ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- מצוות האמונה ומהותה
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
אורתופרקסיה או אורתודוקסיה?
התפיסה העומדת בבסיס השאלה שבפתיחה גורסת כי עניין התורה הוא קביעת המעשה הנכון. על פי זה היהדות היא אורתופרקסיה, כלומר תרבות המעשה הנכון (פרקסיס – מעשה ביוונית). למעשה, החל מימי רבי משה מנדלסון אחז חלק משמעותי מהיהדות המודרנית שבגרמניה בדיוק בהשקפה זו (ראה משה מנדלסון, ירושלים, כתבי רמ"מ ספר ראשון, עמ' 103). על פי זה, התורה לא אמורה לקבוע לאדם את האמונות וההשקפות הנכונות. כל עניינה של התורה הוא הוראת דרך חיים, כלומר מצוות: מה על האדם לעשות ומה אסור לו לעשות; היאך הוא אמור להתנהג בכל מצב וסיטואציה, ובאיזו דרך מעשית עליו לכונן את חייו ואת החברה כולה על מנת ליצור אנושות מתוקנת.
לכאורה, אפשר למצוא תימוכין להשקפה זו כבר בתחילת התורה ועוד בפירושו של המורה הגדול, רש"י. כך כתב רש"י על פי מדרש תנחומא ישן: "אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם שהיא מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל, ומה טעם פתח בבראשית?" (רש"י, בראשית א, א). בשאלתו של רבי יצחק לכאורה מונחת אותה הנחה שראינו לעיל: אין עניינה של התורה ושל היהדות אלא להנחות להתנהג בדרך הנכונה והמעשית, ומשכך הייתה התורה צריכה להתחיל במצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל, ולא להאריך בסיפורי הבריאה שאין להם לכאורה שום קשר לצורת ההתנהגות המבוקשת מהאיש הישראלי!
אולי בשל החשש מהטעות הזאת כתב הרמב"ן באופן חריף כל כך את השגתו על דברי רש"י, שלמעשה אינם אלא דברי חז"ל: "ויש לשאול בה, כי צורך גדול הוא להתחיל התורה בבראשית ברא א־לוהים, כי הוא שורש האמונה, ושאינו מאמין בזה וחושב שהעולם קדמון, הוא כופר בעיקר ואין לו תורה כלל!". בדיוק כנגד התפיסה העלולה לצמוח משאלתו של רבי יצחק, כאילו אין לתורה יומרה לקבוע אמונה נכונה, כתב הרמב"ן כי אדרבה, זהו חיוב גמור להתחיל את התורה בסיפור הבריאה, כיוון שאם לא כן עלול האדם לחשוב כי העולם קדמון ולא ברוא, ומי שחושב כך – אין זה משנה כמה טון מצוות הוא מקיים בכל יום, "הוא כופר בעיקר ואין לו תורה כלל!".
אך כדי שלא להשאיר אותנו בלי תשובה לשאלה מדוע חז"ל בכל זאת העלו שאלה זו, כתב הרמב"ן כי כוונת רבי יצחק לא הייתה שאין צורך לספר את תיאור הבריאה כלל, שהרי זה יסוד אמוני הכרחי, אלא שדי היה בתיאור קצר שבעשרת הדברות על כך שהקב"ה ברא את העולם בשישה ימים, ולא היה צורך בהרחבה גדולה בעניינים נסתרים של מעשה בראשית השייכים רק ליחידים יודעי ח"ן.
שרוי בלא אמונה - שרוי בלא תורה
אכן כדברי הרמב"ן, כל מי שחסר מיסודות האמונה ממילא לא שייך לקיום התורה והמצוות. כך מופיע גם בשדה ההלכה עצמו. הנה הרמב"ם, הנשר הגדול, רבם של ישראל בשדה ההלכה, קבע מפורשות על פי דברי חז"ל בכמה מקומות רשימה של אלו ש"זכו" להיכנס לרשימה הלא מכובדת של אלו שאין להם חלק לעולם הבא. המעיין ברשימה זו רואה מיד כי יותר מחצי מהם קשורים לעבירות בתחום האמונה והדעת: "ואלו שאין להם חלק לעולם הבא אלא נכרתים ואובדים ונידונין על גודל רשעם וחטאתם לעולם ולעולמי עולמים: המינים והאפיקורסין והכופרים בתורה והכופרים בתחיית המתים ובביאת הגואל..." (הלכות תשובה ג, ו).
למעשה, חוסר באמונות התורה מונע גם קיום מצוות. כך, אדם שאיננו מאמין בבורא משגיח המאזין לתפילת עמו, היאך יעמוד ויתפלל? הלוא כתבו האחרונים (חידושי גר"ח הלוי הל' תפילה) כי מי שלא מכוון בתפילתו שהוא כעומד לפני ה', לא יצא ידי חובה. או למשל אדם שסובר כי ישנם שתי רשויות למעלה כגון שאוחז בתפיסה הזרתוסטרית, תפיסה מוטעית זו מונעת אותו מלשחוט ויינו נחשב יין נסך (חולין יג, א; רמב"ם שחיטה ד, יד). בכך מובן מדוע קבעו חז"ל כי על האדם לקבל על עצמו ראשית לכול עול מלכות שמיים, ורק לאחר מכן יש לו לקבל עול מצוות (משנה ברכות ב, ב), שמי שאיננו מאמין בבורא משגיח ומצווה, היאך יקיים המצוות? (ראה שיחות הרצי"ה, הקדמה לספר הכוזרי).
