ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- מצוות האמונה ומהותה
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
אורתופרקסיה או אורתודוקסיה?
התפיסה העומדת בבסיס השאלה שבפתיחה גורסת כי עניין התורה הוא קביעת המעשה הנכון. על פי זה היהדות היא אורתופרקסיה, כלומר תרבות המעשה הנכון (פרקסיס – מעשה ביוונית). למעשה, החל מימי רבי משה מנדלסון אחז חלק משמעותי מהיהדות המודרנית שבגרמניה בדיוק בהשקפה זו (ראה משה מנדלסון, ירושלים, כתבי רמ"מ ספר ראשון, עמ' 103). על פי זה, התורה לא אמורה לקבוע לאדם את האמונות וההשקפות הנכונות. כל עניינה של התורה הוא הוראת דרך חיים, כלומר מצוות: מה על האדם לעשות ומה אסור לו לעשות; היאך הוא אמור להתנהג בכל מצב וסיטואציה, ובאיזו דרך מעשית עליו לכונן את חייו ואת החברה כולה על מנת ליצור אנושות מתוקנת.
לכאורה, אפשר למצוא תימוכין להשקפה זו כבר בתחילת התורה ועוד בפירושו של המורה הגדול, רש"י. כך כתב רש"י על פי מדרש תנחומא ישן: "אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם שהיא מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל, ומה טעם פתח בבראשית?" (רש"י, בראשית א, א). בשאלתו של רבי יצחק לכאורה מונחת אותה הנחה שראינו לעיל: אין עניינה של התורה ושל היהדות אלא להנחות להתנהג בדרך הנכונה והמעשית, ומשכך הייתה התורה צריכה להתחיל במצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל, ולא להאריך בסיפורי הבריאה שאין להם לכאורה שום קשר לצורת ההתנהגות המבוקשת מהאיש הישראלי!
אולי בשל החשש מהטעות הזאת כתב הרמב"ן באופן חריף כל כך את השגתו על דברי רש"י, שלמעשה אינם אלא דברי חז"ל: "ויש לשאול בה, כי צורך גדול הוא להתחיל התורה בבראשית ברא א־לוהים, כי הוא שורש האמונה, ושאינו מאמין בזה וחושב שהעולם קדמון, הוא כופר בעיקר ואין לו תורה כלל!". בדיוק כנגד התפיסה העלולה לצמוח משאלתו של רבי יצחק, כאילו אין לתורה יומרה לקבוע אמונה נכונה, כתב הרמב"ן כי אדרבה, זהו חיוב גמור להתחיל את התורה בסיפור הבריאה, כיוון שאם לא כן עלול האדם לחשוב כי העולם קדמון ולא ברוא, ומי שחושב כך – אין זה משנה כמה טון מצוות הוא מקיים בכל יום, "הוא כופר בעיקר ואין לו תורה כלל!".
אך כדי שלא להשאיר אותנו בלי תשובה לשאלה מדוע חז"ל בכל זאת העלו שאלה זו, כתב הרמב"ן כי כוונת רבי יצחק לא הייתה שאין צורך לספר את תיאור הבריאה כלל, שהרי זה יסוד אמוני הכרחי, אלא שדי היה בתיאור קצר שבעשרת הדברות על כך שהקב"ה ברא את העולם בשישה ימים, ולא היה צורך בהרחבה גדולה בעניינים נסתרים של מעשה בראשית השייכים רק ליחידים יודעי ח"ן.
שרוי בלא אמונה - שרוי בלא תורה
אכן כדברי הרמב"ן, כל מי שחסר מיסודות האמונה ממילא לא שייך לקיום התורה והמצוות. כך מופיע גם בשדה ההלכה עצמו. הנה הרמב"ם, הנשר הגדול, רבם של ישראל בשדה ההלכה, קבע מפורשות על פי דברי חז"ל בכמה מקומות רשימה של אלו ש"זכו" להיכנס לרשימה הלא מכובדת של אלו שאין להם חלק לעולם הבא. המעיין ברשימה זו רואה מיד כי יותר מחצי מהם קשורים לעבירות בתחום האמונה והדעת: "ואלו שאין להם חלק לעולם הבא אלא נכרתים ואובדים ונידונין על גודל רשעם וחטאתם לעולם ולעולמי עולמים: המינים והאפיקורסין והכופרים בתורה והכופרים בתחיית המתים ובביאת הגואל..." (הלכות תשובה ג, ו).
למעשה, חוסר באמונות התורה מונע גם קיום מצוות. כך, אדם שאיננו מאמין בבורא משגיח המאזין לתפילת עמו, היאך יעמוד ויתפלל? הלוא כתבו האחרונים (חידושי גר"ח הלוי הל' תפילה) כי מי שלא מכוון בתפילתו שהוא כעומד לפני ה', לא יצא ידי חובה. או למשל אדם שסובר כי ישנם שתי רשויות למעלה כגון שאוחז בתפיסה הזרתוסטרית, תפיסה מוטעית זו מונעת אותו מלשחוט ויינו נחשב יין נסך (חולין יג, א; רמב"ם שחיטה ד, יד). בכך מובן מדוע קבעו חז"ל כי על האדם לקבל על עצמו ראשית לכול עול מלכות שמיים, ורק לאחר מכן יש לו לקבל עול מצוות (משנה ברכות ב, ב), שמי שאיננו מאמין בבורא משגיח ומצווה, היאך יקיים המצוות? (ראה שיחות הרצי"ה, הקדמה לספר הכוזרי).
