חנוכה - נס או טבע | הרב משה מאיר אבינר | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
חנוכה
עיונים בעניני חנוכה

קטגוריה משנית

120

7 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

נס על-טבעי ונס שבתוך הטבע
בחנוכה אנו מציינים שני ניסים נס המנורה ונס המלחמה: את נס המנורה אנו מפרסמים בהדלקת נרות החנוכיה, ואת נס המלחמה אנו מזכירים ב'על הניסים' בתפילה ובברכת המזון.
יש הבדל בין שני סוגי הניסים הללו – נס המנורה היה נס על-טבעי, כאשר מצאו שמן טהור שלא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד והדליקו ממנו את נרות המנורה שמונה ימים. אך נס המלחמה היה נס טבעי. כך עולה מכמה מקורות:
אדם ששכח לומר על הניסים בברכת המזון, כותב הרמ"א 1 שכאשר מגיע ל'הרחמן' יאמר: "הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי מתתיהו...".
ושואל על כך הבכור שור 2 :
וקשה לי, דודאי מוכח בברכות (ס, א) דאין להתפלל שיעשה לו נס... אמתניתין דהמתפלל יהי רצון שתלד אשתי זכר – הרי זו תפלת שוא, ולא מהני רחמי... קשה, אמאי הוה תפלת שוא? הרי הוא מתפלל שיעשה לו גם כן נס, כדרך שנעשה לרחל וללאה! אלא דהמתפלל שיעשה לו נס הרי זו תפלת שוא! [ואם כן, איך אפשר לבקש ש"הרחמן יעשה לנו ניסים ונפלאות"?]
ומתרץ בשתי דרכים:
אפשר לחלק, דודאי יחיד לא יתפלל על הנס, דמאן יימר דחזי לזה, אבל אם מתפלל שלרבים יעשה ניסים, כנוסח "הרחמן יעשה לנו ניסים", שפיר דמי...
עוד יש לחלק בין ניסים של טבע העולם, כ מלחמות החשמונאים, לבין ניסים שלא כדרך טבע העולם כלל, כגון להחליף נקבה שתיעשה זכר . וכיוצא בזה הוה תפלת שוא, וצריך להיזהר שלא יתפלל שיעשה לו נס היוצא מטבע העולם.
האבודרהם 3 מביא בשם ה"ר אשר מלוניל שברכת 'שעשה לי נס במקום הזה' מברכים רק על נס שמחוץ לטבע. ושואל על עצמו, אם כך, כיצד מברכים 'שעשה ניסים' על נס חנוכה:
הא דמברכין בין אניסא דרבים בין אניסא דיחיד, דוקא בנס שהוא יוצא ממנהג העולם או מדרך התולדה, כגון: מעברות הים... אבל נס שהוא מנהג העולם ותולדתו, כגון שבאו עליו גנבים בלילה ובא לידי סכנה וניצל וכיוצא בזה – אינו חייב לברך שעשה לי נס במקום הזה... ובחנוכה לאו משום מעשה דיהודית מברכין שעשה נסים, אלא משום פך השמן שהיה חתום בחותמו של כהן גדול ולא היה להדליק אלא יום אחד ונעשה בו נס והדליקו ממנו ח' ימים, שהיה כמעשה אליהו ואלישע.
הטעם העיקרי: נס המלחמה
ויש לשאול: מהו הנס העיקרי שעליו נתקנו ימי החנוכה, האם נס המנורה או נס המלחמה?
נראה להוכיח מהרמב"ם שנס המלחמה הוא העיקר. הרמב"ם פותח את הלכות חנוכה 4 בכך ש"בבית שני כשמלכו יוון גזרו גזרות על ישראל... ולחצום לחץ גדול עד שריחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם. וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום, והושיעו ישראל מידם, והעמידו מלך מן הכהנים, וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני".
ורק בהלכה ב' כותב: "וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום, בחמשה ועשרים בחדש כסלו היה, ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד, ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים, עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור", ועל פי זה רק מסביר מדוע תיקנו חכמים שמונה ימים.
וכך מסביר הרב רבינוביץ זצ"ל בספרו יד פשוטה 5 את דברי הרמב"ם:
