^ 1.דברי רבה הללו בנוגע למגילה נזכרו בגמרא (ד ע"א) גם בהקשר להלכה שאמר רבי יהושע בן לוי שכשפורים חל בשבת שואלין ודורשין בעינינו של יום: "מהו דתימא: נגזור משום דרבה? קא משמע לן". הגזירה מיוחסת לרבה, אך לפי המדרש (שכל טוב בראשית פרק כב) זו גזרה שגזרו אנשי כנסת הגדולה: "אמר רבי זירא: גזירה הוא דגזרו אנשי כנסת הגדולה על השופר ועל הלולב ועל המגילה שלא לנהוג בשבת שמא יוליכם אצל בקי ללמוד עניינם, אי נמי ברכותיהן, ויעבירם ארבע אמות ברשות הרבים, נמצא מחלל את השבת". הרי"ף (מגילה ב ע"ב-ג ע"א בדפי הרי"ף) כתב שההלכה לפיה אין קוראים מגילה בשבת נאמרה לאחר החורבן כי בזמן הבית כשהיו בקיאים "בקביעא דירחא" קראו מגילה בשבת, וכן תקעו בשופר בשבת ונטלו לולב בשבת. הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הנצי"ב (מרומי שדה, מגילה ב ע"א, ד ע"ב; ראש השנה כט ע"ב; סוכה מג ע"ב; ביצה יח ע"א), דן במקורות אילו בדבריו.
^ 2.על תקיעת שופר בשבת בהרחבה בספרי: "תקיעת שופר בשבת במקדש, במדינה ולאחר החורבן", באר יהודה - ראש השנה, עמ' 443-422; על נטילת ארבעה מינים בשבת, בהרחבה בספרי: "נטילת ארבעת המינים בשבת", באר יהודה – סוכה, עמ' 331-318.
^ 3. נימוקו של רבה מופיע גם בגמרא (פסחים סט ע"א) בנוגע להזאת על טמא מת שחל שביעי שלו בשבת ערב פסח ואם לא יטהר לא יוכל לעשות קרבן פסח; בגמרא (ביצה יז ע"ב - יח ע"א) רבה נימק כך מדוע מדוע אין טובלים כלים בשבת, ורב יוסף אמר שהטעם הוא גזירה משום סחיטה.
^ 4.הרב חיים עוזר גרודזינסקי (שו"ת אחיעזר, ג, סי' עג) נשאל ע"י הרב שלמה הכהן מוילנא [מחבר פירוש חשק שלמה – בסוף המסכתות], שהרי אסור להיכנס לבית המקדש באפונדתו, כאמור בירושלמי (ברכות ט, ה): "תני לא יכנס אדם בהר הבית במנעלו ובאבק שעל רגליו ומעותיו צרורין בסדינו ואפונדתו עליו מבחוץ מה טעם שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים". ואם כן איך יש מקום לחשוב שיתנו צדקה לעניים במקדש? התשובה: "אטו המקום גורם? ומה שעיניהם נשואות למקרא מגילה, היינו לפי שקורין גובים מעות פורים, אבל לא שמקום הקריאה גורם שיהי' שם הגביה". מלבד זאת "עיקר הביזיון שאמרו שהוא לסחורה, מה שאין כן בתוך כיסו ויחלק שם לצדקה. איזה בזיון יש, דהכל יודעים דנותנים שם מעות פורים".
^ 5.התוספות (מגילה כט ע"ב ד"ה והלכתא) כתבו שבמחלוקות בין רבה לבין רב יוסף הלכה כרבה. ראה גם בדברי התוספות (קידושין ט ע"א ד"ה והלכתא; בבא בתרא קיד ע"ב ד"ה והלכתא).
