ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
כך סיכם את הדברים הרב מאיר בר אילן זצ"ל בהקדמה לספר חזון הגאולה: "הברכה אשר הייתה בקרבו (של הרב זצ"ל) הייתה ברכת שם ומלכות, והאור הזורח בנפשו היה אור הישועה והגאולה... גם בכמות העבודה הרוחנית גדול היה כוחו של הרב קוק זצ"ל מאין רבים כמוהו, כי רבות למד ורבות לימד... ובכל אלה כמעט בלי יוצא מכלל זה – קו אחד ושיטה אחת: להשיב את בני ישראל לאביהם שבשמיים ולהשיב את עם ישראל אל ארצו ואל מולדתו... הספר הזה, 'חזון הגאולה', מתעסק בדבר הכולל את כל השקפותיו של הרב קוק ז"ל: השאיפה והכמיהה לגאולה, הדרכים והאמצעים לבניין הארץ".
לתכונה עיקרית זו באישיותו של מרן הרב, ישנה השלכה משמעותית גם כלפי דרכי הלימוד הנצרכות בדור האחרון – כפי שנפרט כעת.
לראות לתוך המציאות הפנימית
היכולת לצפות מהלכים שהמציאות מתפתחת אליהם, לזהות שינויים היסטוריים והתקדמות אנושית, תלויה באפשרות של האדם להתבונן על המציאות הפנימית המוליכה את הבריאה. כפי שראינו בדוגמה למעלה, הרב זצ"ל זיהה שינוי שהלך והתהווה בנשמות ישראל. למרות ההתנהגות של חלק גדול מאוד מעולי העלייה השנייה, שהפגינו יחס מבזה ולפעמים ארסי כלפי כל קודש, הרב ידע מתוך התבוננות פנימית כי תוכם טוב הוא.
"וכן הן הנשמות של אותם שהסגולה הישראלית לבדה מתגלה בהם בעקבא דמשיחא, ולהם יש תרופה, אף על פי שיש בהם סירחון גדול, וחושך רב וכבד מאוד. אמר על זה רב יוסף: 'ייתי ואזכי דאיתיב בטולא דכופיתא דחמריה', ורב יוסף היה דרכו להביט על הפנימיות" (אג' תקנה).
הרב אף הבין כי הכפירה המחוצפת נובעת בדורות האחרונים דווקא מתוך שאיפה אל קודש עליון יותר, ורק משום שבנפשם יש אור אלוקי גדול מאוד ולא מחוצפה ועזות סתם (אורות התחיה מז; אורות, זרעונים, ייסורים ממרקים).
איש פנימיות התורה
היכולת של הרב זצ"ל להתבונן על המציאות הפנימית, נבעה מתוך עיסוקו העמוק והמאומץ במשך שנים ארוכות בפנימיות התורה, בחלק הנסתר שבה (אורות התחיה נז). הרב העיד על עצמו שמשיכתו הטבעית היא דווקא לעיסוק בחלקים האגדתיים והפנימיים של התורה: "ואם בנגלות והלכות יש לי רפיון יותר גדול, גורם זה המשכתי הפנימית לאגדה ונסתר" (קובץ ו סט).
עיסוקו של הרב בתורת הקבלה התחיל עוד כשהיה רב צעיר בזיימל, וכשבאותם ימים נתעוררו אצלו כמה שאלות ביסודי הדברים, קיבל רשות מאנשי קהילתו ונסע למשך חודש ימים לעיירה שאוויל, ל"השתלמות" אצל הארי שבחבורת גדולי הנסתר, הגאון רבי שלמה אלישיב, בעל הלשם שבו ואחלמה (רמ"צ נריה, מועדי הראיה עמ' תנה).
הגאולה תלויה בגילוי פנימיות התורה והחיים
נטייתו הטבעית של הרב זצ"ל לפנימיות התורה והנסתר, היא שהפכה אותו להיות דורש בחוזקה וללא הרף לשיבת ציון. הרב עצמו כתב שאין יכולת להבין את חשיבותה של ארץ ישראל וערכה המרכזי בתורה, אלא על ידי העמקה בתורת הרזים: "על ידי התרחקות מהכרת הרזים באה ההכרה של קדושת ארץ ישראל בצורה מטושטשת. על ידי ההתנכרות אל סוד ד' נעשות הסגולות העליונות של עומק החיים הא־לוהיים לדברים טפלים... והגלות מוצאת היא חן מצד עצמותה" (אורות ארץ ישראל, ב).