הניסיון הוכיח
יתרה מזו, הניסיון ההיסטורי כבר הוכיח כי לא ניתן להעמיד את קיום התורה רק על רשימת ציוויים של עשה ולא תעשה. על פי ההיסטוריון ד"ר צבי גרץ, לא עברו שישים שנה מיום מותו של מנדלסון, ומחצית מבני הקהילה היהודית בברלין שהלכה בדרכו, התנצרו מרצונם! (מדרגות בעולמה של החסידות, מאיר אוריין עמ' 16).
דברים אלו מקבלים ביטוי בדברי חז"ל על ניסיונות הנביאים במהלך הדורות להעמיד את התורה כולה על יסודות ספורים שמהווים כללים לתורה כולה (עקרים, מאמר שלישי פרק ל): "דרש רבי שמלאי שש מאות ושלוש עשרה מצוות נאמרו לו למשה... בא דוד והעמידן על אחת עשרה... בא ישעיהו והעמידן על שש... בא מיכה והעמידן על שלוש... חזר ישעיהו והעמידן על שתיים... בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר וצדיק באמונתו יחיה" (מכות כג, ב). העמוד האחד, הכולל את כל התורה כולה, הוא עמוד האמונה. מכאן לגמרי מובן כמה נואל הניסיון לעצב חיי תורה הבנויים רק על התנהגות ומעשיים.
מאמינים בני מאמינים
אחד מהטעמים שבשלם ישנה התנגדות לקבל את העובדה שהתורה בנויה ראשית כול על אמונות ודעות מוכרחות, היא המחשבה כי לא ניתן לצוות על המחשבה. אלא שהאמת היא הפוכה לגמרי. לא רק שהתורה מצווה אותנו על אמונות מסוימות, אלא היא גם קובעת כי המחשבות והאמונות נמצאות בידו של אדם, והוא יכול לעצב אותן כרצונו. רק משום כך התורה ציוותה אותנו לא להקשות עורף כשאנו רואים את השגחת ה' ולתלות את המאורעות במקרים אקראיים (בעל הלכות גדולות מצווה קנא; השגת הרמב"ן על שורש ד).
היסוד הזה תלוי במבנה נפש האדם הקובע את אמונותיו רק לאחר שהוא מפרש מציאות באופן מסוים. המציאות חיה וקיימת, אומנם היא נתונה לפרשנות וזו תלויה לחלוטין ברצון האדם. אדם שיפרש את המאורעות באופן שתומך בהשגחת ה', יזכה לראות את ההשגחה האלוקית עין בעין. על כך בדיוק ציוותה התורה, כך שהיכולת להאמין או לא תלויה ברצון שלנו שלא לדחות את מה שאנו רואים בעינינו בפרשנות עקומה ובעלת אג'נדה שלילית.
מלבד זאת, האמונה בקב"ה ובפעולותיו היא יסוד נפשי קבוע, כפי שקבעו חז"ל כי "ישראל הם מאמינים בני מאמינים" (שבת צז, א). על פי זה, חיסרון או פגם באמונה שהאדם מוצא בעצמו, איננו אלא לכלוך וכתם על הנפש, החוסם אותה מלהביע את טבעה האמיתי: "שלעולם אור הקודש של האמונה הא־לוהית באור טהרתה גנוז הוא בנשמתם של ישראל פנימה ובשום אופן אי אפשר לאמור עליהם שלא יאמינו לדבר ד' ביד עבדו הנאמן גם בעת אשר תכונת החיים בחיצוניותם היא מראה ככה שעל זה נאמר אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש" (עין איה שבת יא, ז).
את היכולת הזאת להאמין, את מבנה הנפש הזה שכולו להט ודבקות בקב"ה, ומתוך כך השאיפה לקיים את רצונו ואת כל מצוותיו, קיבלנו מאבינו הראשון אברהם, הצור שנחצבנו ממנו, אבי האמונה הישראלית בא־ל חי וקיים. את הנקודה הארכימדית הזאת, שעליה תלויות כל התורה וכל היהדות, צריך להדגיש מיד בתחילת התורה, ובשל כך פרשיות בראשית המגוללות את חיי אבותינו ומעצבות את אמונתנו (רמב"ן הקדמה לבראשית) נקראות בשקיקה יתרה. ההחזקה בסלע קיומנו האמוני תאיר לנו גם את הדרך לניצחון על אויבינו ותביא אותנו לשכון בארצנו לבטח.
הכותב הוא ר"מ בישיבת מעלות, ראש פרויקט רבנן דאגדתא ומחבר הספר החדש 'האר"י והראי"ה'
מתוך העיתון 'בשבע'
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
קשה עליי פרידתכם
למה ללמוד גמרא?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
כאב הגלות ותקוות הגאולה
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
בריאת העולם בפרשת לך לך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