^ 6.הרב חיים גריינמן (חידושים וביאורים, מגילה ד ע"ב ד"ה רב יוסף), הסתפק בדברי התוספות ממנו יש ללמוד שלפי רבה קראו מגילה בשבת במקדש. לפיו, אין מגילה דומה לשופר ולולב, כי שם עקרו את המצוה במדינה והחג נשאר במקומו, ואילו בנוגע לקריאת מגילה הקדימו לקרוא בי"ד באדר, ואז: "שפיר יש לומר שלא חלקו ואף במקדש הקדימוהו לי"ד, ובפשוטו כל אנשי ירושלים חייבים בקריאה של ערב שבת ולאו כל כמיניה דיחיד לומר שישמענה למחר במקדש וממילא ליכא מחויבים בקריאת ט"ו, וגם מסתברא דלא לעשות אגודות אגודות אע"ג דשמחה אינה נוהגת אלא בזמנה, וצ"ע". אך נראה שעניי ירושלים ישמעו ביום ששי י"ד באדר במקומם, ואילו במקדש יקראו בכל זאת בשבת ט"ו באדר. לא שייך כאן המושג "לא פלוג" כשם שאין "לא פלוג" כשתוקעים בשבת במקדש בראש השנה, ומחוץ למקדש אין תוקעים. מו"ר הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא ("בענין פורים שחל להיות בשבת", מנחת אברהם, א, עמ' קטז-קכב; ימי הפורים, עמ' 159) שאל, הרי תושב ירושלים כבר יצא ידי חובה מערב שבת שהרי כל המוקפין מקדימים לקרוא כפרזים, ואיך יחויב שוב כשנכנס למקדש? תשובתו היא שדינו של מוקף שקרא ביום ששי י"ד באדר, ונכנס למקדש בשבת, לא יהיה שונה ממוקף שקרא כפרזי בי"ד באדר וחזר לכרך ששוב חל עליו דין מוקף וקורא שוב. מדבריו ניתן להסיק שיש לראות את המקדש כמקום אחר על אף היותו בתוך ירושלים, וכשם שעיר פרוזה איננה כעיר מוקפת. נראה לומר על פי דברים אילו, שמאחר ועניי ירושלים כבר שמעו את קריאת המגילה ביום ששי וקבלו את המתנות לעניים, שוב אין סיבה שלא לקרוא את המגילה במקדש בשבת.
^ 7.אחרונים הציעו הסברים נוספים. הרב יהושע פלק (פני יהושע, מגילה שם) כתב שבשופר ולולב שהם מדאורייתא יש מקום לטעמו של רבה כי אנשים יטעו לחשוב ששופר ולולב דוחים שבת, אך מגילה שהיא דרבנן אנשים לא יטעו לחשוב שקריאתה דוחה שבת, ולכן הוסיף רב יוסף טעם אחר. דברים דומים כתבו: הרב אריה לייב (שו"ת אבני מילואים, סי' י), והרב אריה יהודה לייב אלתר (שפת אמת, מגילה שם). הרב משה סופר (הגהות חתם סופר, מגילה שם; שו"ת חתם סופר, אבן העזר סי' סד) כתב שרבה ורב יוסף חלקו ביניהם (ע"פ עירובין קג ע"א), ולפי רב יוסף דוקא בשופר ובלולב שהם מצוות השייכות לקרבן ולמקדש התירו במקדש, אבל קריאת מגילה שאין לה שייכות מיוחדת למקדש לא התירו, ולכן הוסיף את הנימוק שעיני העניים נשואים למקרא מגילה. הרב משה סופר (שו"ת חתם סופר, אורח חיים סי' קצה) ציין לדברי המגן אברהם (אורח חיים סי' תרצב ס"ק ו) שכתב שעקרונית ניתן לקרוא מגילה לחולים וזקנים מפלג המנחה, אך אין לעשות כן כשי"ג באדר חל בשבת. "וקצת צריך לעיין, מנא ליה דשייך הכא משום דרבה [שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים] היכא דלא טרידא כולי עלמא כי אם האנושים והחולים דמהאי טעמא לא גזרו על מילה בשבת להר"ן [ראש השנה ח ע"א בדפי הרי"ף] עיין שם. ואי משום דרב יוסף 'שעיניהם של עניים נשואות למקרא מגלה' לא שייך בהקדמה כל שהוא מפלג המנחה ולמעלה". בנוגע להקדמת מקרא מגילה מפלג המנחה ואילך, בהרחבה בשיעור יא: מקרא מגילה בי"ג באדר מפלג המנחה, בי"א-י"ג באדר, מא' באדר.
^ 8.במשנה (ב ע"א) נאמר שאם ט"ו באדר חל בשבת, היושבים במוקפות חומה מקדימים לקרוא ביום ששי י"ד באדר. רש"י (ד"ה חל ארבעה) נימק: "שאין קריאת המגילה בשבת, גזירה שמא יטלנה בידו". זהו נימוקו של רבה. רש"י לא הזכיר את נימוקו של רב יוסף.