העמקתו בפנימיות התורה היא גם זו שנטעה קו אצלו כתכונה מרכזית, להיות צופה וכוסף לגאולת ישראל בכל ענייניו, שכן הגאולה עצמה תלויה בחשיפת הרבדים הפנימיים שבתורה, כפי שמופיע בזוהר עצמו ונשנה בכל ספרי המקובלים: "ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי, דאיהו האי ספר הזוהר, יפקון ביה מן גלותא ברחמי" (רעיא מהימנא מצווה פז). "כמה בני נשא לתתא יתפרנסון מהאי חיבורא דילך, כד איתגלי לתתא בדרא בתראה בסוף יומיא, ובגינא וקראתם דרור בארץ" (תיקוני זוהר סוף תיקון ו). ולא מצא גדול תלמידי האריז"ל, רבי חיים ויטאל, תרופה ומענה לשאלת עיכוב הגאולה אלא במה שאין עוסקים בפנימיות התורה (הקדמת הרח"ו לשער ההקדמות). ואכן גם הרב זצ"ל דרש וחזר על כך ללא הרף: "ספר הזוהר הפורץ נתיבות חדשות, משים במדבר דרך, מסילה בערבה, הוא וכל תבואתו מוכן הוא לפתוח פתחי גאולה" (קובץ א תתסט).
מתוך כל זאת עולה ההבנה כי אף שהרב כתב את דבריו באופן שיובנו – עד כמה שניתן – לציבור הכללי, גם זה שאיננו מצוי בחלקים הפנימיים שבתורה, עם זאת דבריו בוודאי הושרשו וכיוונו אל הרבדים הנסתרים שבה. כשהרב שאר ישוב, בנו של הרב הנזיר, נפגש ביחידות עם הרבי מליובאוויטש בתקופה שכיהן בה במשרת סגן ראש העיר ירושלים, שאל אותו הרבי מדוע מרן הרב זצ"ל כתב בלשון ספרותית ולא במונחים הקבליים המקובלים שעליהם ייסד את דבריו באורות הקודש. השיב שם הרב שאר ישוב ז"ל שהרב הנזיר אמר בשם מרן הרב שאצלו "הכול הולך אחרי הנוף" (לשון המשנה מעשרות פ"ג), כלומר הוא כתב כך כדי לקרב רחוקים שאינם בקיאים בלשון הפנימית (בתוך מכתב בס' שמן ששון מחברך להר"ד וולפא, ח"א עמ' 283).
סוגה חדשה של ספרות
זכה דורנו, ורבים החלו דורשים אחר פנימיותה של תורה, אל הרבדים הפנימיים שבה החושפים את שהקב"ה פועל בתורתו ובעולמו. מאז שמחת תורה, אין מי שלא מרגיש כי העולם כולו מצוי בטלטלה, ועם ישראל שלפני מאורעות אלו כבר לא יהיה כמה שהוא היה קודם לתאריך זה. מכאן נובעת התביעה הצודקת להבין את המתחולל מתחת לפני השטח, מתוך ההכרה כי המציאות החיצונית איננה אלא קליפה דקה.
מתוך כך צומחת ועולה דרישה חדשה בבתי המדרש של צופה ורועה דור הגאולה: לחבר את דברי מרן הרב הנגלים אל פנימיותה של תורה. לחשוף את הרבדים העמוקים שאליהם כיוון ואותם פירש מרן הרב זצ"ל. ואכן, סוגה חדשה של ספרות המחברת בין כתבי מרן הרב זצ"ל, ואל כתבי המקובלים וחכמי הנסתר, קמה. החלוצים שבהם בוודאי היו הרב צבי יהודה והרב הנזיר, שהצביעו על מקורותיו של הרב זצ"ל גם בספרות הקבלית. אומנם בשנים האחרונות החלו הדברים להתפרש בצורה רחבה יותר, ומחברים חשובים החלו להוציא ספרים שעניינם המיוחד והמפורש הוא לבאר את המקורות הפנימיים של מרן הרב זצ"ל. אף אני הקטן זכיתי להצטרף עימהם זה עתה בחיבור חדש: "האר"י והראי"ה – הצמצום", שעניינו יהיה להקיף את הנושאים הפנימיים ואת הסוגיות האמוניות המשיקות אליהם, סוגיה אחר סוגיה.
אך האמת חייבת להיאמר: העבודה רבה מאוד, משום שמרן הרב העיד על עצמו שאין דבר מדבריו שאין לו מקור בכתבי האריז"ל (ג' אלול), וכן כתבי הרב זצ"ל רבים, רחבים ועמוקים הם. ראוי הרב זצ"ל וראוי דורנו, כי במלאת מאה שנים לייסוד חזונו החינוכי בהקמת ישיבת מרכז הרב, יבואו תלמידי חכמים רבים ונוספים, ויעמיקו בתורתו עד שיגלו את צפונותיה הפנימיים. רק כך נוכל לרכוש את "משקפי הראי"ה" של הרב זצ"ל, שידע לחשוף את סודות המציאות ולקדם בברכה את גאולתנו ופדות נפשנו.
הכותב הוא ר"מ בישיבת מעלות, ראש פרויקט רבנן דאגדתא ומחבר הספר החדש: "האר"י והראי"ה – הצמצום"
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות
עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