הניסיון הוכיח
יתרה מזו, הניסיון ההיסטורי כבר הוכיח כי לא ניתן להעמיד את קיום התורה רק על רשימת ציוויים של עשה ולא תעשה. על פי ההיסטוריון ד"ר צבי גרץ, לא עברו שישים שנה מיום מותו של מנדלסון, ומחצית מבני הקהילה היהודית בברלין שהלכה בדרכו, התנצרו מרצונם! (מדרגות בעולמה של החסידות, מאיר אוריין עמ' 16).
דברים אלו מקבלים ביטוי בדברי חז"ל על ניסיונות הנביאים במהלך הדורות להעמיד את התורה כולה על יסודות ספורים שמהווים כללים לתורה כולה (עקרים, מאמר שלישי פרק ל): "דרש רבי שמלאי שש מאות ושלוש עשרה מצוות נאמרו לו למשה... בא דוד והעמידן על אחת עשרה... בא ישעיהו והעמידן על שש... בא מיכה והעמידן על שלוש... חזר ישעיהו והעמידן על שתיים... בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר וצדיק באמונתו יחיה" (מכות כג, ב). העמוד האחד, הכולל את כל התורה כולה, הוא עמוד האמונה. מכאן לגמרי מובן כמה נואל הניסיון לעצב חיי תורה הבנויים רק על התנהגות ומעשיים.
מאמינים בני מאמינים
אחד מהטעמים שבשלם ישנה התנגדות לקבל את העובדה שהתורה בנויה ראשית כול על אמונות ודעות מוכרחות, היא המחשבה כי לא ניתן לצוות על המחשבה. אלא שהאמת היא הפוכה לגמרי. לא רק שהתורה מצווה אותנו על אמונות מסוימות, אלא היא גם קובעת כי המחשבות והאמונות נמצאות בידו של אדם, והוא יכול לעצב אותן כרצונו. רק משום כך התורה ציוותה אותנו לא להקשות עורף כשאנו רואים את השגחת ה' ולתלות את המאורעות במקרים אקראיים (בעל הלכות גדולות מצווה קנא; השגת הרמב"ן על שורש ד).
היסוד הזה תלוי במבנה נפש האדם הקובע את אמונותיו רק לאחר שהוא מפרש מציאות באופן מסוים. המציאות חיה וקיימת, אומנם היא נתונה לפרשנות וזו תלויה לחלוטין ברצון האדם. אדם שיפרש את המאורעות באופן שתומך בהשגחת ה', יזכה לראות את ההשגחה האלוקית עין בעין. על כך בדיוק ציוותה התורה, כך שהיכולת להאמין או לא תלויה ברצון שלנו שלא לדחות את מה שאנו רואים בעינינו בפרשנות עקומה ובעלת אג'נדה שלילית.
מלבד זאת, האמונה בקב"ה ובפעולותיו היא יסוד נפשי קבוע, כפי שקבעו חז"ל כי "ישראל הם מאמינים בני מאמינים" (שבת צז, א). על פי זה, חיסרון או פגם באמונה שהאדם מוצא בעצמו, איננו אלא לכלוך וכתם על הנפש, החוסם אותה מלהביע את טבעה האמיתי: "שלעולם אור הקודש של האמונה הא־לוהית באור טהרתה גנוז הוא בנשמתם של ישראל פנימה ובשום אופן אי אפשר לאמור עליהם שלא יאמינו לדבר ד' ביד עבדו הנאמן גם בעת אשר תכונת החיים בחיצוניותם היא מראה ככה שעל זה נאמר אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש" (עין איה שבת יא, ז).
את היכולת הזאת להאמין, את מבנה הנפש הזה שכולו להט ודבקות בקב"ה, ומתוך כך השאיפה לקיים את רצונו ואת כל מצוותיו, קיבלנו מאבינו הראשון אברהם, הצור שנחצבנו ממנו, אבי האמונה הישראלית בא־ל חי וקיים. את הנקודה הארכימדית הזאת, שעליה תלויות כל התורה וכל היהדות, צריך להדגיש מיד בתחילת התורה, ובשל כך פרשיות בראשית המגוללות את חיי אבותינו ומעצבות את אמונתנו (רמב"ן הקדמה לבראשית) נקראות בשקיקה יתרה. ההחזקה בסלע קיומנו האמוני תאיר לנו גם את הדרך לניצחון על אויבינו ותביא אותנו לשכון בארצנו לבטח.
הכותב הוא ר"מ בישיבת מעלות, ראש פרויקט רבנן דאגדתא ומחבר הספר החדש 'האר"י והראי"ה'
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
