ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רפאל יחיאל בן הרב מרדכי
"וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר ...פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל יְקֹוָק לִרְאוֹת וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב" (שמות י"ט יב-כ"א) השניה, בסוף הפרשה: "וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו" (שם כ' כ"ב)
על פי הפשט אין קשר בין שתי האזהרות. הראשונה עוסקת בהגבלת העליה על הר סיני בזמן מתן תורה והשניה עוסקת בחיוב לבנות כבש עליה למזבח והאיסור להשתמש במדרגות לצורך זה. על כן נדגיש ונחזור ונדגיש כי כל דברינו יהיו רק בבחינת מדרש המוסיף פן נוסף על הפשט.
רבנו מאיר שמחה הכהן מדוינסק, כדרכו בקודש, מוצא עומק מדרשי בפסוק הראשון. וז"ל:
"הענין ד"רוב חכמה רוב כעס" "וסביבו נשערה מאד" כי על קלה שבקלות נידון...לכן כאשר ראה ד' את אשר יעשו עגל מסכה ויפול מישראל "כשלשת אלפי איש" לו היו במעלה יותר עליונה ובהשגה יותר דקה ובהירה באלוקותו יתברך, אז בעון העגל לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט" (ח"ו).
לפי הסברו, מאחורי הפשט מסתתר עומק מדרשי המזהיר מפני עליה למדרגה גבוהה מבחינה רוחנית. עליה בלתי מבוקרת, מהירה וללא שימוש באביזרי בטיחות רוחניים טומנת בחובה סכנת התרסקות קשה. לכן מזהיר הקב"ה את העם מפני העליה שתוצאותיה עלולות להיות הרסניות ל "רָב" תרתי משמע. גם במספרים גדולים וגם דווקא לגדולים יותר.
האש שירדה על הר סיני קידשה את המקום לשעה. בפעם הראשונה במעמד הסנה. בפעם השניה במעמד הר סיני. (עיינו ברמב"ן שמות ג' ח). עם סיום המעמדות איבד המקום את מעמדו בקודש. אותה האש ירדה שוב ביום השמיני על המזבח במעמד חנוכת המשכן וקידשה אותו בקביעות. (קדושה קבועה לדורות במקום המזבח נתחדשה רק עם ירידת האש על המזבח בבית עולמים כמתואר בספר דברי הימים ב (ז' א).
אם כך, אנו יכולים לצעוד בדרכו של ה"משך חכמה" ולהשוות את איסור העליה בהר לאיסור העליה למזבח ואת חיוב הזהירות בזמן מתן תורה לחיוב הזהירות בעליה על גבי המזבח.
בעל ה"כלי יקר" מרחיב את היריעה, דורש ומזהיר:
"אף על פי שהמקרא כפשוטו מכל מקום יש בו גם כן רמז שכל דרך גאה וגאון יש בו צד גילוי עריות כארז"ל כל המתגאה כאילו בא על כל העריות...ובסמוך פ' משפטים יתבאר שלכך היה מושב הסנהדרין אצל המזבח כדי שיתדמו זה לזה וכל הפוסל במזבח פוסל גם בדיינים"
העליה הבלתי מבוקרת במעלות, בזחיחות וגאווה שמשמעותה אני ראוי למעמדי וזה מקומי הטבעי, עלולים להביא את המנהיג למצב בו נגלית ערוותו אם כפשוטו ואם כמדרשו.
נראה שבימים אלה חובה עלינו להמשיך בכיוון המדרשי לזעוק ולהזהיר כל "רב", באזהרת "רב לכם". מעמדכם הגבוה והאחריות המוטלת על כתפיכם מחייבים אתכם להתעלות גם מבחינה רוחנית, אבל גאווה ופסיעה גסה עלולים ח"ו להכשילכם ואז עלול להתקיים כאזהרת הכתוב ח"ו "וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב", תרתי משמע.
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך ללמוד אמונה?
החשיבות של לימוד אמונה
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה עניינו של ט"ו בשבט?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
למה ללמוד גמרא?
איך עושים קידוש?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
