ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- ביטחון בה'
- מדורים
- רביבים
שאלה: כיצד ניתן להסביר את הסבל הנורא שיש בעולם. הרי ה' רוצה בטובת ברואיו, ואיך הוא מסכים שיהיה בעולם כל כך הרבה סבל? כיצד הוא מניח לרשעים להתאכזר כל כך לזולתם? שאלה זו עלתה מחדש לאחר הטבח המזעזע בשמחת תורה תשפ"ד, והמלחמה והסבל שנגרם בעטיה.
תשובה: התשובה הפשוטה והעמוקה כאחד היא שה' ברא את העולם וכל אשר בו כדי להיטיב, וגם הרע והייסורים נועדו להיטיב, אלא שמבטו של האדם צר ומצומצם מכדי לראות את התמונה הגדולה, בעולם הזה ובעולם הבא. לכן בעיניו הרע נראה איום ונורא, אולם כאשר מבינים שכל מה שה' עושה הוא לטובה, מבינים את חשיבותו של הרע. זו גם התשובה שהשיב ה' לאיוב, ששכלו קטן מלהכיר את מורכבות הבריאה, ולראות איך הכול יהיה לטובה. יש מי שיזכה לראות בחייו בעולם הזה איך הסבל שעבר הצמיח לו טובה כפולה ומכופלת, ויש מי שיזכה לראות זאת רק בעולם האמת.
הענווה המצמיחה
כמו בכל השאלות הנוגעות לה' עצמו, גם בשאלה זו אנו מוצאים את ההכרח להתעטף בענווה ולדעת שיש דברים שאיננו מסוגלים להבין, ובכלל זה איננו מסוגלים לראות את מקומו הנכון של הרע בתמונה הגדולה. דווקא מתוך כך נוכל להתחזק באמונה שכל מה שעושה ה' לטובה הוא עושה, ומתוך כך נוכל להתחיל לפענח את פשר הרע, ונתחיל להבין כיצד הרע יכול לקדם אותנו, ומכוח זה נפעל ככל יכולתנו להוסיף טובה וברכה בעולם.
ענווה זו היא כלפי שמיים, ולכן אין בענווה זו חולשה או קטנות, אלא להפך, מתוך ההכרה במה שאין אפשרות להבין, יודעים שאת מה שכן יכולים להבין, ניתן להבין היטב.
במידת ענווה זו ישראל מצטיינים, וכפי שאמרו חכמים: "אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: חושקני בכם, שאפילו בשעה שאני משפיע לכם גדולה אתם ממעטים עצמכם לפניי. נתתי גדולה לאברהם - אמר לפניי: 'ואנוכי עפר ואפר'. למשה ואהרן - אמרו: 'ונחנו מה'. לדוד - אמר: 'ואנוכי תולעת ולא איש'. אבל עובדי כוכבים אינם כן, נתתי גדולה לנמרוד - אמר: 'הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמיים'. לפרעה - אמר: 'מי ה' אשר אשמע בקולו!' ('אשר אמר לי יאורי ואני עשיתיני'). לסנחריב - אמר: 'מי בכל אלוקי הארצות אשר הצילו את ארצם מידי כי יציל ה' את ירושלים מידי!'. לנבוכדנצר - אמר: 'אעלה על במותי עב אדמה לעליון'. לחירם מלך צור - אמר: 'אל אני! מושב אלוקים ישבתי בלב ימים!' (חולין פט, א).
הטוב הצומח מהרע
נבאר מעט את הטוב שצומח על ידי הרע: ראשית, על ידי קיומו של הרע יש לאדם בחירה חופשית, ובכך מתגלה צלם אלוקים שבו, שהוא בוחר ויוצר את עולמו, וכך הטוב שייך לו. ואין טוב גדול מזה, שהוא מעין הטוב האלוקי (רמח"ל דרך ה' א, ב-ג). כלומר, הבחירה החופשית יקרה כל כך, עד ששווה לשלם עליה את המחיר, שיהיו שיבחרו ברע עם כל הסבל הכרוך בכך.
