ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- הלכות פורים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הרב יהודה זולדן, לשעבר ר"מ בישיבות גבוהות ומחבר ספרים ומאמרים חשובים, ועתה המפקח המרכזי ללימודי תושבע"פ באגף החינוך הדתי, ירד לעומקה של שאלה זו. במחקר הלכתי-היסטורי מקיף ביותר הוא מציג לנו תמונה שלמה: אחרי שהוא מברר את הבסיס ההלכתי לסוגיה מיוחדת זו הוא פונה לבדוק את המסורות הקשורות בקיום חג פורים בסביבות ירושלים, המקום היחיד בעולם בימינו שמקיימים בו את החג ביום ט"ו מוודאי ולא מספק. היציאה מהחומות החלה בשנת תר"ך (1860), אבל השכונות הראשונות היו סמוכות ונראות לעיר, ולכן גם בהן חגגו כמובן מאליו את 'שושן פורים' עם העיר העתיקה. אך בשנת תרל"ז נבנתה השכונה הראשונה הרחוקה יותר, שכונת בית יעקב (היום חלק ממרכז העיר, סמוך לשוק מחנה יהודה), ואז התחילו להתעורר ספקות: מהו 'סמוך' ומהו 'נראה', האם לנקוט הגדרות מצומצמות או הגדרות מרחיבות, איך להתייחס לשיקולים הלכתיים-חברתיים ולחשבונות היסטוריים, למחלוקות פוסקים וללחצים מהשטח. את הכל מתאר ומסביר הרב זולדן באופן חי וברור, מדויק וקריא.
התרחבות שכונות ירושלים משנת תרס"ב ואילך הוסיפה לשיח ההלכתי שמות וכינויים, שהפכו מאז לחלק מכל דיון הלכתי בנושא: 'מושב הזקנים הכללי' שהיה אז בכניסה לעיר (באזור התחנה המרכזית של היום) ושכונות שערי ירושלים (סמוך לבית החולים שערי צדק הישן, היום: רשות השידור) ועץ חיים (היום מעין שמורת טבע לרגלי גשר המיתרים), ובעיקר בית היתומים דיסקין בגבעת שאול, שדקדוק בדברי הרב הגדול מהרי"ל דיסקין שהמוסד נקרא על שמו, שקבע שהוא חלק מירושלים, הביא למסקנה שגם לגבי דיני פורים הוא חלק מהעיר, למרות שהוא נמצא הרחק ממערב לעיר העתיקה, לא סמוך ולא נראה. לא עזרו הסבריו ולחציו ותחנוניו ושכנועיו של הרב יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי, מייסדם ומסדרם של מנהגי ירושלים; דעתו בנושא, המצמצמת את שטח העיר שבו נחגג פורים בט"ו לרצועה של מיל סביב העיר, לא נתקבלה.
המחבר ממשיך איתנו בימים שאחרי כיבוש העיר העתיקה על ידי הערבים בתש"ח, כשעלה ספק אם העיר החדשה יכולה להיחשב 'סמוכה ונראית' לעיר העתיקה שבה אין אף קורא מגילה אחד, ובספיקות שהתעוררו לגבי חלות פורים בהדסה עין-כרם ובשכונת בית וגן. בימים שאחרי מלחמת ששת הימים ותנופת הפיתוח בעיר אנו מתלווים לבירורים בעניין השכונות החדשות נוה יעקב ופסגת זאב, הר נוף ורמות, הר חומה ונוה יעקב ועוד, החיבורים על פי הלכות שבת ועירובין מחד - או על פי סברת השיתוף האדמיניסטרטיבי עם העיר ירושלים מאידך, והגבולות ההלכתיים של עוטף ירושלים לעניין זה.
ומכאן, לשאר ערי ישראל: הרב זולדן מברר מסורות ודעות הלכתיות מתקופת הראשונים ועד לעידן החדש לגבי בית שאן שבעמק וביריה שבגליל, עזה וחברון, שכם ומירון ועוד, ודן באפשרות ובצורך לחדש את קריאת המגילה בלעדית בט"ו - או לפחות גם בט"ו - בעשרות יישובים חדשים, ביניהם בית אל ושילה, מבוא חורון ושעלבים, קדומים ושבי שומרון, מודיעין ומודיעין עילית, בית שמש ורמת בית שמש המתרחבת, עין גדי שבמדבר יהודה והושעיה שבגליל (סמוך ונראה לציפורי) ועוד ועוד. בכישרון מיוחד מצליח הרב זולדן לחבר באופן מרתק את ההלכה והמציאות, השכל ההלכתי והרגש ההנהגתי, העבר וההווה והעתיד ודעות פוסקי הלכה מכל קצות הקשת ההלכתית והציבורית, ובאופן חריג לתת לקורא את ההרגשה שהוא נמצא עתה בעיצומו של בירור הלכתי מתגלגל, שאחריתו מי ישורנה.
הספר מסתיים בתיאור דמותו של אבי המחבר, ר' ראובן אליהו זולדן ז"ל, אוד מוצל מאש, שעלה לארץ לפני קום המדינה כשרק כותנתו לעורו, לחם במלחמות ישראל והקים בס"ד בעשר אצבעותיו משפחה למופת. הנחת והאהבה שזכה להן ממשפחתו הן פירות זכויותיו בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא. תנצב"ה.
פורסם בעיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