ומפני זה התקינו ימי שמחה והלל וכו' – דברי רבינו כאן חוזרים על כל האמור עד כה, הוי אומר מפני הניצחון קבעום ימי שמחה והלל, ומפני ההדלקה מן השמן התקינו שיהיו שמונה ימים.
וכן מבואר במשך חכמה 6 :
והבור ריק אין בו מים – הרואה מקום שנעשה לו נס מברך 'ברוך שעשה לי נס במקום הזה', הפירוש כדברי אבודרהם, דוקא שיצא מדרך הטבע. והא דמברך על נר חנוכה, משום שנעשה נס בפך השמן שזה נגד הטבע. והנה עקר הנס לנצחון מלכות אנטיוכוס, וישראל קיבלו מלוכה מאתיים שנה. ולזכרון צריך להאיר נרות ולזה סגי בחזותא בעלמא, אך להורות על נס פך השמן צריך דוקא דיהא 'שלטא ביה עינא' תוך עשרים אמה. ורמז לזה – שהיה מאיר בתוך ההיכל, ופתחו של היכל גבוה כ' אמה (מידות ד, א).
ביאור דבריו: עיקר הנס הוא אכן הניצחון על מלכות אנטיוכוס והשבת המלוכה לישראל מאתיים שנה (ולכן בתפילה אין מזכירים את נס פך השמן, אלא את המלחמה שהיא עיקר הנס), אבל כיוון שתיקנו לומר את ברכת "שעשה ניסים" – שאותה אין לברך אלא על נס היוצא מגדר הטבע, כמו שכתב האבודרהם – תיקנו לברך על הדלקת הנרות. אם ההדלקה הייתה לזכרון נס נצחון המלחמה, היה אפשר להדליק גם למעלה מעשרים אמה, כיוון שאין מעשה ההדלקה אלא זיכרון לנס הניצחון, ולא נועד שיראו את הנר בעצמו; אבל אם מתקנים להודות על נס פך השמן, צריך שיראו את הנר דולק, לכן יש לתקן שלא ידליקו גבוה מעשרים אמה. ועוד, זכר למנורה שבבית המקדש, שהייתה בהיכל והאירה לחוץ, וגובה פתח ההיכל היה עשרים אמה ולא יותר.
בהמשך דבריו משווה זאת לנס של יוסף:
עיקר הנס הוא מה שהעלוהו מהבור, ומסיבות ההשגחה נעשה לשר על כל מצרים. אך הברכה צריך לברך על דבר יוצא חוץ מהטבע. וזה שאמר ר' תנחום (שבת כב, א): 'אבל נחשים ועקרבים יש בו', והיה נס יוצא מטבע העולם, ולזה בירך 'ברוך שעשה לי נס'.
נס המנורה מוכיח על נס המלחמה
באופן פשוט ניתן להסביר שהעיקר הוא נס המלחמה, משום שהתוצאות של נס זה היו משמעותיות יותר: יציאה משעבוד לגאולה, המשך מלכות ישראל ועבודת המקדש יתר ממאתים שנה.
אך במהר"ל 7 ישנה הסברה יותר מהותית: הקב"ה חולל את נס המנורה רק כדי לגלות לנו שנצחון המלחמה היה בהשגחת ה'. וז"ל:
עיקר מה שקבעו ימי חנוכה, בשביל שהיו מנצחים את היונים, רק שלא היה נראה שהיה כאן נצחון הזה על ידי נס שעשה זה ה' יתברך, ולא היה זה מכחם וגבורתם. ולפיכך נעשה הנס על ידי נרות המנורה, שידעו שהכל היה בנס מן השם יתברך, וכך המלחמה שהיו מנצחין ישראל היה מן השם יתברך.
וכך כתב גם בחדושי אגדות (שבת כא, ב):
ואם תאמר: וכי בשביל שנעשה להם נס בהדלקה, ולא היה זה רק לעשות מצות הדלקה, היו קובעין חנוכה? וכל נס שחייב להודות ולהלל הוא בשביל הצלתו, ולא בשביל שנעשה לו נס לעשות המצוה, וראיה כי בעל הניסים לא הזכירו הנס של הנרות כלל!
ויש לומר שעיקר מה שקבעו ימי חנוכה בשביל מה שנצחו את היונים, רק שלא היה נראה שהיה נצחון על ידי נס ה' יתברך שעשה זה ולא מכחם וגבורתם, ולפיכך נעשה הנס על ידי נרות המנורה, שידעו שהכל היה בנס המלחמה גם כן.
כך ניתן ללמוד מדברי ר' צדוק 8 שמסביר מדוע נס חנוכה לא ניתן להיכתב. וזו לשונו:
נס חנוכה לא ניתן לכתוב, כי לא היה נס מופלא בשידוד הטבע, שבכח הניצוח אשר ברא ה' יתברך לנצח ולהתגבר על זולתו – נצחו החשמונאים לבני יון. ועם היותם מועטים, כבר יארע זה על דרך המקרה שינצחו מועטים למרובים, וגם בהיות המעט גבורים. ואינו אלא נס נסתר, שאינו נגלה ונתפרסם לכל באי עולם שלא יוכלו להכחיש, ובעל כרחם יודו כי ה' אלקים חיים הוא מלך עולם, וכדרך ניסי מצרים ודור המדבר, שנאמר: "כי נפלה אימתכם עלינו וכי נמוגו כל יושבי הארץ מפניכם" (יהושע ב, ט).
ולכאורה תשובה זו אינה מובנת – הרי בחנוכה ארע גם נס המנורה, שהוא נס מופלא בשידוד הטבע! אלא שלא על נס זה נקבעו ימי החנוכה.
מדוע נעשה הנס דווקא בשמן
אך על תשובת המהר"ל יש לשאול: אם הנס נעשה רק כדי שידעו שהמלחמה נעשתה בהשגחת ה', מדוע הנס לא נעשה במלחמה עצמה, כניסי כיבוש הארץ בימי יהושע, כגון נפילת חומת יריחו או העמדת השמש?
המהר"ל עצמו מתייחס לשאלה זו ועונה באופן הבא:
ודוקא נס זה נעשה, כי עיקר רשעת היונים שטמאו את ההיכל... וה' יתברך ראה רשעתם שטמאו היכל שלו, וגם כן גזרו שמד לבטל התורה ומצותיה, ונתן כח ביד חשמונאי שהם כהנים עובדי ה' בהיכלו, ואלו נצחום דוקא ולא אחרים. כאשר נצחום טהרו את המקדש, וכאשר לא היה להם שמן נעשה להם נס שיוכלו לטהר ולחנך הבית, ולכך נקרא 'חנוכה' שהיו מחנכין את בית המקדש אחר שטמאו אותו בני יון. ולפיכך הנס הזה שנעשה בשמן, הוא הנצחון שנצחו ישראל היונים. כי הניצוח היה בשביל שטמאו את ההיכל, וה' יתברך רצה בעבודת ישראל ולכך נעשה הנס בנרות.
לענ"ד ניתן לענות על כך בעוד אופן, על פי הסברו של הרב זצ"ל בעין איה 9 מתי הקב"ה מנהיג את העולם באופן ניסי ומתי באופן טבעי. וזו לשונו:
...משובחים מאד הם הניסים בזמן ילדות האומה, והביאו את התכלית של דעת ד' וקרבתו, מה שלא היתה ההנהגה הטבעית יכולה להביא בשום אופן. אבל בהיות העם נעלה בהכרתו, אז טוב מאד שיתרגל בהנהגה שתביא אותו להחליף כח ולעסוק בשלמות וחריצות, בהרמת קרנו בכל הפרטים החמרים והמוסרים, מפני שיוכל כבר לשאוב דעת את ד' ממקור הטבע התמידי, "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה וגו'". על כן במלחמת העי, שכבר היו ישראל מלומדים בניסים, ודעת ד' היתה קרובה ללבבן, היה דבר טוב ושלמות במה שעסקו הם עצמם בהצלחתם. כי בודאי שלמות גדולה היא לאדם בהיותו עסוק לבדו בהצלחתו... אמנם בימי גדעון שירד העם פלאים במצבו הרוחני ושכח אל מושיעו, לא היתה ההנהגה הטבעית לישועתו מביאה אל המטרה, על כן היה צריך למעט בהשתדלות טבעית, וכביאור הפסוק (שופטים ח, טו): "למען לא יתפאר עלי ישראל לאמר ידי הושיעה לי".
הרב מבאר שכאשר העם אינם מכירים את הקב"ה באופן שלם, אז הנהגה באופן של ניסים היא ההנהגה המתאימה. אך כאשר העם במדרגה גבוהה יותר, הנהגת הטבע היא ההנהגה הרצויה.
בזמן החשמונאים היו שתי קבוצות. בקבוצה אחת היו החשמונאים אשר נלחמו את מלחמות ה' והכירו בהשגחת ה' על עולמו בכלל ועל עם ישראל בפרט, ומכוח זה יצאו למלחמה מעטים מול רבים. קבוצה זו לא נצרכה להנהגה באופן של נס כדי לדעת שהצלחתם היא בהשגחתו של הקב"ה. ולכן "היה דבר טוב ושלמות במה שעסקו הם עצמם בהצלחתם".
אך הייתה בעם ישראל גם קבוצה של מתיוונים, שהיו במצב רוחני ירוד, והושפעו מתרבות יוון, שהיו בה פילוסופים שחשבו שהבורא אינו משגיח על העולם ומה שקורה בעולם הוא מקרי. בשביל קבוצה זו נעשה נס גלוי של הדלקת המנורה, שמגלה לנו שכל הניצחון היה בהשגחת ה'. וכדי שיהיה ניכר שהחשמונאים אינם צריכים את הנס, הוא נעשה בדבר חיצוני לעצם המלחמה.
שנזכה להאמין באמונה שלמה, ולראות את יד ה' הגלויה עלינו.