בנוסף לכך שהרע מאפשר בחירה חופשית, על ידי הרע הטוב משתפר ומתעלה. שכן כל הדברים שבעולם מוגבלים, ובכלל זה גם הטוב הגלוי מוגבל. כדי שהטוב יוכל להמשיך להתפתח בלא גבול, ויבטא בכך את האור האלוקי שבו, צריך לבקר אותו. וזה תפקיד הרע, להצביע על החסרונות שבטוב, ולעורר להמשך ההתעלות והתיקון. אכן, פעמים רבות קורה שבעת שאירוע מסוים אירע אנשים חשבו שהוא הרע ביותר בשבילם, ולבסוף הוא הפך לאירוע החשוב ביותר בחייהם, מפני שבזכותו הם צמחו יותר מכול.
על הטוב והרע
עוד מוסיפים בעלי האמונה, שבאמת כשמתבוננים בעולם בעין טובה מוצאים שהטוב מרובה מהרע, שכן אדם חי שנים רבות בבריאות, ורק מקצת מימיו חולה. גם כשאיבר בגופו חולה, איברים רבים מאוד בריאים. גם כשיש אדם שפוגע בו, יוכל לשמוח באנשים רבים שאינם פוגעים בו. על ידי ההודאה לה' על כל הטוב שבעולם בפרקי השבח שבתפילה ובברכות הנהנין, לומדים לראות את כל הטוב שבעולם ולשמוח בו.
וכן כתב הרמב"ם (מורה נבוכים ג, יב), שרוב העולם טוב. והוסיף שהרע שבעולם מחולק לשלושה חלקים: א) מקצתו נובע מאסונות הטבע, ב) הרבה יותר נגרם ממה שמעולל אדם לזולתו, ג) והרבה יותר ממה שאדם מעולל לעצמו.
הגישה הבודהיסטית לרוע ולסבל
אפשר להזכיר כאן את הגישה הבודהיסטית לרוע ולסבל. לשיטתם אם אדם יפסיק להשתוקק ויפנה את מבטו לעצם החיים שאינם תלויים בשום דבר זולת החיים עצמם, לא יחווה צער וסבל, ויוכל ליהנות משלווה עמוקה ועליונה. אפשר ללמוד משיטתם, שתחושת הסבל תלויה במידה רבה בתודעה שלנו.
לפי הבודהיזם ראוי להיפטר מתחושת הסבל באמצעות סיגול אדישות והפניית המבט פנימה. לפי היהדות ראוי לחוות את הרוע והסבל, כדי שחוויה זו תשמש מנוע לצמיחה אישית והתקדמות לתיקון העולם. אולם כאשר אדם סובל מדי, יוכל ללמוד טכניקות מועילות מהשיטה הבודהיסטית כדי לסגל אדישות לסבל, ומתוך כך יתחזק אחר כך באמונה בה' שהכול לטובה, עד שימצא את נתיב ההתקדמות.
יוגה, מדיטציה ואומנויות לחימה
שאלה: האם מותר לעשות תרגילי יוגה, מדיטציה ואומנויות לחימה? תרגילי יוגה הם תנוחות התעמלות שונות שנועדו לשיפור הבריאות על ידי איזון ושליטה בגוף ובנפש. תרגילי מדיטציה הם טכניקות שנועדו לרכז את המחשבה וההרגשה כדי להגיע לשליטה במחשבה וברגש ולאיזון ולהארה פנימית. אומנויות לחימה נועדו לשכלל את יכולת ההגנה וההתקפה, ותוך כך לשפר את הבריאות ולהגיע לשליטה עצמית וריכוז גבוהים.
תשובה: אומנם בעבר פעמים שתרגילים אלו היו קשורים לדתות אליליות, ולכן היו רבנים שסברו שיש לאוסרם. אולם בפועל מכיוון שאין בהם שום פולחן אלילי, אין בהם איסור. אבל אסור לצרף לתרגילים טקסים שאין בהם תועלת ברורה ומוחשית וממילא מבטאים תרבות זרה, ועל כן אסורים מהתורה, שנאמר: "ובחוקותיהם לא תלכו" (ויקרא יח, ג). חוק גויים הוא מנהג שמבטא סממנים תרבותיים־דתיים שהתקבע אצל אחד העמים עד שהפך אצלם לנוהג מחייב, ואסרה התורה לעשותו כדי שישראל ישמרו על ייחודם ועצמאותם הרוחנית, ולא ייגררו אחר תרבות הגויים ואמונתם ויזנחו את מצוות התורה.