^ 9.הרמ"א (שולחן ערוך אורח חיים סי' תצ, ט) כתב: "ונוהגין לומר שיר השירים בשבת של חול המועד, ואם שבת ביום טוב האחרון אומרים אותו באותו שבת; וכן הדין בסוכות עם קהלת. ונוהגין לומר רות בשבועות (אבודרהם). והעם נהגו שלא לברך עליהם על מקרא מגילה ולא על מקרא כתובים". הגר"א (שם) כתב שאם המגילות כתובות על קלף, יש לברך. מדוע קוראים את קהלת ושיר השירים דוקא בשבת חול המועד ולא ביום טוב? הגר"א (שם) כתב: "בשבת - שהוא יום כינופיא דאף ביום טוב הוו בשדות, כמו שכתוב בסוף ראש השנה לה ע"א". מדוע לא חוששים בנוגע למגילות אלו "שמא יעבירנו ארבע אמות"? נראה שמאחר ומדובר במנהג, והנוהגים כן קוראים מגילות אלו רק בבית הכנסת, לא חששו לכך וכשם שקוראים בספר תורה.
^ 10.גם הרי"ף (מגילה ב ע"ב בדפי הרי"ף), והרא"ש (מגילה א, ה), פסקו רק את דברי רבה. ראה בדברי הרב נתנאל וייל (קרבן נתנאל שם אות פ).
^ 11.הרחבה בענין זה בשיעור ט: יום מקרא מגילה, מתנות לאביונים וסעודת פורים.
^ 12.יש המפרשים שרבה ורב יוסף חלקו במחלוקת עקרונית. כשט"ו באדר חל בשבת, הזמן הקבוע לקרוא מגילה נשאר ביום ט"ו, אך בשל חששו של רבה, מקדימים את זמן קריאת המגילה ליום ששי י"ד באדר, ואין זה נקרא זמנו, אם כי נוהגים בו כאילו הוא זמנו. לפי רב יוסף ניתן לומר, שבשל הטעם שעיניהם של עניים נשואים למקרא מגילה, התקנה לאותה שנה היא שהזמן הקבוע הוא ביום ששי י"ד באדר ולא בשבת כלל. למחלוקת זו מספר השלכות: א. מה הדין אם יחיד בעיר מוקפת חומה שכח לקרוא מגילה ביום ששי י"ד באדר, האם קורא בשבת בט"ו? לפי רבה לא גזרו על יחיד שמא יעבירנו, ולכן זהו זמנו ויכול לקרוא. לרב יוסף אין זה זמנו ולכן לא יכול לקרוא. ב. האם בן עיר מוק"ח יכול להוציא ידי חובה קריאה בן כרך כשקוראים מגילה ביום ששי י"ד באדר. לרבה - אין זמנם שוה ולא יוכל להוציא, לרב יוסף יום י"ד שחל ביום ששי הוא הזמן של כולם. בשאלות אילו ואחרות דנו הרב יהודה אריה לייב אלתר (שפת אמת, ד ע"ב); הרב יעקב משה חרל"פ (בית זבול, ג, סי' יז-יט); הרב צבי פסח פרנק (מקראי קדש, פורים, עמ' קע - קעו).

^ 13.על רב יוסף מסופר שקבל כסף כדי לחלק לעניים (בבא קמא צג ע"א; בבא בתרא ח ע"א). רב יוסף אמר על עצמו "אנן יד עניים אנן" (בבא קמא לו ע"ב). הוא דרש פסוק שהוראתו עשית מעשי חסד (בבא מציעא ל ע"א).
^ 14.רב יוסף אמר גם (פסחים סח ע"ב): "הכל מודים בפורים דבעינן נמי 'לכם' [=שמחה במאכל ומשתה]. מאי טעמא? 'ימי משתה ושמחה' כתיב ביה".
^ 15.על זמן סעודת פורים כשפורים חל בשבת ומקדימים את מקרא המגילה, בהרחבה בשיעור יב: פורים משולש - זמן סעודת פורים. על האפשרות לפרוס מפה ולקדש, כשסעודת פורים היא ביום ששי, בספרי: "פורס מפה ומקדש בערב שבת ובפורים", באר יהודה – פסחים, עמ' 296-281.


^ 16.גם בנוגע לשופר וארבעה מינים לא נזכר טעם זה בירושלמי. הרחבה בענין זה בספריי (לעיל הערה 2).
^ 17.עוד בענין זה בשיעור יב: פורים משולש - זמן סעודת פורים, הע' 4.