^ 1.או"ח קפז, ד ותרפב, א.
^ 2.שבת כא, ב. הובא בשערי תשובה קפז, סק"ג.
^ 3.ברכת הראייה השבח וההודאה.
^ 4.מגילה וחנוכה ג, א.
^ 5.על הרמב"ם, שם.
^ 6.בראשית לז, כד.
^ 7.נר מצוה ב.
^ 8.שיחת מלאכי השרת, הוספות.
^ 9.ברכות א פרק א, פסקה קמג.

עיונים בעניני חנוכה

הרב משה מאיר אבינר

ראש כולל דיינות בישיבת בית אל

16 דק'
לימוד ליל הושענא רבא תשפ"ד
נטילת לולב חבירו ללא רשותו
לימוד ליל הושענא רבא בישיבת בית אל תשפ"ד
כ"א תשרי תשפ"ד
16 דק'
שמיטת כספים
פרוזבול - מקורו, דיניו ויישומו בפועל
כ"ט אלול תשפ"ב
עיונים בעניני חנוכה
חנוכה - נס או טבע
כסליו תשפ"ה
47 דק'
אסופות תשפ"ה - "לעשות צדקה ומשפט"
עשיית פשרה למניעת סכסוכים
ניסן תשפ"ה

עיונים בעניני חנוכה

14 דק'
הלכות פורים
אמירת על הנסים
הרב יהושע יגל זצ"ל | ח' טבת ה'תשנ"ח
56 דק'
עיונים בעניני חנוכה
בדין הידור בנר חנוכה
שיעור כללי - חנוכה
הרב חיים כץ | כ"ו כסלו תשפ"ו
עניינו של חג
מוסיף והולך עד הגאולה
הרב ש. יוסף וייצן | כסליו תשפ"ה
עיונים בעניני חנוכה
המנורה שבמקדש
הרב שמואל אליהו | חנוכה תשס"ד

עיונים בעניני חנוכה

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה
הלכה יומית
תנור אחד לבשרי ולחלבי
בית מדרש ג. אסף | סיון תשע"ד
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יוסף צבי רימון
הרב ש. יוסף וייצן
הרב שמואל אליהו
הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
הרב מרדכי גרינברג
הרב הלל גפן
הרב משה ברלינר
הרב חיים כץ

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו