא עושה - הוא חש. כל מה שהוא מוציא מפיו – גדוש במחשבה וכוונה".
יצאנו מבית הרב אזרחי עם ברכת הדרך שלו להצלחה בכתיבת הספר בתיאור מרומם של הרב חרל"פ, ועם צידה לדרך מהרבנית – תמונות מתוך הספר "המשגיח" שהוציאה על אביה - אותן תמונות אח''כ שלבנו בספר "שירת הי"ם".
מאת: יאיר חרל"פ והרב אבישי גרוסר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