לפיכך, מותר לקוד לפני המורה בתחילת התרגול כדרך שמקובל לחלוק כבוד למורה בפניו. אבל אסור לקוד לפני תמונה של המורה לפני התרגול, הואיל והוא מנהג גויים לקוד לתמונה. כמו כן אסור לעשות תרגילים לכיוון השמש דווקא, אבל מותר לעשות את אותם התרגילים כאשר המורה והתלמידים אינם מקפידים על הכיוון שאליו פונים. כמו כן אסור להשתתף בטקס חניכה מיוחד שבו מתרגל המדיטציה מקבל מנטרה מאת המורה. כיוצא בזה אסור לומר בעת תרגול מדיטציה מנטרות של מילים ומשפטים לא מובנים בשפה זרה.
אם המורה מזכיר שמות אלילים יש בכך איסור נוסף, שנאמר: "ושם אלוהים אחרים לא תזכירו, לא יישמע על פיך" (שמות כג, יג), לפיו אסור להזכיר שמות אלילים בדרך כבוד או לגרום לאדם אחר להזכירם דרך כבוד.
כלים לעבודת ה'
חשוב להדגיש, גם מי שמקפיד שלא לצרף לתרגילים טקסים ואמירות שאין בהם תועלת ברורה ומוחשית, צריך להקפיד שתרגילים אלו לא ייהפכו למרכז הרוחני של חייו, אלא ישמשו ככלים שמסייעים לאמונה בה' ולתיקון המידות ולקיום מצוות התורה. שכן יש שוני עמוק בין התפיסות. לפי התפיסה שבבסיס היוגה והמדיטציה, המטרה היא להגיע לשלוות נצח והארה פנימית תוך התנתקות מהאתגר של תיקון העולם. ואילו לפי התפיסה היהודית החזון הוא תיקון העולם, והבריאות והאיזון הנפשי והשלווה הם כלים ראויים להגשמת החזון.
כדי להדגיש זאת, היו רבנים, כדוגמת הרב אריה קפלן זצ"ל מארצות הברית, שהציעו להחליף את המנטרות הזרות בפסוקים ומילות קודש, ואת ריכוז המחשבה בייחודים ושמות קדושים, כדי שמתוך התרגילים שמועילים לריכוז המחשבה ולאיזון נפשי המתרגל יעצים את האמונה בה' ויתעורר לזיכוך המידות.
הזכרת שמות אלילים ו"אום"
שאלה: יש אומרים ששמות התרגילים ביוגה ובמדיטציה הם על שמות אלילים. האם מותר להשתמש בשמות המקוריים של התרגילים או שצריך לשנות את שמם?
תשובה: מכיוון שבעת האימון משתמשים בהם כשמות של תרגילים, גם אם במקור נקראו על שמות אלילים, אין בכך איסור. כשם שמותר להשתמש בשמות הימים והחודשים בשפות לועזיות, למרות שרובם על שם אלילים.
שאלה: האם מותר לומר "אום" במשך התרגול? המילה "אום" אינה שם של אליל, אבל היא מבטאת בדת ההינדית התקשרות לאמת העליונה והפנימית.
תשובה: אין באמירת "אום" פולחן אלילי, אבל יש איסור משום חוקות הגויים. אומנם אם המתרגל ניסה להיעזר בצלילים שונים, כדוגמת "און", "או" וכדומה, אבל מצא ששום צליל אינו משרה על הגוף אווירה של רוגע ומיקוד כדוגמת "אום", הרי שמבחינתו יש בשימוש במילה "אום" היגיון, וממילא אין באמירתה בתרגול איסור חוקות הגויים.
מתוך העיתון 'בשבע'
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
האם מותר לפנות למקובלים?
שימוש נכון בתנור הביתי
הלכלוך הקדוש
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה הקשר בין נעמי שמר, האו"ם ובית המקדש?
אנחנו קודש למענך
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
